בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבי סליחה מאת סופרים | מרסל פרוסט / אל תתייסר בגללי

תגובות

9 או 10 בדצמבר 1913

ידידי היקר,

צר לי עד עמקי נשמתי על שגרמתי לך במכתבי ל"אובדן עשתונות", כדבריך. מהו, אפוא, הדבר המסעיר כל כך שאמרתי לך? יש לי כעת כל כך הרבה טרדות ומכאובים, עד שכבר אינני זוכר היטב מה כתבתי לך. אבל גם אתה, אל לך להסעיר אותי בדרישה ש"אזדרז" ובציפייה שאחפז לסיים את יצירתי עוד יותר משאתה נחפז לכתוב את מאמרך (מאמר שכלל לא ביקשתי ממך). תן דעתך על כך שאני חולה מאוד, שעוברים עלי חודשים תמימים, sine linea*, ושגם אם מר סודה סבור כי איני יודע דקדוק, יש לספרי אוהדים אשר חובתי להם היא להימנע מכתיבה חפוזה של ההמשך.

אם אמנם אוכל לכתוב את ההמשך, אם אוכל לסיימו בעוד ארבע או חמש שנים, ואם אז תרצה לכתוב עליו, היה סמוך ובטוח כי ציון המגרעות שאתה מוצא בספרי לא ירגיז אותי כלל, אדרבה ואדרבה. ובינתיים, כאשר אפגוש אותך - אם תואיל לומר לי בשיחה פנים אל פנים מהן המגרעות הללו, בלי לטרוח לכתוב לי מכתב בעניין זה, יהיה בכך כדי לשמח אותי ואף לעשות לי שירות חשוב. שיכתבתי במלואה את תחילת הכרך הראשון שלי (את כל מה שקראת במחברות), כדי להביא בחשבון את ביקורתך. אני מוכן ומזומן לנהוג כך גם בכרכים הבאים (ברור לך שיחלפו לפחות עשר שנים לפני שאפרסם אותם)!

בקיצור, אני מפציר בך לא לטרוח למעני; צר לי רק שקראת את הספר עכשיו, כי זירזתי את ההדפסה החדשה כדי להעמיד לרשותך מהדורה קצת פחות זרועה בשגיאות דפוס (מר סודה רואה בהן שגיאות כתיב ומייחס אותן לי; הוא קוטל אותי בעזרת ציטוט של אובידיוס, שהוא מייחס להורציוס ואף מעניק לו פירוש שגוי). בלי לכתוב מאמר, תוכל אולי לנקום את נקמתי ברשע הזה בכך שתוסיף הערה בסוף מאמרך הבא או זה שאחריו, ותציין בשורה או בחצי שורה שיצירתי רק החלה לראות אור ושבכוונתך לחכות להשלמתה כדי לדון בה. אם זה עדיין נראה לך מוגזם, אל תכתוב אפילו את השורה הזאת. ומעל לכל, אל תתייסר בגללי.

מעריצך וידידך המסור מרסל פרוסט

ב-1913 פירסם הסופר הצרפתי מרסל פרוסט (1871-1922) את "בצד של סוואן", הכרך הראשון של יצירתו המונומנטלית "בעקבות הזמן האבוד". המבקר אנדרה בוניה, ידידו של פרוסט, קרא את כתב היד והעיר את הערותיו (פרוסט מגזים קצת בדבריו על היקף השינויים שערך בעקבות הביקורת). לאחר פרסום הספר שלח פרוסט לבונייה מכתב מבלבל במיוחד: מצד אחד הפציר בו לכתוב מאמר על "בצד של סוואן" בלי לחכות לכרכי ההמשך של היצירה; ומצד אחר ציין שביקש מפורשות מידידיו לא לכתוב מאמרים על ספרו. כדי להבהיר את כוונותיו מיהר פרוסט לשלוח לבונייה את המכתב הזה, ובו הוא מתייחס לעוגמת הנפש שגרמו לו עקיצותיו של המבקר פול סודה.

תירגם מצרפתית אמוץ גלעדי. מתוך "Marcel Proust: Lettres".

* sine linea: "ללא שורה" (לטינית), כלומר מושבת ממלאכת הכתיבה.



מרסל פרוסט. אני חולה מאוד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו