בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחקיר: גילויים חדשים על העסקים של אהוד ברק, בימיו כאזרח מן השורה

אלה העובדות והמספרים שאהוד ברק לא אוהב לשתף בהם את הציבור: כשנכנס לממשלת אולמרט העביר "במתנה" לשלוש בנותיו את חברת "אהוד ברק בע"מ" שהקים לצורך עסקים בתקופת היותו אזרח. מאז, ובמשך כהונתו כשר הביטחון, זרמו לחשבונה של החברה כחמישה מיליון שקל ולחברה הבת שלה, שעדיין פעילה, נכנסו עוד 1.5 מיליון שקל. למקור הכסף ועבור אילו שירותים ניתן, מסרב ברק להתייחס. הוא מסרב להתייחס גם לפגישה עסקית שניהל עם אזרח אחר בשעתו: אחד, גבי אשכנזי

תגובות

תחילת שנת 2006. האזרח גבי אשכנזי, משוחרר טרי מתפקיד סגן הרמטכ"ל, נכנס למגדל המילניום ברחוב הארבעה בתל אביב וצעד אל המעלית. לבוש בסגנון "ספורט אלגנט" עלה אשכנזי עד לקומה ה-19 במגדל, שם נקבעה לו פגישה עם מכר ותיק: ראש הממשלה לשעבר ואיש העסקים אהוד ברק, שמאז הפסדו בבחירות 2001 לאריאל שרון שירך את דרכו במדבר הפוליטי וצבר הון בג'ונגל העסקי.

השיחה בין השניים התקיימה בלשכתו גדושת רהיטי העץ של ברק. האלוף והרמטכ"ל לשעבר לא דנו בענייני ביטחון, טרור או הגרעין האיראני, אלא בתחום ארצי יותר - אפשרות לשיתוף פעולה עסקי ביניהם. הספרייה העמוסה, הפסנתר האלקטרוני בחדר הסמוך, התא המיוחד לאחסון הסיגרים ותמונותיו של ראש הממשלה לשעבר לצד שועי עולם היוו תפאורה נאה לפגישות שקיים ברק באותה התקופה, שבה עסק בתיווך וייעוץ בעסקות בינלאומיות, בעיקר באמצעות החברה שבבעלותו, "אהוד ברק בע"מ".

חצי שנה עברה ואשכנזי מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון. ברק, מצדו, התמודד שנה אחר כך בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה, ניצח, וביוני 2007 התמנה לתפקיד שר הביטחון בממשלת אהוד אולמרט. עוד בטרם שובו של ברק לממשלה הועברו מניותיה של חברת "אהוד ברק בע"מ" לשלוש בנותיו ושר הביטחון הצהיר כי הן אינן מנהלות כל פעילות עסקית בחברה. תחקיר "הארץ", החושף פרטים חדשים על עסקיו של ברק, מגלה כי מאז נכנס לתפקידו הנוכחי זרמו לחברת "אהוד ברק בע"מ" ולחברה הבת שלה יותר מ-6.5 מיליון שקל מישראל ומחו"ל. עוד מתברר, כי ב-2007, עד שהתיישב יו"ר מפלגת העבודה החדש-ישן על כיסאו במשרד הביטחון, משך ברק מהחברה שלו משכורות בסך כשלושה מיליון שקל.

נשיא, יועץ, שותף

ברק הפך לאיש עסקים ב-2001, לאחר תבוסתו בבחירות לאריאל שרון. ראש הממשלה לשעבר, שזמן כהונתו בתפקיד היה הקצר בתולדות ישראל, הודיע אז כי הוא מתכוון לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולעשות לביתו. בחודשים הראשונים לאחר פרישתו עסק במתן הרצאות דרך סוכנות הארי ווקר וחיפש אפיקים חדשים להרוויח כסף. בסוף 2001 הוא מונה ליועץ מיוחד בחברת המחשבים אי-די-אס וב-2002 הקים את חברת "אהוד ברק בע"מ".

בשנת 2004 הוקמה חברת "קרדו - פיתוח עסקים בע"מ", כשותפות בין "אהוד ברק בע"מ" המחזיקה ב-50 אחוז ממניותיה לבין עו"ד דורון כהן, גיסו לשעבר ואיש סודו של ברק, המחזיק בשאר המניות ומנהל את החברה ממשרדו. "אהוד ברק בע"מ" מחזיקה גם ב-50 אחוז ממניותיה של חברת "אסנס אינטרנשיונל פרקינג בע"מ", שהוקמה ב-95' וגם אותה מנהל כהן. במשך שנים לא היתה בשתי החברות פעילות עסקית.

תחקיר שממצאיו פורסמו כאן במאי 2007 (מאת גידי וייץ ואורי בלאו) גילה כי עד שנת 2007, שבה חזר ברק לחיים הפוליטיים, התקרבו הכנסותיה של החברה ל-30 מיליון שקלים, רובם מחו"ל. ברק שידרג גם את אורח חייו ועבר להתגורר עם רעייתו נילי פריאל בדירה רחבת ידיים שרכשו השניים במגדלי אקירוב בתל אביב. התחקיר חשף רשימה ארוכה של עסקים שקידם ברק ואנשי עסקים שעמם היה בקשר.

כך, למשל, נסע ברק עם עופר גלזר (אז בעלה של שרי אריסון) לפגישה עם עבדאללה מלך ירדן, שבה דובר על פטנט ייחודי להפקת נפט מפצלי שמן, שירדן משופעת בהם. ברק, בשיתוף עם גלזר ועם איש העסקים דוד דודאי ומקורבו של ברק לוני רפאלי, יזמו גם הקמת מערך חניונים באיסטנבול. ברק ניסה את מזלו גם עם איל היהלומים בני שטיינמץ, חברו הטוב של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שעמו טס בין השאר למזרח אירופה כדי לבדוק אפשרויות לשיתופי פעולה שונים, בין השאר בתחום הנדל"ן.

בנוסף מונה ברק לתפקיד "נשיא ללא תפקיד" בחברת גילת-סאטקום, אז בבעלות צבי ברינבוים; היה חבר דירקטוריון בבנק ההשקעות וקרן ההון סיכון תמיר-פישמן; יועץ לחברת "קנדה ישראל" השייכת לאסף טוכמאייר ולברק רוזן; יועץ לקרן השווייצרית סי-אם-איי וקרן ההון סיכון סטאר ונצ'רס, שבבעלות איש העסקים מאיר בראל; שותף בקרן ההשקעות האמריקאית אס-סי-פי שבבעלות איש עסקים ששמו ווינסטון צ'רצ'יל ועוד.

כמה מהאנשים הללו, שעמם עבד ברק איש העסקים, תרמו כספים לברק הפוליטיקאי, כשהתמודד בפריימריז מול עמי אילון על ראשות מפלגת העבודה. ברק רוזן תרם לו 35 אלף שקל; מירית טוכמאייר (רעייתו של שותפו אסף) תרמה סכום זהה; ווינסטון צ'רצ'יל תרם 38 אלף שקל; מאיר בראל ורעייתו תרמו 17 אלף שקל ונתן חץ, שניהל עם ברק מגעים לשיתוף פעולה עסקי, תרם 36 אלף שקל.

שני אזרחים פרטיים

גבי אשכנזי, שהשתחרר באמצע 2005 מתפקידו האחרון בצה"ל, נכנס אף הוא לעסקים ונפגש עם ברק בתחילת 2006. בינואר 2006 הקים אשכנזי, יחד עם זאב ברונפלד, אריאל מליק וקובי ליבנה, חברה ששמה "אינווטיקה גרופ בע"מ". איש עסקים שהיה מעורב בזמנו באינווטיקה וביקש לא לזהותו בשמו, סיפר שהחברה תיכננה להשקיע כספי משקיעים בחברות סטארט-אפ בתחום של ביטחון פנים: "אשכנזי היה אמור להביא את הידע שלו בתחום הביטחוני".

על מה דיברו ברק ואשכנזי בפגישה שקיימו? ברק בחר להתעלם משאלת "הארץ" בעניין ואילו אשכנזי מסר באמצעות דובר צה"ל כי הם "דנו באפשרות לשתף פעולה בתחום העסקי". מי ששופך אור על הדברים הוא איש העסקים הנ"ל, שמספר על "כמה רעיונות" לשיתוף פעולה עם ברק: "רעיון אחד, שאותו עשינו כאינווטיקה, היה להביא את ברק כחבר בורד אצלנו. היה גם רעיון להקים חברה ציבורית שברק יהיה בה דירקטור ונאסוף כסף ונשקיע. זה כסף שאתה לוקח ממשקיעים, משקיע את זה בחברה אחת באישור 80 אחוז מהמשקיעים ודואג להעלות את ערך החברה, להנפיק אותה ולגרום למשקיעים להרוויח. גילגלנו את הרעיון, עניינו את אהוד ברק, שהבין ושמע כבר על דברים כאלה והתחלנו לדבר איתו".

באותה התקופה נרקם שיתוף פעולה בין ברק לבין החברה האמריקאית "אקרו", שפיתחה ערכה לגילוי חומר נפץ נוזלי ושפתחה בפברואר 2006 חברה בת ישראלית ששמה "אקרוסק". בתחילת אפריל 2006 מונה ברק למועצה המייעצת (advisory board) של החברה האם, בתמורה למניות שהוקצו לו. המטרה במינויו של ברק לתפקיד, מסביר ימי טרסי, ממנהלי אקרוסק באותו הזמן, היתה "שיהיה אדם שיש לו רקורד ביטחוני ומספיק קשרים עסקיים בעולם בתחום שהחברה עסקה בו... כמובן שקשרים בתחום הביטחוני היו חשובים".

שניים משותפיו של אשכנזי באינווטיקה, מליק וברונפלד (איש עסקים המשקיע בעיקר בתחום הביוטכנולוגיה) היו מעורבים גם בהקמתה של אקרוסק, שבחודשים הראשונים לקיומה אף ישבה כדיירת משנה במשרדי אינווטיקה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן. מליק ומנהל אקרוסק גד ענר אישרו את הפרטים. טרסי מוסיף ש"היו מגעים לנסות אולי לאחד פעילויות" בין אינווטיקה לאקרוסק.

הפעילות באינווטיקה נפסקה בטרם התממש שיתוף הפעולה העסקי עם ברק. ענר מספר ש"ברגע שגבי מונה למנכ"ל משרד הביטחון החברה הפסיקה לפעול" ושותפיו של אשכנזי מאשרים זאת.

האם השניים שמנהלים כיום יחדיו את מערכת הביטחון של ישראל דיווחו לגורם כלשהו על המגעים העסקיים שקיימו ביניהם? בתשובה ל"הארץ" מסר הרמטכ"ל אשכנזי כי "אין ולא היתה כל חובה חוקית לדווח על פגישה זו, אשר התקיימה בין שני אזרחים פרטיים ואשר לא נולדה כתוצאה ממנה כל פעילות עסקית משותפת".

עם זאת, בחינה של הסדר ניגוד העניינים שעליו חתם אשכנזי עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון (הסדר שתחולתו נמשכה עם מינויו לרמטכ"ל) מגלה, שאף כי לא ציין בו את פגישתו עם ברק, אשכנזי כן ציין בו קשרים ופגישות שקיים עם אנשי עסקים, גם כאלו שהסתיימו בלא כלום.

עוד יצוין, שעל פי פקודת מטכ"ל העוסקת ב"איסור על ניגוד עניינים", על חייל החוזר לשירות סדיר למלא טופס ובו עליו לציין אצל מי הועסק, מה הנושאים שבהם טיפל ומי היו הגורמים שעמם בא במגע בהיותו אזרח. אשכנזי לא מילא את הטופס. דובר צה"ל מסביר, כי "השאלונים" שמילא אשכנזי עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון "ממלאים את הדרישה המהותית בעניין זה בפקודות הצבא. סיכום זה נעשה על דעת הגורמים המשפטיים הבכירים האמונים על העניין ואף זכה לאישורו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בנסיבות אלה, ברי כי הרמטכ"ל עמד בדרישות החוק ופקודות הצבא".

ומה באשר לברק? הוא בחר לא להשיב עניינית על שאלות "הארץ" בנושא זה.

עסקים משפחתיים

מינויו של ברק לשר הביטחון חייב אותו להיפרד מאחזקותיו בחברת "אהוד ברק בע"מ". מניות החברה חולקו בצורה שווה בין שלוש בנותיו, וברק מסר בתגובה כי החברה הועברה לבנותיו "במתנה". כמנהל החברה נרשם עו"ד דורון כהן, גיסו לשעבר ואיש סודו של ברק. על פי כללי ועדת אשר למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, מותרת העברת חברה של שר לבני משפחתו רק אם הם עבדו בחברה בשנה שלפני כניסתו לתפקיד הציבורי (או אם ביקש וקיבל היתר מיוחד לכך). עו"ד כהן מוסר ש"מיכל, יעל וענת ברק לא עבדו ולא היו פעילות בעבר ובהווה בחברה 'אהוד ברק בע"מ' ו/או בחברת 'קרדו - פיתוח עסקים בע"מ".

המתנה שקיבלו בנותיו של ברק שווה די הרבה כסף. מנתונים שהגיעו לידי "הארץ" מתברר, כי עד אפריל 2008, כעשרה חודשים לאחר כניסתו של ברק למשרד הביטחון, זרמו לחברת "אהוד ברק בע"מ" כחמישה מיליון שקל. חלק מהכסף הועבר מחברות שידוע כי ברק עבד עמן, דוגמת "תמיר-פישמן" ו"אסקייפ רסקיו סיסטמס" - חברה המתמחה בחילוץ לכודים ממבנים גבוהים. ואולם, רוב הכסף הועבר מגורמים בישראל ובחו"ל שברק אינו מוכן לחשוף את זהותם. מלשכת יועץ שר הביטחון לתקשורת נמסר כי "השר ברק אינו פעיל בחברה מאז העביר אותה לבנותיו. השר ברק דיווח לרשויות על תקבולים שעדיין צפויים בגין פעילותו בחברה בעבר. לאחר שהתקבלו התשלומים, דווח על כך לרשויות".

באפריל 2008 נפסקה זרימת הכספים ל"אהוד ברק בע"מ". באותו חודש הקימה רעייתו של ברק, נילי פריאל, את חברת "טאורוס ישראל פייננשל ונצ'רס". החברה פעלה חודשים ספורים בלבד ונסגרה לאחר שדבר קיומה פורסם ונתקל בביקורת ציבורית נוקבת. כיום נמצאת החברה בהליך פירוק מרצון, אך בזמן הקצר שבו פעלה הועברו אליה 140 אלף שקל מגורמים בחו"ל. בראיון למוסף זה לפני כשבועיים אמר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, הבודק את העניין, כי ברק הודיע לו שרעייתו החזירה את הכסף למשקיעים. המבקר העיר כי "היתה קורלציה בין חלק מהתורמים לברק לבין המשקיעים בטאורוס".

בשנת 2007 החלו להיכנס כספים אל החברה הבת "קרדו - פיתוח עסקים בע"מ", הרשומה כעוסקת ב"יעוץ עסקי", שהיתה עד אז חברה ללא פעילות. עד דצמבר 2008 נכנסו לקרדו קרוב ל-1.5 מיליון שקל, כולם מגורמים עלומים בחו"ל. בסך הכל, אם כן, מאז כניסתו של ברק לתפקיד שר הביטחון, הועברו לחברות שאליהן היה קשור והנמצאות כיום בבעלות בנותיו וגיסו לשעבר, כ-6.5 מיליון שקל.

עו"ד דורון כהן אומר כי למיטב ידיעתו, "חברת 'אהוד ברק בע"מ' לא פעילה. 'קרדו' היא חברה פעילה".

במה היא עוסקת?

"עד כה לא ביצעה 'קרדו' כל פעילות אשר יש בה זיקה למדינת ישראל. מאחר שחברת 'קרדו' הנה חברה פרטית, היא אינה מוסרת בפומבי מידע על פעילותה, תקבוליה ולקוחותיה".

לפי המידע שבידינו, מאז מינויו של ברק לתפקיד שר הביטחון נכנסו לחברת "אהוד ברק בע"מ" מיליונים מישראל ומחו"ל. אם החברה אינה פעילה, מה מקור הכסף?

"מקורם של כל הכספים שקיבלה החברה הוא בפעילותו של אהוד ברק לפני כניסתו לממשלה. אותו חלק מתוכם שנתקבל בחברה לאחר כניסתו לממשלה, בגין פעילותו כאמור, דווח לרשויות כנדרש".

כללי ועדת אשר אינם מאפשרים להעביר חברה לקרובי משפחה של שר, אלא אם הם עבדו בה במשך שנה קודם לכן.

"אני לא אחלוק איתך את הפרשנות של כללי ועדת אשר".

גם שר הביטחון ברק לא הסכים לגלות מי העביר לחברות כספים ועבור מה, ומסר רק כי "כל הפעילות של אהוד ברק והחברות שהיו קשורות בו, טופלו על פי כל דין. מיום התמנותו כחבר ממשלה, שמר השר ברק על חובותיו וזכויותיו בשקיפות מלאה בפני כל הגורמים הרלוונטיים".

מבקר המדינה מפקח על עמידת השרים בכללי ועדת אשר. דובר משרדו, שלמה רז, נשאל אם דיווח ברק על קבלת הכספים הללו. רז מסר בתגובה כי "משרד מבקר המדינה, התומך בשקיפות מרבית, מחויב לפעול על פי החוק והכללים. כללי השרים למניעת ניגוד עניינים קובעים בסעיף 11ב: 'מלבד אם נאמר במפורש אחרת בכללים אלה, ישמור מבקר המדינה על סודיות הצהרות השרים ולא יגלה כל פרט בלי לקבל את הסכמת השר הנוגע בדבר'".

"הארץ" ביקש מלשכת ברק לאשר למבקר המדינה לחשוף את הצהרותיו של שר הביטחון, אך הפנייה נותרה בלי מענה.


זכות הציבור לדעת מותר לציבור לדרוש לדעת מה מקור הכסף ומה טיב העסקים של שר הביטחון

חוק הגנת הפרטיות מכיר בזכות הציבור לדעת עובדות בעלות אופי פרטי, הנוגעות לנושאי תפקידים ציבוריים. זאת, כאשר יש עניין ציבורי בפרסום. החוק אינו מגדיר מהו עניין ציבורי, אולם מהפסיקה עולה שעניין כזה קיים, למשל, בעת שמדובר במצב בריאותו של איש ציבור או בקשרים ואינטרסים שיש לו בתחום העסקי. ככל שהאישיות בכירה יותר, כך עולה העניין הציבורי המוצדק בחשיפת עובדות שהן לכאורה בעלות אופי פרטי בלבד.

על רקע הניגוד העלול להתעורר בין התפקיד הציבורי לאינטרס האישי, נקבעו כללים המחייבים שרים וסגני שרים לגלות למבקר המדינה אינטרסים כלכליים שיש להם. גם ח"כים חייבים בגילוי לגורם מוסמך. בהקשר זה חותמים נושאי תפקידים על הסדרים למניעת ניגוד עניינים בין האינטרס הציבורי שהם מופקדים עליו לבין אינטרסים אישיים-כלכליים שלהם.

הבעיה היא שהסדרים כאלה אינם מתפרסמים ברבים. שאלות רבות התעוררו בהקשרים אלה בשל העדר גילוי נאות מצד אהוד אולמרט על קשרים חבריים בין משפחתו לבין עורכת דין שטיפלה בעניין מכירת מניות המדינה בבנק לאומי מטעם אחד המתחרים הפוטנציאליים במכרז. פרקליט המדינה, משה לדור, בהחלטתו מדצמבר 2008, לא ראה באי הגילוי עבירה פלילית, אך מצא בכך פגם אתי-ציבורי.

בהקשר הנוכחי עולה בעייתיות, פחותה בהרבה כשלעצמה, באי גילוי קיומה של פגישה עסקית בין שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי, שבה נידונה אפשרות לשיתוף פעולה ביניהם בתחום העסקי. הפגישה התקיימה בעת היות השניים אזרחים פרטיים, ו"לא הבשילה לפעילות משותפת כלשהי", כדברי דובר צה"ל. הדובר צודק גם בכך שלא היתה כל חובה חוקית לדווח על פגישה כזאת בין "שני אזרחים פרטיים", שלא נולדה ממנה כל פעילות עסקית משותפת.

בצד זאת, טוב היו עושים ברק ואשכנזי לו ציינו את הקשר שהיה ביניהם, מבחינת ניקיון הדעת והאסתטיקה הציבורית. טוב היה עושה שר הביטחון אילו הציג לציבור גם את פירוט עסקיו ומקורות הכספים שנכנסו אל החברה הקרויה על שמו בתקופת היותו איש עסקים ובמיוחד מאז התמנה לשר בממשלה - אף אם אין חובה חוקית או אתית לעשות זאת. זאב סגל



שר הביטחון אהוד ברק. דיווח לרשויות, אבל לא לציבור


הרמטכ'ל גבי אשכנזי מימין ושר הביטחון אהוד ברק. פגישה שלא הולידה פעילות עסקית משותפת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו