בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוא שיר עברי | מתחת לאקליפטוס

נאוה סמל על הנסיך שפרם את צמתה וקטף לה חמציץ

תגובות

נאוה סמל, 1967, ליד הירקון, תל אביב. על עם סגולה ידעתי, אבל לא על שמלות סגולות

"את יפה" - שתי מלים שהוא אמר לי. כישוף מאגי שהפך אותי במכה מילדה לאשה - וכמובן, השיר שהתנגן ברקע. בלעדיו זה לא היה קורה.

"את תלבשי את השמלה הסגולה ושתי עינייך מוצפות באור כהה".

לא לבשתי שמלה סגולה. לא לבשתי שמלה בכלל, אלא מדי צופים בצבע חאקי. היתה לי צמה ארוכה, ולא היה לי מושג מה זה אור כהה.

גדות הירקון. שנת שישים ושבע. בקרוב תפרוץ מלחמת ששת הימים, אבל מי חשב על מלחמות ברגע ההוא? עמדנו ליד שבט "החורש", מתחת לאקליפטוס שעל הגזע שלו נחרתו באולר המון לבבות עם חצים.

הייתי נערונת שלא ידעה איך לגרוב גרבי ניילון או להבליט את הציצים והחביאה את החצאית היחידה שלה עמוק בארון, כי המדריך הזהיר נגד פיתויי "החברה הסלונית" המשוקצת.

אבל הנער ההוא היה פתיין גדול. בחושך היבהבו מדיו הלבנים, כי הוא למד בפנימייה של בית הספר לקציני ים וחלם להיות רב חובל. היה לו שם גלותי, שאז נחשב מכוער והוא שינה אותו לארי, מאמץ את זהותו של גיבור הספר "אקסודוס" ארי בן כנען, שהיה אז החלום הרטוב של כולנו. גבוה, חסון, בלורית זהב ועיניים כחולות. הנסיך הישראלי האולטימטיווי.

הוא לחש באוזני את שתי מלות הכישוף, ומהרמקולים של שבט "החורש", התנגנה "השמלה הסגולה" - השיר של חיים חפר וסשה ארגוב מפי "התרנגולים", הלהקה הכי פופולרית בסיקסטיז אצלנו.

שישים ושבע, עדיין לפני ששת הימים, בטרם קריסת התום. הייתי ביישנית, אבל עם חלומות סוערים ששייטו בי לא פחות מהאוניות של ארי. איך פורצים את הגבולות לא ידעתי, וגם המושג אינטימיות היה זר, למרות שאת "השמלה הסגולה" שרה חבורת גברים ולא גבר יחיד, והם חיזרו בלשון "אנחנו" - "נשב מאה שעות על הגדר שמול ביתך, כך יהיה כשנצא ביחד" - כי בארץ הקולקטיב המחושק גם האהבה היתה עניין ציבורי.

צריך להודות שהם שרו בהרמוניה מופלאה.

על עם סגולה ידעתי, מי לא, אבל לא על שמלות סגולות, ומעולם לא ראיתי "גבעות מתעוררות באור סגול", רק שמש צהובה וחמסנית, וכשהתרנגולים שרו "וסיגלית פתאום תפרח בשערך", ארי התיר את הצמה שלי ואחר כך קטף חמציץ, שנשאר מאז הפרח הכי רומנטי בעיני.

יש האומרים שבגרסה המקורית של השיר השמלה היתה בכלל צהובה.

אף פעם לא נודע לי אם ארי החזיר לעצמו את השם הגלותי שאיתו נולד ואם הפך באמת לרב חובל, ואולי הייתי הראשונה בסדרת נערות בכל נמל, כמיטב הקלישאה. ועל היופי, מוטב לא לדבר.

יש להניח שהנער ההוא התקרקע מזמן וגם החלומות שלו תקעו עוגן, כשם שהשיער הפזור שלי התקצץ.

בשבט "החורש" שמו שוב את התקליט של התרנגולים על הפטיפון והשמיעו הכל מהתחלה. טעמנו ביחד את הגבעול הדק של החמציץ הסגול - הטעם הבלתי-צפוי והסותר של ראשית אהבה. ההתחלה של ההתחלה. עוד מעט אגלה מה זה אור כהה.

וכמו בשיר הנצחי של חפר וארגוב, גם אני צחקתי פתאום ולא ידעתי מדוע.

ספרה של המחזאית והסופרת נאוה סמל, "חתונה אוסטרלית", ראה אור השנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו