בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רובי ריבלין לא ייתן לקדנציה הקודמת שלו בראשות הכנסת לקלקל את זו הנוכחית

תגובות

לקראת סוף הראיון, כשהגיעה העת לעסוק בכמיהתו לכהן כנשיא אחרי שמעון פרס, פתח יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, במונולוג יפהפה ונדיר: "אני לא רוצה להיות ראש ממשלה, אני לא יכול להיות ראש ממשלה", אמר והרים את קולו לוודא שבן שיחו שומע. "אני לא יכול להיות ראש ממשלה, לא בגלל שאני רוצה להיות נשיא, בגלל שאני לא יכול לשלוח אנשים למות וזו תכונה שצריכה להיות לראש ממשלה. אני מוכן להישלח על ידי כל אחד למשימה שדורשת לא רק חירוף נפש, אלא מסירות נפש. אבל אני לא יכול לשלוח אחר לדבר כזה. ורוב הפוליטיקאים חושבים שהם יכולים להיות ראש ממשלה. הם אומרים, ?אם אני לא יכול להיות ראש ממשלה בשביל מה לי להיות בפוליטיקה?' לי אין מגלומניה כזאת. אה, שלא תהיה אי הבנה, יש עניינים שאני בקיא בהם יותר מכל ראש ממשלה. אני לא מזלזל בניסיוני, בלימודי, בהשכלתי וביכולותי האישיות. את הכנסת אהבתי, כי פה אתה יכול לקבל החלטות והכרעות ששייכות לעם כולו. למשל, ההבנה שערביי ישראל הם הגשר לשלום במזרח התיכון".

כזה הוא ריבלין. איש של ניגודים, שיכול להתייצב באום אל-פחם לאחר צעדת הימין ולהפריח מסרים של פיוס, כשבלבו מפעמת אידיאולוגיה ימנית-קיצונית; יו"ר כנסת שמסגל גינונים עממיים אבל לא עולה למושב היו"ר במליאה ללא חליפה ועניבה, גם לא כשהיא ריקה מאדם ומשמשת תפאורה לצילום עיתונאי; אדם שמכבד את הבריות, אך מתקשה לעצור את שטף דיבורו ולתת למראיין להשחיל שאלה.

ביום שני השבוע, כשהכנסת התכנסה סוף סוף למושב מלא, לא ניכרה תכונה חגיגית מיוחדת בלשכת היו"ר. בניגוד ליושבי ראש קודמים, ריבלין אינו מסתובב במשכן כשהוא מלווה בפמליה ומראה לכולם מי בעל הבית. אמנם הוא אופטימי בנוגע לחומר האנושי שהתקבץ בקרב הפרלמנטרים של הכנסת ה-18, אבל הוא יודע היטב עם מי יש לו עסק.

לצערו, הכנסת ה-16 שגם בראשה ישב, זכורה בעיקר בשל פרשת ההצבעות הכפולות ועוד מיני זוטות מביכות. "יש שני סוגי ח"כים", הוא אומר. "יש כאלה שבאים באמונה, שמשמשים בוועדות ופורטים את עבודתם לפרוטות, ויש ח"כים שמדלגים על הצורך בלעסוק בפרוטות ורוצים לקפץ ישר לאור השמש על ידי יצירת כותרות בעיתונות. יותר קל לפרוץ בשערורייה בנושאים רגישים שהם לחם חוקנו במדינה. מהנושאים האלו יכולים ליצור שערוריות וכותרות. אפשר להמציא אותן בבוקר, כשאתה לא יודע מה תעשה היום, כדי להגיע לכותרת.

"כשבני בגין ואני נבחרנו לכנסת (ב-1988) אמרנו, ?נשב חמישה חודשים עד שנדבר'. היום, ח"כים שהכיסא שלהם עוד לא התחמם, מבקשים לשאת דברים בנושאים רגישים שמצריכים ידע שאינו מניסיונם האישי. זה דור חדש. הוא לא יותר מוחצן מהדורות הקודמים, אלא בעל יותר תעוזה. אבל תעוזה לפעמים יכולה להיות פתטית".

כמי שמעיד על הכנסת שהיא אחת משתי אהבותיו (לצד ירושלים) מתכוון ריבלין לנסות ולהעלות מחדש את קרנה של הכנסת על ידי מגוון של פעולות, ובהן החמרת הסנקציות על התנהגות שאינה הולמת חברי כנסת ומצד אחר, מתן כלים מקצועיים בידם, שישפרו את החקיקה. אולי כך יחזרו לכנסת הדיונים המהותיים שנדדו בשנים האחרונות לכנסים של מכוני מחקר וגופים כלכליים. "אני מחרים כל כינוס שתכליתו להחליף את הכנסת, ולא אפרט", הוא אומר. "אם ראש הממשלה מבקש להצהיר על מדיניותו מחוץ לכנסת, הדבר מתפרש בציבור כזלזול בכנסת וכאמירה, שהכנסת היא חותמת גומי".

ויש לך אפשרות למנוע את זה?

"אם ח"כים וראשי ממשלה יבינו שדבר כזה לא מתקבל על דעתה של הכנסת, הרי שאתה תוכל להחזיר את עטרת הכנסת ליושנה. אם ראש הממשלה אומר, ?שלא יבלבל יו"ר הכנסת את המוח, אני מיניתי אותו', זה לא טוב. יו"ר כנסת צריך להיות כזה שראש הממשלה יודע שהוא יכול להתפאר בו, כשם שיו"ר הכנסת מבקש להתפאר בראש הממשלה".

בתקופת ממשלת שרון ביקש ריבלין להיות יו"ר כנסת ולא שר, מחשש שיתקבלו הכרעות מדיניות שייאלצו אותו להתפטר מהממשלה. כעת נראה שהוא מרגיש בטוח יותר בחיק הקו המדיני של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אבל ליתר ביטחון סידר לעצמו משגיח פרטי. "יש לי שכן שהפגשתי אותו עם חבר שלי", הוא מספר. "השכן זה בני בגין והחבר זה ביבי נתניהו. שניהם נפגשו אצלי בבית. ומרגע שבגין חזר והיה לשר אני יודע שיש מי שישמור בממשלה על אותם דברים שאני מבקש לשמור עליהם".

ואתה יודע לאן הממשלה הזו הולכת?

"אני מעדיף לא לדבר על עניינים אלה, ולאפשר לראש הממשלה לנסוע (לארצות הברית) וללבן עניינים".

אני שואל אם אתה יודע.

"אני יודע, אבל לא תמיד מה שאני יודע מתברר כדבר נכון".

אמרת בעבר שאם יתקבלו החלטות בממשלה שעניינן ויתורים על חלקים מארץ ישראל תפרוש מהכנסת ומהחיים הפוליטיים.

"נכון, דעתי לא השתנתה".

אפרופו חברים - בגין ודן מרידור לא מתוסכלים מהתפקידים השוליים שקיבלו בממשלה?

"אני אוהב את דן מרידור, אבל לא דיברתי אתו על הנושא. אני יודע שבני בגין מאוד מרוצה מתפקידו בממשלה, אני לא מרחיב דיבור לגבי הנושאים שעומדים על סדר היום".

אמרת פעם לארי שביט שאתה ואריק שרון רק ידידים ולא אוהבים, כי אהבה יש רק בקרב ירושלמים - את ביבי אתה אוהב?

"אני מאוד אוהב את ביבי. ביבי בא מבית טוב, אני רק אומר לו - תבקר יותר בבית".

על חלום הנשיאות ויתרת?

"יש לי עבודה כל כך קשה. למדתי מנשיא שנבחר, שטוב לומר 'אינני עוסק בזה עכשיו'".

הוא הגיע לזה בסוף.

"נכון. בכל זאת, איזושהי מדליה אני צריך לקבל - אני היחידי שהפסיד לפרס. זה לא דבר פשוט".



ריבלין בדוכן יו''ר הכנסת, השבוע. ''אני לא יכול להיות ראש ממשלה, בגלל שאני לא יכול לשלוח אנשים למות''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו