בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלך שאהב את אמו למרות שערה הדליל

מדרום לקהיר התגלתה באחרונה פירמידה חדשה, המוקדמת בכאלף שנה לפירמידות של רעמסס השני מלך מצרים: קברה של המלכה סששת

תגובות

החוקרים המצרים שנכנסו בתחילת ינואר השנה לחדר הקבורה בפירמידה האחרונה שהתגלתה בסקארה, מדרום לקהיר, עמלו חמש שעות עד שהרימו את מכסה האבן של הסרקופג, ארון הקבורה, שהיה בו. בתוך הארון נמצאה מומיה עטופה בתכריכי פשתן. מלבד שברי חרסים נמצאו בסרקופג כריכות זהב, שעטפו ככל הנראה את אצבעות הגופה החנוטה. אף שלא נמצאה בקבר כתובת החוקרים משערים, במידה גבוהה של סבירות, שזוהי גופת אמו של מייסד השושלת השישית במצרים, פרעה תתי.

הפירמידה שבה נקברה המלכה, סששת, התגלתה בנובמבר 2008. חשיפת הפירמידה במתחם הקבורה של תתי הפתיעה את החוקרים במידה מסוימת, מאחר שהאתר נחקר ביסודיות זה 150 שנה. מלבד הפירמידה שבה נקבר המלך עצמו, נחשפו לצדה שתי פירמידות לוויין - קבריהן של שתי נשותיו העיקריות. זו של איפות הראשונה התגלתה לפני כמאה שנה, והשנייה, של חואית, התגלתה ב-1994.

המידע על המלכה עצמה דל ביותר. בתעודת פפירוס הכוללת מרשמים רפואיים מוזכר שמה לצד מרשם למרקחת המתיימרת לחזק שיער דליל, שהוכן לבקשתה. עם זאת, ייתכן שהרוקחים השתמשו בשמה כדי להעניק יוקרה למרשם ולאו דווקא הכינו אותו בשבילה. כתובת אחרת מזכירה אותה כאמו של המלך ובכמה חלקי תבליטים מהאזור מוזכר השם סששת. עם זאת, כתובות אלה אינן מוסיפות לידיעות על אם המלך. החוקרים מאמינים כי היא מילאה תפקיד חשוב ביותר בעלייתו של בנה לשלטון, בין השאר הודות להצלחתה לפשר בין שתי סיעות יריבות במשפחת המלוכה.

ד"ר דבורה סויני, מומחית למצרים בעת העתיקה בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אומרת שהחוקרים משערים שסששת השתייכה למעגל הקרוב למלך האחרון של שושלת החמישית, אונס. לאונס לא היו בנים יורשים וייתכן שתתי היה נכדו. מאחר שלא ידוע מתי מתה, אפשר רק לשער שאמו של תתי הצליחה להגן עליו במשך כ-12 שנים שבהן היה בשלטון, בין 2333 ל-2345 לפני הספירה.

"מלכות היו מזוהות עם האלות שמלוות את אל השמש, מגינות עליו ומעניקות לו כוח", אומרת סויני. "המלך היה זקוק למלכה לצדו. היו תקופות שלמלכות היה תפקיד פוליטי, אבל זה היה יוצא דופן. היה צורך בכך, למשל, כשמלך עלה לשלטון כילד. בדרך כלל במקרים כאלה היתה מלכה-אם, שדאגה לשלטון עד שבנה גדל".

ד"ר רחלי שלומי-חן, מהחוג להיסטוריה של המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית, אומרת כי מנתו, היסטוריון יווני בן המאה השלישית לפני הספירה, סיפר על קשר שנרקם בחצר המלוכה של תתי. הארכיאולוגים שחופרים בבית הקברות הסמוך לפירמידה של תתי בסקארה מצאו עדויות לכך שהקשר התגלה. הכתובות בקבריהם של פקידים גבוהים בחצרו של תתי ניזוקו, והנזק אינו מקרי, לטענת החוקרים. אפשר שהוא נגרם במכוון לקבריהם של פקידים שהיו שותפים לקשר.

ייתכן שאמו של המלך סייעה לו במאבק נגד הקושרים. תתי, לדברי מנתו, נרצח על ידי שומרי ראשו זמן לא רב אחרי שאמו עברה לעולם הבא. השושלת שייסד שלטה במצרים עד 2184 לפני הספירה, כמעט אלף שנה לפני תקופתו של רעמסס השני, המלך שלתקופתו מיוחסת יציאת מצרים.

החוקרים המצרים בראשותו של ד"ר זאהי חוואס, מזכ"ל המועצה העליונה לעתיקות מלכי מצרים, הדגישו כי ממדי הפירמידה של סששת מרשימים יותר מאלה של מבנים דומים שהמלכים המצרים הקדומים הקימו לנשותיהם ולאמותיהם. הפירמידה, שהיתה קבורה תחת שבעה מטרים של חול, התנשאה במלוא תפארתה לגובה של 14 מטרים ורוחב צלע הבסיס הרבוע של המבנה היה 22 מטר.

אין ספק כי תתי ביקש להביע כבוד לאמו, אבל ד"ר שלומי-חן מדגישה כי בכך לא נבדל מקודמיו. במצרים העתיקה, היא מזכירה, משפחת המלוכה מילאה גם תפקיד דתי וכל חבריה נחשבו התגלמות של אלים עלי אדמות. המלך זוהה עם הורוס, האל הממונה על השמים והשמש. המלכה היתה גם אשתו של האל הראשי וגם אמו של המלך-האל הראשי הבא. היא זוהתה עם האלה חתחור, אמו של הורוס וזוגתו של אל השמש, רע. אחד מסמליה של חתחור היה רעשן, המכונה ביוונית סיסטרום ובמצרית סששת.

המעבר בין השושלת החמישית לשושלת השישית לווה בשינויים משמעותיים בדת ובפולחן. ד"ר סויני מדגישה כי מלכי השושלת החמישית בנו את הפירמידות שלהם באבו סיר, ולא בסקארה. הם בנו ליד הפירמידה שלהם, מלבד פירמידות לנשותיהם ואמותיהם, גם מקדש שמש שסימל את אמונתם ברע. בתקופת השושלת החמישית פולחן רע היה דת המדינה. אבל שני המלכים האחרונים בשושלת שינו את טעמם הדתי. ליד הפירמידות של אונס וקודמו לא היו מקדשי שמש. גם לא במתחם הקבורה של תתי ומשפחתו. "ייתכן שתתי ואונס בנו מקדשים אדירים בעיר הבירה, ממפיס, אבל דבר לא נותר מהם", אומרת סויני.

אונס, האחרון בשושלת החמישית, בנה גם את הפירמידה שלו בסקארה, כלומר חזר לאתר הקבורה הקדום שבו החלה בניית פירמידות עם המבנה המפורסם ביותר מסוג זה, פירמידת המדרגות של ג'וסר. חידוש נוסף בפירמידה של אונס, לפי שלומי-חן, היה הופעתם של כתבי פירמידה: לחשים שנחקקו בקירות ונועדו ללוות את המלך בעולם המתים. בכתבי הפירמידה של אונס, המלך המת מזוהה לראשונה עם אוזיריס, מלך ממלכת המתים, ולא רק עם אל השמש. פולחן אוזיריס, שנהפך לסמל לתחיית המתים וזוהה עם מחזוריות הטבע, החל כשני דורות קודם לכן, בשכבת האצילים. בתקופתו של אונס הוא קיבל ביטוי מפורש יותר גם בארמון המלוכה.

תתי עלה לשלטון על רקע השינויים העמוקים בדת מצרים ובתרבותה והיה חלק מהם. המשך המחקר בקברה של אמו ישפוך בוודאי עוד אור על קורות אותה תקופה.



הפירמידה של סששת בסקארה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו