בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דלק מתירס - אאוט. דלק מפירות - אין

תגובות

מה עושים כאשר מתברר שהדלקים הביולוגיים המופקים מגרעיני תירס או קני סוכר - שנחשבו לתחליף העתידי לדלק המזהם - מביאים לנזק סביבתי חמור? מחפשים תחליפים ירוקים יותר: אצות, שומן בעלי חיים ושאר ירקות ופירות המכילים שמנים. בשנה האחרונה האיצו חוקרים בישראל את הניסיונות לפתח דלק ירוק מסוגים שונים, וכמה קבוצות מחקר מנסות לפתח טכנולוגיה שתשתלב במגמה העולמית של פיתוח תחליפים לנפט. באוניברסיטת בן גוריון שוקדים על פיתוח דיזל חדש על בסיס שומן מצמחים ובעלי חיים. כמה חוקרים מנסים לפתח טכנולוגיות לניצול אצות להפקת שמן שישמש בסיס לדלק.

הנזק שנגרם מייצור הדלקים הביולוגיים הוותיקים, כך מתברר, עצום: מכיוון שהייצור כרוך, בין השאר, בכריתת יערות גשם ובפגיעה בשטחים אחרים, רגישים מבחינה אקולוגית, הוא גורם לפליטת כמויות גדולות של גז החממה דו-תחמוצת הפחמן שנאגר בצמחייה. אם מוסיפים לכך את ההשפעות הסביבתיות השליליות שיש לשימוש בחומרי דשן כימיים וחומרי הדברה, כמו גם את העלייה במחירי המזון בשל ההשקעה הנרחבת בגידולים לצורך דלקים ביולוגיים, מתברר שדלקים אלו עלולים ליצור בעיות חריפות יותר מהפתרונות שהם אמורים לספק: הקטנת זיהום אוויר והפחתת פליטת גזי החממה.

בשנה האחרונה כינס מוסד שמואל נאמן שבטכניון פורום של מומחים, שעסקו בדרכים לקדם פיתוח ישראלי בתחום הביו-דלקים. במפגש הראשון, שנערך לפני כחצי שנה, הדגיש ד"ר עמית מור את הצורך בפיתוח "דור שני של דלקים ביולוגיים".

את הדלקים של דור זה מפיקים מפסולת חקלאית, בוצה של ביוב, אצות או מגידולים שאותם ניתן לפתח בשולי השטח החקלאי. "הכיוון הוא לעודד ייצור של דלקים בני הדור השני מפסולות לסוגיהן ומצמחים שאינם צמחי מאכל", הדגיש מור.

באוניברסיטת בן גוריון גויסו המכשירים החדישים ביותר לעיבוד מידע וניתוח סוגי חומרים על מנת לפתח סוג חדש של דלק ביולוגי, "איזו-דיזל", המבוסס על צמחים ושומן בעלי חיים. לפני כשנה הגישה האוניברסיטה בקשה להכיר במוצר החדש כפטנט.

"אנחנו משתמשים בשומן שנותר כעודף מהליך עיבוד בשר ובמגוון רחב של שמנים מצמחים", מסביר פרופ' מוטי הרשקוביץ, מאוניברסיטת בן גוריון. "מה שייחודי במוצר שלנו הוא שבניגוד לדלקים ביולוגיים אחרים, שאותם לא ניתן כיום להכניס ישירות למנוע, וצריך לערבב אותם עם מרכיבים נוספים, פיתחנו דיזל שבו ניתן לעשות שימוש ישיר בכלי הרכב".

המדענים הצליחו להוציא את החמצן מהשמנים וליצור דלק עם תכונות דומות לדיזל, שבו נעשה כיום שימוש בכלי רכב. "ההבדל הוא שהדלק שלנו הוא ממקור צמחי ונקי יותר", אומר הרשקוביץ. "לכן פליטת הזיהום תהיה נמוכה יותר. זה נכון שפליטת גזי החממה מכלי הרכב לא תפחת, כי עדיין ייפלט חמצן דו חמצני שהוא גז חממה. אבל הצמחים שמהם נפיק את השמן משמשים אמצעי לספיגת גז זה".

על פי ד"ר יצחק ברזין, מדען ישראלי שפעל שנים רבות בארה"ב ולאחרונה שב לפעילות גם בישראל, אצות עשויות להיות ספק של חלק משמעותי מצורכי האנרגיה ולהפחית גזי חממה. ברזין, שקיבל באחרונה את תמיכת המרכז הבינתחומי בהרצליה להקמת מרכז שיעסוק בחקר דלקים חלופיים, מסביר כי "הרעיון הוא לקחת את הגזים הנפלטים מארובות תחנות הכוח ולהעבירם למערכת שבה נמצאות אצות בתוך מים מליחים. שמש, דשן ופחמן מארובות התחנה מסייעות להן להתרבות בכמויות גדולות. כרבע ממשקלן הוא שמן צמחי, שממנו ניתן להפיק דלק ביולוגי". ברזין מדגיש, כי "אם יקטינו חמישית מפליטת דו-תחמוצת הפחמן בתחנות הכוח של ארה"ב לטובת גידול האצות, ניתן יהיה להפיק מכך דלק ביולוגי שיחסוך כחמישית מיבוא דלק מחצבים (פחם, גז ונפט) של המדינה".

ואולם, מומחים רבים טוענים כי עדיין יש קשיים רבים בדרך להפיכת אצות "למנוע של העולם" ומדגישים כי עוד אין הצלחה מוכחת בגידול מערכת יציבה של אצות לאורך זמן. "אני מאמין שבעתיד יהיה מגוון של סוגי אנרגיה חלופית ודלקים ביולוגיים, ויהיה צורך לעשות הערכה מהי העלות הסביבתית והכלכלית של כל אחד מהם", אומר הרשקוביץ.



פרופ' מוטי הרשקוביץ מאוניברסיטת בן גוריון והמערכת הניסיונית להכנת דלק משמנים מהחי והצומח. פליטת גזי החממה מכלי הרכב לא תפחת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו