בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מארג' סימפסון עומדת לככב על השער של "פלייבוי". להלן כמה מהליהוקים הפחות צפויים בתולדותיו

השבוע הודיע "פלייבוי" כי נערת השער הבאה שלו תהיה הדמות המצוירת מארג' סימפסון. זו לא ההפתעה הראשונה שזימן מגזין האיכות לקוראיו. להלן כמה מהליהוקים הפחות צפויים בתולדותיו

תגובות

אם היה קצת צדק בעולם, האשה המצוירת הראשונה שהיתה צריכה להופיע על השער של "פלייבוי" (ולא שהיינו מתנגדים להציץ לשלגיה, נגיד) היתה כמובן ג'סיקה ראביט ("אני לא רעה, אני רק מצוירת ככה"). אבל אין צדק - תשאלו למשל את דורותי סטראטן, ג'יין מנספילד, אנה ניקול סמית ואפילו פארה פוסט, שתרמו את גופן למדע ה"בידור לגברים" (כלשון הסלוגן של המגזין מתחילת דרכו) וסיימו את חייהן הבלונדיניים באופנים לא הכי מבדרים.

אין לגזול ממארג' סימפסון את הישגה, חלילה. היא בהחלט בחירה ראויה, שעשויה לתת תקווה והשראה לאמהות לשלושה בגיל מסוים באשר הן. חבל רק שהיא לא הולכת עד הסוף, כמו רבות מקודמותיה, וכך לא נדע אם היא כחולה טבעית, כחולה לאורך כל הדרך, או אולי בכלל מאמצת את שיטת ג'ני מקארתי (שפנפנת השנה 94'), שגרירת קו הביקיני הברזילאי.

בעניין הראש הכחול. שיהיה ברור: "פלייבוי" הוא ממש לא רק tits and ass. בעידן הזמינות הפורנוגרפית, האינטרנט, הריאליטי והפפראצי שחושף הכל בלי פוטושופ ובלי הנחות סלב, עוד עירום הוא ממילא כבר לא כזה שוס. למתבגרים החדשים של העולם יש קיצורי דרך הרבה יותר זולים ויעילים לרכוש חינוך מיני מזורז מאשר להחביא גיליונות של "פלייבוי" מתחת למזרן. "פלייבוי" חייב להציע ערך מוסף, ואת זה עשה תמיד. הוא לא "פנטהאוז" ולא "בול". אם תרצו, הוא מגה-בול.

היה משהו בדברי הקומיקאית ריטה רדנר, שאמרה: "גברים קונים את 'פלייבוי' בשביל המאמרים, ואני הולכת ל'בלומינגדיילס' בשביל המדרגות הנעות", ובכל זאת, יש לתת כבוד כשמגיע. המגזין מודפס גם בכתב ברייל, כלומר יש לו חיים מעבר לתמונות. זה, אחרי הכל, המגזין שבו התפרסמו ראיונות עם גדולי אומה ושועי עולם, ממרטין לותר קינג ועד ג'ימי קרטר שהתוודה על כך שבגד באשתו פעמים רבות (אבל רק בלבו), ויצירות של מיטב הסופרים, מנבוקוב ועד סטיבן קינג. מין "ניו יורקר" עם ציצים - לא רע, לצד לא מעט עיתונים בלי ביצים.

ההופעה ב"פלייבוי" מכבדת את המופיעות לא פחות משהן מכבדות את "פלייבוי". להיות נערת שער או נערת אמצע במגזין שיסד יו הפנר בעזרת (בין היתר) הלוואה של אלף דולר מאמו (ושלרגעים נדמה שהוא קיים כל כך הרבה זמן, שגם דבורה הנביאה, שרה אמנו, אשת לוט וז'אן ד'ארק כיכבו על שעריו) זה סמל סטטוס בלתי מבוטל, כמעט כמו הנחיה של "סאטרדיי נייט לייב". בשני המקרים לא יזיק קצת הומור עצמי, ובמקרה של שרה פיילין (בניגוד לגולדה מאיר), עוד לא מאוחר להצטרף למארג'. אשה ממושקפת על השער עוד לא היתה לנו. נכון שרבות ממתערטלות "פלייבוי" לאורך הדורות לא פיצחו את הריבוזום, ונכון שלחלקן (כולל מקארתי וסמית) זו היתה ונשארה גולת הכותרת המרכזית ברזומה, אבל בידור הוא בכל זאת רק בידור. ל"פלייגירל", שאותו קישטו גברים דוגמת בראד פיט וברט ריינולדס, היה פחות מזל והוא נסגר.

יש משהו חכם מאוד ואפילו מרגש בסינרגיה שבין "הסימפסונים" ו"פלייבוי". שני מוסדות אמריקאיים בלב המיינסטרים שחובת ההוכחה כבר מזמן לא חלה עליהם, שמצליחים איכשהו לשמור על רלוונטיות נצחית, ובכל זאת יש בידם לשדרג ולמנף, להקסים ולמקסם זה את זה. מארג' על השער תביא יותר קוראים (או מתבוננים) צעירים ותעניק למגזין גושפנקה של "מגניב", והסדרה תזכה בעוד ציון דרך היסטורי, שאחריו כל מה שנותר לה הוא להכניס את המשפחה המצוירת הראשונה לבית הלבן. דברים מוזרים מאלה קרו.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו