בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנובליסטים היהודים בוועידת הנשיא: חוששים משינוי האקלים; מתריעים מפני חוסר ההשקעה במחקר

אלי ויזל: הפנאטיות הדתית הפכה לפנאטיות גלובלית

תגובות

פאנל משותף למספר זוכים יהודיים בפרסי נובל, שנערך בוועידת הנשיא בירושלים, התקיים בסימן ברכה על הישגי העבר, אך חרדה בנוגע לעתיד. זוכי הנובל היהודים הביעו חשש בנוגע לשינוי האקלים, חוסר ההשקעה במחקר מדעי בישראל ובעולם כולו ומפני התגברות הפאנטיות.

הסופר אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום בפרס 1986, פתח את דבריו במילותיו של המשורר הצרפתי פול ואלרי, שאמר כי "העתיד הוא לא מה שהיה פעם". "הגלובליזיציה, מונח שאותו שומעים הרבה יום, לא באמת הפכה למציאות. מה שכן הפך לגלובלי הוא הטרור, שכמו כל דבר אחר התחיל פה. הוא התפשט לכל מקום, משום שהוא לא נעצר כאן. הפנאטיות, השנאה לאחר ולכל אחד שהוא אינו אני, הפכה לפנאטיות גלובלית", אמר ויזל.

"ב-1945 היתה לעם היהודי אפשרות: הוא היה יכול להפוך ולמלא שנאה. היהודים היו יכולים להפוך לעם של נוקמים, אך למעט מקרים מבודדים לא היו מקרים של נקמה בגרמנים. אף על פי כן, הגרמנים עדיין חיו בפחד שהיהודים יחזרו ויעשו להם את מה שהם עשו. הם פחדו. אפילו הבריטים פחדו שהיהודים יהפכו לנוקמים, אך הם לא פנו לנקמה. במקום, העם היהודי הפנה את כל האנרגיה שלו ליצירתה מחדש של המדינה היהודית ולהפיכת אי הצדק שנעשה לו לצדק|", אמר ויזל.

"העם היהודי היה מטרה עבור כל כך הרבה תרבויות שניסו לשנות אותנו - וזה לא עבד. מדוע? בגלל שאנחנו עמדנו ואמרנו: אנחנו לא נשתנה", אמר ויזל.

פרופסור וולטר קאהן, חתן פרס לכימיה ב-1998, התייחס בדבריו לבעיית שינוי האקלים ושימור האנרגיה. "ההתחממות הגלובלית היא בעיה גלובלית אמיתית משום שאי אפשר להימנע משינוי האקלים. כאשר פחמן דו חמצני נפלט לאטמוספירה בסין, אנשים בישראל ובארה"ב מושפעים מכך באותה מידה כמו אנשים בטימבוקטו. האקלים מאחד בין כולנו, ולכן יש לנו אחריות להשתתף ביוזמות לשינוי האקלים", אמר קאהן, שציין כי בשלוש השנים האחרונות מיקד את מאמציו המחקריים בבעיית שינוי האקלים.

"כולם מדברים על אנרגיה מתחדשת, אך לא רבים שואלים האם מדובר בדבר אמיתי. כולם יודעים שנפט זה דבר אמיתי, ושפחם זה דבר אמיתי. 1% מאדמת כדור הארץ מקבלת כמות מסוימת של אנרגיה סולרית בכל שנה, ואם נצליח לנצל אפילו 10% בלבד מאותה אנרגיה נכל לייצר כמות אנרגיה השקולה לכל כמות האנרגיה שבה נעשה שימוש בשנת 2007. יום אחד זה יהיה מקור האנרגיה המוביל בעולם, שישמש את הילדים שלנו ואת ילדיהם", אמר קאהן.

רוג'ר קורנברג, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד וחתן פרס נובל לכימיה בשנת 2006, התייחס בדבריו לצמצום ההשקעה בחינוך. הוא ציין את תחום המדע הרפואי כתחום שבו לולא ההשקעה במחקר לשם מחקר לא היתה נוצרת התקדמות משמעותית ב-100 השנים האחרונות. "אני אחד מאלה שחוששים שבזמן שאנו חוגגים את הישגי העבר, חלק מהעתיד חומק מידינו. אני מתייחס לבעיית ההשקעה בעתיד, ולא לבעיות בטחוניות או כלכליות", אמר קורנברג.

"אם יש לקח שעלינו להפיק מהעבר, הרי שזהו ערכו של המדע. ישראל והעם היהודי חשים גאווה מוצדקת בהישגיהם המדעיים. לכל ההתפתחויות בתחום מדע הרפואה ב-100 השנים האחרונות יש מכנה משותף אחד - הן נבעו ממחקרים שנוצרו מתוך רצון לידע לשם ידע. איזה מנכ"ל יכול היום לומר לבעלי המניות שלו שהחברה שלו השקיעה במחקר שעשוי להיות רווחי, אך עשוי להיות לא רווחי באותה מידה?", אמר קורנברג.

התמיכה במחקר האקדמי והמדעי בישראל, הוסיף קורנברג, קטנה מדי. כדוגמה הוא ציין את הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שהתכווצה לדבריו בעשרות אחוזים בחמש השנים האחרונות, בניגוד לפקולטות אחרות בעולם שבהן הוכפלה באותה תקופה מצבת כוח האדם. "אני חושב שזה מדהים שלאור תנאים אלה, המדענים הישראלים זוכים להצלחה כה גדולה. לדעתי הם לא משקפים את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם", אמר קורנברג.

רוג'ר ברוס מיירסון, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו וחתן פרס נובל לכלכלה ב-2007, התייחס בדבריו לצורך בעשיית שלום במזרח התיכון וקרא למנהיגי העולם להפגין יכולת ריסון באותה מידה שבהם הם מביעים מוכנות לנקוט בפתרונות צבאיים. "מעולם לא הייתה עת שבה בחירותיה של מדינת ישראל היו כה מכריעות עבור העולם כולו", אמר מיירסון.

"המפתח לביטחונה של מדינה תלוי לא רק במוכנותה לנקוט בצעדים צבאיים, אלא גם ביכולת שלה להפגין ריסון. אם לא נחזיק ביכולת לרסן את עצמנו לנוכח איומים, אויבינו יפחדו לעשות שלום איתנו. אם אויבינו יאמינו רק במוכנותנו לפתוח באש ולא ביכולתנו להגיע לפשרה, הם יפחדו מאיתנו ויפנו למנהיגות שתתמוך בהתעצמות צבאית", הוסיף מיירסון.

מיירסון התייחס בדבריו למדינתו, ארה"ב, ואמר כי "בעשור הנוכחי, מנהיגים אמריקאים הביעו מוכנות לנקוט בצעדים צבאיים כדי להילחם בטרור, אך לא הפגינו במקביל מוכנות להידבר". הדבר הוביל, לדבריו, ליצירת חששות מפני מעורבות אמריקאית מוגברת בזירה הבינלאומית ותרמו להתגברות הטרור.

"המטרה היא לא לשכנע את עצמו בטוהר המוסרי שלנו, אלא לשכנע את אויבינו לעשות שלום איתנו. צעדי העונשין שלנו, אלימים ולא-אלימים כאחד, יהיו משפיעים הרבה יותר אם נצליח לשדר במקביל מסר שלפיו אנו מוכנים גם לרסן את עצמו ולהגיע להסכם שיהיה מקובל על כל הצדדים", אמר מיירסון.

אריק מסקין, חתן פרס נובל לכלכלה ב-2007, התייחס גם הוא לשינוי האקלים ואמר כי ההשפעות לטווח הארוך של ההתחממות הגלובלית עדיין לא ברורות מבחינה מדעית, אולם חוסר ידיעה אינו מצדיק חוסר פעולה. הנזק הצפוי מהתחממות הגלובלית, לדבריו, צפוי להיות כבד מספיק כדי להצדיק צעדים מידיים, למרות הסבירות הנמוכה של קסטרוסופות כמו המסת הקרחונים באנטרקטיקה בעתיד הקרוב.

ההתחממות הגלובלית, אמר מסקין, היא בעיה גלובלית אמיתית, ולכן היא גם בעיה פוליטית משום שהיא דורשת שיתוף פעולה בין מדינות שונות המבקשות להטיל את העול על מדינות אחרות.

לשידור חי מוועידת הנשיא




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו