בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אימפריית העוגיות של הסבתא של שושנה מגיעה לרשות ני"ע

היו"ר הבא של רשות ני"ע, זוהר גושן, הוא מרצה מבוקש ומשפטן מוערך, שהשתתף בוועדות לקידום רפורמות במשק ואף היה מועמד לכהונה בבית המשפט העליון. כעת הוא חוצה את הקווים ועובר מהאקדמיה לעמדת הרגולטור. האם יוכל להוביל רפורמות מרחיקות לכת?

תגובות

>> "שושנה קיבלה מתכון לעוגיות מסבתא שלה. היא הוסיפה לו שוקולד ואגוזים, ושיכללה אותו, עד שהעוגיות שלה הפכו לאגדה בעיר. אז היא החליטה לפתוח חנות, ואחר כך עוד אחת. היא שכרה עוזר, שאהב מאוד להגיע מאוחר לעבודה, וצירפה גם שותף, שאהב מאוד לאכול את העוגיות החמות ישר מהצנצנת".

מאות ואולי אלפי סטודנטים מכירים את הסיפור הזה, הפותח את השיעור הראשון בדיני תאגידים באוניברסיטה העברית בירושלים. המרצה, פרופ' זוהר גושן, מציג בפתיחת השיעור, בפירוט רב, את הדילמה של אימפריית העוגיות של שושנה. דילמה זו נועדה להמחיש את ניגודי העניינים בין בעלי המיעוט בחברה לבעלי השליטה, את בעיית הנציג של נושאי המשרה וכן בעיות נוספות. העוגיות של שושנה ילוו את הסטודנטים לאורך שנת הלימודים.

גושן, בן 46, חשב למרצה בחסד ולמשפטן ברמה גבוהה. הקורסים שלו זוכים תמיד לתפוסה מלאה. בשנה שעברה הוא אף זכה בפרס המרצה המצטיין בקריה האקדמית בקרית אונו, שבה הוא מלמד כיום. במקביל, מלמד גושן באוניברסיטת קולומביה ועוסק במתן ייעוץ בשיתוף משרד עורכי הדין גרוס-חודק ושות'. ואולם כעת הוא החליט לעשות פסק זמן מהאקדמיה, ולעבור לתחום הרגולציה. כפי שהודיע שלשום שר האוצר רוני בר-און, החל בסוף ינואר יכהן גושן כיו"ר רשות ניירות ערך.

לא רוצה להיות עו"ד

כבן למשפחה דתית ביישוב אליכין, למד גושן בישיבה תיכונית בירושלים. את שירותו הצבאי עשה במודיעין חיל האוויר. לאחר שהשתחרר מצה"ל, באמצע שנות ה-80, פנה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית. גושן נהג להתלוצץ עם הסטודנטים שלו על כך שאחד הציונים הנמוכים ביותר שקיבל כשהיה סטודנט, היה בקורס בדיני תאגידים. לכן, אמר להם, אין להם מה לחשוש מהציונים שיקבלו.

ואולם גושן למד בחריצות, והתמחה אצל שופט בית המשפט העליון מאיר שמגר. לאחר סיום לימודיו הוא עבד במשך שנה במשרד קטן בירושלים, שעסק במשפט מסחרי, אך הבין כי הוא אינו מעוניין להיות עורך דין. הוא חזר לאקדמיה - ללימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל. עם חזרתו לישראל הצטרף לאוניברסיטה העברית.

תחומי ההתמחות של גושן, העוסק במחקר ובהוראה, הם דיני חברות ודיני הגבלים עסקיים. ב-2006 היה שותף לכתיבת מאמר בנושא: "התפקיד המרכזי של דיני ניירות ערך". המאמר נבחר על ידי המרצים בארה"ב לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שנכתבו באותה שנה, ואף תורגם לסינית ולספרדית.

היכרות מעמיקה עם הבנקים

גושן ממעט לעסוק בייצוג בבית המשפט, ומתמקד בהענקת שירותי ייעוץ וחוות דעת מקצועיות. בין הגופים שנהנים משירותיו אפשר למצוא את הבנקים. היכרותו עם הבנקים החלה בסוף שנות ה-90, אז כיהן גושן כדירקטור חיצוני בבנק דיסקונט.

בתקופת חקיקת בכר הראשונה פעל גושן מטעם הבנקים הבינוניים: הוא כתב חוות דעת לבינלאומי, למזרחי טפחות ולאגוד, על כך שיש להבחין בינם לבין הבנקים הגדולים בדרישות למכור נכסים שברשותם. באחרונה הוא אף העניק חוות דעת לבנק מזרחי טפחות בעניין הפגיעה בתחרות שתיגרם כתוצאה מכניסתם המיידית של הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני. בנוסף, יעץ גושן לבנק דיסקונט בפרשת הנפקת הזכויות של הבנק הבינלאומי.

גושן צידד בעמדתם של מנהלי חברות הביטוח בפרשת הקרטל, בשנות ה-90, כשהמפקח על הביטוח דאז, דורון שורר, ביקש להדיחם מתפקידיהם. בנוסף, הוא יצג את חברת דור-אלון בערעור שהגישה הממונה על ההגבלים העסקיים, נגד ההחלטה להתיר את מיזוג דור-אלון וסונול - ערעור שהתקבל בבית המשפט העליון.

ב-2006 היה גושן מועמד לכהונה כשופט בבית המשפט העליון. שר המשפטים דאז, חיים רמון, ונשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, היו חלוקים ביניהם בנוגע לזהות השופטים שימונו; גושן היה המועמד היחיד שהיה מוסכם על שניהם, ומינויו היה אמור להיות מאושר על ידי הוועדה למינוי שופטים. ואולם הסתבכותו של חיים רמון בפרשת הנשיקה עיכבה את כינוס הוועדה לבחירת שופטים. בינתיים, סיים נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק את כהונתו - ומינויו של גושן לא יצא לפועל.

גושן לימד באוניברסיטה העברית בשנים 1991-2005. ב-2001 ספג ביקורת קשה מצד ד"ר אורית קמיר. קמיר טענה כי גושן ומרצים נוספים חסמו בפניה את הדרך לקבלת קביעות בפקולטה למשפטים. בנוסף, טענה קמיר כלפי גושן כי התנהגותו אינה ראויה והגדירה אותה סקסיסטית, שוביניסטית וגובלת בהטרדה. בעת ששמו התפרסם כמועמד מוביל לתפקיד שופט בבית המשפט העליון, הפיצה קמיר מכתב שבו שוב האשימה את גושן בהתנהגות בלתי הולמת ומטרידה.

"משפטן מהליגה הגבוהה ביותר"

היכרותו של גושן עם רשות ניירות ערך החלה באמצע שנות ה-90, כשכיהן במשך שנתיים כדירקטור במליאת הרשות. ב-2005 מונה גושן על ידי משה טרי, ראש רשות ניירות ערך היוצא, לעמוד בראש צוות שייבחן אימוץ של קוד ממשל תאגידי בישראל. מסקנות הדו"ח אומצו על ידי רשות ניירות ערך בסוף 2006, אך בעקבות מחלוקת בין טרי למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דידי לחמן מסר, המסקנות לא עוגנו חקיקה.

חלק מהמסקנות אמורות להיות מאומצות על ידי החברות באופן וולנטרי. ואולם עד כה לא אימצו חברות ציבוריות את הקוד המוצע. לחמן מסר אמרה באחרונה כי כעת נערכים שינויי חקיקה כדי להתאים את מסקנות דו"ח גושן לסוגים שונים של חברות, באמצעות אימוץ של "תקנון רצוי".

גושן תומך בהקמה של בית משפט המתמחה בדיני חברות, כדי לאפשר פתרון מהיר של סכסוכים עסקיים וכדי להתאים את המערכת השיפוטית לשוק ההון המתפתח. הוא אף המליץ על הקמת בית משפט כזה, כחלק מההמלצות בדו"ח שהגיש לרשות ניירות ערך.

ב-2005 מונה גושן על ידי שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, לעמוד בראש ועדה לקידום רפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. בין השאר, המליץ גושן לשנות את ההגדרה של המונח "הסדר כובל" בחוק הישראלי ואת הגדרת המונח "קבוצת ריכוז" (מצב שבו יש בשוק מספר קטן של חברות, הפועלות בתיאום). כמו כן המליץ גושן לקבוע בחוק הוראות בנוגע לגבייה. ואולם המלצות אלו מצויות במחלוקת עם משרד המשפטים.

גושן נחשב למשפטן מקצועי ורציני. "משפטן לעילא ולעילא, מהליגה הגבוהה ביותר", אמר עליו אדם המכיר אותו והוסיף: "בדיונים שנערכו בוועדות גושן השונות הוא התגלה כאדם פרקטי וקשוב לצורכי השוק". בשוק מעריכים כי גושן יידע להסתדר עם הפוליטיקה הכרוכה בתפקידו. "יש לו כבר ניסיון בפוליטיקה, מתקופת ועדת גושן", אמרו עליו. בשוק מספרים כי גושן אינו אדם כוחני. אמנם הוא אינו נתפש כשמרן, אך ההערכות הן שהוא לא יוביל רפורמות מרחיקות לכת.

כולם מסכימים כי מינויו של גושן יחולל שינויים ברשות ואולי גם בגישתו של העומד בראשה. עד היום היה גושן איש אקדמיה, שגדל על ברכי הגישה הכלכלית הגורסת כי השוק יכול לפתור בעצמו בעיות רבות, ולכן אין מקום להתערבות רגולטורית, אלא באופן מצומצם בלבד. בקרוב יהיה גושן רגולטור בעצמו - הוא יצטרך להכיר במגבלות השוק ולעצב לעצמו מדיניות התערבות.



זוהר גושן. בשוק אומרים כי יש לו כבר ניסיון בפוליטיקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו