בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נוסטלגיה ימנית

התקפה קטלנית של ניאו-נאצים על עובר אורח מעוררת באיטליה את השאלה אם עליית הימין לשלטון והאווירה שהשתררה מאז הן שמלבות את הרוחות ומאפשרות אירועים כאלה. יו"ר הפרלמנט, ג'נפרנקו פיני, מוטרד יותר משריפת דגלי ישראל

תגובות

מה הקשר בין ישראל לחמישה גלוחי ראש ניאו-נאצים מהעיר ורונה שהתנפלו על בחור תמים והכו אותו עד שאיבד את הכרתו ומת כעבור שלושה ימים? לכאורה, אין קשר: הנרצח והרוצחים לא היו ישראלים או יהודים, ומה שעורר את הפשע היה ויכוח על סיגריה ולא על המזרח התיכון. אבל היו"ר החדש של הפרלמנט האיטלקי, ג'נפרנקו פיני, דווקא הצליח למצוא קשר כזה. הוא השווה בין הלינץ' בוורונה לבין פעילי שמאל ששרפו דגלי ישראל בהפגנה נגד השתתפות ישראל כאורחת כבוד ביריד ספרים בטורינו. שריפת הדגלים היא אירוע "הרבה יותר חמור", פסק פיני, כי היא מייצגת אנטישמיות "הנחשבת לגיטימית בחלק מהשמאל הרדיקלי", ואילו לרצח בוורונה אין "רקע אידיאולוגי".

דברי פיני - שבשנות ה-90 עמד בראש מפלגה ניאו-פשיסטית, הצדיע במועל יד והעריץ את מוסוליני, אך בשנים האחרונות התנער מדעות אלה ונהפך לגדול ידידיה של ישראל באיטליה - עוררו עליו זעם במדינה. "מה יותר חמור מרצח של חף מפשע?", תהתה אנה פינוקיארו, ממנהיגות המפלגה הדמוקרטית השמאלית, שהובסה בבחירות האחרונות בידי מפלגתם של פיני ושל ראש הממשלה החדש-ישן סילוויו ברלוסקוני. בתגובה לביקורת הבהיר פיני, ש"אין להשוות" בין שתי התופעות, אך סימן השאלה נותר: מדוע הוא טרח להעמיד את שריפת דגלי ישראל מול הלינץ' בוורונה?

"הימין האיטלקי זקוק ללגיטימציה", מסביר העיתונאי היהודי-איטלקי וודק גולדקורן, "ההיסטוריה האישית של חלק ממנהיגיו קשורה לפשיזם. הם מרגישים שיקבלו לגיטימציה כשיוכיחו שהם לא אנטישמים. ישראל והיהודים לא ממש מעניינים אותם, אבל הם חושבים שישראל מייצגת את המערב ושאם אתה מגן על יהודים, מוחקים לך את העבר הפשיסטי". גולדקורן, יליד פולין, מאמין שהתנערות פיני מהאנטישמיות ומחוקי הגזע של מוסוליני כנה, אבל הוא עושה שימוש פוליטי בתמיכתו בישראל כדי לנגח את השמאל.

כשגולדקורן מזכיר את העבר הפשיסטי של חלק ממנהיגי הימין האיטלקי, הוא מתייחס, בין השאר, לראש העיר החדש של רומא, ג'אני אלמאנו. בצעירותו, אלמאנו היה פעיל נלהב במפלגה הניאו-פשיסטית ולא בחל בקטטות אלימות עם פעילי שמאל. בשנים האחרונות הוא התנער מהעבר הזה, כמו הבוס שלו פיני, אבל זה צץ במלוא הדרו בחודש שעבר, למחרת בחירתו לראשות העיר. על מדרגות בניין העירייה הצדיעו כמה מתומכיו במועל יד וקראו "דוצ'ה" (באיטלקית: מנהיג), התואר שהדביק לעצמו מוסוליני.

התמונות האלה הכו רבים בהלם, ובעיתונות האיטלקית והזרה דובר על שובו של הפשיזם לאיטליה. אבל ייתכן שדווקא הלינץ' בוורונה, אותו אירוע ללא "רקע אידיאולוגי" לדברי פיני, הוא עדות ברורה יותר לתהליכים המסוכנים שעוברים על החברה האיטלקית. חמשת הנערים שהכו למוות את ניקולה תומאזולי היו "בני טובים", ממשפחות המעמד הבינוני ומעלה. אבל הם בחרו להצטרף לחבורה ניאו-נאצית.

לא מדובר במקרה חריג. בצפון איטליה פורחות כיום חבורות ניאו-נאציות, בעיקר סביב אצטדיוני הכדורגל. באינטרנט ניתן למצוא סרטון וידיאו של מצעד שערכו עשרות גלוחי ראש ברחובות ורונה לפני כשנתיים, שבו נשאו דגלים נאציים והצדיעו במועל יד. בפשיטה שערכה המשטרה לפני כשנה על בתיהם של אנשי חבורתם של חמשת התוקפים התגלו צלבי קרס, סכינים ואגרופנים, וגם צילומים המתעדים כיצד הם מכים אוהד של קבוצה מדרום איטליה. לפני כמה חודשים התגלו תמונות שצילמו חברי קבוצה ניאו-נאצית אחרת בעת ביקור באתר מחנה הריכוז דכאו בגרמניה: הם נראו בהן מצדיעים במועל יד מול המשרפות, כאות הערצה לגיבוריהם מהאס-אס.

שומרי הלילה

גולדקורן אמר שדווקא התמונות מיום ניצחונו של אלמאנו ברומא מדאיגות אותו פחות. לדבריו, "תמונות אלה הן פולקלור, לא פשיזם. אלמאנו בא מהעבר הזה, אבל העובדה שאדם בא מעבר מסוים לא אומרת שיישאר אותו הדבר תמיד. הבעיה אחרת: באיטליה ניצח בבחירות ימין אמיתי, עם ראיית עולם ימנית מוצקה".

את השקפת העולם של הימין האיטלקי החדש הזה, אמר העיתונאי, ניתן לתמצת בתיאור ציורו המפורסם של רמברנדט, "שומרי הלילה": "כמו בציור, הימין הזה רוצה להשתלט על טריטוריה ולשמור עליה כדי שזרים לא ייכנסו. הוא אומר לאנשים שהוא יחזיר להם את השליטה בטריטוריה שלהם, שיהפוך אותם לאדונים מול הפשע. אבל האבסורד הוא שהנוסטלגיה לקהילתיות באה אחרי שהקהילה כבר התפוררה. באיטליה מספר מקרי הרצח יורד, אבל הפחד מהפשע גדל".

הפחד מהפשע והקשר בין פחד זה למהגרים עמדו במוקד התעמולה של הימין בבחירות האחרונות. לפי הנוסחה של גולדקורן, הימין הבטיח לאיטלקים להפוך ל"שומרי הלילה" שלו. אלמאנו הבליט בתעמולה שלו מקרה אונס של צעירה (אפריקאית, אגב) בידי מהגר רומני, ועכשיו הוא דורש לגרש למולדתם 20 אלף "מהגרים פושעים" ולסלק את מחנות הצוענים שקמו בפרברי רומא.

התעמולה של מפלגת הליגה הצפונית של אומברטו בוסי נגד המהגרים בכלל ונגד המוסלמים בפרט היתה בוטה יותר. "באיטליה מותר להגיד דברים שאי-אפשר להגיד במקומות אחרים", אמר גולדקורן, "לימין כאן אין בעיה להגיד שהצוענים הם פושעים". בוורונה, כמו בערים אחרות בצפון איטליה, זכתה הליגה הצפונית להישגים מרשימים בבחירות.

נולד מהרחוב

הפשיזם, יש להזכיר, הוא יצירה איטלקית. רק אחרי שמוסוליני ביסס את שלטונו, ביטל את המפלגות, הוציא אל מחוץ לחוק את האיגודים המקצועיים וזרק את מתנגדיו לכלא, קמו חקייניו במקומות אחרים באירופה - פרנקו בספרד והיטלר בגרמניה. אחת הטענות המקובלות היא שהפשיזם הצליח באיטליה משום שהמדינה היתה חלשה. גולדקורן חושב שמבחינה זו, לא הרבה השתנה ב-80 השנים האחרונות. לדבריו, "המדינה האיטלקית מאוד חלשה, המוסדות כמעט לא קיימים ואם הם קיימים אין להם לגיטימציה, ואין תחושה של אחדות לאומית". לדעתו, התפרקותן לפני כ-15 שנים של שתי המפלגות הגדולות שליוו את איטליה מאז מלחמת העולם השנייה - הנוצרית-דמוקרטית והקומוניסטית - רק חיזקה תהליך זה.

כמו לפני 80 שנים, אמר גולדקורן, ייתכן שאיטליה הולכת לפני המחנה. "הנוסטלגיה לקהילה שנעלמה והתחושה שהפוליטיקאים לא מייצגים את האזרחים קיימת בכל אירופה", ציין, "אפשר לראות את זה בהצלחה של האחים קצ'ינסקי בפולין וגם במקומות אחרים. באיטליה קורים דברים לפני מקומות אחרים".

גם לרעיונות של שר האוצר החדש-ישן, ג'וליו טרמונטי, המדבר על הצורך להקים חומה שתגן על התוצרת המקומית מפני העולם הפרוע שבחוץ, יש סיכוי למצוא אוזן קשבת אצל אירופאים החוששים מהמשבר הכלכלי העולמי הנוכחי.

ובכל זאת, גולדקורן לא חושב שאיטליה צועדת לקראת פשיזם. "התהליך הזה לא מסוכן. לא תהיה פה דיקטטורה", אמר, "ברלוסקוני לא רוצה בעיות, וחוץ מזה איטליה היא חלק מאירופה. אנחנו לא יכולים לסגור את הגבולות ולהפוך את המשטר".

אבל יש גם קולות אחרים. "פשיזם נולד מאווירה, מתנועות רחוב", אמר עיתונאי איטלקי, "ובמובן הזה, מה שקרה בוורונה וברומא יכול ללמד משהו. אין פה מפלגות פשיסטיות שדוגלות בשימוש בכוח, אבל יש משהו באוויר". האם ייתכן שהניאו-נאצים מוורונה פשוט חשבו שהם משמשים "שומרי לילה" כשהכו למוות את הצעיר שלא נראה וחשב כמוהם?



כתובת קיר ניאו-נאצית בעיר ורונה, שבה הרגו גלוחי ראש עובר אורח. בתצלום למטה: הפגנה אנטי-ישראלית בטורינו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו