בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוביניזם בחסות מערכת המס

תגובות

>> זכותה של רשות המסים לחלוק על פסיקת בית המשפט שאיפשרה את ניכוי הוצאות המטפלת, אך חובתה לכבד את הפסיקה כל עוד היא לא נהפכה בבית המשפט העליון. הודעת הרשות כי לא תכבד את הפסיקה היא שערורייתית ומהווה פגיעה בשלטון החוק.

לרשות המסים יש פרקטיקה ארוכת שנים לפיה אם נתקבל ערעור של נישום ונפסק נגד גישתן של רשויות המס, הן אינן מאמצות את ה"הלכה החדשה". הרשות נהגה כך בעבר אפילו ביחס להלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, וטענה שאין ליישם את ההחלטה, שכן בכוונתה להגיש בקשה לדיון נוסף, בעקבותיו עשויה ההלכה להשתנות.

בית המשפט העליון התייחס בעבר לפרקטיקה הבעייתית של הרשות, וביקר את ההתעלמות מפסקי דין של בית המשפט המחוזי על אף שאינם חלוטים. בית המשפט קבע כי לפסק דין של המחוזי יש תוקף - אם לא מחייב, הרי לכל הפחות מנחה - כלפי רשויות המס וכלפי הנישומים, וכי מעמדו אינו נפגע על אף העובדה שההלכה בו עלולה להשתנות ולהתהפך בפסק דין של העליון.

אסור לנשים עובדות להמתין לפסיקת העליון, שכן אם הוא יאשר את פסיקת המחוזי (וכך יש לקוות), רשויות המס עשויות שלא לאשר הגשת דו"חות מתקנים. ההכרה בהוצאות אינה "הטבת מס" הניתנת מתוך התחשבות בנשים. ניכוי הוצאות המטפלת צריך להיות מוכר כמו כל הוצאה אחרת שהוציאה האשה בייצור הכנסתה. אין ספק כי ההכרה בהוצאות המטפלת כרוכה בעלויות ניכרות, אבל היות שלא מדובר בהטבת מס הרי שלא יעלה על הדעת שלא להכיר דווקא בהוצאות אלה.

המדיניות של הרשות שאינה מכירה בהוצאות המטפלות מנוגדת לדיני המס. מדיניות זאת אף פוגעת בקניין ובחופש העיסוק של הנשים ומנוגדת לעיקרון השוויון. למרות השיפור ביחס לנשים, משטר המס עדיין זקוק לשינוי משמעותי שיאפשר ליותר נשים להיכנס למעגל העבודה. המדיניות של רשויות המס בעניין הוצאות המטפלת ואף הוראות אחרות בדיני המס מבוססות על תפישה גברית מעוותת המפלה נשים לרעה. חשוב לזכור כי מטרת דיני המס היא למסות את "היכולת הכלכלית" או "ההכנסה האמיתית" של הנישום, ולפיכך מכירים בהוצאות בייצור הכנסה. אם לא יכירו בהוצאות, הדבר יהיה שקול להטלת מס יתר על הנישום, שכן ההכנסה שעליה ישלם מס גדולה מההכנסה האמיתית.

אי-הכרה בהוצאות מטפלת גורר "מיסוי יתר" של נשים עובדות, וזאת בשעה שעל נשים מוטל "נטל עבודה כפול": מצפים מהן גם לגדל ילדים ולטפח את הבית, וגם לפרנס את בני הבית. לפי התפישה החברתית הרווחת, תפקיד האשה הוא להיות בבית ולגדל את הילדים. תפקיד זה חשוב ביותר, ומהווה גם השקעה חשובה מבחינת המשק. עם זאת, אין שום הצדקה להעניש ולהפלות את אותן נשים שבחרו גם לגדל את הילדים וגם לצאת לעבודה.

הכותב מרצה בביה"ס למשפטים במכללה למינהל - המסלול האקדמי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו