בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מס היציאה של לב לבייב

תגובות

>> העזיבה של לב לבייב את ישראל לאנגליה מעלה שאלות רבות מתחום המס. בעיתונות פורסם כי עזיבתו של לבייב נובעת משיקולי מיסוי. השאלה היא אם אין כאן מלכודת מס מבחינת הדין הישראלי. נזכיר כי לבייב הוא, קרוב לוודאי, האיש העשיר בישראל. מגזין "פורבס" דירג אותו במקום ה-210 ברשימת האנשים העשירים ביותר בעולם, עם הון נקי המוערך ב-4.1 מיליארד דולר. מגזין TheMarker דירג את הונו לפני כמה חודשים בכ-6.5 מיליארד דולר.

הוראה חדשה שנכנסה לפקודת מס הכנסה קובעת כי כאשר אדם חדל להיות תושב ישראל, רואים אותו כאילו מכר את נכסיו בישראל ("מכירה רעיונית") ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל. מדובר בסעיף לפקודה המכונה "מס יציאה", הקובע חבות במס רווחי הון לתושב שעזב את ישראל בגין נכסיו - על אף שבפועל הנכסים לא נמכרו. מכירת נכס הון נחשבת כאירוע מס המתרחש במועד המימוש, בעוד ההתעשרות מתרחשת לאורך זמן, במשך תקופת אחזקת הנכס.

מאחר שתושב ישראל חייב במס רווח הון על בסיס אישי, אילולא החוק, המעבר למדינה אחרת עשוי היה להקנות למוכר פטור ממס רווח הון גם לגבי עליית הערך שהתרחשה בתקופה שבה החזיק המוכר את הנכס כשהוא תושב ישראל. לפיכך, מדינות רבות אימצו משטר מס מיוחד זה.

במטרה להקל על הנישום נקבע כי גביית המס תידחה לפי בחירת הנישום, עד למועד המימוש בפועל. מהאמור עולה כי פקיד השומה עשוי לכאורה לטעון כי לב לבייב מכר רעיונית את נכסיו ומשום כך יהיה חייב במס במועד מימוש הנכסים. אלא, ששמחתו של פקיד השומה עשויה להתברר כמוקדמת, לאור הוראות החוק ופרשנותנו כמפורט להלן.

ראשית, ניתן לטעון כי הסעיף המדובר עומד בסתירה להוראה המקובלת באמנות למניעת כפל מס ביחס למיסוי רווחי הון, לפיה רווחים מהעברת נכסים יהיו חייבים במס רק במדינה שהמעביר הוא תושב בה. יש בסיס לטענה כי הוראות האמנה גוברות על הדין הפנימי בעניין זה. אמנם פקיד השומה יבקש לטעון כי החבות נוצרה לפני העזיבה, שכן הסעיף קובע את המכירה הרעיונית ביום שלפני העזיבה - אלא שטיעון זה קלוש.

זאת ועוד, פקיד השומה הרי יבקש למסות את ריווח ההון לא רק עד מועד העזיבה אלא עד למועד המכירה - וטענתנו היא שהדבר מנוגד להוראות אמנות המס.

שנית, עזיבת המדינה אינה בהכרח איבוד תושבות כמשמעה בפקודת מס הכנסה. הסעיף חל רק על אדם שחדל להיות תושב ישראל, ואם לבייב ימשיך להיחשב כתושב ישראל לעניין הפקודה, הסעיף לא יחול עליו. במקרה כזה יחולו כללי "שוברי שוויון" וזכות המיסוי תהיה של אנגליה, ושם לבייב הרי זכאי לפטור.

שלישית, ניתן למנוע את תחולת הסעיף במקרה שבו יחיד תושב ישראל מחזיק מניות של חברה זרה שיש לה נכסים בחו"ל. במועד שבו מפסיק הנישום להיות תושב ישראל הוא לכאורה מתחייב במס יציאה, אלא שמועד חישוב הרווח והחיוב במס נדחה עד למועד מכירת המניות.

בינתיים, עוד לפני שבעל המניות ימכור את מניותיו, יכולה החברה הזרה עצמה למכור את נכסיה ולחלק את הרווח לבעל המניות כדיווידנד שאינו כפוף למס ישראלי.

במקרה כזה, עד למכירת המניות וחישוב הרווח לצורך "מס היציאה" פוחת שווי החברה משמעותית, וממילא חבות המס התיאורטית שואפת לאפס.

הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד במחלקת המסים במשרד איתן-מהולל ומרצה למשפטים במכללה למינהל



לבייב. מקום 210 ברשימת פורבס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו