בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך נלחם ארגון "יד לאחים" ביהודים המשיחיים? רמז: כל האמצעים כשרים

הארגון החרדי "יד לאחים" מאתר "יהודים משיחיים" (שקיבלו עליהם את ישוע הנוצרי כמשיח), אוסף עליהם מידע ומעביר אותו למשרד הפנים. אנשי המשרד מזמנים אותם לבירור והופכים את חייהם לגיהנום ביורוקרטי. לצד כל זה יש מקרים של התנכלויות, הפצת שמועות ופגיעה בבתי עסק, כמו במקרה של פנינה קומפורטי שהתעוררה בוקר אחד ומצאה את הכרזה הזאת תלויה בפתח הקונדיטוריה שלה. אלוהים לא מרשה? דווקא כן

15תגובות

בזימבבואה הבחין צ', אזרח ישראלי מאזור ירושלים, שתוקף דרכונו פקע. הוא התייצב במשרד הפנים, ביקש לחדש את הדרכון ושילם 250 שקל אגרה, בהנחה שהדרכון החדש יהיה בתוקף לחמש השנים הבאות, עד שייאלץ להאריך את תוקפו שוב. אלא שהפקידה במשרד הפנים הגבילה את תוקף הדרכון החדש לשנה אחת בלבד. "כששאלתי אותה מדוע, היא שאלה אותי אם קיבלתי כבר זימון לתשאול במשרד הראשי", אומר צ'. "עניתי שלא והיא אמרה שאקבל אותו בדואר".

כששב מהטיול באפריקה מצא בתיבת הדואר שלו זימון לתשאול, שייערך באחד הימים הקרובים. "אני יכול לנחש מה הם רוצים לשאול אותי ומה הם מבקשים לדעת", הוא אומר. "אני מכיר את ההליך הזה ממקרים אחרים שבהם פעילים בקהילת היהודים המשיחיים נדרשים לספר למשרד הפנים על אמונתם הדתית".

י', תושב כפר סבא, עבר תשאול כזה לפני שנתיים ובעצת פרקליטו אף הקליט את השיחה. פקידה נבוכה שאלה אותו מה הוא עושה בקהילת "המעיין" ודרשה ממנו הסברים למידע אודותיו שהצטבר במשרד הראשי בירושלים. "הופתעתי", אומר י'. "על השולחן של הפקידה ראיתי תיק עב כרס שבנוי כולו מחיי הפרטיים ומאמונתי הדתית. תהיתי למה זה עניינו של משרד הפנים, למה זה בכלל עניינו של מישהו".

"אז כותבים לי ככה", אמרה לו הפקידה, "זה הקטע שאני אמורה כאילו להתמקד בו, שהפכת להיות 'זקן' בקהילה, כאילו איש חשוב מאוד בקהילה או משהו כזה". אחר כך היא עימתה אותו עם פרטי מידע והוא התבקש להעיר עליהם: "אתה משתתף בוועידות ולימודים בכתבי קודש", "אתה מלמד ועובד בארגון שעוזר לאנשים נזקקים במזון ובביגוד" ("אני מתנדב. אני לא עובד שם", הוא העיר), "חוץ מזה, אתה גם בעד בעלי חיים" ("זה חדש", העיר), "אתה ואשתך מנהלים קבוצות של חיי משפחה, לעזור לאנשים ולזוגות לשמור על היחסים ביניהם". את הפרט האחרון י' אישר והוסיף, "אבל אני לא רוצה למסור מידע על אנשים". הפקידה מיהרה להבהיר: "לא, לא, לא. אני צריכה לשאול אותך רק על עצמך. על מה שאמרתי לך עכשיו, אני צריכה לבנות תשאול".

"למרות שהייתי נסער, העדפתי לשמור את הכעס והזעם בבטן", אומר י', "כי באותו זמן הייתי זקוק מאוד למשרד הפנים והייתי תלוי בו. בתוך תוכי הרגשתי כמו חשוד הנתון בידי הק-ג-ב או משטרת מחשבות". י' ואשתו, הורים לשלושה בנים שנולדו בארץ, ייחלו אז להחלטה של משרד הפנים להעניק לה אזרחות אחרי עשור של מגורים כאן. "לא יכולתי לעשות הרבה", הוא מסביר מדוע לא התלונן על החדירה לפרטיותו בתשאול. "הפקידות של משרד הפנים בכפר סבא כבר מכירות אותי טוב, בגלל ביקורי הרבים שם בעבר, והן התייחסו אלי יפה. הפקידה שתיחקרה אותי הרגישה גם היא רע מהמעמד וראיתי את זה על פניה. העדפתי לענות על השאלות כי באמת לא היתה לי ברירה".

אבל התשובות שסיפק לא שיפרו את סיכויי אשתו. את האזרחות הישראלית היא קיבלה רק לפני חודשים אחדים, וגם זאת לאחר שבג"ץ הורה למשרד הפנים לעשות זאת. זו לא היתה ההיתקלות היחידה של בני הזוג עם משרד הפנים. כשעברו דירה, מספר י', הוא נתקל בסירוב לעדכן את כתובתו החדשה במרשם האוכלוסין. "רק אחרי שפניתי לעורך דין, ששלח להם מכתב איום בפנייה לערכאות משפטיות, הפקידים הסכימו לעדכן את הכתובת שלי", הוא מספר.

מעקב ממוחשב

ברברה לודוויג, סטודנטית בת 33 מגרמניה, כבר מצאה עצמה על סף גירוש מן הארץ, לאחר שמשרד הפנים סירב להנפיק לה אשרת שהייה מסוג א'2, כזאת שכל סטודנט זר חייב להחזיק. את סירובו נימק המשרד בכך שלודוויג, שלומדת לתואר שני במדעי היהדות באוניברסיטה העברית, היא "מיסיונרית". "מטריד אותי לחשוב שאנשים שאני לא מכירה בכלל במשרד הפנים יודעים עלי כל כך הרבה פרטים אישיים", היא אומרת. "לא רק עלי, אפילו על ההורים שלי, שגרים בגרמניה".

הסבריה, שהיא רוצה להתגייר, לנהל אורח חיים יהודי ובעתיד אף לגדל את ילדיה כיהודים - לא עמדו לזכותה. בשימוע שעשו לה לפני כשנה בבית הדין לשוהים בלתי חוקיים, בטרם תגורש לגרמניה, היא נשאלה על אורחות חייה ועל אמונתה:

בית הדין: אני רוצה לדעת אחת ולתמיד - מי זו דת האמת, היהדות או הנצרות?

לודוויג: לפי דעתי האמת היא אלוקים ולא יהדות או נצרות.

בית הדין: נצרות זו עבודה זרה?

לודוויג: יש אלמנטים של עבודה זרה בנצרות.

בית הדין: מי את בכל הסיפור הזה - יהודייה, נוצרייה או מה שביניהם?

לודוויג: מבחינתי אני יהודייה, חיה כיהודייה ולוקחת אחריות ממה שזה אומר.

בית הדין: מהי פרשת השבוע?

לודוויג: בגלל שעברנו את פסח, זה או "אחרי מות" או "קדושים". אבל מה זה קשור לאשרת הסטודנט שלי?

הליכי הגיור שבהם פתחה נקטעו בהתערבות של גוף אחד. פעילי "יד לאחים" טענו שזה הליך פיקטיבי שנועד לאפשר לה להישאר בארץ ולפעול להמרת דתם של יהודים למען הנצרות. "המעקב הממוחשב של 'יד לאחים' הביא לחשיפת הבקשה של המיסיונרית לודוויג בפני הרבנות הראשית להתגייר", התגאו ב"יד לאחים", "והתגלית שלנו הביאה לסירוב של משרד הפנים לרשום אותה כאזרחית ישראלית".

לודוויג: "ייחסו לי דברים שקריים ואיומים. אנשים שהציגו את עצמם כפעילי 'יד לאחים' פנו לחברים שלי, למורים שלי ולרבנים שאצלם התארחתי במסגרת הליך הגיור, וטענו שאני מקבלת כסף מגורמים בחו"ל כדי להפעיל אתר מיסיונרי גדול ברשת האינטרנט. יש אנשים שניתקו איתי מגע בגלל השקרים האלה. אחרים דרשו ממני הסברים. הם התישו אותי".

בינתיים נמצאת לודוויג בארץ בזכות הליכים לעיכוב גירושה, שבהם פתחו פרקליטים ששכרה. למאבקה נרתמו גם סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, שהחתימו למענה עצומה שנשלחה לבכירי משרד הפנים בקריאה להפסיק את רדיפתה.

יד רוחצת יד

ברוב המקרים הנפגעים הם ישראלים, אזרחי המדינה לכל דבר ועניין: הם משרתים בצה"ל; מחנכים את ילדיהם על ערכי המדינה והציונות ושולחים אותם לבתי ספר רגילים; חוגגים את כל חגי העם ומציינים את כל מועדיו; עמלים לפרנסתם, לרוב במקצועות חופשיים, ומשלמים מסים. הם אוהבים את המדינה, נשבעים שהם נאמנים ומסורים לה, מתרגשים עם הנפת הדגל ושירת ההמנון, ולמרות זאת מרגישים כמיעוט נרדף.

כ-20 קהילות של יהודים משיחיים פועלות ברחבי הארץ ומספר חבריהן נאמד בכמה אלפים. הם מאמינים באלוהים, רואים בעצמם יהודים, מתייחסים אל התנ"ך והברית החדשה ככתבי הקודש שלהם, משוכנעים שישוע הוא המשיח ולא מבינים למה זה עניינן של רשויות המדינה.

את המאבק נגדם מוביל הארגון החרדי "יד לאחים". הרב שלום דב ליפשיץ, המייסד ויו"ר הארגון, טוען שהיהודים המשיחיים "מנצלים את הדמוקרטיה הישראלית כדי להמיר את דתם של יהודים תמימים ולעודד אותם לחצות את הקווים לנצרות". חברי הארגון מתגאים בפעילותם ומבטיחים להמשיך בה. לדבריהם, הם נאבקים במיסיון, בטמיעה, בהתבוללות ובמה שהם מגדירים "כתות". הם אינם בוחלים בהפצת פשקווילים ועלונים נגד פעילים בקהילות אלו וזאת "בניסיון להזהיר את הציבור".

מסמכים שהגיעו למוסף "הארץ" מצביעים על אפשרות שבין הארגון לבין פקידות בשני סניפים של משרד הפנים מתקיימים קשרים של שיתוף פעולה. במקרה אחר אפשר למצוא דמיון בין הטרמינולוגיה של ראש לשכת מינהל האוכלוסין בתל אביב, עמוס ארבל, לזו של הרב ליפשיץ. ארבל תועד בתשאול שעשה לצעירה, הנמנית עם קהילת היהודים המשיחיים, כשהוא מרביץ את התורה כולה על רגל אחת: "מי שעושה פעילות משיחית פועל נגד העם היהודי. פעילות כזו היא לא בדיוק באינטרסים ובמגמות של מדינת ישראל ומדינת היהודים. פעילות משיחית אומרת לקחת יהודים ולהפוך אותם לנוצרים. אם יש כאלה, אז מדינת ישראל לא נותנת להם כבוד".

משפחת מ' מנתניה, הנמנית עם קהילת "בית אסף" בעיר, עוררה לפני כמה שנים את תשומת לבם של פקידי משרד הפנים. הם רצו לדעת על המשפחה הזאת הכל: במי הם מאמינים ולמי הם מתפללים; כיצד אמונתם מתבטאת בשטח; מהם אורחות חייהם של בני הבית ועוד. ממכתב שנשלח בפקס מהמחלקה למאבק במיסיון של "יד לאחים" אל הפקידה סימה, אפשר להסיק שהיא היתה כל כך סקרנית, עד שפנתה ל"יד לאחים" וביקשה לקבל פרטים על המשפחה. המחלקה מתפארת בפעולות שעושים אנשיה כדי לחשוף את מטרותיהם של היהודים המשיחיים: מעקבים, איסוף מידע אישי ושימוש בו.

במקרה של משפחת מ' מנתניה, כבר היו אנשי המחלקה למאבק במיסיון מצוידים היטב. במכתב ששלחו אל הפקידה סימה, שכותרתו "בעקבות פנייתך אלינו", ידעו אנשי "יד לאחים" לספר לה באיזה רחוב גרה משפחת מ' מנתניה, מה מספר הטלפון שלה ופרטים רבים נוספים: "הם מופיעים בפרסומי הכת ולא מהווים רק חברים מן השורה, אלא מקיימים בביתם שיעור בעברית וברוסית בימי רביעי בערב. אנחנו מניחים שתפקיד מרכזי כזה לא יינתן לאנשים הפשוטים, אלא לאלו שעוסקים בפעילות מיסיונרית ושכנוע יומיומיים". ועוד: "כדי לבדוק את הדברים, התקשרנו למשפחה הנ"ל ובתם אמרה לנו שאכן הם שייכים לקהילה הזאת ובשבת האחרונה הם אף השתתפו בשיעור".

בידי מוסף "הארץ" נמצא מזכר פנימי מסניף אחר של משרד הפנים, בקשר למשפחה אחרת. על המזכר חתומה פקידה ששמה אילנה, הכותבת כי "התיק של הגברת הועבר לבדיקה מול 'יד לאחים', כדי לדעת אם אכן היא משיחית. לא קיבלתי את התיק בחזרה".

היועץ המשפטי של מכון ירושלים לצדק, עו"ד כלב מאיירס, מייצג אזרחים שזכויותיהם קופחו בידי משרד הפנים בגלל אמונתם. מאיירס עצמו נמנה עם אחת מקהילות היהודים המשיחיים בירושלים ומעיד כי בחמש השנים האחרונות הזדמן לו לטפל בכמה מקרים שבהם "משרד הפנים מירר את חייהם של האזרחים האלה". גם הוא מזהה מאחורי התנכלות זו את ידם הארוכה של מתנגדים חרדיים. "ארגונים המכנים עצמם 'אנטי מיסיונריים' מזינים את משרד הפנים במידע כוזב ומסית, הקשור לפעילים ולחברים בקהילת היהודים המשיחיים", הוא אומר. "מכאן עולות רוב הבעיות שבפניהן ניצבים חברי הקהילה על רקע אמונתם הדתית בלבד".

משרד הפנים התבקש להשיב על שאלות כלליות ופרטניות בעניין זה, שהועברו אליו בעוד מועד. לדוברת היעילה שלו, סבין חדד, שלרוב מגיבה על פניות מהתקשורת בתוך שעות אחדות, נדרשו לא פחות משלושה שבועות כדי למסור תגובה. תחילה תירצו בלשכתה את העיכוב הלא אופייני בכך ש"הממונה על הנושא נמצא בחופש". כשהממונה שב מחופשתו, אמרו שהוא משתהה במסירת תשובותיו. בסופו של דבר הגיעה התשובה הבאה:

"מי שחשוד בפעילות משיחית מיסיונרית - כניסתו לישראל מסורבת במעבר הגבול בנתב"ג או בידי הקונסוליות בחו"ל עם הגשת הבקשה. יש מקרים בודדים של זכאי שבות שהגיעו לישראל ולאחר מכן עסקו בפעילות מיסיונרית משיחית, כשבכל המקרים המידע לגביהם לא היה ברשותנו קודם לכן. משרד הפנים לא עוסק בפעילות זו או אחרת לאיתור או קבלת מידע על פעילות משיחית מיסיונרית. כל המידע המגיע אלינו, בא מארגונים בישראל או מאנשים פרטיים".

אגב, "הממונה" שלתשובותיו חיכתה הדוברת במשך כשלושה שבועות הוא אותו עמוס ארבל, שטען בשיחה המוקלטת ש"מי שעושה פעילות משיחית פועל נגד העם היהודי".

סודות כמוסים

צ' מירושלים, המוזמן לתשאול במשרד הפנים, אומר שהוא "לא דואג משום כלום": הוא אזרח ישראל כבר 36 שנה, שירת בצה"ל ביחידה קרבית, מעיד על עצמו שעבר כבר כמה מלחמות בחיים ובשתי אינתיפאדות ספג די אבנים בקסבות הפלסטיניות בשטחים. גם ילדיו שירתו ועדיין משרתים ביחידות מובחרות בצה"ל. "הפקידים האלה לא מבינים עם מי יש להם הפעם עסק", הוא אומר. "הם לא מפחידים אותי, הם לא יצליחו להפוך אותי למקופח כי אני אזרח המדינה לא פחות מהם, אבל זה בהחלט מציק ומטריד. זה גוזל זמן יקר ואנרגיות. בכל זאת, זה לא הדבר הכי נעים בעולם שהמדינה שלי יוצאת נגדי בלי שעשיתי לה כל רע".

למרות ההצהרה הגאה הוא ביקש לא להיחשף בשמו ובתמונתו, ומפציר גם לא לגלות היכן בדיוק הוא גר ולאיזו קהילה הוא משתייך. גם י' מכפר סבא התלבט ארוכות אם להיחשף. הוא שאל את אשתו, התייעץ עם חברים ולבסוף החליט לשמור על אלמוניותו. לדבריו, הוא לא רוצה לצאת בבוקר מהבית ולגלות שהדרך לבית הספר של ילדיו כוסתה במודעות מאירות עיניים המזהירות מפניו ונושאות את תמונתו, פרטיו האישיים וכתובתו. "יש לי חברים שמשתייכים לקהילת 'המעיין' כאן בכפר סבא שכבר נתקלו בזה. הם התעוררו בוקר אחד ומצאו שכל הרחוב מלא בהודעות אזהרה מפניהם. היו כאלה שנאלצו לעבור דירה בגלל כל מיני רדיפות של חוגים חרדיים, שטענו שהם מיסיונרים מסוכנים שמנסים להפיץ בכל מחיר את הבשורה של ישוע".

הוא בן 43, יליד ליטא, שעלה לישראל בתחילת שנות ה-90 והתאזרח בתוקף יהדותה של אשתו הראשונה. "כמה חודשים אחרי שבאתי לכאן התחלתי להתקרב ליהדות ולהאמין באלוהים", הוא אומר, "אך בנוסף, אני מאמין שהמשיח הוא ישוע". הוא בעל תואר ראשון בלימודי מקרא, מלמד תנ"ך בבית ספר בשרון ולהשלמת הפרנסה הוא מעביר אימון אישי לבעלי עודף משקל המתקשים לרזות. "אני נהנה מאוד ממה שאני עושה", הוא אומר.

י' טוען שפעילותו בקהילת "המעיין" מסתכמת במפגש שבועי, שמתקיים לרוב בביתה הפרטי של משפחה מארחת הנמנית עם הקהילה. שם, הוא אומר, הם מקיימים שיעור תורה, שרים בליווי פסנתר, גיטרה או כינור, ואחרי שעתיים או שלוש מתפזרים, ממשיכים לנהל את חייהם כל אחד לפי למצפונו. "לפעמים, כשאנחנו באים לכינוסים השבועיים שלנו, אנחנו פוגשים מתחת לבית פעילים של 'יד לאחים'", הוא מספר. "הם מחלקים לעוברים ולשבים חומרי הסברה נגד היהודים המשיחיים. באחת הפעמים ניגשו אלי פעילים ואמרו לי, 'אנחנו יודעים עליך הכל'. אני לא מתפלא שהתיק שראיתי אצל הפקידה במשרד הפנים היה כל כך עבה".

צ' משמש "רועה" בקהילה שלו באזור ירושלים. לדבריו, תפקידו של הרועה מקביל במהותו לתפקידו של גבאי בבית כנסת: הוא אחראי בעיקר על ענייני המנהלה של הקהילה ומארגן את הכינוסים השבועיים שלה. פעילי "יד לאחים" טוענים שתפקיד ה"רועה" דומה יותר לזה של כומר בכנסייה הקתולית. "חברי הקהילה מתוודים בפניו, כמו אצל כומר", טוען פעיל מרכזי ב"יד לאחים", המזדהה רק בשם בנימין. "הם מספרים לו את הסודות הכי כמוסים שלהם, גם סודות שקשורים למין. אני יודע מה קורה שם. הייתי בתוך המיסיון, ברחתי ממנו, התגיירתי ובאתי לדרך התורה".

פעולות מסווגות

משרדו הראשי של הארגון החרדי נמצא בשדרות ירושלים בבני ברק, במרתף של בניין מגורים שבו גם מציעים למכירה תשמישי קדושה ובגדים זולים. המערכה נגד "כתות" בכלל, והיהודים המשיחיים בפרט, אינה העיסוק היחיד של הארגון. באתר האינטרנט של "יד לאחים" מופיעים דיווחים על פעילות אינטנסיבית שמטרתה להפריד בין זוגות מעורבים, בעיקר יהודיות שחיות עם מוסלמים, בתוך ישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית. "חלק מהפעולות סודיות ומסווגות", מקמץ הרב ליפשיץ בפרטים.

מבואה צרה, מוארת בנורות ניאון חיוורות, מובילה לשורה של חדרים. נשים שמצטופפות בחדר הראשון ועונות לטלפונים, נועצות מבטים סקרניים בחילוני שבא לביקור. בשאר החדרים יושבים פעילי הארגון, גברים עטורי זקן. היו"ר, הרב ליפשיץ, יושב בחדר מרווח. הוא איש סימפתי ואדיב שחרד מ"המצב": "זה איום ונורא. אלפים על גבי אלפים של יהודים איבדנו בגלל ההתבוללות והמיסיונרים. אנחנו מעטים והם רבים. למה הנוצרים לוקחים לנו אותם?"

מבחינתו יש כאן מלחמה. היא ניטשת במרכזי הערים, בקניונים, בתוך הטנקים והנגמ"שים של צה"ל ואפילו בפארק הירקון, כשמדונה מופיעה בו. "אני לא מוכן להתפשר ולוותר על אף יהודי", הוא מצהיר. הוא כבר נחקר בעבר במשטרה בגלל התבטאויות נגד ערבים; פעילים מארגונו נעצרו בחשד שהגדירו את החוק מחדש בבואם לטפל ב"מקרה חמור של התבוללות" - פעולה שכללה על פי החשד חטיפה של ערבי. במקרה אחר הורשעו פעילים המזוהים עם הארגון לאחר שחטפו צעיר ערבי שניהל קשר רומנטי עם יהודייה ולא היססו להתחזות לשם כך כשוטרים במשמר הגבול.

ליפשיץ ואנשיו מגדירים את היהודים המשיחיים כחברים בכת, מוכנים לנתח ברמה אקדמית התנהלות של כתות בעולם ומשוכנעים שהם מזהים את הסימטריה במקרה זה. כשיחליטו למרר את חייו של אדם שקבעו שהוא "מיסיונר", רק מעט אמצעים פסולים. לפנינה קומפורטי, בעלת קונדיטוריות "פנינה פאי", הם כמעט הרסו את הפרנסה. אחרי שנים שבהן ניהלה קונדיטוריה מצליחה במרכז המסחרי בגן יבנה, היא החליטה להגשים חלום ולהרחיב את פעילותה. היא ידעה שיהיה עליה לעבוד קשה יותר, אך אמרה לעצמה שאין מלאכה שמחה מאפיית עוגות.

"בפברואר 2006 פתחתי את הקונדיטוריה באשדוד והעסק התקדם נהדר", היא מספרת. "ראיתי שהוא נקלט, שהקהל מגיב טוב, נסיקה. תענוג". היא בת למשפחה דתית, שהצטרפה אל היהודים המשיחיים לפני כ-15 שנה, כששהתה בארצות הברית ועבדה בכנסייה אוונגליסטית. "במשך הרבה מאוד זמן לא הסתדרתי עם זה שישוע הוא המשיח ולא הייתי שלמה עם זה", היא אומרת. "למדתי וחקרתי ואחרי שנה וחצי הגעתי למסקנה הזאת. התנ"ך שלנו והברית החדשה חד הם, לשיטתנו. הנוצרים אוהבים את העם היהודי ולפעמים יש לי הרגשה שהם אוהבים את רעיון ארץ ישראל השלמה יותר מהימניים עצמם".

היא נשואה ואם לחמישה. "הילדים שלי משרתים ביחידות קרביות בצבא", היא מתגאה. הצרות התחילו בקיץ 2007, כשקומפורטי קיבלה הזמנה לבירור ברבנות המקומית באשדוד. "הבנתי ש'יד לאחים' חידשו את הפעילות שלהם נגדי", היא אומרת. "אני מכירה את הפעילויות שלהם עוד מהימים שהפעלתי את הקונדיטוריה שלי בגן יבנה. הרב העירוני, כאילו זה עניינו, שאל אותי במה אני מאמינה. עניתי לו שאני מאמינה בתנ"ך ובברית החדשה. הוא לא היסס ואמר: 'לאנשים כמוך לא מגיעה תעודת כשרות'. עד עכשיו אני לא מבינה מה הקשר בין האמונה הדתית שלי לבין תעודת הכשרות של הקונדיטוריה שלי. עד אז, בכל יום היה בא אלי משגיח כשרות מטעם הרבנות באשדוד ולא מצא דופי בעבודה. אם זו לא רדיפה אז מהי רדיפה?"

באמצעות עו"ד אליעד שרגא עתרה קומפורטי לבג"ץ והשופטים הורו לרבנות באשדוד כבר לפני שלושה חודשים להחזיר לה את תעודת הכשרות. אבל הרבנות הראשית ביקשה דיון נוסף, ובינתיים דבר לא השתנה. "עד עכשיו אין לי תעודת כשרות", אומרת קומפורטי. "אז אני עובדת בלי, כי אין ברירה. העסק חייב לעבוד". היא מתקשה להחניק את סערת הרגשות שמציפה אותה: "זה כמו שמרגיש חתן שהגיע ליום חופתו, ואז הכלה בורחת. הכל הלך כמו שצריך, אפילו יותר טוב ממה שחשבתי, ואז הם קמו עלי".

אחרי פסיקת בג"ץ טרחו אנשי "יד לאחים" לפרסם ברבים את אמונתה הדתית. "כל אזור הסיטי באשדוד היה מכוסה בפוסטרים שהפיצו נגדי", היא מספרת. "פירסמו את שם הקונדיטוריה שלי באותיות קידוש לבנה. פירסמו שצריך להיזהר ממני. עשו אותי מפלצת".

"שומר נפשו ירחק מלרכוש מוצר כלשהו במקום המצוי בבעלות המיסיונרית", נכתב בכרזה של "יד לאחים", "תעודת הכשרות ניתנה לה כתוצאה מכפיית בית המשפט על הרבנות". הלקוחות הצביעו ברגליים. "רוב הלקוחות כבר לא הראו את עצמם", היא אומרת. "לקוחות שבכל בוקר היו מנשקים אותי ומספרים כמה נהנו מהעוגה, עברו כאן ואפילו לא הסתכלו לכיוון. כשבאו לכאן הרבה צרפתים הופצו אותן כרזות בצרפתית ואז גם הם הפסיקו לבוא. אחר כך עשו אותו הדבר עם הרוסים. הם ייבשו לי את המקום. ימים שלמים הייתי יושבת כאן וממררת בבכי. תנסה להכין במצב כזה עוגות".

קומפורטי החליטה לעבור את הגל העכור. "כנראה שהשנים של התמודדות עם ההסתה הפרועה שלהם חישלו אותי", היא אומרת. "ועדיין, זה קשה. הם הצליחו לשבש לי את החיים והרסו לי תוכניות. כבר הרבה זמן אני חושבת שבאה העת למתג את עצמי, לפתח את העסק, כי הוא עסק טוב ואנשים מתים על העוגות שלי. אני רוצה להדפיס את הסמל של הקונדיטוריה על שקיות, על ניירות אריזה, על מפיות לשולחנות שבחוץ ואני לא יכולה. כשמתקשרים אלי ומבקשים הזמנה של עוגה, יש כאלה שאומרים לי 'בבקשה, שלא יהיה לוגו או מדבקה על האריזה'. בינתיים, גנזתי את כל תוכנית המיתוג שלי".

חייל טוב

המקרה של רפאל מירלשווילי יכול לתת רמז לשיטות העבודה של "יד לאחים". לפני כחודש וחצי, כשהמדינה סערה מגל מעשי אלימות ורצח, נמצאה גופת גבר במבנה נטוש באזור התעשייה של בית דגן וזוהתה כגופתו של מירלשווילי, צעיר בן 25 מלוד. בתחילת יולי הוא יצא מבית הוריו שבשיכון חב"ד, נכנס למונית ונעלם. במאמציה לעלות על עקבותיו חשפה משפחתו בעיתונות כי כשנה לפני כן הוא סיים לרצות עונש מאסר של שנה, לאחר שהורשע בחטיפה של צעיר ערבי כשהוא מתחזה לשוטר במשמר הגבול.

מירלשווילי, שהיה פעיל ב"יד לאחים", האזין לתוכנית בתחנת רדיו חרדית שבה אם יהודייה ביכתה את נפילת בתה הצעירה לחיקו של בחור ערבי ואת כוונתה להינשא לו. היא ביקשה את עזרת המאזינים בסיכול התוכנית ובהשבת בתה "אל המוטב", כלשונה. דבריה הנרגשים נפלו על אוזניו הכרויות של מירלשווילי: הוא חייג לתחנת הרדיו, ביקש את מספר הטלפון של האם, התקשר אליה והציע את עזרתו. הוא קיבל ממנה פרטים על האהוב הערבי של בתה, גייס למשימה שניים מחבריו, והשלושה התדפקו בשעת לילה מאוחרת על דלת ביתו, באחת מערי המרכז.

לאחר שאימתו את זהותו, דרשו ממנו השלושה להתלוות אליהם לחקירה בתחנת המשטרה. הוא התרצה, נכנס למכוניתם ורק כשהבין שאינם נוסעים לתחנת המשטרה, אלא ליעד בלתי ידוע, החל לחשוש שנפל למלכודת. בעוד המכונית נוסעת במהירות באוטוסטרדה הוא פתח את הדלת וזינק החוצה. הוא התגלגל על האספלט, נחבל, נזקק לטיפול רפואי וממיטתו בבית החולים מסר לחוקרי המשטרה עדות מפורטת על מה שאירע. מירלשווילי וחבריו נעצרו, הורשעו ונשלחו לכלא.

"הוא היה חייל טוב", אמר הרב ליפשיץ זמן קצר לאחר שגופתו של מירלשווילי זוהתה במכון לרפואה משפטית באבו כביר. "אנחנו מטפלים במאות מקרים של התבוללות וטמיעה והמנוח טיפל באחד מהם. כואב לי הלב על הבחור הזה. התפללתי למענו בכל יום, הייתי בקשר עם המשפחה שלו, קיוויתי שימצאו אותו בריא ושלם".

בשבוע שעבר הרב ליפשיץ כבר נשמע אחרת: "הוא לא היה פעיל שלנו. אז יצא ככה שהוא שייך את עצמו אלינו. הרי אנחנו פועלים לפי החוק". נסיבות מותו של מירלשווילי עוד לא התבררו. "שמענו את הטענות של חוגים חרדיים כאלה ואחרים כאילו מדובר בנקמה מצד ערבים על מה שעשה", אמר קצין משטרה לפני כמה ימים. "הכיוון הזה נשלל. בדקנו את העניין הזה גם מול גורמי ביטחון והבדיקה לא העלתה כל ממצא חריג".

באמצע דצמבר 2006 פשטו שוטרים על מקווה בשכונת קרית נורדאו בנתניה ועצרו את אחד מבכירי "יד לאחים", הרב אלכס ארטובסקי, שיש המגדירים אותו "קצין המבצעים" של הארגון. ארטובסקי המופתע הובל לחקירה במטה של מחוז ש"י. באותו בוקר הוכנסו אל חדרי החקירות של המטה, זה אחר זה, פעילים נוספים של "יד לאחים", בחשד שחטפו ערבי שניהל רומן עם יהודייה, והחזיקו בו למשך כמה שעות.

על גל המעצרים דיווח אתר האינטרנט של "יד לאחים", שציטט גם תגובה מפיו של היושב ראש, הרב ליפשיץ: "יד ימין במשטרה לא יודעת מה עושה יד שמאל. בידה האחת, היא פונה אלינו בבקשה לקבלת עזרה מקצועית בטיפול במקרי טמיעה קשים ובידה השנייה, שולחת את שוטריה כדי לעצור את מיטב פעילינו. איש לא יצליח לבלום את פעילותנו: לא הערבים העוינים שעושים הכל כדי להוליך שולל את בנות ישראל ולא המשטרה, שביום מעונן אחד החליטה לשמש להם פה בחסות של תלונות שווא".

"קצין המבצעים", הרב ארטובסקי, צוטט באתר כשהוא מתייחס למעצרו: "כל המעשים שנעשו במסגרת 'יד לאחים' היו אך ורק לשם הצלת נפשות ואיש לא יצליח להדביק לפעילותי ולפעילותם של שאר פעילי הארגון כל רבב". ואילו היועץ המשפטי של הארגון, עו"ד משה מורגנשטרן, הבהיר אז: "כל פעילות שננקטת בידי פעילי הארגון - חוקית לחלוטין". העצורים, אגב, שוחררו כעבור כמה שעות.

שיעזבו אותנו בשקט

"הם באים לארץ באמתלה של חוק השבות וטוענים שהם יהודים", מאשים הרב ליפשיץ את היהודים המשיחיים. "הם צריכים להתבייש בכך. אחרים באים לכאן, מתגיירים כביכול אך הם מאמינים בישו ומודים בזה. אם הם עוברים על החוק, כיצד זה שאני לא בסדר וכיצד זה שהם באים אלי בטענות? על מה, על כך שאנחנו חושפים שהם רמאים? אין דבר כזה שקוראים לו 'יהודים משיחיים'. מי שמאמין בישו הוא נוצרי, נקודה".

האם היהודים המשיחיים באמת עוברים על החוק? החוק, המכונה "חוק המיסיון", אוסר "לתת או להבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חומרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו". לדברי עו"ד כלב מאיירס, פעילי הקהילה מפיצים עלונים ודפי הסבר על אמונתם, וזאת פעילות חוקית לחלוטין. "בקרב פעילי הקהילה יש מודעות רבה למה מותר ומה אסור והם מקפידים לא לעבור על החוק", הוא אומר. "מאז תקומת המדינה איש מקהילת היהודים המשיחיים לא הועמד לדין בשל פעולות אלה".

"אנחנו לא נלחמים בנוצרים ובערבים ולא מנהלים מלחמה באף דת", אומר הרב ליפשיץ. "אבל היהודים מעטים והם רבים. כמה כבר יש לנו? חצי מיליון יהודים התבוללו ובסוף לא יישארו יהודים, חס ושלום. אנחנו עם קטן ולכן צריך שיהודים יישארו יהודים ונוצרים שיישארו נוצרים. שלא יתגיירו, שיעזבו אותנו בשקט, שלא ישפיעו על אחרים ולא יעשו כאן תעמולה, לא עלינו".

ב"יד לאחים" טוענים כי ברשותם ראיות ברורות לפעילות מיסיונרית של יהודים משיחיים, ומציגים חומרי הסברה שחולקו בעת הופעתה של מדונה בישראל, ובהם קריאה "להכיר את ישוע": "הם חילקו את החומרים האלה ביחד עם ספרי הברית החדשה", מזדעק הרב ליפשיץ.

"הם פועלים כפי שפועלת כת", טוען בנימין, מפעילי "האגף למאבק בכתות", שהוזעק על ידי ליפשיץ כדי להסביר. "זה מתחיל בחשיפה הדרגתית, לא לוחצים אך מקרבים. זה קורה בבתי הכינוס שלהם וזה קורה גם בתוך הטנקים של צה"ל. הפעילות שלהם לא מסתכמת בשמיעת מנגינות פעם בשבוע. הם עושים הרבה יותר ממה שהם מספרים עליו. הם עוברים מבית לבית ומחלקים חומרי הסברה".

גם אנשי חב"ד מחלקים חומרי הסברה ומציבים ברחובות עמדות להנחת תפילין. מי שלא רוצה - לא לוקח.

"אבל המשיחיים עושים מצג שווא. הם טוענים שמדובר ביהדות לכל דבר, אבל רק הזרם אחר. אם יקישו על דלת של יהודי ויגידו לו 'שלום, אנחנו נוצרים ורוצים לקרב אותך לישו', יגלגלו אותם מכל המדרגות. הם עושים מניפולציות, הם משתמשים בעולם מושגים אחר, כדי לא להרתיע: במקום כנסייה הם אומרים קהילה ובמקום כומר אומרים רועה".

פעילים ב"יד לאחים" ויהודים משיחיים מגישים במשך שנים תלונות במשטרה אלה נגד אלה. עם זאת, ניכר שרשויות האכיפה מעדיפות לא להתערב במלחמת הדת, ושני הצדדים מוחים על מה שנראה להם כהתעלמות מתלונותיהם. אנשי "יד לאחים" אף מכחישים כל קשר בינם לבין משרד הפנים. "הלוואי שהיה לנו קשר כזה", אומר הרב ליפשיץ. "מדינת ישראל לא נלחמת במיסיון, כי הנוצרים תומכים בה נגד הערבים".

איך אתה מסביר את התכתובת בין ארגונך לבין משרד הפנים בקשר למשפחת מ' מנתניה?

"מבחינה חוקית, אם יש לנו אינפורמציה תפקידנו להודיע למי שצריך. אדם עובר עבירה נגד המדינה ואנו אזרחים של המדינה הזאת. אנחנו רק חושפים את האנשים האלה, שבאים לכאן כדי להונות את המדינה. הם אומרים שהם רוצים להתגייר, אבל מכניסים את המיסיון בדלת האחורית. 30 אחוז מתושבי הארץ לא יהודים, חס ושלום הם יתערבבו ומה יישאר? אין לנו קונצים עם הממשלה או המשטרה".

במה קשורה אמונתה הפרטית של פנינה קומפורטי מאשדוד לקונדיטוריה שלה?

"עשינו את הפרסום נגדה בגלל שהרבה יהודים באשדוד נעשו משיחיים. זו מסעדה, יש לה אוכל יפה, אולי היא תיתן למישהו גבינה טובה ותגיד לו 'חמוד, זו מצווה לבוא למיסיון'. בגלל זה הרבנות רוצה את המפתח של המסעדה שלה, כדי לדעת מה קורה שם ועכשיו זה בבג"ץ. תעודת כשרות היא לא עניין טכני בלבד. יש הרבה מסעדות שמנהלים ערבים ונגדם אנחנו לא פועלים, כי הם לא מנסים להמיר את דתם של יהודים".

אם אתם שומרים כל כך על החוק, כיצד אתה מסביר את מעצרם של פעילים בארגון בידי המשטרה?

"אנחנו פועלים לפי החוק. אני אישית הייתי כמה פעמים בחקירות במשטרה בחשד לגזענות, כי באיזה מקום בירושלים רצו לפתוח בית ספר מעורב של יהודים ושל ערבים ואני אמרתי שצריך להפריד. אני נגד התבוללות. שאלתי את החוקר: אתה רוצה שהבת שלך תתחתן עם ערבי? הוא צחק וסגר את התיק".*



פנינה קומפורטי. לקוחות שהיו מספרים כמה נהנו מהעוגה, עברו כאן ואפילו לא הסתכלו לכיוון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו