בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | יחסי האהבה-שנאה של בן-גוריון ומנחם בגין

מכתב נשכח של ראש הממשלה הראשון, שנחשף השבוע, שופך אור על יחסי האהבה-שנאה שניהל עם בגין

תגובות

דוד בן-גוריון ידע לשנוא. מעת לעת העביר את שנאתו מאדם לאדם. ב-15 במאי 1963 כתב למשורר חיים גורי: "בגין הוא טיפוס היטלריסטי מובהק: גזעני, מוכן להשמיד את כל הערבים למען שלמות הארץ; מקדש כל האמצעים למען המטרה הקדושה - שלטון אבסולוטי".

שנים אחדות לאחר מכן העביר בן-גוריון את שנאתו ללוי אשכול וביקש להתפייס עם בגין. "פולה שלי היתה תמיד מעריצה שלך, משום מה", כתב לו בפברואר 1969. "התנגדתי מאוד לכמה עמדות ופעולות שלך (...) ואינני מתחרט על כך, כי לדעתי היה הצדק אתי (כל איש מסוגל לטעות מבלי שירגיש בכך) אבל מבחינה אישית לא היתה לי אף פעם טינה אישית נגדך וכל כמה שהכרתי אותך יותר בשנים האחרונות הוקרתי אותך יותר ופולה שלי שמחה על כך".

ב-1981 שלח ראש הממשלה בגין לגורי העתק ממכתבו של בן-גוריון אליו והשבוע סיפר גורי על מכתב זה בכנס השנתי להיסטוריה של מרכז זלמן שז"ר. בגין כתב לגורי: "העתקתי בשבילך את מכתבו של מר בן-גוריון ז"ל לא כדי ?להתפאר'. אבל מאז קיבלתי מכתב זה שאלתי תמיד את עצמי: אולי באמת דברים רבים, טרגיים ואפילו נוראיים, היו נמנעים מאתנו, לו בן-גוריון ז"ל ואני היינו מכירים איש את רעהו ?יותר'".

כאן ציין כי מכתבו של בן-גוריון אליו נכתב שנים אחדות אחרי מכתבו של בן-גוריון לגורי. "איזהו איפא המכתב התקף? המוקדם יותר או המאוחר יותר? בתורת המשפט מקובל כי אם אדם ציווה נכסיו בתאריך מסוים ולאחר מכן שינה את דעתו ואת צוואתו הרי המסמך המאוחר יותר הוא המחייב ולא המוקדם יותר". ראש הממשלה לא דרש מגורי לפרסם את מכתבו. "כתבתי לך מתוך דחף אנושי ולא עוד", ציין.

"דבר", הגרסה המקוונת

ב-1 ביוני 1925 הופיע בתל אביב עיתון יומי חדש ושמו "דבר". העיתון הופיע ברציפות עד 1996 ורוב ימיו היה עיתון חשוב. גיליונות "דבר" חשובים על כן גם לחקר ההיסטוריה, אך כיום ניתן למצוא אותם רק בספריות מעטות. בימים אלה צורף "דבר" אל שורה של עיתונים יהודיים שניתן לקרוא באינטרנט, באתר שיזמו אוניברסיטת תל אביב והספרייה הלאומית. הפרויקט כולל בין היתר עיתונים יהודיים שיצאו בארצות ערב ואת "פלסטיין פוסט" האנגלי. ההיסטוריון ירון צור המרכז את הפרויקט מסר כי העיתון הבא בתור הוא "מעריב". האתר jpress2.tau.ac.il ידידותי למדי ומגן על העיתונים מתהום הנשייה.

עיתון נחשב ל"טיוטה הראשונה של ההיסטוריה", אך ערכו העיקרי אינו מתבטא דווקא במידע שהוא כולל, כי אם בשיח הציבורי שהוא משקף. בהקשר זה יש עניין למשל במאמרים הראשונים שפירסם ב"דבר" נחום ברנע, החל ב-1967, ובהם אחד הנושא את הכותרת "ישראל בום בום". הוא סיקר סיור ביוון, לרבות האהדה הרבה לישראל ששררה שם, בעקבות מלחמת ששת הימים.

הכרזה היוונית שלו

לפני זמן מה הוזמן האמן דוד טרטקובר להגיש הצעה לתערוכת כרזות שאירגן המכון הממשלתי לחקר הגירה באתונה, הכפוף לשר הפנים היווני. טרטקובר, חתן פרס ישראל, הגדיל את העמוד הראשון בדרכון הגרמני של סבתו והדפיס עליו באנגלית את המלים: "ב-21 באוקטובר 1938 עזבו סבי וסבתי את וינה שבאוסטריה בדרכם לארץ ישראל". אוסטריה סופחה לגרמניה הנאצית חודשים אחדים לפני כן. דרכוניהם של דוד ורבקה טרטקובר נשאו את סמל צלב הקרס ואת האות J באדום, כדי לזהותם כיהודים. המכון הממשלתי היווני התרשם מאוד מהכרזה, אך סירב להציגה.

נשיא המכון, אלכסנדרוס זאבוס, הביע את צערו וכתב לטרטקובר: "אני חושש שאנחנו חיים במדינה הנמצאת במצב חברתי חמור כרגע ובכל מקום יש מתיחות. יש מהומות רחוב, יש חוסר יציבות ואנחנו חוששים מהתגובות. אנו חוששים מאוד שכל אזכור של ארץ ישראל, למשל, או של השואה, יצית תגובות שיזיקו לתערוכה ולארגון עצמו. כידוע לך יש אנשים צרי אופקים, אנשים שמחפשים תירוץ לצרות. למשל יש לנו מהגרים פלסטינים רבים והם עלולים לפרש לא נכון את המסר ולהכניס אותנו למצב קשה. בהיותנו ארגון ממשלתי, אנחנו נתונים לפיקוח שר הפנים, על כן שומה עלינו להיזהר מאוד עם החלטות מסוג זה". טרטקובר שלח לתערוכה כרזה אחרת. את הכרזה המקורית הפיץ בין באי התערוכה בצורת גלויה ועל צדה האחורי הדפיס את מכתבו של זאבוס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו