בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חדשן ביישוב סכסוכים

פרופ' סעדיה תובל, לשעבר דיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, 1932-2008

תגובות

סעדיה תובל, שמת ממחלה קשה, נולד בזגרב ועלה בגיל שבע עם הוריו. הוא התחנך בירושלים, ואחרי שנה בקיבוץ נחשון ושירות צבאי, למד באוניברסיטה העברית והיה הסטודנט הישראלי הראשון בהרווארד, שם למד גיאולוגיה וסיים דוקטורט במדע המדינה - "Government", הסביר, "זה אחרי "Geology".

ב-1962 חזר לארץ, לימד באוניברסיטת תל אביב, והיה לראש החוג למדע המדינה ודיקאן הפקולטה למדעי החברה. באותה עת חקר את אפריקה, ובזמן יוזמת יארינג (1970) הזהיר מפני גישה של שלום עם הערבים כאקט חד-פעמי, והציע שלום בשלבים, עם תמריצים לקראת נורמליזציה. עמיתו, פרופ' אשר אריאן, אומר כי בלט ביסודיות ובהיגיון הבריא שלו.

ב-1985 נהרג בנו אתיאל בעת שירותו הצבאי. האירוע הטרגי שינה את חיי המשפחה, והיא עקרה לבוסטון ואחר כך לוואשינגטון, שם לימד תובל באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. מהתבוננותו בכמה עשורים של משברים וסכסוכים ביבשות שונות, הוא הגיע למסקנה כי מתווך יעיל אינו חייב להיות בהכרח ניטרלי, וכי הוא עשוי אפילו להיות מוטה, העיקר שיהיה בעל יכולת השפעה על הצדדים.

כדוגמה הפוכה הביא את האו"ם, שעליו כתב ב"פוריין אפיירס" כי הוא בלתי יעיל, משום שעליו "לדבר בפיות רבים בקול אחד". לעומת זאת, הערבים ראו באמריקה את ידידתה של ישראל, ובכל זאת הסכימו לקבלה כמתווכת, משום שהאמינו ביכולתה לכפות ויתורים על ישראל. שליח השלום האמריקאי אהרון מילר אמר ל"וואשינגטון פוסט" כי רעיונותיו המקוריים של תובל סייעו לתיווך האמריקאי במזרח התיכון. הוא הותיר את אשתו עיינה ואת הילדים אמיתי ויונתן.



סעדיה תובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו