בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך הפך רוג'ר פדרר לשחקן הטניס הגדול בהיסטוריה

העידון, השליטה במרכיבי המשחק, ויותר מכל קור הרוח הרובוטי כמעט, הם שהפכו את רוג'ר פדרר לשחקן הטניס הגדול בהיסטוריה. הזכייה בטורניר הרולאן גארוס הראשון שלו בתחילת השבוע הקלה על ניסוח גדולתו, אבל הקשתה על תפישתה

תגובות

ביום ראשון, בסביבות שש וחצי בערב, בפאריס, תחת גשם מטפטף ורוחות בלתי פוסקות, הצליח רוג'ר פדרר לקבל אישור מעורכי החדשות בערוץ 2 ובערוץ 10, שהוא שחקן הטניס הגדול בהיסטוריה. הוא לא הותיר להם ברירה: בדיוק באותן שניות הוא הביס את הטניסאי השוודי רובין סודרלינג 0:3, וזכה באליפות צרפת הפתוחה, רולאן גארוס.

הזכייה בצרפת הצטרפה ל-13 זכיות בטורנירי "גראנד סלאם" (ארבעת הטורנירים השנתיים החשובים בעולם: אליפות צרפת, אליפות אוסטרליה אליפות ארצות הברית וטורניר וימבלדון). בכך השווה השוויצי את שיאו של הטניסאי האמריקאי פיט סמפראס, העומד על 14 תארים. שובר השוויון לטובת פדרר הוא העובדה שסמפראס מעולם לא זכה ב"רולאן גארוס". כעת, כשהמספרים תומכים בתחושות, ניתן היה להכין את האייטם ללא פקפוקים מיותרים.

אם כן, מרכיבי הכתבות היו ברורים: הנקודה האחרונה במשחק, זום-אין על פדרר נופל על מגרש החימר כלא מאמין, התמקדות בדמעה שזולגת בעת השמעת ההמנון, הגברת השמע כשהקהל מוחא כפיים באקסטזה, וחשוב מכל - סטריפ כתום בתחתית המסך, שיתמוך בתמונות ובו ייכתב באותיות קידוש רייטינג: "רוג'ר פדרר הוא הטניסאי הגדול בהיסטוריה".

מרכיבים אלו עשויים להיות רלוונטיים עבור צופי חדשות שמתעניינים במידה דומה בטניס ובאילוף כלבי משטרה. אך עבור מי שמלווה בשבע השנים האחרונות את השחקן והמושג רוג'ר פדרר, הניצחון בצרפת היה בסך הכל הקלה טקטית: כעת יהיה קל יותר לשכנע את ההמון במה שברור מזה זמן רב. כעת אפשר יהיה בסך הכל להירגע מעט, להניח לניסיונות המופרכים להסביר במלים מדוע זה, דווקא זה, הוא הגדול מכולם למרות כל הלמרותים (למרות שסמפראס זכה ביותר תארים, למרות שהוא מעולם לא זכה ברולאן גארוס, למרות שרפאל נדאל מנצח אותו באופן קבוע).

יצירת מופת

אנדרה אגאסי, עוד אחד מהגדולים בהיסטוריה (זכה בשמונה תארי גראנד סלאם ואחד מששת היחידים שזכה בכל ארבעת הטורנירים) ניסה להסביר כבר לפני כשלוש שנים וחצי מדוע פדרר כל כך גדול. זה קרה רגע לפני הגמר ביניהם באליפות ארצות הברית הפתוחה, כשנשאל לסיכוייו מול השוויצי. "תבינו", הוא אמר, "כל השחקנים הגדולים בהיסטוריה שלטו בשני אלמנטים של המשחק, מקסימום שלושה. לשחקן מסוים היתה מכת פתיחה מצוינת ו-וולי (חבטה בכדור מהאוויר) מעולה, לשחקן אחר מכות העברה משובחות מהקו האחורי. רוג'ר שולט בחמישה אלמנטים של המשחק, ולמעשה בכל האלמנטים המרכזיים. מעולם לא ראיתי מישהו כל כך מושלם משחק טניס". המשחק ביניהם הסתיים בניצחון 1:3 לפדרר. ביום ראשון היה זה אגאסי שהעניק לו את הגביע.

סמפראס אמר אחרי הזכייה בצרפת ש"פדרר הוא הגדול בעולם", והוסיף: "מבחינתי הוא היה הגדול בעולם גם אם לא היה זוכה ברולאן גארוס". ג'ון מקנרו, עוד אחד מענקי הטניס, טוען כבר שנים שפדרר הוא יצירת מופת שעולם הטניס טרם ראה, וכך חושב גם מאטס וילנדר השוודי, שזכה בשבעה תארי גראנד סלאם. הגדולים ביותר - לאו דווקא במספר התארים, אלא בנפש, בתבונה, באצילות - יודעים לזהות גדולה כשהם פוגשים בה, גם אם לא תמיד קל להם להסביר אותה.

14 מי יודע? פדרר מתרגל הנפות (תצלומים: רויטרס)

הקושי להסביר מדוע פדרר כה גדול, בלי קשר למספר תאריו, הוא הקושי להסביר מדוע היפה הוא יפה. התסכול שבהעברת ההתפעלות הוא התסכול בלהסביר לעיוור איך נראה צבע ירוק. גדולתו אינה קשורה למספרים, אלא לחוויה האסתטית. פדרר הוא אמן טניס, שיכולתו לשלוט ביצר אינה סותרת את היכולת לבטא אותו. פרויד הקביל את היצר לסוס דוהר ואת האני המודע לרוכב. מבחינה זאת, פדרר הוא אידאה פסיכואנליטית: הוא רוכב על היצר בצורה שמאפשרת לסוס לדהור במהירות ובאצילות, בטבעיות וללא חשש לנפילה. מיצוי הכישרון, על פי פדרר, לא מחייב הרס עצמי. היופי לא סותר הישגיות.

למרות הזכייה ברולאן גארוס, פדרר הנוכחי הוא שחקן פחות טוב ממה שהיה עד לפני שנה וחצי. מדובר בגרסה מבוגרת יותר, מצולקת יותר, שניטלו ממנה מנות הגונות של ביטחון עצמי. לצלקות יש כתובת, גם לביטחון העצמי המעורער. בין2003 ל-2007 פדרר גרף 12 תארי גראנד סלאם בקלות יחסית. אלא שבמקביל להצלחות המסחררות, צמח לו בשקט ובצנעה רפאל נדאל - ספרדי צעיר בעל יכולות פיסיות יוצאות דופן, שחקן חימר גאוני שעד לפני שבוע וחצי לא הפסיד ולו פעם אחת באליפות צרפת, בה זכה ארבע פעמים.

פדרר, גם אם ניסה להסתיר זאת, הבין ששלטון היחיד עומד להתנפץ. נדאל, שטען לא אחת כי פדרר הוא הגדול בהיסטוריה, היכה אותו ללא רחם. בשנה שעברה הוא הביס את פדרר בקלילות 0:3, ופסח על חגיגות הניצחון מתוך כבוד ליריב המושפל. לאחר מכן הצליח נדאל לגבור על פדרר בגמר ווימבלדון - הטורניר שבו זכה פדרר חמש פעמים ברציפות - באחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה. ההשתלטות של נדאל על הטניס העולמי הושלמה בתחילת השנה באוסטרליה, שם שוב ניצח הספרדי בגמר, כשהשווייצי לא הצליח לעצור את דמעותיו. דמעות של תסכול, אולי של השלמה עם העובדה שהפרק ההרואי של חייו תם ונשלם.

חטא הגאווה

הנפילה החופשית של פדרר לא היתה קשורה רק לנדאל. באליפות ארה"ב ב-2007, רגע לפני הקריסה, ניתן היה לחזות בסימפטומים של יהירות, אותה מפלצת שמופיעה רגע לפני שהקומדיה הופכת לטרגדיה. פדרר, אז בשיא כוחו, החל להתרועע עם מפורסמים אמריקאים על בסיס קבוע והפך חבר קרוב של עורכת האופנה של המגזין "ווג", אנה וינטור (שהיתה ההשראה לסרט "השטן לובשת פראדה").

לגמר הטורניר הוא הגיע בתלבושת ססגונית שכללה חולצה שחורה, מכנסיים שחורים עם פס סאטן מוזהב בצד, ותיק יד עשוי עור. באותו גמר יגיעו לצפות בו חבריו הטובים, בהם השחקנים רובין וויליאמס, רוברט דה נירו ודסטין הופמן, ומעצבי האופנה אוסקר דה לה רנטה ורלף לורן. יהירות ושעמום, השמנה מנטלית ושחיקה מקצועית, כל אלו עמדו זה לצד זה, אוחזים ידיים בדרך לתהום.

נאדאל מברך את פדרר במדריד, לפני כחודש (תצלום: רויטרס)

נדאל ידע לקחת כל מה שפדרר נתן והפך לשחקן מספר אחת בעולם, גם אם היה ברור לרוב חובבי הטניס, שבכל הקשור לכישרון ההשוואה בין השניים אינה קבילה. פדרר של השנה האחרונה נראה בדרכו הבטוחה לפרישה מוקדמת, או לחילופין להתבזות. גדולי תומכיו החלו לפקפק ביכולותיו ובוודאי באפשרות שיחזור להיות פדרר ההוא, הגדול. וילנדר, עוד אחד ממעריציו של פדרר, טען שברגע שנוצר סדק בתודעה של פדרר, הוא החל לחשוב על המשחק במקום לשחק אותו. כולם הסכימו: זה לא מי שחשבנו, זה לא מי שהכרנו. זה היה לא נוח.

דווקא על רקע הנסיגה הגדולה ביכולתו, ואולי משום הצלקות שהוטבעו על גופו, הזכייה של פדרר ברולאן גארוס כל כך משמחת. כי ההבנה הפרטית שמדובר בשחקן הטוב בכל הזמנים - גם אם לעולם לא היה משלים את הזכייה בתואר ה-14 - אף פעם אינה מושלמת בלי ההכרה הכללית, כפי שבאה לידי ביטוי, למשל, בהחלטות עורכי מהדורות החדשות של ערוצים 2 ו-10. העובדה שביום ראשון, בסביבות עשרה לתשע בלילה, בכל זאת שודרה הכתבה על "רוג'ר פדרר, הטניסאי הגדול בהיסטוריה", היא עוד ניצחון קטן של היופי במלחמתו האינסופית במנהלי החשבונות של העולם.



פדרר בדרכו לניצחון בגמר הרולאן גארוס, ביום ראשון. הוכיח שהישגיות אינה עומדת בסתירה ליופי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו