בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשות המסים נהנית ממחדלי החברות

תגובות

>> חברות רבות במשק, ובעיקר בענף ההיי-טק, מפסידות מיליוני שקלים בכל שנה עקב ניצול לקוי של הפחת במס הכנסה.

אנשי המפתח בחברות, ואפילו רואי החשבון שלהן, אינם מנצלים כראוי את הפחת, במיוחד בכל הקשור לקניין הרוחני, ובכך גורמים לחברות לשלם עודף מס. מחדלים אלה עלולים לחשוף לתביעות את החברה, את נושאי המשרה וכן את רואי החשבון.

"פחת" הוא מונח המבטא את ירידת הערך של נכס כתוצאה מבלאי (אמורטיזציה). דיני המס מאפשרים בעיקרון את ניכוי הפחת השנתי מנכסים המשמשים את הנישום בייצור הכנסתו. בדיני המס, הזכות לנכות את הפחת לשם בירור הכנסתו החייבת של הנישום מבוססת על העיקרון, שלפיו מס הכנסה מוטל על הרווח ולא על ההון. היות ונכסים מתבלים וערכם נשחק עם הזמן, הרי שהמסוי על ההכנסה ללא התחשבות בפחת גורם לכך שמוטל מס על הונו של הנישום, בניגוד להיגיון שבבסיס חוקי המס ובניגוד לכוונת המחוקק.

מתקדמים אך מיושנים

עיקר הבעיה היא בנכסים בלתי מוחשיים, הכוללים למשל, ידע, טכנולוגיה, פטנטים, סימני מסחר, שמות מסחר, ובכלל זה שמות דומיין באינטרנט. נכסים אלה הם מוקד מרכזי בפיתוח הסחר העולמי, ובישראל בפרט. על פי הערכות, כ-80% משווי השוק של החברות במדד 500 S&P נמצא כיום בנכסים בלתי מוחשיים.

ישראל נחשבת אמנם כמעצמת היי-טק, אך מערכת המס שלה עדיין מיושנת ואין בה מענה ראוי לסוגיות הנובעות מסביבת העסקים המודרנית. הרשויות בישראל אינן עושות די כדי להתאים את חקיקת המס לעידן של גלובליזציה והתקדמות טכנולוגית, ובדרך זאת פוגעות בנישומים.

ניתן לעמוד על הבעיתיות באמצעות הדוגמא הבאה: נניח שחברת היי-טק רוכשת המצאה המתיישנת כעבור ארבע שנים. השאלה היא אם החברה תוכל לנכות 25% מעלות ההמצאה מההכנסה השוטפת במשך ארבע שנים.

מבחינה חשבונאית, התשובה היא שיש להתחשב בבלאי של הנכס ולהתיר את הניכוי בכל שנה מאורך חיי הנכס. ואולם פקידי המס אינם מכירים בעיקרון החשבונאי, והם מערימים קשיים על המבקשים לנכות את הפחת הכלכלי.

רשות המסים מסתמכת בעניין זה על תקנות הפחת שנקבעו ב-1941. התקנות גרועות בגלל מה שיש בהן - קביעת קצב שחיקת נכסים, המנותק מהמציאות הכלכלית, ובגלל מה שאין בהן - כאשר מבקשים לנכות פחת מנכס שאינו מופיע בתקנות, מסתמכים פקידי המס על אותן תקנות מנדטוריות, וטוענים כי לא ניתן לנכות פחת בגין נכס שלא נכלל בתקנות.

העמדה לפיה אין להתיר פחת בגין נכס שלא מופיע בתקנות היא שערורייתית. אי-התרת הוצאות פחת כלכלי גורמת לכך שמוטל מס על הונו של הנישום בניגוד לעמדת המחוקק. ובכלל, אין שום הצדקה לכך שמערכת המס תתעלם מהרציונל הכלכלי ביחס לניכוי פחת בנכסים בלתי מוחשיים, ומהעקרונות המקובלים בחשבונאות בישראל ובתקינה הבינלאומית.

הכותב הוא עורך דין ממשרד איתן-מהולל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו