בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ערכת העזרה הראשונה הפכה לערכת קפה

תכולתן של ערכות העזרה הראשונה, שנמצאות בכל מקום עבודה ובבתים רבים, אולי מעניינת ומשעשעת, אבל אין בה כל תועלת למי שזקוק להחיאה

תגובות

יוהנס פרידריך אוגוסט פון אסמרק היה כירורג רב תהילה בגרמניה. האיש, שנולד ב-1823, זכה כמעט בכל תפקיד אפשרי. הוא היה מנהל מחלקה לניתוחי בטן, מנהל בית חולים וקצין רפואה ראשי של צבא גרמניה. שמו מוכר לכל אורתופד, בזכות החבישה האלסטית שהמציא, שתפקידה ללחוץ על גפה העומדת לעבור ניתוח ולרוקן אותה מדם.

רק מעטים יודעים כי אסמרק כתב את הספר הראשון המתייחס לטיפולי חירום בשדה הקרב. הספר, שנחשב עד היום הטוב מסוגו, יצא לאור ב-1882, ונקרא "על הגשת עזרה ראשונה לפצועים". בעמודו הראשון מתנוסס דיוקן רב רושם של מחברו - איש נשוא פנים, שזקנו הלבן והארוך מפוצל כדי לחשוף את הסנטר המחודד. לספר נלוו איורים מרהיבים של גוף האדם ושל חבישות שונות ומשונות, שבהעדר אפשרויות אחרות להגיש עזרה ממשית, היו הדרך הטובה ביותר להעניק תשומת לב לנפגע.

בספר הזה, בניגוד לעשרות ומאות ספרים שבאו אחריו, תיאר אסמרק בדיוק כיצד יש לפתוח את נתיב האוויר כדי שפצוע או נפגע לא ייחנק. למעשה, זו תמצית העזרה הראשונה - הצלת חיים מיידית על ידי מי שנמצא בקרבת הנפגע. בספרים, שמחבריהם היו חובבי היסטוריה, ניתן לראות כיצד חובשים את עקבו של אכילס ומצטטים מהתנ"ך פסוקים המעידים כי "זרוע פרעה לא חובשה". ספרים אחרים מתארים את הצלבנים שהקימו את מסדר סנט ג'ון, בעיקר כדי לתת סעד ללוחמי הצלב המרוחקים מארצם.

צאצאי הצלבנים הקימו באנגליה את שירות האמבולנסים, והם גם מפעילים עשרות קורסים לקהל הרחב. מדי שנה הם מוציאים ספר הוראות מפורט להגשת עזרה ראשונה, שרובו מבוסס על החבישות שתיאר אסמרק ועל כללים נוקשים לכיסוי הפצוע בשמיכה (כידוע, זה הטיפול הטוב ביותר למי שנפצע קשה). הוא גם מפרט, כמובן, אינספור דרכים להעברת נפגעים דרך מכשולים דמיוניים.

וגם פנקס ועיפרון

עד היום מוכרים לציבור ערכות עזרה ראשונה המבוססות על ספרו של אסמרק. לפני כמה שנים מצאתי במרתפי מגן דוד אדום בירושלים תיק גדול מכוסה אבק. להפתעתי, הסתבר כי זו תיבת עזרה ראשונה לחובש בהגנה. התיבה היתה ירושה מהצבא הבריטי, כנראה עוד ממלחמת העולם הראשונה.

הסידור הפנימי היה נפלא: בקבוקי שמן דגים, יוד ואלכוהול; תחבושות ממגוון סוגים; מספריים ומלקטת; מברשת לניקוי הפצע; וכמובן, פנקס ועיפרון מחודד. התיק הועבר לתצוגה בבית הספר לרפואה בירושלים ושם הוא נמצא עד היום בתיבת זכוכית.

במרבית הבתים שבעליהם ניחנו בתודעת בטיחות מפותחת אפשר למצוא, לרוב במקלחת, תיבת פלסטיק לבנה שעליה מצויר מגן דוד אדום. בכל הבתים שבהם פתחתי את התיבה, מתוך סקרנות, מצאתי בעיקר תרופות שתוקפן פג עשר שנים קודם לכן, כמה פלסטרים שתוקפם אמנם לא פג, אבל אין ספק שיהיה קשה מאוד להדביק אותם במקום כלשהו ולפעמים תחבושות אישיות - זכר לימי הטירונות שבהם חייבו כל חייל להניח את התחבושת בניילון, כדי למנוע חדירת מים ולהקשות על השימוש בה בעת הצורך.

לפי סעיף 147 (א) וסעיף 151 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970, בכל מקום עבודה בישראל יש להתקין "ארגז עזרה ראשונה". בדיקות מדגמיות מראות כי תיבת העזרה הראשונה משמשת מקום אחסון אידיאלי לקופסת הקפה, שאליה נלווים שקיקי תה שהטריות מהם והלאה, אבל החוק אינו משאיר כל מקום ליוזמה פרטית ומפרט מה צריכה להיות תכולת הארגז. דומה כי אסמרק היה רווה נחת אילו קרא את החוק, שלפיו תכולה זו כוללת פדים מגזה סטרילית, גלילי אספלנית ברוחב של 1.5 סנטימטרים, אגדים, תחבושות, סיכות ביטחון בגדלים שונים, תמיסת סביעור, מספריים וכמובן משולשי בד, שבלעדיהם אין כל אפשרות מעשית להציל חיים.

בהסתמך על החוק הנפלא הזה נמכרות לציבור ערכות עזרה ראשונה בעלות תכולה דומה. חיפוש באינטרנט מעיד כי בעולם המצב דומה. גם שם נמכר ציוד חסר ערך ממשי לפעולות מצילות חיים, הנארז בארגזים מיוחדים המסומנים היטב מבחוץ. ציוד זה כולל בעיקר פלסטרים צבעוניים קטנים, תחבושות ופדים בגדלים שונים. המרבים במחיר יוכלו גם לקבל כמה טבליות להקלת כאב ראש ואפילו תרסיס למניעת עקיצות יתושים. ערכות מתוחכמות ויקרות להחריד כוללות סדי עץ לקיבוע שברים, כפפות חד-פעמיות ותוספים שונים כיד הדמיון הטובה על אנשי השיווק.

שלב ראשון: קריאה לעזרה

אבל עזרה ראשונה אין פירושה הנחת תחבושת על פצע. עד לפני כעשר שנים, מרבית ספרי ההדרכה וקורסי העזרה הראשונה שמו דגש על חבישה נכונה ודרכי פינוי נפגעים, אבל להצלת חיים הכרחיים בעיקר פעולות לשמירה על דרכי הנשימה, אמצעים להנשמה מלאכותית, עיסוי חזה וידע בסיסי, המאפשר הצלת חיי אדם בעשר אצבעות.

הגשת עזרה ראשונה היא פעולה חשובה ביותר, העשויה להציל חיים ולמנוע החמרה במצבו של הנפגע. ראוי להחזיק בבית ציוד המאפשר להעניק עזרה ראשונה החיונית לקיום חיים, עד שתגיע עזרה מקצועית. לכן רצוי ומומלץ להכין "ארגז" במקום שהגישה אליו נוחה וידועה. על הארגז יש לרשום בצורה ברורה את מספרי הטלפון של מד"א ושירותי הכיבוי. השלב הראשון בכל פעולת עזרה ראשונה, כפי שממליצים היום שירותי החירום בעולם, הוא קריאה לעזרה (כלומר, פנייה למוקד החירום ותיאור המיקום המדויק של האירוע, הסבר על הבעיה כך שמוקד העזרה ידע איזה סוג עזרה לשגר למקום, והעיקר - לא לנתק לפני שתורן מוקד החירום מורה על כך).

מסיכות פשוטות וזולות המאפשרות להנשים כמעט כל אדם מבוגר הן הציוד ההכרחי ביותר בתיבת העזרה הראשונה. הדרך היעילה ביותר לניקוי פצע היא שטיפה במים זורמים. אין כל צורך בתמיסות חיטוי או במריחת תמיסת יוד, שאמנם צובעת את המקום אך ערכה אינו רב. עצירת דמם יעילה נעשית על ידי לחיצה באצבע בחוזקה. שימוש בחוסם עורקים מותר רק למי שהוכשר לכך, מה גם שיעילותו של אמצעי זה אינה ודאית.

כלומר, להצלת חיים ולהגשת עזרה ראשונה לא נחוץ ארגז המכיל את מה שהחוק קובע, אלא ידע פשוט ומעט אימון, שכמותו אפשר לרכוש בקורסי החיאה בסיסיים. בקורס כזה לומדים כיצד הרמת הלסת מאפשרת לפתוח לרווחה את דרכי האוויר, כיצד עיסוי חזה קונה דקות יקרות מפז ומאפשר לצוות הרפואי להמשיך ולבצע החיאה מוצלחת. את הפדים, המשחות, הפלסטרים והכדורים להקלת כאב ראש אפשר לשמור בכל מקום, בידיעה שהם אינם בגדר עזרה ראשונה כלל ועיקר.

הכותב הוא מומחה להרדמה ומנהל המרכז לבטיחות החולה בבית החולים הדסה עין כרם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו