בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיצד סייע נורמן בורלוג לאנושות? תשאלו את גרגרי האורז

כשנורמן בורלוג מת בחודש שעבר, כינה אותו האו"ם "האדם שהציל הכי הרבה נפשות מאז ומעולם". כיצד סייע האיש הזה לאנושות? תשאלו את גרגרי האורז

תגובות

לתנועה האקולוגית על שלל מרכיביה, הכוללים בין השאר פעילי איכות הסביבה, מחבקי עצים וחסידי מזון אורגני, קמו לא מעט גיבורים מאז ראשיתה. ד"ר נורמן בורלוג, שנחשב אבי "המהפכה הירוקה" שהחלה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אינו נמנה עליהם. האגרונום האמריקאי המחוספס, שמת ב-12 בספטמבר בגיל 95, לא גילה חיבה יתרה ל"ירוקים". הם, מצדם, לא אהבו אותו.

אי-אפשר להגיד שלא היו להם נימוקים שראוי להתחשב בהם. כמו פרויקטים אחרים של העידן המודרני - מהקולקטיוויזציה בברית המועצות ועד המעבר לאנרגיה אטומית - "המהפכה הירוקה", שהעמידה בראש מעייניה את הגדלת הייצור החקלאי, היתה מפעל שאפתני, המוני ולא פעם דורסני. אבל לדעת רבים, המפעל הזה הציל את חייהם של יותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם. לא בכדי זכה בורלוג בפרס נובל לשלום והוגדר על ידי תוכנית המזון העולמית של האו"ם, "האדם שהציל הכי הרבה נפשות מאז ומעולם".

למרות הפרס היוקרתי וההגדרה המרשימה, בורלוג נותר דמות כמעט אנונימית. הסיבה לכך היא ש"המהפכה הירוקה" לא היתה אירוע פוליטי דרמטי ולא היו לה מנהיגים כריזמטיים. עם זאת, היתה לה השפעה מרחיקת לכת על האנושות. תוצאותיה ניכרות כמעט בכל פרוסת לחם או חבילת אורז שנמכרת כיום בעולם.

בעקבות גידול האוכלוסייה אחרי מלחמת העולם השנייה, טענו מומחים רבים שהכמות המוגבלת של אדמות חקלאיות בכדור הארץ לא תספיק כדי להאכיל את כלל האנושות. היו שחזו משברים בקנה מידה עצום, שיביאו למותם ברעב של מיליארדים. בורלוג טען שפיתוח זני דגנים פוריים ועמידים למחלות והרחבה של השימוש בדשנים ובחומרי הדברה, יכולים להביא להגדלה משמעותית של היבולים בעולם. אם הגידולים לא מספיקים, טען, צריך לתכנן אותם מחדש. לכך יש להוסיף שינוי של הסביבה, כדי שאפשר יהיה להפיק ממנה יותר מזון.

המהפכה שהניע בורלוג היתה תהליך שנמשך כ-30 שנים, שהתרחש באין-ספור חלקות חקלאיות ואזורים מעובדים באפריקה, במזרח אסיה ובאמריקה הלטינית. התוצאה הסופית שלו היא תעשיית המזון של ימינו: ענף כלכלי חובק עולם, המבוסס על מספר מוגבל של גידולים מהונדסים המגודלים בשיטות אינטנסיוויות. בורלוג עצמו פיתח חלק מהצמחים האלה. באמצעות הכלאות מתוכננות הוא יצר גידולים בעלי עמידות גבוהה למחלות וכן זנים מושבחים של חיטה ננסית, שמניבים יבול פעמיים בשנה.

האגרונום האמריקאי פעל כשליח של קרן רוקפלר ושל ממשלת ארצות הברית. הוא השתקע באזורים חקלאיים במקסיקו ויצא לשליחויות בהודו, בפקיסטאן ובמדינות אחרות. כל מסע כזה הוביל לחתימת עסקות עם הממשלות, שרכשו עשרות אלפי טונות של זרעים מושבחים מהזנים שפיתח בתחנת הניסיונות שלו. ההצלחה היתה כמעט מיידית. יבול החיטה בפקיסטאן, לדוגמה, גדל ב-60% בין 1965 ל-1970, השנה שבה זכה בורלוג בפרס נובל לשלום על תרומתו להאכלת העולם.

אבל התלות שפיתחו מדינות העולם השלישי בזרעים של בורלוג, ובאופן כללי יותר בזנים שהיו בבעלות תאגידים אמריקאיים, עוררה ביקורת הולכת וגוברת. מתנגדי המהפכה הירוקה ראו במפעלו של בורלוג אימפריאליזם חקלאי, שמוביל להאחדה ולמחיקה מהירה של המגוון הגנטי. התהליך הזה, הם הסבירו, יגדיל בטווח הארוך את הסיכון למגיפות. תושבי המדינות שאליהן הוכנסו זנים חדשים של תירס וחיטה, נאלצו להסתגל לקמח שטעמו שונה מאוד מזה שאכלו במשך דורות.

קארן הס, חוקרת של ההיסטוריה של המזון, כתבה ב-1977, שמבחינה קולינרית "ההיסטוריה עוד תוכיח ש'המהפכה הירוקה' היתה אסון יותר גדול אפילו מההתערבות האמריקאית בווייטנאם". טענה כבדת משקל לא פחות היתה שבטווח הארוך, השימוש המסיווי בדשנים כימיים ובחומרי הדברה חזקים גורם נזק סביבתי חמור, שמחסל מערכות אקולוגיות שלמות.

בורלוג עצמו דחה את הטענות על הסף. הוא התעקש שרק הגדלת התנובה בקרקעות שכבר מעובדות יכולה לצמצם את הפעולות לבירוא יערות, כמו אלה שנעשות באמזונס. את הפעילים הירוקים הוא תיאר כאליטיסטים שיושבים בלונדון ובבריסל, חנוטים בחליפות, ומנסים לתקן משם את העולם. "לו הם היו חיים אפילו חודש אחד בתוך המצוקה של המדינות המתפתחות, שבהן חייתי אני 50 שנה, הם היו מתחננים: 'תנו לנו עוד טרקטורים ועוד דשנים'", אמר.

יחסו לאופנה המתרחבת של צריכת מזון אורגני היה ביקורתי במיוחד: "בעוד האומות המבוססות יכולות לשלם על מזון שגודל בשיטות המכונות 'אורגניות', מיליארד בני האדם החיים בתת-תזונה במדינות העניות לא יכולים להרשות לעצמם את זה".


כך מאכילים מיליארד איש

• כדי להגדיל את יבולי הדגנים, פיתח בורלוג זנים שמאפשרים זריעה וקציר פעמיים בשנה

• באמצעות ברירה גנטית, הוא השביח זנים בעלי עמידות למחלות

• בורלוג הפיץ בעולם זני חיטה עם גבעול קצר ועבה, שאינו קורס גם בעומס גרגרים רב

• יחד עם אגרונומים אחרים, הפיץ שיטות גידול אגרסיוויות המבוססות על דשנים וחומרי הדברה חזקים



אשה בשדה אורז בסרי לנקה. למטה: בורלוג. פרס נובל לשלום מסתתר בין הגבעולים





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו