בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור אפיפיור: הוותיקאן - לא מה שחשבתם

הוותיקאן - לא מה שחשבתם

תגובות

ב-19 באפריל 2005 ישבה לואיג'ינה אורלנדי באחד החדרים בספריית הוותיקאן שבה היא עובדת. מכמה בחינות, זו אינה סביבת עבודה רגילה לספרנית כמוה. בין החדרים משוטטים נזירים ובישופים, והמבנה עצמו מכוסה בפרסקאות שציירו גדולי האמנים של הרנסאנס והבארוק. "כשאני עייפה, ומסתכלת לרגע למעלה, אני רואה פתאום את הציורים על התקרה ונזכרת איפה אני נמצאת", היא אומרת.

אלא שבאותו אחר צהריים, החריד אותה ואת שאר הספרנים צלצול פעמונים חזק. הם הבינו מיד מה מציין הצלצול, ורצו החוצה. כשיצאו, ראו את העשן הלבן יוצא מארובת הקפלה הסיסטינית. מועצת הקרדינלים הכריעה, ויוזף רצינגר הוכרז כאפיפיור הבא - בנדיקטוס ה-16.

חוויות כאלה מזדמנות מדי פעם למי שעובד בבירת הכנסייה הקתולית. על כל פנים, בחירת אפיפיור לא מתרחשת כל יום, ובשגרה עובדי הספרייה אינם פוגשים את האב הקדוש, שעל אף התמחותו בספרות תיאולוגית אינו נוהג לבקר במקום. אורלנדי, הספרנית השנייה בדרגתה בוותיקאן, מתאמצת להבהיר שכיום אין שום דבר מסתורי במוסד הוותיק, על אף הדימוי שהקנו לו אין-ספור ספרים וסרטים שמתרחשים במסדרונותיו. "בתקופה שלנו כבר אין סודות", אמרה.

לקראת ביקור האפיפיור בישראל ובתפקידה כממונה על הקטלוג, אורלנדי השתתפה השבוע בכנס מידענות בתל אביב, שאירגנה חברת "טלדן מערכות מידע". בנוסף, ביקרה בבית הספרים הלאומי בירושלים כדי לחזק את הקשרים בין המוסדות האקדמיים בישראל לבין הספרייה, שבה אלפי כתבי יד בעברית.

ההיסטוריון פרופ' שלמה סימונסון מאוניברסיטת תל אביב, מומחה ליחסים בין הכנסייה ליהודים בימי הביניים, בילה מאות שעות בספריית הוותיקאן ובארכיון הסמוך לה מאז שנות ה-50. לדבריו, החוויה לא היתה תמיד נינוחה. "התנסיתי שם בדברים שכמו החזירו אותי לימי הביניים. שמרנות קיצונית שאין לה הסבר", הוא נזכר.

זה קרה כשביקש לעיין במכתבי אהבה אינטימיים שכתב הקרדינל בן המאה ה-15 פייטרו במבו, כדי לבדוק את ההערות שכתב עליהם צייר יהודי. אלא שהספרנים בוותיקאן לא ששו להעביר לידיו את המכתבים. "בהתחלה הם אמרו לי שזה לא קיים. אחר כך שלחתי מברק, ולא קיבלתי תשובה. הם הצניעו את זה, בגלל שאלה אהבות של קרדינל. יש עדיין אנשים בכנסייה הקתולית שחיים כמו בימי הביניים".

אורלנדי, על כל פנים, מופתעת מהטענות. "ספריית הוותיקאן פתוחה כבר כמה דורות לחוקרים מכל העולם. הכל פתוח לציבור, מלבד מסמכים שצריך לשמור עליהם מפאת מצבם", אמרה. על כל פנים, גם המושג "פתוח לציבור" יחסי כשמדובר בספרייה המכילה בין השאר את דו"חות החקירה של האינקוויזיציה. מאז 2007, הספרייה סגורה לשיפוצים ותיפתח רק ב-2010. אבל גם כשהיא פתוחה, רק חוקרים עם מכתבי המלצה ממוסדות אקדמיים מכובדים רשאים לדפדף ב-150 אלף כתבי היד ובמיליון וחצי הספרים שאצורים בספרייה. לדברי אורלנדי, "כדי לקרוא כתבי יד, אתה צריך להיות מוכשר לכך. הרבה מהתעודות ניתנות כיום לגישה באופן דיגיטלי, כך שלא תמיד יש צורך לקרוא אותם בספרייה".

נושא טעון יותר הוא שאלת הגישה לארכיונים המתעדים את פעילות האפיפיור פיוס ה-12 בתקופת השואה. ארגונים יהודיים וחוקרים טוענים שהוותיקאן מגביל את הגישה לארכיון, שעשוי לשפוך אור על פעולותיו של האפיפיור השנוי במחלוקת בזמן ההשמדה. לפני כחצי שנה, הודיע הוותיקאן שקטלוגם וחשיפתם של המסמכים מתקופה זו ייקחו עוד שש שנים לפחות. אורלנדי מציינת שהארכיון הוא מוסד נפרד מהספרייה, אך טוענת שאין מדיניות של העלמת המסמכים: "למיטב ידיעתי ההגבלות הן רגילות. לספרים ולמסמכים בספרייה שעוסקים בנושא הזה כל חוקר יכול להגיע".

ממילא, רוב המבקרים בספרייה מתעניינים בחומרים מסוג אחר. לדברי אורלנדי, "כשיש לנו אורחים, הם רוצים בדרך כלל לראות מסמך אחד: מכתבי האהבה של הנרי השמיני לאן בוליין. זה משעשע, כי אלה המסמכים הכי פופולריים בספרייה, אבל אני אפילו לא יודעת איך הם הגיעו אלינו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו