בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"יש תנאים טובים מאוד לרכישות של גוגל בישראל"

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, מעריך שענקית האינטרנט תבצע רכישות בישראל בשנה הקרובה. וסיפר גם שהם "הופכים את רשומות החיפוש לאנונימיות כל שנה וחצי"

תגובות

סרגיי ברין
תצלום: מאיה לוין / ג'יני
סרגיי ברין נראה הרוס מעייפות. מתברר שגם אם אתה טס לישראל במטוס פרטי מיוחד מסוג בואינג 767, עם הערסלים שהתקינו בו ברין ולארי פייג', המייסד הצעיר השני של גוגל - אתה עדיין לא פטור מג'ט לג.

דמותו של ברין משתלבת היטב במשרדי גוגל בתל אביב. הוא כבר בן 34, אבל נראה צעיר מגילו. הוא לובש טי-שירט אפורה עם לוגו גדול של גוגל, ג'ינס ונעלי התעמלות - ואם היה מתיישב על אחת מעמדות המחשב, היה נבלע מיד בין המתכנתים.

נאמר לי שאתה עייף אחרי 24 שעות אינטנסיוויות שעברו עליך, וכבר הרגשתי לא נוח שהראיון הזה מרחיק ממך את השינה -אבל עכשיו אני שומע שאחרי הראיון אתה מתכנן ללכת לים לגלוש בעפיפון (Kite Surfing).

"רציתי ללכת, אבל בינתיים הרוח נחלשה, אז עדיין לא ברור אם אני הולך בכלל".

אז אתה פנוי רק בשבילנו.

"לא, עדיין אפשרי שאלך לגלוש הערב".

בסיום הראיון מתברר שברין הצעיר אינו מתכוון לוותר בקלות. השאלה הראשונה ששאל עם סיום הראיון, כשיצא מחדר הישיבות במשרדי גוגל שבמגדלי לוינשטיין בתל אביב, היתה מה קורה עם המסוק שלו ומה מצב הרוח בכנרת. "איפה זה בדיוק?" הוא שואל את אנשי גוגל. "בצפון", הם עונים לו. "יירו בנו?" הוא שואל בצחוק. "לא, זה בטוח לחלוטין", הם משיבים.

זהו ביקורו השלישי של ברין בישראל. את הראשון ערך עם הוריו כשהיה נער, ואת השני בספטמבר 2003, כשגוגל עוד היתה חברה פרטית קטנה יחסית. בשבוע שעבר הוא כבר הגיע לישראל כמנהיג של אחת החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם.

איך השתנתה ישראל בין הביקורים שלך?

"הפעם האחרונה שהייתי פה היתה ביום ההולדת של שמעון פרס ב-2003. די מרשים לראות איך תעשיית ההיי-טק התפתחה כאן ואיך קו הרקיע השתנה. נראה שיש בתל אביב המון בניינים שלא היו בפעם האחרונה שביקרתי. אני מביט בחברות שיש כאן ובתעשיית ההון סיכון שהתפתחה בצורה מדהימה".

יש חברות ישראליות מסוימות שצדו את תשומת הלב שלך?

"יש בישראל הרבה חברות מעניינות בתחום חידוש האנרגיה, אנרגיה חלופית ומכוניות חשמליות".

באירוע שערכתם השנה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הבחנתי באנשי גוגל מדברים עם יהודה ברוניצקי מאורמת, שעוסקת באנרגיה גיאותרמית.

"יש לנו את היוזמה של השקעה באנרגיות מתחדשות שנקראת RE

האם אתם שוקלים לעשות עסקים עם אורמת?

"במסגרת הפרויקט שלנו בתחום האנרגיה אנחנו עושים שותפויות והשקעות. אני לא יודע אם הכרזנו על משהו עם אורמת ספציפית, אבל זו ללא ספק חברה אדירה. זו ללא ספק אחת החברות שאנחנו מדברים עמן" (ראו מסגרת).

התחלה צנועה בארה"ב

באופן טבעי, ברין ושותפו פייג' מהווים מוקד עניין אדיר בתקשורת האמריקאית: הם לא רק הצמד הצעיר והעשיר ביותר בעולם - כל אחד מהם מחזיק מניות של גוגל בכ-17 מיליארד דולר - אלא גם מובילים את החברה הכי סקסית ומדוברת בעולם, שכמעט ואין קורא עיתונים שאינו משתמש במנוע החיפוש שלה. עם זאת, פייג' וברין קמצנים מאוד בראיונות ובחשיפה, וברין אינו מרבה לדבר על הילדות המיוחדת שלו.

הוא נולד במוסקווה ב-1973, להורים יהודים שהשתייכו לאליטה המשכילה של העיר אך סבלו מהאפליה נגד יהודים שהיתה נהוגה במוסדות אקדמיים. האב מיכאיל, שנהפך למייקל לאחר הגירתו לארה"ב, ניסה להתקבל ללימודי פיסיקה באוניברסיטה במוסקווה מתוך רצון להגשים חלום ולהיהפך לאסטרונום - ואולם המפלגה הקומוניסטית אסרה על קבלת יהודים למחלקה לפיסיקה, מחשש שתהיה להם גישה לסודות אטום.

בשל כך פנה האב ברין למחלקה למתמטיקה, והצליח להתקבל אף על פי שבחינות הקבלה ליהודים היו נפרדות והתבצעו בחדרים שכונו "תאי גז". ב-1970 סיים את לימודי התואר הראשון בהצטיינות. לתואר שני לא הצליח להתקבל, לדבריו, בשל יהדותו - והוא המשיך ללמוד מתמטיקה בעצמו. לאחר שפירסם מאמרים עצמאיים בתחום שיכנע שני מרצים להיות המנחים שלו לדוקטורט והגיש את התזה שלו באוניברסיטת קרקוב. לאחר שקיבל את הדוקטורט המשיך לעבוד בסוכנות התכנון הכלכלי של רוסיה, שאליה התקבל עם סיום התואר הראשון.

יבגניה (ז'ניה) ברין, אמו של סרגיי, עבדה במעבדת מחקר של מכון הגז והנפט הסובייטי לאחר סיום לימודי המתמטיקה. בדומה לבעלה, ברין נאבקה נגד האפליה בקבלת יהודים למוסדות אקדמיים, ואף יכלה לה.

סרגיי בילה את ילדותו בבניין הדירות במוסקווה שבו התגוררו הוריו. בבגרותו סיפר בראיונות כי בתור ילד לא הרגיש את האנטישמיות שליוותה את חייהם - אלא רק בדיעבד. עם זאת, הוא חש כגר בארץ נוכרית.

ההחלטה לעזוב את רוסיה התקבלה ב-1977. אביו של סרגיי הגיע הביתה ובישר למשפחתו כי עליהם לעזוב. ההחלטה התקבלה לאחר שנפגש עם עמיתים מהמערב בכנס מתמטיקאים במוסקווה. החשיפה לשלל ההזדמנויות שעמדו בפני בני עמים אחרים הטתה את הכף. למרות החשש כי יוגדרו כסירובניקים, השתכנעה האם כי לטובת בנה עליהם לעזוב.

לאחר שהגישו בקשה לאשרת יציאה ב-1978 פוטר מיכאיל מעבודתו, וז'ניה נאלצה גם היא להתפטר. כדי להתפרנס תירגם מיכאיל ספרות טכנית מאנגלית לרוסית והחל ללמוד תכנות. סרגיי נשאר בבית במקום ללכת לגן הילדים, עד שב-1979 אושרה בקשתה של המשפחה לעזוב את רוסיה. זמן קצר לאחר מכן נסגרו שערי הברזל של המדינה ליציאת יהודים.

משפחתך עזבה את רוסיה ב-1979, בהיותך בן שש. האם הם שקלו לעלות לישראל?

"אני לא יודע, מעולם לא נשאלתי על כך. אני צריך לשאול אותם. אבי חשב שהוא יוכל למצוא עבודה בארה"ב, היו לו שם מכרים שהבטיחו לו עבודה. הורי נמצאים אתי עכשיו בישראל - אני יכול לשאול אותם".

בראייה לאחור, לאור מה שאתה רואה כיום בארה"ב ובישראל, אם הוריך היו בוחרים לעלות לישראל - אתה חושב שהיתה לנו היום גוגל?

"הייתי מאוד בר מזל בחיי, ואני בטוח שהיו הרבה נסיבות אקראיות שתרמו להצלחה שלי. אני בטח לא אהיה הראשון לחשוב על לשנות את הנסיבות האלה, אבל כאשר אני מסתכל על סוג החדשנות וההתפתחות עכשיו בישראל - אני חושב שזה ללא ספק אפשרי שייצאו מישראל כאלה הצלחות גדולות".

הוריך עזבו את רוסיה בתקופה קשה מאוד ליהודים. עד כמה משמעותי היה העבר שלך כיהודי ברוסיה כשהיגרת לארה"ב, וכיום?

"ללא ספק הסבל והמצוקה הגדולים שעברה המשפחה שלי ברוסיה בגלל האנטישמיות היו הסיבה העיקרית שעזבנו את רוסיה, והיתה לכך השפעה משמעותית על החיים שלי".

באיזו דרך?

"למשפחה שלי היו הרבה מאוד אתגרים ברוסיה. אבי לא היה יכול לעסוק בתחומי העניין האמיתיים שלו. את כל מה שהיה לנו בבריה"מ נאלצנו להשאיר מאחורינו, אז היינו צריכים לבנות את עצמנו מאפס. זה נתן לי נקודת מבט אחרת על החיים".

היתה לך התחלה אישית קשה בארה"ב?

"ארה"ב היתה טובה מאוד אלינו מההתחלה, אני לא רוצה שתהיה טעות בעניין הזה. זה מקום אדיר, אבל כשהתחלנו לא היה לנו כלום. כשעברנו לארה"ב שכרנו בית קטן, ואפילו חדר שינה לא היה לנו שם - נדמה לי שזה היה בכלל המטבח במקור. זאת היתה התחלה צנועה מאוד".

ואתה חושב שהיתה לכך חשיבות בעיצוב האופי שלך כאופי יזמי?

"אתה יודע, למדנו להסתדר בלי שום דבר, לחיות מכלום, וזה בוודאי השפיע עלי".

והיום, כאשר אתה במקום אחר לחלוטין, מה זה בעבורך להיות יהודי?

"כשאתה יהודי יש לך את הרקע של המצוקה, הסבל והקשיים - ולעבור אותם ולהצליח הם לבה של החוויה היהודית".

מה דעתך על ישראל? האם אתה שותף לאלה שמוטרדים מהאיומים העומדים בפניה דווקא בתחומים הקרובים אליך, החינוך והמדע?

"מאוד התרשמתי מישראל. הלכתי לכמה פאנלים בוועידת הנשיא, וראיתי מקרוב את מה שהושג כאן מכלום. את הכל בניתם מכלום, הרי היה כאן רק חול. בזמן כל כך קצר בניתם מדינה שלמה. זה מאוד מרשים. לבעיות בחינוך ובאקדמיה בישראל אני לא מודע".

קראתי בעבר שכאשר היית בן 13 רצית שהוריך יעשו לך בר מצווה, ובסוף זה לא קרה.

"לא, זה אף פעם לא היה הקטע שלי. בארה"ב, בקהילה שבה חיינו, הבר מצווה נסבה בעיקר על מתנות וכסף, ואני לא רציתי את זה. אף פעם לא הרגשתי נוח עם זה".

במאי 2007 נישא ברין לאן וויצ'יסקי, דוקטורנטית לביוטכנולוגיה ואחותה הצעירה של סוזן וויצ'יסקי מגוגל. השניים נישאו באיי בהאמה בחתונה סודית, שבה השתתפו כ-60 אורחים. טקס החתונה התבצע תחת חופה, אם כי לא על ידי רב, ולפי הדיווחים שבר ברין כוס לזכר חורבן בית המקדש. זמן קצר לאחר החתונה השקיעה גוגל בסטארט-אפ של וויצ'יסקי, 23andMe, העוסק בחקר גנטיקה של משפחות.

זה מקרה שרעייתך הטריה אן היא יהודייה?

"אני מאמין שיש המון בחורות נחמדות שהן לא יהודיות, וחוץ מזה אשתי היא רק חצי יהודייה - מצד האמא שלה. אני מכיר הרבה בחורות נהדרות, יהודיות ולא יהודיות".

אז זה מקרי?

"זאת לא היתה דרישה עבורי. אולי זאת היתה דרישה בשבילה".

לפני עשר שנים היית סטודנט אחד מני רבים בסטנפורד. כיום, לצד שותפך לארי פייג' ומנכ"ל החברה אריק שמידט, אתה מנהיג את אחת החברות החשובות בעולם, שמשפיעה על המידע שמקבלים מאות מיליוני אנשים כל יום. איך אתה מתמודד עם הדבר הזה?

"זה היה די מהיר בהשוואה לחברות אחרות, אבל בכל זאת אלה עשר שנים - וזה היה די הדרגתי".

בשלב זה בראיון ברין עוצר לפתע, ומבקש: "עכשיו, ברשותך, אני רוצה לחזור לשאלה הקודמת, על האשה היהודייה, ולוודא שכתבת את זה בצורה מדויקת - למקרה שאשתי תקרא את זה. התחתנתי עם אשתי כי אני אוהב אותה, ולא מפני שהיא יהודייה".

זה בסדר, סרגיי, גם אני נשוי, ואני יודע שאם יש מקום בראיון שאסור לתת בו ציטוט לא מדויק - זה כאן.

"כן, כן, זה חשוב. ועכשיו בחזרה לשאלתך: זה אמנם זמן קצר לחברה, אבל זמן ארוך לבן אדם. ברמה היומיומית זה לא משתנה כל כך מהר".

מחפש רוח

יש לך אחריות די כבדה על כתפיך: אחריות ל-12 אלף עובדים, אחריות למשקיעים המחזיקים מניות של החברה בשווי 180 מיליארד דולר, אחריות ליותר ממיליארד איש המשתמשים במנוע החיפוש שלכם, ולמעשה גם אחריות כלפי כל העולם - מאחר שגוגל היא חברה כה משמעותית בעידן המידע. איזה נטל משמעותי במיוחד בעבורך?

"אתה יודע מה, אני בטח אלך עם האופציה האחרונה, של העולם כולו, אף שגם משתמשים, עובדים ומשקיעים הם חשובים. באופן בסיסי אנחנו בגוגל מאמינים שאם נייצר ערך לכל העולם, נמצא את הדרכים ליהנות מזה כחברה מסחרית. ללא ספק עובדים זה חשוב: אנחנו משקיעים זמן רב בגיוס עובדים טובים, בלוודא שהם שמחים ולדאוג שהתפוקה שלהם תהיה גבוהה - אבל בסופו של דבר אני כל הזמן חושב מה אני יכול לעשות כדי להשפיע לטובה על העולם. בעקבות הצמיחה המהירה שלנו והמזל הגדול שהיה לנו, יש לנו הרבה מאוד משאבים כדי לתרום לעולם - וזאת אחת הסיבות לכך שאני כל כך נלהב מהיוזמה שלנו בתחום האנרגיות החלופיות והמתחדשות".

אז אתה מרגיש את הנטל הכבד על כתפיך, או שאתה פשוט חי את חייך?

"אני מרגיש אחריות גדולה, אבל אתה חייב לאזן את זה. בגלל זה אני חושב שתכף איאלץ להשאיר אתכם כאן וללכת לראות מה מצב הרוח ואם היא מתאימה לגלישה".

סוף-סוף אני מבין למה אומרים "לגלוש באינטרנט". אתה אחראי לזה.

"אני באמת לא יודע מה הופיע קודם - האינטרנט או הקייט סרפינג. שניהם באמת הופיעו בערך באותן שנים, אף שאני חושב שהיו כמה מטורפים שניסו לחבר עפיפונים לגלשנים כבר בסוף שנות ה-80. אבל אני עדיין חושב שהאינטרנט יותר פופולרי".

באיזו תדירות אתה מצליח לחמוק מהעבודה ולגלוש עם העפיפונים שלך?

"עכשיו זאת העונה הטובה ביותר בקליפורניה לגלישה, מאפריל עד ספטמבר, ואני מצליח לעשות את זה פעמיים בשבוע".

באיזו שעה אתה עושה את זה?

"בדרך כלל בסוף העבודה. הרוח עולה בשעות אחר הצהריים".

אז אני מבין שאתה מעדיף לגלוש במקום לסיים את הדוקטורט שלך?

"לא. זה לא בא במקום הדוקטורט, אבל זה אולי ייתן לי את ההשראה לסיים אותו".

נפגשת היום אחר הצהריים עם העובדים של הסניף הישראלי של גוגל. אילו שאלות הם שאלו אותך?

"הם שאלו הרבה מאוד שאלות. למשל על עניין הווידיאו קונפרנס (שיחות ועידה בווידיאו), על הנוהג של ימי חמישי ללא פגישות בגוגל, ועל העובדה שבישראל לא עובדים בימי שישי, כך שלא נשאר הרבה זמן בשבוע לקיים שיחות וידיאו. הם רצו לדעת איזה פתרון אפשר למצוא לכך בסופי השבוע".

אז מתברר שגם בגוגל העובדים מתלוננים.

"הכל נעשה ברוח טובה".

"אנחנו לא יודעים שזה אתה"

אם הייתי צריך לשאול אותך רק שאלה המטרידה רבים מהמשתמשים בגוגל, היא היתה על נושא הפרטיות. אני משתמש בגוגל מאות פעמים בשבוע, והגעתי למסקנה שגוגל יודעת על המשתמש המכור הממוצע שלה יותר מאשר כל אחד אחר בעולם: מה הוא מחפש, במה הוא מתעניין, מה מטריד אותו ואפילו מהן הכוונות העתידיות שלו. לפעמים אני חושב שזה מפחיד. אתה יכול להרגיע אותי?

"אני לא מסכים עם זה. קודם כל, אנחנו לא יודעים שזה אתה. אנחנו יודעים שיש משתמש שמחפש ואנחנו לא יודעים מי זה".

זה לא מדויק. לפעמים אתם יודעים את כתובת ה-IP שלי (כתובת המשמשת לזיהוי המשתמש), לפעמים מגלים פרטים באמצעות קובצי קוקיס (קבצים הנשמרים במחשב ושומרים מידע על פעילות המשתמש), ולפעמים באמצעות החשבון בג'ימייל.

"לפעמים, לפעמים, אולי. אבל אנחנו לא יודעים שזה בהכרח אתה. זה אולי מישהו אחר שמשתמש במחשב שלך. בסופו של דבר, אני חושב שהחששות בנושאי הפרטיות לא במקומם. המקומות שבהם צריכים להיות מוטרדים מנושא הפרטיות הם במידע שנמצא על האינטרנט, ברשת. דברים שאתה העלית לרשת, שמישהו אחר העלה לרשת, שנמצאים ברשת חברתית. למשל, הרבה צעירים היום משתכרים והולכים למסיבות, ואז מעלים תמונות של עצמם לרשתות חברתיות".

אבל מה זה משנה? גם אם האינפורמציה לא עולה לרשת, היא אצלכם על השרתים.

"זה משנה מאוד. יש הבדל גדול אם זה ברשת או על השרתים שלנו, כי מעולם לא השתחרר מידע מהשרתים שלנו".

אבל זה יכול לדלוף. פריצות מידע מתרחשות בכל יום, ואני מניח שגוגל לא שונה מכל החברות בעולם.

"לא. אנחנו שונים משאר החברות - אנחנו נוטים להיות מאובטחים יותר. אבל אם מישהו מוטרד מנושאים כאלה של גניבת מידע, יש מקומות שהוא צריך להיות הרבה יותר מוטרד, למשל אי-מיילים. רוב האנשים שומרים את האי-מיילים על שרת, ולכן הם כנראה מוכנים לקחת את הסיכון שמישהו יפרוץ אליו. יש אנשים ששומרים את כל הדואר שלהם על המחשב האישי, אבל גם שם זה יותר מסוכן מאשר במחשבים שלנו".

כשאנשים שולחים מייל הם מביאים בחשבון אפשרות שהוא יגיע למישהו זר, אבל כשמחפשים בגוגל זה רק בינך לבין השרת של גוגל. החשש לפרטיות גדול יותר.

"אני לא בטוח. האי-מייל מלמד עליך דברים מאוד ברורים, בעוד שאי אפשר לדעת את המשמעות של החיפושים שלך. זה לא קרה מעולם לגוגל, אבל זה קרה ל-AOL, שפירסמה את מלות החיפוש של כמה משתמשים שלה. זאת היתה החלטה טיפשית. אנשים היו יכולים לעשות מין הנדסה הפוכה כדי להבין מי האנשים שמחפשים, אבל התברר שזה לא כל כך פשוט, וקשה מאוד לדעת מי הם. זה היה ללא ספק מקרה לא נעים, הם מעולם לא היו צריכים להוציא את האינפורמציה הזאת, אבל הסיכון בדבר כזה הוא נמוך דרמטית מדליפה של דואר אלקטרוני, ובסופו של דבר אנחנו מתייחסים לנושא האבטחה שלנו בצורה מאוד רצינית. אנחנו הופכים את כל רשומות החיפוש שלנו לאנונימיות בכל 18 חודשים. אנחנו מוחקים מהרשומות שלנו את כל כתובות ה-IP".

אתם מוחקים את הקשר בין כתובות ה-IP לבין החיפושים?

"כן. אני לא יודע על שום מקרה שמישהו נחשף לרשומות שלנו על חיפושים".

גם אם רשויות החוק דורשות מכם להעביר מידע על חיפושים של אנשים?

"היה מקרה אחד שבו משרד המשפטים האמריקאי רצה לקבל מאיתנו חיפושים ומידע על משתמש. נלחמנו במשפט וניצחנו. דרך אגב, שאר מנועי החיפוש לא נלחמו במשרד המשפטים".

"גוגל היא לא הארגון הכי סודי בעולם"

אני מסתכל בדו"חות הכספיים של גוגל בכל רבעון מאז ההנפקה, והם מרשימים. יש שם רק נושא אחד שמטריד אותי, והוא שחצי מתזרים המזומנים שלכם חוזר מיד להשקעה בתשתיות - בשרתים ובציוד. מה אתם עושים עם כל השרתים והמחשבים שאתם קונים? האם כל מיליארדי הדולרים האלה נשפכים על מכונות שנועדו לתחזק את השירותים הקיימים שלכם, או מממנים שירותים חדשים חדשניים וסודיים שאתם מתכננים?

"זה שילוב של שני הדברים. אנחנו ללא ספק צריכים להמשיך להשקיע כדי להגדיל את הקיבולת של שירותים כמו ג'ימייל וחיפושים ברשת, לתמוך ביותר משתמשים ולהגדיל את האינדקסים של החיפוש - אבל אנחנו משיקים כל הזמן גם שירותים חדשים. וכן, יש לנו הרבה מאוד השקעות בציוד. זה אחד הדברים שפיתחנו בו מומחיות: איך להשתמש במשאבים האלה בצורה יעילה".

אז נמשיך לראות בדו"חות שלכם חצי מהתזרים מושקע בחזרה בציוד?

"אני לא יודע אם זה יהיה בדיוק חצי. יכולה להיות בזה תנודתיות".

גוגל היא החברה המתיימרת לארגן את כל המידע שבעולם, אבל היא גם החברה שהכי קשה לקבל ממנה מידע על העסקים שלה. איך אתה מסביר את הסתירה הזאת?

"אני לא חושב שאנחנו החברה שהכי קשה להשיג ממנה מידע, אבל אנחנו בהחלט החברה שמקבלת הכי הרבה בקשות למידע עליה. אנחנו ללא ספק עובדים על העניין הזה - להיות יותר שקופים ולתת יותר מידע. אני לא חושב שאנחנו הארגון הכי סודי בעולם".

לא, יש גם את הפנטגון. אני מתאר לעצמי שרוב השאלות שאתם נשאלים הן בנושאי פרטיות.

"נושא הפרטיות הוא מאוד מבלבל. יש הרבה נושאים טכניים שלא כולם מבינים, כמו קובצי קוקיס וכתובות IP, וקשה מאוד לרוב המשתמשים לעקוב בדיוק אחרי כל המונחים".

"יש בישראל הרבה חברות נהדרות"

השאיפה של גוגל היא לארגן את כל המידע בעולם. מה השאיפה האישית שלך? איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים? אתה עוד לא בן 35, וכבר הספקת לעשות שניים-שלושה דברים בחייך. למה אתה עוד יכול לשאוף?

"היה לי מזל גדול עד עכשיו. אני כנראה רוצה להמשיך להשפיע ולעזור לעולם, ולנצל את ההזדמנות המיוחדת שנפלה בחלקי".

אתה רואה את עצמך עוזב אי פעם את גוגל?

"לא בעשר השנים הקרובות".

תן לי להיות לרגע פרקליטו של השטן. בסוף היום גוגל היא חברה של מוצר אחד - שירותי הפרסום הקונטקסטואלי AdWords ו-Adsense -שמייצרים את הרוב המכריע של הרווחים.

"כן, חלק גדול מאוד מההכנסות שלנו הן מחיפוש ומפרסום הקשור בחיפוש".

האם זה לא דבר מטריד?

"מדובר בעסק של 20 מיליארד דולר. אנחנו מאוד שמחים שהצלחנו בתחום הזה, אבל יש לנו עוד תחומים שבהם אנו מצליחים, כמו השירותים הארגוניים שלנו, Google Apps. אנחנו מצליחים בהם יפה, ואם זה היה עסק נפרד מגוגל הוא היה נחשב מאוד מצליח".

האם אתם מתכננים לבצע רכישות בישראל בשנה הקרובה?

"נראה לי שיש כאן הרבה חברות נהדרות. ואם הייתי צריך להמר, אז כן".

אתה מודע למשהו שאמור לקרות ב-12 החודשים הקרובים?

"אני לא עומד להגיד לך אם יש עסקות שעומדות עכשיו בפני סגירה, אבל אני חושב שיש תנאים טובים מאוד לבצע רכישות בישראל".

מה הדבר המלהיב ביותר שקורה באינטרנט כיום?

"הנגישות של טלפונים ניידים שתומכים באינטרנט היא מרגשת. יש לזה את האפשרות לחשוף את האינטרנט ליותר אנשים בעולם. וידיאו באינטרנט הוא גם מאוד מרגש, אף שהרבה אנשים חושבים שזה פאסה".

יש משהו שחשוב לך להגיד לקוראי TheMarker?

"חשוב שיידעו את התרומה הגדולה של גוגל ישראל לגוגל: שירותים כמו Google Trends ו-Google Suggest ויכולות הגרפים שלנו - ובטח עוד עשרה פרויקטים גדולים - כולם נבנו כאן, במשרדים בישראל".

מה אתה יכול להגיד לנו על הפעילות שלכם בתחום המכירות בישראל?

"אנחנו לא נותנים מספרים ותחזיות. אני יכול להגיד לך שהמכירות הולכות מעולה. פרסום באינטרנט עובד מדהים בישראל".

השתתפה בהכנת הכתבה: דפנה מאור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו