בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות הישגיו של נורמן בורלוג, בחלקים רבים של העולם עדיין יש רעב

תגובות

מספידיו של ד"ר נורמן בורלוג התעלמו בדרך כלל מעובדה חשובה ומעוררת תמיהה: למרות הישגיו המרשימים במחקר ובפיתוח בתחום החקלאות, כיום יש בעולם יותר בני אדם רעבים מאי פעם בעבר. לפי נתוני האו"ם, לראשונה בהיסטוריה עתיד מספרם הכולל של הרעבים לחצות את הסף של מיליארד נפש.

איך ייתכן שכל כך הרבה אנשים סובלים מרעב כשחקלאי העולם מייצרים, לפחות בתיאוריה, מספיק מזון כדי להאכיל את כל בני האדם המאכלסים את כדור הארץ? דייוויד בקמן, נשיא ארגון "לחם למען העולם", הנאבק לצמצום הרעב, אומר שאפשר למצות את הסיבות לבעיה בהגדרה קצרה ופשוטה: - חוסר אכפתיות. "מדובר בעיקר בהזנחה", אומר בקמן, "הזנחה פוליטית".

העלייה שחלה ב-50 השנה האחרונות בתנובת גידולים, הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות, הובילה לייצור עודפי דגנים ולירידת מחירים. המצב הזה יצר שאננות בכל הנוגע ליכולתה של החקלאות למנוע רעב. בעקבות "המהפכה הירוקה" שהנהיג בורלוג, אומר גארי טואניסן מקרן רוקפלר, התפתחה גישה לפיה הרעב אינו בעיה, משום שנמצא פתרון לבעיה זו.

המהפכה הירוקה איפשרה לחקלאים לגדל דגנים רבים כל כך בעלות נמוכה כל כך, שמנהיגים במדינות המערב המפותחות עודדו מדינות עניות לקנות דגנים בשוק העולמי במקום לגדל אותם בעצמם. העודפים נשלחו למדינות עניות כסיוע. אבל לעתים קרובות התברר שמערכת הסיוע אינה יעילה בהתמודדות עם רעב שהתפתח במהירות ועם בעיות רחבות יותר בתחום החקלאות, שמהן סובלות מדינות עניות.

בעוד שבין 1970 ל-1990, השנים שבהן הישגי המהפכה הירוקה הלכו והתבססו, אספקת המזון גדלה בקצב מהיר יותר מהגידול באוכלוסיית העולם, בשני העשורים האחרונות התהפך המצב. קצב הגידול של התנובה החקלאית הואט, ומאז 1990 הוא נמוך מהגידול באוכלוסיית העולם.

לשינוי הזה יש השלכות חמורות, במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה. רק מעטים נתנו את דעתם לבעיות אלה עד השנה שעברה, שבה רצף של אירועים גרם להזנקת מחירי המזון לשיאים חסרי תקדים. הרעב באפריקה הוחמר השנה, בגלל בצורת קשה המאיימת על מיליונים.

בפסגה שכונסה ביולי הבטיחו נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ומנהיגי מדינות מתועשות אחרות להשקיע 20 מיליארד דולר בפיתוח חקלאי במדינות עניות.

ייתכן שהבעיות הקשות יותר נמצאות בתוך גבולות ארה"ב דווקא. הסובסידיות הניתנות לתוכניות בתחום החקלאות נהנות ממעמד כמעט בלתי מעורער בוואשינגטון. אבל סבסוד גידולים וההרגל של ארה"ב לשלוח דגנים למדינות עניות גורמים להיחלשות שווקים איתנים במדינות מתפתחות.

בורלוג הבין היטב את מגבלות ההצלחה של המהפכה הירוקה. ב-2007, לאחר שקיבל את מדליית הזהב של הקונגרס, ציין ש"הקרב להבטחת מזון למאות מיליוני עניים מרודים רחוק מלהסתיים בניצחון". הוא הוסיף אז, ש"שלום עולמי לא ייבנה על קיבות ריקות או אומללות אנושית. טכנית וכלכלית, בכוחה של אמריקה לסייע להפסקת הטרגדיה והעוולה האנושית הזאת, אם רק נרתום את לבנו ואת מחשבתנו לעניין הזה".



בורלוג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו