בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובת מעסיק ישראלי לוועד שהקימו פלשתינאים: שלילת היתרי העבודה

הפועלים השתכרו בין 8 ל-12 ש' לשעה, וניסו לתבוע את זכויותיהם

תגובות

מעסיק ישראלי, שעובדיו הפלשתינאים התארגנו בוועד הראשון בשטחים ודרשו לקבל זכויות סוציאליות, שלל את היתרי העבודה מהפועלים שסירבו להסכים לתנאיו. ללא היתרים אלה, הפלשתינאים אינם יכולים לעבור במחסומים ולהגיע אל אזור התעשייה שבו הם עבדו כדי לתבוע את זכויותיהם מבעלי המפעל.

מדובר במפעל "אבן בר" לעיבוד אבן במישור אדומים, אזור תעשייה השייך למעלה אדומים. מנהל המפעל הוא יגאל זקן, ובעל המפעל הוא איל יונה, אחיו של בועז יונה, הבעלים של חברת "חפציבה" שקרסה. במפעל עבדו כ-70 פועלים פלשתינאים. השכר נע בין שמונה שקלים לשעה במשמרת יום, ל-12 שקלים לשעה במשמרת הלילה, שאורכה יותר מ-15 שעות.

לפני כשלוש שנים החל המפעל לפגר בתשלומים, ולעתים לא שילם שכר לעובדיו שלושה חודשים. העובדים פנו אל ארגון "קו לעובד" בבקשה שיעזור לייצגם. בתחילת השנה שעברה בחרו העובדים ועד, שהיה הוועד הראשון של פועלים פלשתינאים בהתנחלויות. הפועלים סיפרו אז ל"הארץ" כי ההנהלה ניסתה למנוע את ההתארגנות ואיימה כי תשלול את אישורי העבודה ממי שיצטרף לוועד.

בארגון "קו לעובד" מציינים כי שאלת הזכויות של פועלים פלשתינאים שעובדים במפעלים ישראלים מעבר לקו הירוק היא מעין "חור שחור". לפי צו אלוף מ-1982, המעסיקים הישראלים מחויבים לשלם שכר מינימום, אולם שום גורם לא אכף את הצו הזה. קצין מטה תעסוקה במינהל האזרחי אינו מברר אם המעסיקים הישראלים אכן מקיימים את חוקי העבודה. הפיקוח מוטל על יחידה קטנה במשרד התמ"ת, האחראית גם על עובדים זרים, אולם רק לעתים רחוקות באים מפקחים מהתמ"ת למפעלים בשטחים.

ב"קו לעובד" ערכו רשימה של 43 מפעלים בשטחים שאינם משלמים לפועלים זכויות יסוד. "אחרי 40 שנה של כיבוש, הפלשתינאים זכאים לזכויות", אמר עו"ד יובל לבנת מ"קו לעובד".

סלווא עלינאת, שעקבה אחרי התארגנות העובדים מטעם "קו לעובד", מספרת כי לאחר הקמת הוועד החלה הנהלת "אבן בר" לשלם את השכר מדי חודש, אולם העובדים עדיין לא קיבלו שכר מינימום וזכויות אחרות. בשלב מסוים העובדים פנו לבית הדין לעבודה בבקשה שיפרק את המפעל משום שאינו עומד בהתחייבות כלפיהם. בית הדין דחה את הבקשה.

ג'מיל אבו-ערקוב, מראשי הוועד, מספר כי באחרונה פנו ראשי "אבן בר" אל כמה מהעובדים והציעו להם למחוק את תביעותיהם, ובתמורה ישלם להם המפעל חלק קטן מהחובות שלו כלפיהם. "המנכ"ל עשה לי חישוב שמגיע לי 38 אלף ש' על השכר שלא שילמו לי, והציע לשלם לי 15 אלף כדי לסגור את הסיפור", מספר אבו-ערקוב. "אבל לפי החשבון של עו"ד שלנו הם חייבים לי כמעט 100 אלף ש' רק על שכר המינימום שלא שילמו לי כל השנים, אז סירבתי". כמוהו עשו עוד כ-40 עובדים. רק חמישה עובדים הסכימו לחתום. "היינו מופתעים שהם סירבו", אומרים ב"קו לעובד", "בד"כ לפועלים עם כ"כ מעט זכויות שמרוויחים מעט, קשה לסרב להצעה של תשלום".

ב"אבן בר" איימו על העובדים כי אם לא יסכימו לחתום, ההנהלה תיקח להם את היתרי העבודה המאפשרים לעבור את המחסומים ולהגיע למישור אדומים. לפני כשבועיים מומש האיום. "הגענו למפעל, והמנכ"ל אמר שהוא לא קיבל אישורים בשבילנו", מספר אבו-ערקוב. לדבריו, "הגיעו אנשי הביטחון של אזור התעשייה, לקחו לנו את תעודות הזהות ואמרו לנו שיחזירו לנו אותן רק כשנצא מאזור התעשייה". מאז לאבו-ערקוב וחבריו אין היתרים, ולכן אין באפשרותם לבוא למפעל כדי לברר את זכויותיהם.

מ"אבן בר" נמסר כי המפעל אינו מחזיק אצלו היתרי תעסוקה של עובדים פלשתינאים, אך ליתר הטענות של העובדים ושל "קו לעובד" לא התקבלה תגובה. במכתב שנשלח מטעם עו"ד של "אבן בר" ל"קו לעובד", נטען כי הפועלים במפעל עובדים ב"אווירה של איומים" מצד אנשי העמותה, המבטיחים להם "הרים וגבעות" אם יסכימו ש"קו לעובד" תייצג אותם. במכתב נאמר כי במצב זה מתקשה המפעל לתפקד ואם הוא ייסגר, "תראה ההנהלה את 'קו לעובד' ואת העובדים כאחראים, עם כל המשתמע מכך".



פועלים פלשתינאים שובתים בכניסה למפעל "אבן בר" במישור אדומים, לפני שנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו