בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוזלה בארנונה למי שיוותר על המכונית

תגובות

>> בכנס שנערך באחרונה דיבר מנכ"ל משרד התחבורה באומץ רב על הכישלון של משרדו בהפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד המעבר לתחבורה ציבורית. מדובר במחזה ייחודי בישראל: איש ציבור שאינו מטייח את חומרת הכישלון של הגוף שעליו הוא אחראי.

מה הן הסיבות לכישלון? בין היתר, ניתן למנות השקעות עתק בכבישים לאורך שנים רבות אל מול הזנחת ההשקעה ברכבת ובמערכות הסעת המונים; עיוות המס המאפשר את קומבינת הליסינג, המביאה לכך שרבע מיליון מכוניות נעות בכבישים עם דלק חופשי על חשבון החברה, ונסועה (קילומטראז') כפולה מהממוצע; קווי האוטובוסים בערים, הנראים יותר כמו קערת ספגטי מאשר רשת יעילה וקלה להבנה והתמצאות; תחנות מרכזיות מזוהמות ומוזנחות בתל אביב, באר שבע וערים נוספות; חוסר האכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית, גם כשאלה, המעטים מדי, קיימים; ומדרכות צרות ועמוסות במפגעים, הדוחקות את הולכי הרגל ורומזות להם "בעדינות" שכדאי שיחפשו דרך אחרת.

אם לא יינקטו צעדים דרסטיים לעצירת ההידרדרות, התלות ברכב הפרטי תגבר ותלך, והתוצאות ההרסניות, במונחים של פגיעה בתוצר הלאומי, באיכות החיים והאוויר שאנו נושמים יחמירו וילכו.

בעת מצב חירום יש להפעיל צעדי חירום. יש להמיר את ההשקעה ברכב הפרטי בהשקעה בתחבורה בת קיימא ולהביא לכך שתהווה אלטרנטיווה אמיתית לרכב הפרטי. אלה אינם דיבורים בעלמא; ישנן מדינות וערים שבהן נעשה השינוי, והביאו לכך שמשתלם "להשאיר את האוטו בבית".

הצעדים הנדרשים כוללים את חלוקת המרחב העירוני המקודש כיום לכלי הרכב הפרטיים והקצאת נתח ניכר ממנו לתחבורה הציבורית ולתחבורה הלא ממונעת - נתיבים לאופניים ומדרכות רחבות להולכי רגל, וכל זאת על חשבון כלי הרכב הפרטיים. במקביל, יש להפעיל אמצעים שיעילותם הוכחה כבר בעולם, כמו אגרות גודש, מיתון תנועה (הפחתת המהירות המותרת ל-30 קמ"ש) והעלאת מחירו של הדלק.

בדומה, יש לחלק גם את הכבישים הבין-עירוניים ולהקצות בהם נתיבים לתחבורה ציבורית. אין צורך בהשקעות עתק בבניית נתיבים נוספים: יש לגזול נתיב קיים מהרכב הפרטי, מה שיוביל להגברת עומסי התנועה בטווח הקצר, אך יביא להטבה בטווח הארוך.

יש לשנות את הסדרי החנייה בערים: גם תושבי העיר ישלמו כסף תמורת הזכות להחנות את רכבם בעיר, ובמקביל תיקבע הוזלה בארנונה למי שאין לו רכב. יש להגדיל את עלות החנייה כך שתבטא את העלות האמיתית לציבור, הגבוהה פי כמה, ולאפשר פיתוח חניונים נוספים רק במידה והם תת-קרקעיים ומשאירים את המרחב העירוני לתנועה של אנשים. במרכזי הערים יש להימנע מהקמת חניונים, הפוגעים באופן ישיר ביעילות התחבורה הציבורית.

הניסיון בעולם ובתל אביב הוכיח שיצירת תשתיות לאופניים, בעלות זניחה, הביאה לגידול ניכר בתחבורת אופניים, תוך הגברת הבטיחות ברכיבה. יצירת שבילים לאופניים צריכה להיות מעתה ואילך על חשבון הרכב הפרטי ולא על חשבון הולכי הרגל.

הכותב הוא חבר הוועד המנהל של עמותת ישראל בשביל אופניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו