בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי "רוטשילד", לפיד האנטישמיות עבר דווקא ליהודי אחר - ברנרד מיידוף

יותר ממאתיים שנה "רוטשילד" הוא שם נרדף לעסקים מצליחים ולעושר וגם מטרה פופולרית עבור מנאצי יהודים. השבוע, למרות גילויים על מעורבות אבי המשפחה בסחר עבדים במאה ה-19, נדמה כי לפיד האנטישמיות עבר דווקא ליהודי אחר - ברנרד מיידוף

תגובות

כסף אמנם אינו צומח על עצים, אבל הענפים של עץ המשפחה של בית רוטשילד מלאים בו.

שושלת הבנקאים שייסד בסוף המאה ה-18 מאייר אמשל, סוחר מטבעות שנהפך ליועצו הפיננסי של נסיך גרמני, התפשטה הרחק מהבית הצנוע ב"סמטת היהודים" בפרנקפורט, שבו חי עד מותו. ארבעה מבניו, שנשלחו לבירות אירופה עם הון התחלתי והוראה להישאר נאמנים למשפחה בכל מחיר (החמישי נשאר לנהל את העסק בפרוסיה), הפכו את משפחת רוטשילד לבעלת המוסד הפיננסי המצליח באירופה במאה ה-19, שמימן מלחמות, פרויקטים לאומיים ומיזמי תשתית בינלאומיים. במידה רבה, הרוטשילדים היו בנקאים משפחתיים: אך המשפחות עמן עשו עסקים, היו בתי המלוכה של אירופה.

כל אותו הזמן, השם "רוטשילד" הצליח להצית את הדמיון הציבורי. "ודאי ששום תפישה רומנטית של בתי המלוכה האירופיים אינה משתווה לרומנטיקה שבסיפורו של בית רוטשילד", קבע כבר באוקטובר 1837 "לונדון גלוב", כשדיווח לקוראיו על פגישה חשאית של חמשת האחים וצאצאיהם בפאריס. "בני משפחת רוטשילד המהוללת התכנסו בפאריס כדי לדון בארגון מחדש של עסקיהם המשגשגים", דיווח העיתון. "כמו משפחות המלוכה האירופיות, גם הרוטשילדים מתחתנים רק עם עצמם, ויש סימנים לניוונם הפיסי".

קורות המשפחה היהודית כיכבו כבר בסוף המאה ה-19 בשלל הצגות במגוון שפות, שימשו נושא לסרטים, עמדו במרכז התעמולה האנטישמית בשלטון הנאצי, ועדיין מככבים בתעמולה אנטישמית ואנטי-ציונית.

השבוע נרשם עוד פרק בהיסטוריה המשפחתית. "פייננשל טיימס" הבריטי חשף שמייסד הענף האנגלי של המשפחה, נתן מאייר רוטשילד, שנחשב אולי למוצלח בחמשת בניו של מייסד השושלת, היה מעורב בעקיפין בסחר בעבדים. זאת, משום שב-1830 קיבל עשרות מהם (על הנייר בלבד) כערבות להלוואה בשווי 3,000 ליש"ט שהעמיד לברון אנגלי, בעל מטעים.

מאה רעה

הפרסום, שהסתמך על מסמכים שנמצאו בארכיון בריטי, הביך את המשפחה. עד כה נודע שנתן מאייר רוטשילד היה פעיל בולט למען ביטול העבדות ומילא תפקיד כלכלי מרכזי בתוכנית ששמה לה קץ, על ידי מתן סיוע לבעלי האחוזות שהחזיקו בהם. כעת מאיימים כמה ארגונים בארצות הברית, מדינה בה פועל עד היום בנק ההשקעות של רוטשילד, לתבוע את המשפחה.

בשיא כוחה, סוף המאה ה-19, כפי שתיאר הכלכלן וההיסטוריון ניאל פרגוסון בביוגרפיה בת שני הכרכים של המשפחה, ("נביאי הכסף", ו"בנקאי העולם"), שלטה משפחת רוטשילד ברכוש רב יותר מאשר כל משפחה אחרת בהיסטוריה האנושית. היו לה סניפים בפאריס, לונדון, וינה ונאפולי, וכ-45 ארמונות בעולם.

המשפחה המציאה למעשה את הסחר באגרות חוב ממשלתיות (תמורת עמלות) וצברה השפעה פוליטית, שכללה את הרוזן האוסטרי קלמנס פון מטרניך, ואת הדוכס האנגלי מוולינגטון, שלהצלחתו בקרב ווטרלו חייב הסניף האנגלי את התעשרותו. סניפי בנק רוטשילד מימנו הנחת פסי רכבת בספרד, את המאמץ הצרפתי לחצוב את תעלת פנמה ואת הבעלות הבריטית על תעלת סואץ. המשפחה, ובמיוחד נתן מאייר רוטשילד, היתה מעורבת במימון מלחמות ברחבי אירופה, או כפי שהגדיר זאת "אקונומיסט" (שגם הוא היה קשור להשקעות המשפחה): "הם קנו למשמע רעם התותחים ומכרו עם ניגון הכינורות". במהלך השנים, בני משפחה שלא מצאו את עצמם בעסקי הבנקאות עברו לאמנות, למדע או לניהול יקבים מצליחים.

כל זאת השתנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בעקבות השפל הכלכלי הגדול והאנטישמיות הגואה. משפחת רוטשילד מעולם לא הסתירה את יהדותה: ליונל דה-רוטשילד היה לנציג היהודי הראשון בפרלמנט הבריטי ורבים מבני המשפחה בענפים הצרפתיים והבריטיים, תמכו בציונות (ובמיוחד הברון אדמונד רוטשילד), וסייעו רבות להתיישבות היהודית בארץ ישראל.

אך עם שקיעת אירופה במלחמות, גם האימפריה הכלכלית של רוטשילד החלה לשקוע. "היינו הבנק מספר אחת באירופה עד מלחמת העולם הראשונה", אמר בעבר בראיון נדיר סר אוולין דה-רוטשילד, בן נינו של נתן מאייר, שעמד עד לאחרונה בראש הבנק N.M Rothschild הבריטי, "והצלחת המשפחה לפני מאה שנה, היתה הצלחתה של אירופה". "אף שלכל משפחה יכולה להיות שנה רעה בעסקים", איבחן "ניו יורק טיימס", "לרוטשילדים היתה מאה רעה".

מיטראן הלאים

אחרי מלחמת העולם השנייה, שאילצה את האחים לברוח מגרמניה, אוסטריה וצרפת, היו בבעלות המשפחה רק שלושה בנקים קטנים יותר - N.M. Rothschild בבריטניה, על שם המייסד, "בנק רוטשילד" בצרפת ובנק נוסף בשווייץ. הסוציאליסטים, שעלו לשלטון בצרפת בשנות ה-80, הלאימו את הסניף הצרפתי ואף אסרו על המשפחה להשתמש במשאב היקר ביותר שנותר לה - השם רוטשילד. מאוחר יותר, עם עלייתו לשלטון של ז'אק שיראק, נגנז האיסור.

המשפחה, שבסוף שנות ה-90 היה בבעלותה בנק ההשקעות היחיד בעולם בבעלות פרטית, איבדה מכוחה לתאגידים בנקאיים בינלאומיים. היא נאלצה "לחזור לשורשים", לדברי אוולין דה-רוטשילד, ולמזג בין הענפים הצרפתיים והבריטיים, מיזוג שהושלם לפני כשנתיים. במקביל, התמקדה בייעוץ פיננסי, בניהול תהליכי הפרטה ובמיזוגים ורכישות. ב-2002 העריך המגזין "פורבס" את הונה ב-1.5 מיליארד דולר. אך בשל החשאיות הרבה שבה נשמרים הנתונים וסירוב בני המשפחה לדון בפרטים העסקיים, יש השערות שההון גדול הרבה יותר.

גם הרגישות הגדולה לשם רוטשילד נותרה, וזו הסיבה לזעזוע שיצרה הפרשה האחרונה. "נתן מאייר רוטשילד היה פעיל ידוע ובולט לשוויון זכויות ולחופש", אמר דובר החברה בתגובה לפרסומים. "במעגל חבריו נמצאו בכירים רבים בעלי מחשבה דומה. ההאשמות נראות בלתי עקביות, ומייצגות באופן בלתי הוגן את האתוס של האדם ושל עסקיו".

גם הביוגרף פרגוסון, שקיבל גישה לארכיוני משפחת רוטשילד, כתב ל"פייננשל טיימס" ש"זה היה יוצא דופן אם (משפחת רוטשילד) לא היתה מעורבת איכשהו בעבדות, משום שזו היתה הדרך המרכזית לעבודה מאורגנת בתקופה זו, לייצור סוכר וטבק וכותנה. אם מעורבותם מסתכמת בהלוואה זו, שזניחה ביחס להונם הכללי, אז מעורבותם היתה קטנה בהחלט".

ולצד פרשת העבדות, גם לפיד האנטישמיות שספגה המשפחה במשך הדורות "הועבר" השבוע לקורבן אחר - ברני מיידוף. לפי דיווחים בתקשורת הבריטית, מסתבר שחלק ממשפחת רוטשילד בממלכה המאוחדת נפלה קורבן לתרמית הענק של איש העסקים היהודי, שנידון השבוע ל-150 שנות מאסר, תוך שהוא שופך דלק חדש על טענות אנטישמיות ישנות.

שושלת

1765 מאייר אמשל רוטשילד פותח את העסק הפיננסי שלו בגטו היהודי בפרנקפורט

1804 - נתן מאייר רוטשילד, אחד מחמשת בניו (שלפי חוקי המשפחה, רק להם שמורה הזכות לעסוק בבנקאות), מקים את הסניף בלונדון

1814 - נתן מממן את הדוכס מוולינגטון לקראת קרב ווטרלו. הצלחת הצבא האנגלי מניבה רווחים רבים למשפחת רוטשילד

1816 - אוסטריה מעניקה אות אצולה למשפחת רוטשילד שהתיישבה בתחומה

1817 - ג'יימס רוטשילד פותח את הסניף בפאריס

1858 - ליונל דה-רוטשילד הופך לחבר הפרלמנט היהודי הראשון בבריטניה

1875 - הסניף הבריטי מסייע לממשלת בריטניה לממן את רכישת תעלת סואץ

1917 - הצהרת בלפור ממוענת באיגרת לליונל דה-רוטשילד

1929 - השפל הכלכלי פוגע אנושות במשפחה. האנטישמיות הגואה באירופה מתמקדת בתפקידם של הרוטשילדים ביחסים הבינלאומיים

1939 - במלחמת העולם השנייה, הרוטשילדים נאלצים לברוח מגרמניה ומאוסטריה, ובהמשך מצרפת

1966 - בניין הכנסת נחנך בירושלים, מתרומה של משפחת רוטשילד

שנות ה-80 - הממשלה הסוציאליסטית בצרפת מלאימה את הסניף הצרפתי של בנק רוטשילד למשך כמה שנים

1996 - המשפחה מתחילה במיזוג הסניפים הבריטיים והצרפתיים

2002 - "פורבס" מעריך את הון המשפחה, השומרת על חשאיות פיננסית, ב-1.5 מיליארד דולר



כמה מבני משפחת רוטשילד בעיר הנופש הספרדית מרבאייה, ב-1980. ''הצלחת המשפחה היתה הצלחתה של אירופה''


מאייר אמשל רוטשילד וארבעה מחמשת בניו: נתן, סלומון, ג'יימס וקארל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו