בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוסד מיושן ומיותר

המלמ"ב, לא הצנזורה, הוא זה שקובע מהו סוד. בעקבות הכתבה "חבורת סוד מוחלט בהחלט" מאת אורי בלאו (מוסף "הארץ" 21.3)

תגובות

זה ארבע שנים אנוכי מתמודד עם הצנזורה הצבאית על פרסום כתב היד של זיכרונותי, שנכתבו 30 שנה אחרי סיום שירות של 32 שנה בצה"ל ובהגנה. בצה"ל עסקתי לא מעט בסודות, אך מאז שחרורי, ב-30 השנים האחרונות, סירבתי בתוקף לעסוק בכל נושא מסווג שהוא, משום שחייתי ועבדתי בארצות הברית. בת זוגי הנה אזרחית אמריקאית לא יהודייה, ואני התאזרחתי גם כן בארצות הברית לפני 13 שנה. מאז 2003 אני מתגורר שוב בארץ, אחרי משפט שבו נאשמתי בפגיעה בביטחון המדינה, אשמה שממנה זוכיתי.

היום - מחוץ לתחומים מוגדרים מאוד בחדשנות טכנולוגית ותכנון מבצעי - סודות כמעט שאין. אנשי עסקים מנוסים נוהגים לומר, שכאשר שוקלים עסקה המבוססת על סודיות, הרי שאם עשרה איש יודעים את הסוד - צריך להניח שהסוד התפוגג כדי לנקוט דרך פעולה נכונה. ודאי שבמסגרת הצבאית הדבר מודגש עוד יותר, מה גם שמודיעין האויב משקיע באיסוף מידע מאמצים הרבה יותר גדולים מאשר אנשי עסקים.

* "הצנזור אמור להיות עצמאי בהחלטותיו" - אך הצנזורה כפופה מנהלית לצבא. הבכירים שבאנשיה, כמו המרואיינים עצמם, הצנזורית הראשית וסגנה - הם קציני צבא. תקציבה בא מתקציב מערכת הביטחון. כל מי שמכיר קמעה את דרכי העבודה של יחידות כאלו, יודע שעצמאותן דומה לעצמאותם של ילדים בגיל בר-מצווה.

* "הצנזור רשאי להתייעץ עם גורמי ביטחון" - בכל נושא בעל השלכה ביטחונית, הצנזורה פוסקת רק בתיאום עם הגופים המקצועיים של מערכת הביטחון, גופים הניזונים מאותו עטין שהיא ניזונה ממנו. עד כמה שידוע לי, בצה"ל אין יחידה שבולשת אחרי עבריינים אזרחיים שעברו על מגבלות הצנזורה. במשרד הביטחון יש יחידה משטרתית אחת שבולשת, אוכפת, מאשימה, ומשתתפת בהענשת החושפים סודות ביטחוניים - מלמ"ב שמה.

מלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) קובע מהו סוד ומה פוגע בביטחון המדינה, ומלמ"ב ממונה על הבולשת שמתפקידה לתפוס עבריינים הפוגעים בביטחון המדינה. החתול לא רק שומר על החלב. הוא גם קובע מה זה חלב. בנושאים מקצועיים נתקלתי רק בהתערבות ובנוכחות מלמ"ב בהחלטות הצנזורה. מלמ"ב הוא מורה הנבוכים של הצנזורה ברוב הפסילות בכתב ידי.

ברשותי הוכחות לכך שיחידת מלמ"ב פועלת בצורה ארכאית ופרנואידית והצנזורה אינה היחידה שפועלת תחת השפעת עריצותה. בידי הוכחות המרמזות על כך שהנהלת משרד הביטחון, משרד המשפטים (הפרקליטות) ואף משרד הפנים, משרד החוץ ושירות בתי הסוהר מושפעים משיטות עבודתה ומשתפים עמה פעולה. השפעת מלמ"ב על הצנזורה גורמת לפגיעה בזכויות האזרח ובזכות הציבור לדעת, ואינה עומדת במסגרת קביעת בית המשפט העליון.

על פי החלטת בית המשפט העליון, הצנזורה מוסמכת לפסול פרסומים הפוגעים בביטחון המדינה בוודאות קרובה. למעשה, לא קיימות הגדרות מקובלות ומבוססות המאפשרות לקבוע באובייקטיוויות מהם סודות הפוגעים בביטחון המדינה. ההגדרה היחידה שהושמעה באוזני היתה "כל מה שהיה פעם סוד, נשאר סוד".

בראותי את הפרסומים הרבים של מה שהיה פעם סוד, כולל פרסומי הייצוא של משרד הביטחון עצמו - ברור שרובם הגדול לא נשארו סוד.

במקרה שלי, הצנזורה מסתמכת בנימוקיה רק על סיבות אדמיניסטרטיוויות ומשפטיות, ואינה מנסה להצדיק את פסילותיה בנימוקי ביטחון המדינה. ראש מלמ"ב לשעבר הסביר זאת כך לפני ועדת החוץ והביטחון: "אינכם יודעים מה שאתם לא יודעים".

* "ועדה מייעצת שבה יושבים נציג מטעם הצבא, העיתונות והציבור ('ועדת השלושה') הוסמכה לדון בעבירות צנזורה ואפשר היה לערער בפניה על פסילת חומר" - למרות שחלק גדול מהחלטותיה של הצנזורה מתאים וראוי לחוות דעת שמחוץ למערכת הביטחון, לא ידוע לי אפילו על מקרה אחד שגורם אזרחי חיווה את דעתו על פסילות הצנזורה בכתבי היד שלי. על "ועדת השלושה" נודע לי לראשונה מקריאה בכתבה. מעולם לא נמסר לי שאפשר לפנות לוועדה, שבה יש לפחות נציג אזרחי אחד, בלתי תלוי במערכת הביטחון.

* "על פי מקורות זרים" - בכתבה עצמה נרמז כבר, שסיסמה זו מתפרשת על ידי הקהילה הבינלאומית כאילו המדינה "קיבלה על אחריות רשמית על המעשה"; כלומר, הכיסוי נעשה שקוף, ולמעשה טיפשי, שמשמעותו: "למרות שאתם יודעים את האמת, אנחנו ברוב טיפשותנו מכחישים". הכיסוי הנ"ל אמין ויעיל כמו העמימות, אלא שבעוד ש"מקורות זרים" מתקבל בחיוך, העמימות מתקבלת בביקורת ובלעג.

* מודיעין האויב טובע בשפע המידע ("לדעת לבור את המוץ מן הבר בתוך העולם הזה, שעל כל 30 או 40 ידיעות לא נכונות יש אחת נכונה, זו משימה בלתי אפשרית למישהו בצד השני") - טענה שהושמעה על ידי הצנזורית הראשית בקשר לפרסומים באינטרנט. לדעתי זו טענה נכונה, אך מדוע רק ביחס לאינטרנט?

אם כך - למה צנזורה? במקום צנזורה - הפיצו הרבה ידיעות מטעות, כמנהגם של כמה מידידינו המתוחכמים לפחות כמונו.

תת-אלוף בדימוס יצחק (יצה) יעקב זוכה ביוני 2002 מעבירות ריגול חמורות שיוחסו לו; הוא הורשע על מסירת ידיעה סודית ללא סמכות (בראיון לעיתונאי רונן ברגמן מ"ידיעות אחרונות") ונגזרו עליו שנתיים מאסר על תנאי



יצחק (יצה) יעקב. עידן הסוס הדוהר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו