בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרויקט הלביאה

מאחורי כל דוגמנית-על, עומדת אמא דומיננטית. ציפי רפאלי מנהלת במשרה מלאה את חברת "בר רפאלי", כולל קפיצות תכופות לחו"ל, מכתבים נזעמים לתקשורת וגיוס עורכי דין למאבק בעיתונאים. בשאר הזמן היא מבקשת להזכיר לארבעת ילדיה האהובים שהם מאוד-מאוד אהובים. רק חסר להם שיעזו לשכוח

5תגובות

"בר-בור אהובה שלי", ציפי רפאלי עונה לצלצול הטלפון שעה שעל הצג מבליחים פניה של בתה, בר רפאלי. היא מתקשרת ממרוקו, שם היא שוהה עם ליאונרדו דיקפריו בצילומים. רפאלי מעדכנת את בתה שפנתה בשמה לעורכת דין. בר מסויגת: "בשביל מה צריך את כל הרעש הזה, אמא, לא יותר פשוט לנסות להתעלם מזה?"

רפאלי נוהגת בחיפושית שחורה ולא ממש מצוחצחת, לבושה בבגדים מטשטשים ומסתירים - מכנסי לייקרה שחורים רחבים וגופייה ארוכה ורפויה תואמת. היא מעדכנת את בתה במהומה התקשורתית שחולל הראיון שנתנה ל"ידיעות אחרונות", זה שזכה לכותרת "בר מברברת", ולפרומו "ראיון מרגיז". היא מעדכנת אותה גם בציטוטים שנלקחו מהראיון שנתנה בר ל"טאטלר" הבריטי ושפורסמו תחת הכותרת "בר שוב פותחת את הפה", ומספרת לה על הפרשנויות, הטוקבקים והתגובות ברדיו ובטלוויזיה.

בר לא משתכנעת. "אבל מה זה חשוב מה אומרים, הכי חשוב זה שאני יודעת את האמת, אני יודעת מה אמרתי ואיך אמרתי, אני יודעת שממש לא התכוונתי למה שפירסמו בשמי בעיתון, העיקר שיש לי את האמת הפנימית שלי".

    

למרות שעניין "האמת הפנימית" הוא המצאה של ציפי רפאלי עצמה, אחד מעקרונות החינוך שלה כפי שתסביר לי בהמשך, הפעם הוא כנראה לא רלוונטי. היא מסבירה לבתה בכל העדינות שהיא מסוגלת לה, שאין לה מושג על מה היא מדברת. "הפכו אותך לעוכרת ישראל, הסכנה הלאומית מספר אחת", היא אומרת לבתה. "כשתבואי הביתה עוד כמה ימים לא תוכלי לעבור ברחוב אם לא יהיה מישהו שיכריח את 'ידיעות' להתנצל על מה שעשו לך". בר נכנעת. "טוב, אם זה נראה לך כל כך חשוב. אני אוהבת אותך מאוד".

"איי לאב יו", משיבה האם.

"אוי, אין לך מושג כמה אני אוהבת את הילדה הזאת", היא אומרת לי. אבל לא ידרש זמן רב עד שאקבל מושג. אחת לחצי שעה, לכל היותר, מתקשר אליה אחד מארבעת ילדיה או בעלה, וה"אני אוהבת אותך", "אני אוהב אותך" משמשים בשיחות האלה כסימני פיסוק.

שעה לאחר השיחה עם בר היא פונה לבנה און, בן עשר וחצי, בטון שלאוזניים שטרם הורגלו נשמע מאיים מאוד. "בשום אופן אל תעיז לשכוח", היא מנופפת מולו באצבע, "אל תשכח שאתה ילד אהוב מאוד".

"השפתיים שלי משוועות לנשיקה", היא אומרת לו כעבור יומיים.

"מה?" תוהה הילד ששקוע במשחק כדורסל בחצר הווילה.

"אני ממש משתוקקת לנשיקה מפיך".

"למה את מדברת ככה רק כשיש אורחים?" שואל און. רפאלי נעלבת. "כשאין אורחים את סתם אומרת לי שאת חייבת נשיקה, או שאני אתן לך נשיקה באופן דחוף, ולא מדברת במין עברית משונה כזאת".

"מלאך, מלאך שלי, מותק שלי", היא אומרת הפעם לאביה הקשיש והחולה, כשהיא נופלת על צווארו. במשך דקות ארוכות היא מלטפת ומנשקת אותו ודמעות נקשרות בעיניה התכולות. היא בת טובה להוריה, ומרבה לבקר אותם בדירתם הנוצצת בניקיונה שבצפון הישן של תל אביב. "האנשים האלה הם מלאכים בדמות אדם, אי אפשר לתאר בכלל איזו נשמה יש לאבא שלי ואיזה בנאדם גדול הוא היה לפני שחלה".

הגם אתה ברוטוס?

כשציפי רפאלי אוהבת היא אוהבת בגדול, וכשהיא כועסת היא כועסת בגדול, וכרגע היא רותחת. ג'ודי ניר-מוזס-שלום, אותה אחת שפעם, בתקופה שרפאלי נחשבה לנערת זוהר וגרה עם החבר המיליונר שלה בפנטהאוס בניו יורק, התארחה אצלה לדבריה, אמרה עכשיו בתוכנית הרדיו שלה שבר היא טיפשה. "היא אמרה 'טיפשה, טיפשה, טיפשה', וגם אמרה שבר היא מבית בעייתי. ואני שמעתי את הטיפשה-טיפשה-טיפשה והבית בעייתי הזה ופשוט התפוצצתי". ג'ודי ניר-מוזס-שלום סירבה להגיב.

כדרכה עלתה ציפי רפאלי לשידור, ומאותו רגע אין לה ממש מושג מה אמרה שם. שוב נשרף לה הפיוז, כפי שקורה בכל פעם שמישהו אומר משהו רע על בתה. להבדיל, מי שאומר משהו טוב על בתה או על מי מילדיה, הופך מיד ל"חבר החדש שלי". בתואר הזה פנתה במייל אפילו ליניב חלילי, שראיין את רפאלי לכתבת המריבה ב"ידיעות אחרונות". רפאלי כינתה אותו כך לפני פרסום הראיון כמובן, בתשובה למייל ששלח לה חלילי לפני הראיון, ובו כתב: "אני מצטער שבעיתוני מתרחשים כל כך הרבה דברים לא חיוביים בהקשר של בר, אבל מזכיר לך שוב שעבודתנו תוביל למגמה אחרת, חיובית וטובה".

"הגם אתה ברוטוס?" כתבה לו חזרה בבוקר שבו התפרסם הפרומו "ראיון מרגיז". חלילי השיב: "לא, לא, לא. חכי עד שתקראי את הכתבה, עם ציטוטים מדויקים מפיה של בר ומסביב הרבה פרגון לפועלה. נדבר אחרי שתקראי. אל תמהרי לשפוט. ברוטוס".

חברותם, כמובן, לא האריכה ימים לאחר פרסום הכתבה. רפאלי נוטרת טינה לכל מי שאומר משהו שממנו משתמע דבר מה שאינו מחמיא לבתה או ליחסים ביניהן. במקרים כאלה היא פותחת מיד בהתכתשות, משגרת מכתבים ומנהלת שיחות טלפון נזעמות. היא כבר ניהלה התכתבות ממושכת עם יאיר לפיד, שקרא לבתה משתמטת. הוא השיב לה, בין השאר, שהיא אם מגוננת מדי, שלא מאפשרת לבתה לפרוש כנפיים. "איני מכירה בגוננות יתר", השיבה לו.

למעשה, יתכן שהיה זה אחד ממכתביה הנזעמים שסיבך את בתה מלכתחילה בכל פרשת ישראל נגד בר רפאלי ולהפך. מדובר במכתב ששלחה לכתב האופנה של "מעריב", איתי יעקב, כדי שזה ימסור אותו לאמו. "היתה אצל איתי יעקב תמונה של בר מצולמת באופן מאוד עדין ודיסקרטי בהלבשה תחתונה, והוא כתב שם שבר מצטלמת כך בגלל 'האמא הדוחפת שלה שלא בוחלת בכל אמצעי'. ממש התפוצצתי מזה. שלחתי מייל לכתב הזה, וכתבתי לו שם שזה מיועד לאמא שלו, וכמובן כתבתי לאמא שלו שאני מקווה שגם היא היתה נוהגת כמוני אם מישהו היה פוגע בבן שלה, ושאני מקווה שגם היא דחפה את הבן שלה לממש את עצמו ותמכה בו כפי שאני עושה. כתבתי מכתב פצצה, את ראית כבר שאני כותבת נפלא. אחרי שבוע אני מקבלת טלפון מכתבת הרכילות של 'ידיעות', שאומרת לי שהיא עומדת לפרסם את המכתב הזה אצלה. אמרתי לה שאם היא תפרסם את זה - לא יהיה ראיון. דיברתי עם רענן שקד (עורך גיליון החג של "ידיעות אחרונות"), ובסוף הידיעה לא פורסמה".

אם מה שחשוב הוא האמת הפנימית, למה אכפת לך כל כך מה אומרים על בר?

"לא אכפת לי מה אומרים. איפה ראית שאכפת לי מה אומרים?"

את הרי רותחת כל השבוע האחרון ממה שאומרים עליה.

"אכפת לי שמשקרים, כשאומרים דברים שהיא לא אמרה. כשנעשה אי צדק ואומרים דברים שאינם אמת בלשון המעטה, אז אכפת לי מאוד".

אבל נראה שכשאת מתרגזת ומתראיינת, זה רק עושה נזק. למה להתראיין?

"בגלל שאני חשבתי שזאת תהיה כתבה שבה תובא דעתי על כל הנושאים שיש לי דעה עליהם, ואני חוששת שזאת תהיה כתבה ביוגרפית. בעיקר רציתי להגיד מה דעתי על התקשורת".

מה דעתך על התקשורת?

"זה עצוב מאוד שיושב בנאדם שיש לו איזשהו חשבון אישי, ובסופו של דבר נותן גול עצמי למדינת ישראל. תקשורת הרבה יותר מזיקה מאשר היא מועילה, ואני חושבת שכששמים בנאדם לערוך עיתון צריך לבדוק בציציותיו".

רענן שקד סירב להגיב לעניין זה. איתי יעקב: "סיפור המכתב אינו ראוי להתייחסות".

אלף-בית בחינוך ילדים

אנחנו נכנסות לבית משפחת רפאלי מבעד לשערי העץ היפים שבחומה הבנויה שהתפרסמה בצילומי הפפרצי, דרך החצר המרוצפת שבצדה דלפק בר ובתוכה מתקן ברביקיו. במרכז החלק המרוצף שולחן גדול, לידו מדשאה ענקית, יותר משני דונם שטחה, ובקצה אורווה.

ארבע סוסות נמצאות באורווה. רפי רפאלי, בעלה של ציפי, הוא גם סוחר סוסים ו"חתיך הורס, את לא חושבת?" היא שואלת שוב ושוב. בצבא היה לוחם בשייטת, ובהמשך עבד בשירות הביטחון. "עכשיו כבר כמה שנים שגם אני וגם רפי עובדים בחברת בר רפאלי, שזאת חברה רשומה אצל רשם החברות", היא אומרת בשנית מאז שהגעתי לביתה.

רפי אחראי על הסוסים, ועל תחזוקת הגינה והחצר. הילדים מנקים לבד את חדריהם, ואילו רפאלי, בת 52, מטר ושמונים לפני נעלי עקב, מנקה את כל שאר הבית, ואחראית לשני מקררי הענק שמתפוצצים מאוכל. מעולם לא החזיקה עוזרת.

דור, משוחרר טרי בן 21, הוא ענק יפהפה ונעים הליכות, שפתח לאחרונה עסק משלו ליבוא בגדים. הוא מחפש משהו לאכול במטבח גדול-החלונות שהוא מרכז הבית. רפאלי מגישה אוכל, מכינה קפה. היא עונה לעוד כמה שיחות טלפון עם בר ועם ניל, בנה הבכור שהוא גם אב נכדה הראשון ובעליה של מסעדה בשותפות עם קרוב משפחה.

"זה מה שרציתי מאז ומעולם", רפאלי אומרת, "להיות אמא. וזה גם מה שאני עושה לדעתי הכי טוב ומה שגורם לי הכי הרבה אושר". לדבריה, כל האידיליה המשפחתית הזאת סובלת מהפרעה חמורה בשבועות האחרונים. "ילדים בבית ספר ירדו על און בגלל מה שכתבו על בר בעיתונים, ממש הציקו לו".

בית משפחתה של בר רפאלי, שהוא כאמור גם מטה החברה המסחרית הנושאת אותו השם ומפרנסת את המשפחה כולה, הוא גם ארכיון שלם. כל כתבה בעיתון, צילום או תוכנית טלוויזיה שרפאלי הופיעה בהם מתויק, ורפאלי מגבה את טיעוניה בדבר אהבת ארץ ישראל של בתה בעוד ועוד כתבות ממגזינים מחו"ל.

אבל שוב ושוב היא מבקשת להדגיש כי אינה רק מנהלת ארכיון או מנהלת אישית, למרות נסיעותיה לחו"ל בתדירות של פעם בשבוע או שבועיים, אלא בראש ובראשונה אמא. "עד היום, חוץ משלושה ימים שבהם נסענו רפי ואני לטורקיה כי בר התעקשה, וגם נשארה כאן כדי לשמור על און, לא היה יום אחד בחיי הילדים שלי שלא היה איתם בבית, בנופש בארץ או בחו"ל, לפחות הורה אחד".

זוהי שעת ערב ואנחנו יושבות ליד השולחן שבחצר. רפי מראה לחבר מרמת הגולן את הסוסות באורווה. און, שקולע אל הסל הצמוד אל הקיר, ניגש מדי פעם כדי להתרפק על אמו. "בואי אני אתן לך את האלף-בית שלי לחינוך ילדים, את הערכים שניסיתי להחדיר להם", היא אומרת. "כלל ראשון הוא לעולם לעולם לא לשקר. זה לא יעזור וזה לא שווה. עיקרון שני - מה שאתה רואה זה מה שאני, תמיד חשוב להישאר נאמן לעצמך ולזכור שממילא אף פעם אי אפשר למצוא חן בעיני כולם, או לרצות את כולם, תמיד יהיו אנשים שלא יפרגנו ויהיו לא מרוצים, ולכן בואו נתרכז באנשים הקרובים לנו, המשפחה, האהובים, החברים.

"כלל שלישי הוא שאמת יש אחת בלבד, ואותה אף אחד לא יוכל לשנות. העיקרון הרביעי שלי הוא שאתה חייב תמיד לעשות כמיטב יכולתך, ולכן תמיד אמרתי להם שלא חשוב לי איזה ציונים יהיו להם, חשוב לי לדעת שהם עשו כמיטב יכולתם וחשוב לי לא לשמוע שהם הפריעו, כי להפריע זה לזלזל גם בכבודו של המורה וגם בכבודם של התלמידים שרוצים ללמוד. והכלל החמישי בגידול ילדים, ולמימוש שלו אני דואגת בין 300 ל-3,000 פעם ביום, זה להגיד להם כמה הם אהובים עלי".

הדגשתי את היופי הפנימי

גם היא, לדבריה, הרגישה תמיד אהובה. היא גדלה בתל אביב, בת לשני הורים ניצולי שואה. "לא הייתי הילדה הכי יפה בגן. ממש ממש לא. גם לבר לא הכנסתי לראש שהיא הילדה הכי יפה בגן. תמיד הדגשתי את היופי הפנימי".

הכסף לא היה מצוי בשפע, והיא החלה לעבוד בגיל צעיר. בתחילה נתנה שיעורים פרטיים והיתה שמרטפית ואז, בגיל 11 וחצי, התחילה להתפרנס כשחקנית בהצגה "בודדה באפלה" בתיאטרון השדרה. "ואז כבר ממש הרווחתי יפה מאוד".

בעקבות ההצגה הוזמנה להצטלם לקליפ הראשון של אריק איינשטיין, "הימים הארוכים העצובים". יום אחד, כשבילתה במועדון לנוער בתל אביב, "הגיעה לשם מבוגרת מאוד נחמדה שאמרה לי שאני מאוד יפה והיא מציעה לי להשתתף בתחרות מלכת המים. אמא שלי לצערי הסכימה, וזה היה איום ונורא. כל שאר המתמודדות היו בנות 17 או 18, ורק אני הייתי בת 12 וחצי. אם מישהו היה מבקש את רשותי לתת לבר להשתתף בתחרות יופי בגיל כזה, ובעצם בכל גיל, אין מצב שהייתי מסכימה, כי תחרויות יופי הן דבר משפיל מאוד". רפאלי נבחרה לסגנית. בהמשך עבדה כדוגמנית בבית ספר לצילום, הופיעה כניצבת ב"לול", קיבלה תפקיד בסרט "כץ וקרסו" והשתתפה בצילומי פרסומות רבים.

את החבר הרציני הראשון שלה, שוקי בן פורת, שהיה עתיד להפוך לגרושה ואבי בנה הבכור, הכירה כשהיתה בת 15 וחצי, וכבר מפורסמת למדי, "למרות שאי אפשר בכלל להשוות את הפרסום שלי לפרסום של בר. בכלל לא היתה אז תופעה של דוגמניות נערות; חוץ ממני היתה רק חלי גולדנברג, שגדולה ממני בשנה, והיא היתה יותר מפורסמת ממני".

בן פורת, שהיה כבר בעל מועדון ועל כן דמות מפורסמת למדי במה שכונה אז "הבוהמה", ראה תמונה שלה מהסרט "כץ וקרסו" בפסז' דיזנגוף והחליט שהיא תהיה אשתו. הוא פנה לצמד הספריות "בתיה ועליזה", והן שידכו בין שניהם. הרומן ביניהם האדיר את הדימוי שלה כנערת זוהר.

"איזה נערת זוהר בראש שלך", היא מוחה. "בסך הכל הייתי ילדה טובה ירושלים, למדתי בתיכון וקצת דיגמנתי והיה לי חבר". אבל נתן זהבי פירסם אז, ב-1971, ראיון איתה, שבכותרתו הוגדרה כ"תיכוניסטית דוגמנית צמרת". "כשהיא עוברת ברחוב פותחים הגברברים בסימפוניה של שריקות", ציטט אז את שלישיית גשר הירקון, "כשהיא חוצה את הכביש נעצרת התנועה... סך הכל בת 16 וכבר משגעת את כל המי ומי בעיר הגברים - תל אביב".

בטור שפירסם זהבי לאחרונה ציטט מתוך כתבתו מאז, והוסיף "כמו שציפי מנהלת את בר, אמא של ציפי ניהלה אותה". רפאלי אומרת שהוא טועה. "אמא שלי אף פעם לא ניהלה אותי. אפילו לאודישנים להצגה הייתי הילדה היחידה שהיתה מגיעה לבד".

ביום שישי שבו התפרסם מדורו של זהבי, בארוחת ברביקיו שהתקיימה בערב לרגל ביקורה של רפאלי, נערך סביב השולחן דיון במדור. רפאלי האם מתרעמת שוב על תיאורה כ"נערת זוהר". אחת הנוכחות, חברה ותיקה, משתיקה אותה. "אני זוכרת איך כשהיית עוברת ברחוב דיזנגוף ליד רוול, שהיופי שלך היה ממש מתנפנף לכולם מול העיניים. איך קינאתי בך אז. בטח שהיית נערת זוהר. כל יום שישי היית מגיעה עם כל היפים והיפות לרוול, כל הזמן כתבו עלייך, היו לך חברים מפורסמים".

כשסיימה את לימודיה, בגיל 18 בדיוק, נישאה רפאלי לבן פורת ויחד נסעו ללונדון. שם, לאחר שלוש שנים, נולד בנם הבכור ניל. הם חזרו ארצה ובן פורת, יחד עם שותפו רפי שאולי, פתח את "המועדון". "ואני, שמגיל אפס כשהיו שואלים אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה התשובה שלי היתה 'אמא', הפכתי לאמא במשרה מלאה".

כשהיה ניל בן שלוש התגרשו היא ובן פורת, ונשארו חברים טובים עד עצם היום הזה. היא פתחה בוטיק בדיזנגוף, ובלילות עבדה כמנהלת במסעדה הסינית של שאולי. "ככה נראו אז חיי כנערת זוהר. הייתי קמה בבוקר עם הילד ומאכילה ומלבישה אותו ומכינה ולוקחת לגן, ואז רצה לעבוד בבוטיק, ובצהריים לוקחת אותו מהגן ומכינה לו אוכל ומטפלת בו כל אחר הצהריים ומשכיבה אותו לישון, ואז היתה באה הבייביסיטרית והייתי רצה לעבוד במסעדה. הייתי אז בת 24 וכבר עם ילד בן שלוש. בלילה בדרך כלל הייתי מתמוטטת למיטה".

באחד מלילותיה במסעדה הכירה את ריצ'רד דבורקין, איש עסקים אמריקאי "מבריק, מצליח ומצחיק". התפתח ביניהם רומן, והיא מצאה את עצמה עם ניל בפנטהאוס מפואר בניו יורק. "התחלתי אז לחיות בסגנון חיים מהאגדות. אבל אחרי שנה ריצ'רד רצה שאתחתן איתו ואז החלטתי להיפרד, כי אני כל חיי חיפשתי פרפרים בבטן".

היא שבה עם בנה ארצה והפעם פתחה בוטיק בכיכר המדינה יחד עם הספר גילי גמליאל. "יום אחד הכרתי את מייקל קרבלו מלהקת סנטנה, והסיפור עם ריצ'רד חזר על עצמו אבל בסגנון עוד יותר נוצץ. בהתחלה גרנו ביחד בארץ ואחר כך גרנו בהוואי ובסן פרנסיסקו. עכשיו נוספו לחיים כל האלמנטים של הג'ט-סט. טיסות בקונקורד ויאכטות, אבל שוב, לא הרגשתי פרפרים בבטן. כמובן שבארץ כתבו עלי. אנשים שבאו לבקר בפנטהאוס של ריצ'רד, ואחר כך פגשו אותי בכל מיני מקומות בעולם, חזרו וסיפרו סיפורים שנכנסו לעיתון על סגנון החיים שלי, אבל אני דווקא לא הרגשתי זוהרת במיוחד".

זה נראה לך בריא לטלטל ילד ככה בין ארצות ובתים?

"הוא היה איתי כמה פעמים באמריקה, לא טילטלתי אותו. לא צריך להגזים. מאוד מאוד בריא לילד לנסוע כשהוא נמצא עם אמא שלו. הבסיס שלנו תמיד היה פה. וגם נסעתי פעם או פעמיים בלעדיו ושוקי שמר עליו".

אמרת שגרת בניו יורק עם ריצ'רד דבורקין.

"גרתי אצלו כשהייתי שם, אבל גם הייתי בארץ".

לא עבר זמן רב מאז חזרה רפאלי ארצה, וכבר פגשה את משתיל הלבבות הדרום-אפריקאי כריסטיאן ברנרד, "שאפילו הלך לבקש את ידי מאמי והיא, לבקשתי, השיבה לו בסירוב מנומס כי גם איתו לא הרגשתי פרפרים". היו לה עוד סיפורים עם כוכבי קולנוע בינלאומיים, כמו וורן בייטי, אבל כל החגיגה הזאת נפסקה ביום שבו צילצל אליה בן פורת גרושה, ואמר לה "אני חייב להכיר לך בחור שהכרתי".

פרפרים בבטן

ציפי רפאלי מדגמנת (משמאל). "איזה נערת זוהר בראש שלך?"
למחרת הפגיש אותה בן פורת עם רפי רפאלי, שהיה אז מושבניק מעולש, "וברגע שהסתכלתי לתכול העיניים באישונים קרה מה שחלמתי שיקרה כל חיי - להקת פרפרים התחילה להתעופף בתוכי בהיסטריה". כמה שבועות לאחר אותו מפגש, כשהיא בת 30 כמעט וניל בן תשע, נישאו השניים. "אני הצעתי לרפי נישואים. צילצלתי אליו ואמרתי - תבוא מהר, משעמם לי ברחם. ולא היה מי שנתן לנישואים האלה יותר משמונה חודשים. יכולתי לעבוד בלי סוף ויכולתי באמת לחיות חיים מאוד נוצצים ועשירים, אבל זה לא עניין אותי. אני רציתי להתאהב ורציתי להיות אמא, והנה אנחנו נשואים 23 שנה ואני יכולה לצעוק בקולי קולות שאני אוהבת אותו כל יום יותר ויותר ואין מאושרת יותר ממני".

בתחילה עבר הזוג לגור בבית מעץ שבנה רפי בתוך מבנה של רפת. תשעה חודשים לאחר נישואיהם, ביוני 85' נולדה בר. "ואיך שהיא נולדה, למרות ההריון הנורא ו-50 שעות הלידה והניתוח הקיסרי, מיד רציתי עוד תינוק. וכשהיא היתה בת ארבעה וחצי חודשים כבר הייתי בהריון עם דור".

כשנולד דור החליטה שהגיע הזמן לעזוב את עולש. "עברנו לרמת השרון, לדירה, אבל היה לי קשה מאוד לראות את סבלו של רפי שלא יכול היה לגור ליד הסוסים שלו. החלטנו לקנות מקום עם חצר, וכאן היה מספיק זול כדי לעשות את זה. היו פה כמעט רק פרדסים", היא מצביעה לעבר הווילות מסביב, "והבית כאן היה בית סוכנות מתמוטט שסביבו עקרבים ונחשים. באנו הנה עם שלושה ילדים ועבדנו מאוד קשה. את הרוב רפי ואני עשינו במו ידינו, ואני הייתי אמא במשרה מלאה".

מתי החלטת שבר תהיה דוגמנית?

"אף פעם לא החלטתי החלטה כזאת. בר החליטה".

אבל היא היתה בת שמונה חודשים כשהיא צולמה לסרט פרסומת ל"אגפא".

"נכון. אני רציתי שהיא תצטלם. היא היתה כל כך מתוקה ורציתי לראות אותה בטלוויזיה. את מכירה אמא שלא היתה רוצה? אז באמת לא שאלתי אותה, אבל מהרגע שאפשר היה לשאול תמיד שאלתי ותמיד היא רצתה. היא תמיד עבדה תמורת כסף שתמיד נכנס לחשבון הבנק שפתחנו לה. היא גם שיחקה בסרט 'חסד מופלא', ויום אחד צילצלו אלי וביקשו שבר תשתתף בצילומים לקליפ של אריק איינשטיין, וזאת היתה ממש סגירת מעגל, אלא שאני הצטלמתי לאריק איינשטיין כשהייתי בת 12 ובר היתה בת שבע".

בגיל 12 נזקקה בר ליישור שיניים, וקריירת הדוגמנות שלה הופסקה למשך שלוש שנים. "ואז, כשהיא היתה בת 15, נסענו יום אחד בגשר ההלכה וראינו את הפוסטר הענק של עדי נוימן ובר אמרה 'אני רוצה להיות דוגמנית, גם אני רוצה שיהיה פוסטר שלי'. אמרתי לה, בר-בור אהובתי, נדבר אחרי שתורידי את הגשר מהשיניים. וביום שבו הורידו לה את הברזלים ישבנו לשיחת נפש שבה נאמתי לבתי האהובה על כך שהעולם שאליו היא רוצה להצטרף הוא עולם קר ומנוכר אכזר וריקני. אבל כיוון שאנחנו בשנות האלפיים, וההצלחות הכלכליות שמביא עולם הדוגמנות למי שמגיעה לפסגה אינן ניתנות לערעור, אז אני מוכנה לעשות איתה עסק כזה: אנחנו נלך לכל מקום יד ביד. אנחנו נתכנן את הקריירה שלה ביחד בהרבה מחשבה. היא צריכה להיות מוכנה לזה שאם היא תתפרסם אז הרבה יקנאו וידברו וירכלו, אבל שוב, הכל מתחיל ונגמר בסופו של דבר באמת הפנימית שלה. ואם נגיע לפסגה יהיה כדאי, כי הרי חיי הדוגמנות קצרים מלכתחילה ואם תגיע לשם תזכה לעצמאות כלכלית תוך זמן קצר מאוד, ואם לא נגיע אז ניסינו ולא קרה כלום".

כעבור כמה שבועות התנוסס פוסטר ענק של רפאלי לאופנת קסטרו על גשר ההלכה. "אבל החיים שלה לא ממש השתנו עדיין", אומרת רפאלי, "כי היא היתה עדיין תלמידת תיכון ואת הפריצה הגדולה אפשר לעשות רק בחו"ל ובשביל זה בר היתה צריכה לסיים קודם את הלימודים".

רפאלי התחילה את פריחתה בחו"ל מוקדם מהצפוי. יש הטוענים שכדי לזרז את הקריירה הבינלאומית של בתה לא בחלה אמה בשום אמצעי כדי לשחררה מהשירות הצבאי, עד כדי כך שהשיאה אותה לידיד משפחה, גבר בן 43. אבל האמת היא שרפאלי דווקא רצתה לשרת בצבא, וקלסר עב כרס ובו התכתבויותיה של ציפי רפאלי עם צה"ל, בלוויית מסמכים רפואיים, דו"חות אשפוז ובקשה לדחיית הגיוס בשלושה חודשים בלבד מוכיחים זאת.

לדברי ציפי רפאלי, כחודש לפני שירותה הצבאי לקתה בר בהתקפים של קוצר נשימה, כנראה על רקע מתח נפשי שנגרם כתוצאה מהפסקת התקשרותה עם חברת רנואר (עניין הנמצא כיום בבירור בבית המשפט). רופא המשפחה הפנה אותה לבדיקות, ואמר כי אלה ייארכו חודשיים לפחות. רפאלי, בשם בתה וכשהיא מצוידת בהמלצות רופאים מבית החולים, פנתה לצה"ל וביקשה דחייה של חודש בגיוס של בתה. בצבא סירבו, ובעוד בר מאושפזת, הודיע לה קצין מצה"ל שהוא עומד לשלוח משטרה צבאית כדי להביאה אל הבקו"ם.

"הילדה כבר כמעט התמוטטה לגמרי, ובשלב הזה החלטנו בעלי ואני שאין ברירה, חייבים לעזור לה. באותו רגע נפלה ההחלטה לחתן אותה עם האדם הפנוי הראשון שאפשר. זה היה החבר הזה שלנו, ואני אומרת לך שאם אפשר היה לחתן אותה עם חתול היינו מחתנים אותה עם חתול. ב'ידיעות אחרונות' כמובן שהסיפור הזה התפרסם בצורה מעוותת, והיא הפכה למשתמטת הלאומית, כשבאותו זמן האנשים מרנואר מספרים איך הם העיפו אותה מהקמפיין, ובר שלי הרגישה בארץ ממש מוקצה מחמת מיאוס".

תגובת דובר צה"ל: "אמה של הדוגמנית בר רפאלי העלתה כמה טענות על הטיפול בלשכת הגיוס, שלטענתה הביא את בתה שלא להתגייס. בעקבות טענות אלו הוזמנה הדוגמנית ללשכת הגיוס על מנת לבדוק את טענותיה. בשל אי שיתוף הפעולה מצד הדוגמנית לא התרחש המפגש והיא בחרה שלא להסדיר את מעמדה עם שלטונות צה"ל".

רפאלי עברה לפאריס עם חברה דאז, דיוויד שרבט, וכשחזרה כעבור שנה הצטלמה לסדרת הטלוויזיה "פיק אפ". בהמשך הוזמנה להצטלם לשער של המגזין "Elle" הצרפתי, "וככה התחילה הפריצה הגדולה שלה בחו"ל, כי אחר כך בא הקמפיין ל'או'ניל', שהוביל לצילומים ל'ספורט אילוסטרייטד', שהתחילו את הפריחה הגדולה שלה, ומאז רפי ואני עובדים של חברת בר רפאלי, ובשבילי זאת עבודה במשרה מלאה, כי אני מבלה יותר זמן בטיסות מאשר על פני הקרקע".

עם כל הנסיעות האלה, את לא מזניחה את שאר הילדים שלך?

"ממש לא. ההיפך. אין איפה ואיפה. כמות האהבה שלי בלתי נדלית. יש לי מקום לעוד עשרים".

ומה תעשי כשבר תפרוש מהדוגמנות ואון יגדל ויעזוב את הבית?

"נו באמת, איזו מין שאלה זאת? אני אתפקד כאשה נפלאה וכסבתא נפלאה, אני מלאה כרימון. אני מייחלת ליום שבר תפסיק לדגמן ותקים משפחה. את יודעת איזה כיף לי להיות סבתא לנכד? אנחנו מקימים משפחה ואז ממשיכים ומגדילים אותה דרך הילדים שלנו וכך גם יהיה לאורך כל חיי. יש לי חיים נהדרים. חברים נפלאים. ילדים מדהימים. אני קמה כל בוקר עם חיוך על הפנים ודרך אגב, חיוך על הפנים זה גם הדבר היחיד שלא עולה כסף".*



ציפי רפאלי. איך שבר נולדה, מיד רציתי עוד תינוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו