בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיר טמרה הוכיחו: שיתוף התושבים בקבלת ההחלטות מסייע לטיפול במפגעים סביבתיים

התושבים התבקשו לדווח על מזבלות פיראטיות, שפכים, מחצבות ותקלות במערכת הביוב. התוצאה: הפחתה משמעותית בנזקי סביבה

תגובות

האם יזמות חיצונית ושיתוף התושבים יכולה להביא להצלחה בטיפול במפגעים סביבתיים? עבור פעילים במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיווי ועמותת "אדם טבע ודין", התשובה היא חיובית. לפי הנתונים שבידי שתי העמותות, במהלך שנת 2007 חוברה העיר טמרה (הסמוכה לשפרעם) למתקן טיהור שפכים מרכזי והוכפל שיעור הבתים אשר חוברו לתשתית הביוב המרכזית מ-30% ל-60%. שינויים אלה נולדו כתוצאה מהפעלת מודל חדשני שנועד למפות ולטפל במפגעים סביבתיים ביישובים ערביים.

במהלך מיפוי המפגעים, אותרו בשכונות בטמרה עשרות רפתות ודירים בהן הוחזקו כ-5000 ראשי בקר וצאן. מתקנים אלו, אשר תנאי התברואה בהם ירודים ביותר, ממוקמים בסמיכות לבתי מגורים ולעתים אף ממש מתחתיהם. המודל שפותח על ידי "יוזמות קרן אברהם", "אדם טבע ודין" ו"המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיווי", ייחודי בכך שבפעם הראשונה נערך מיפוי מפגעים שיטתי באחת מבין הרשויות הערביות הגדולות, הסובלות ממפגעים רבים, כאשר לתושבי היישוב מתאפשר ליטול תפקיד מרכזי בשיפור איכות חייהם.

בשלב הראשון חולקו שאלונים לתושבי העיר במטרה למפות מפגעים תברואתיים הכוללים: שפכים וביוב פתוח, רפתות, מזבלות פיראטיות, מפגעי בטיחות, מגרשי גרוטאות, מחצבות ועוד. בשלב השני הוכנו תרשימים ומפות מפורטות המציינות את מכלול המפגעים ובשלב השלישי, הוצג המיפוי לעירייה, כדי שתסייע בקידום פתרונות. לאחר איתור המפגעים, הוחלט כי שני הנושאים הדחופים ביותר לשיפור איכות החיים בעיר הם הטיפול בשפכים והוצאת הרפתות והדירים משכונות המגורים.

לאחר מכן, תוך שיתוף וקבלת הסכמה מצד התושבים, החלה עיריית טמרה בהכנת תוכנית מתאר להוצאת הרפתות מחוץ ליישוב והקמת מתקן משותף לגידול בעלי חיים. התוכנית הוכנה בשיתוף משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה וכעת עומדת לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.

המודל הוצג בכנס שערכה בשבוע שעבר "יוזמות קרן אברהם" במכללת עמק יזרעאל. בכנס השתתפו ראשי רשויות ערביות שבאו לבחון את ישימות המודל לרשויות שלהם. לדברי ח"כ חנא סוויד (חד"ש) שהשתתף בכנס, "קידום פתרונות למפגעים סביבתיים ביישובים ערביים יתרום לשינוי עמדות בקרב יהודים כלפי האוכלוסייה הערבית".

אמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"ל "יוזמות קרן אברהם", אמר כי הצלחת המודל בטמרה מהווה הוכחה כי מפגעים סביבתיים ותברואתיים ביישובים ערביים אינם גזירת גורל. "תושבי טמרה הראו כי גם בקרב ערבים קיימת מודעות גבוהה לנושאים סביבתיים".



מלמעלה למטה: מזבלה פיראטית; ביוב פתוח בטמרה. הוכפל שיעור הבתים שמחוברים לביוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו