בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לכל גל יש משמעות אחרת"

תגובות

חזית דירתו של יוסי הראל ברחוב הירקון היא חלון גדול שמשקיף לחוף ת"א. הוא שבר את הקירות החוצצים בינו לים. "כשיש סערה אני יכול לעמוד שעות מול החלון ולהסתכל. לכל גל יש משמעות אחרת", הסביר לפני כשנה. "תראו את תעודת הזהות שלי. בן 89. אתם מאמינים?", שאל, ובאמת, לפני שנה, טרם חלה, קשה היה להאמין למשמע גילו של האיש שקיפץ על סלעי שובר הגלים בחוף הילטון. אתמול בן 89, מת האיש שעד גיל 28 העלה לארץ ישראל 24 אלף ניצולי שואה.

"מאז שהייתי ילד ידעתי מה ייעודי", סיפר במסגרת צילומים לסרט "החול והים" על גיבורי פרשת אקסודוס, "יום אחד כשחזרתי מבית הספר ראיתי אש עולה משכונת מוצא. הסבירו לי כי רצחו במקום יהודים. חשבתי שזו תהיה שליחות חיי. למנוע הרג יהודים. אני זוכר את המחשבה שעברה בראשי אז - עד היום".

"בגיל 12 התחלתי לקרוא את ?40 הימים של מוסא דאג', ספרו של פרנץ ורפל על רצח העם הארמני. הספר השפיע עלי ועל בני דורי. ידעתי אותו בעל פה ושליחותי התחדדה, ידעתי שתפקידי להציל יהודים".

בנובמבר 1946, בלב הים התיכון, מדרום לטורקיה, עלה הראל לסיפון אוניית המעפילים הראשונה שהביא, "כנסת ישראל" והביט צפונה. "הדברים התחברו לי", הוא הסביר, "מרחוק ראיתי את הר משה (מוסא דאג) וסיפור הלחימה של העם הארמני התחבר עם שליחותי. להביא את ניצולי השואה, את הפליטים, לחוף מבטחים, היה הדבר הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת".

לאחר הקמת המדינה, הוזמנו פעילי עלייה ב' (ההעפלה הבלתי חוקית בתקופת המנדט הבריטי) לטקס שערכה הכנסת הראשונה. הגיעו אנשי הפלמ"ח, ההגנה והפלי"ם שהביאו לארץ עשרות אוניות מעפילים. "אחד הפוליטיקאים קם לנאום", נזכר הראל, "ופתאום הוא מתחיל לדבר על עלייה ב', והוא מספר לנו מה שהם עשו, איך שהם הביאו מעפילים ועוד בפאתוס כזה, איך היה בתוך האוניות. אמרתי לעצמי זה לא בשבילנו המדינה המסודרת הזו, פקידים שמספרים לנו איך היה. זהו, התפקיד שלי נגמר".

לפני תקופת ההעפלה, עוד לחם הראל לצדו של אורד ווינגייט. לאחר קום המדינה, היה בתפקיד בכיר בחיל המודיעין, היה בין חושפי פרשת לבון ומילא תפקידים בכירים במוסד. אחרי שפרש הפך לאיש עסקים מצליח ואספן ציורים.

עד היום משוכנע חברו של הראל, הסופר יורם קניוק, כי אקסודוס היתה הזרז להקמת המדינה. למרות שהראל מת, לדבריו, ב"שיבה טובה" קניוק עצוב שלא זכה להגיע ליום העצמאות ה-60. לקראת יום העצמאות ביקש קניוק כי יוענק להראל פרס ישראל על מפעל חיים, בזכות חלקו האדיר במפעל ההעפלה. "יותר משהוא היה ראוי לפרס, אנחנו היינו ראויים שאדם כזה יקבל את הפרס. קשה להאמין, יוסי הראל לא מקבל פרס ישראל, האיש שהביא 25 אלף איש. אני לא יודע אם זה חרה לו, אבל אני מאמין שזה כאב לו".

רונן זרצקי "מאז שהייתי ילד ידעתי מה ייעודי", סיפר במסגרת צילומים לסרט "החול והים" על גיבורי פרשת אקסודוס, "יום אחד כשחזרתי מבית הספר ראיתי אש עולה משכונת מוצא. הסבירו לי כי רצחו במקום יהודים. חשבתי שזו תהיה שליחות חיי. למנוע הרג יהודים. אני זוכר את המחשבה שעברה בראשי אז - עד היום".

"בגיל 12 התחלתי לקרוא את ?40 הימים של מוסא דאג', ספרו של פרנץ ורפל על רצח העם הארמני. הספר השפיע עלי ועל בני דורי. ידעתי אותו בעל פה ושליחותי התחדדה, ידעתי שתפקידי להציל יהודים".

בנובמבר 1946, בלב הים התיכון, מדרום לטורקיה, עלה הראל לסיפון אוניית המעפילים הראשונה שהביא, "כנסת ישראל" והביט צפונה. "הדברים התחברו לי", הוא הסביר, "מרחוק ראיתי את הר משה (מוסא דאג) וסיפור הלחימה של העם הארמני התחבר עם שליחותי. להביא את ניצולי השואה, את הפליטים, לחוף מבטחים, היה הדבר הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת".

לאחר הקמת המדינה, הוזמנו פעילי עלייה ב' (ההעפלה הבלתי חוקית בתקופת המנדט הבריטי) לטקס שערכה הכנסת הראשונה. הגיעו אנשי הפלמ"ח, ההגנה והפלי"ם שהביאו לארץ עשרות אוניות מעפילים. "אחד הפוליטיקאים קם לנאום", נזכר הראל, "ופתאום הוא מתחיל לדבר על עלייה ב', והוא מספר לנו מה שהם עשו, איך שהם הביאו מעפילים ועוד בפאתוס כזה, איך היה בתוך האוניות. אמרתי לעצמי זה לא בשבילנו המדינה המסודרת הזו, פקידים שמספרים לנו איך היה. זהו, התפקיד שלי נגמר".

לפני תקופת ההעפלה, עוד לחם הראל לצדו של אורד ווינגייט. לאחר קום המדינה, היה בתפקיד בכיר בחיל המודיעין, היה בין חושפי פרשת לבון ומילא תפקידים בכירים במוסד. אחרי שפרש הפך לאיש עסקים מצליח ואספן ציורים.

עד היום משוכנע חברו של הראל, הסופר יורם קניוק, כי אקסודוס היתה הזרז להקמת המדינה. למרות שהראל מת, לדבריו, ב"שיבה טובה" קניוק עצוב שלא זכה להגיע ליום העצמאות ה-60. לקראת יום העצמאות ביקש קניוק כי יוענק להראל פרס ישראל על מפעל חיים, בזכות חלקו האדיר במפעל ההעפלה. "יותר משהוא היה ראוי לפרס, אנחנו היינו ראויים שאדם כזה יקבל את הפרס. קשה להאמין, יוסי הראל לא מקבל פרס ישראל, האיש שהביא 25 אלף איש. אני לא יודע אם זה חרה לו, אבל אני מאמין שזה כאב לו".



יוסי הראל בטקס לציון 60 שנה למסע ה"אקסודוס" בבית לסין בתל אביב. הרגיש תחושת שליחות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו