בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברק אובמה מסתער על הקהילות היהודיות

המועמד הדמוקרטי הטרי לנשיאות ארה"ב מבין שספקנותם של יהודים שמרנים מזיקה לו, ופתח במאמצים ניכרים להתקרב לקהילה

תגובות

מחלון המטוס שלקח אותו בלילה מחגיגות הניצחון במינסוטה בחזרה לוואשינגטון - ולהופעה מול קהל סקרן אך גם ספקן יותר בוועידת איפא"ק אתמול בבוקר - יכול היה ברק אובמה להביט אל שדה הקרב הנפרס תחתיו: ויסקונסין, מישיגן, אוהיו, ולקראת הנחיתה ממש, גם הקצה הצפוני של וירג'יניה - כל אלה מדינות המוגדרות כ"מתנדנדות". 120 אלקטורים, נכון לאתמול, נספרו במדינות כאלה. וזה לא מעט כש-270 אלקטורים הם הרוב הנדרש לניצחון.

זה, אם כך, הקרב המסתמן בין אובמה לבין המועמד הרפובליקאי ג'ון מקיין. הוא ייערך בקולורדו, שבה ניצחו הרפובליקאים בשלוש מערכות הבחירות האחרונות - אך כעת אובמה מקווה להעביר אותן לטור הדמוקרטי. הוא ייערך בווירג'יניה, מדינה רפובליקאית שזזה בשנים האחרונות שמאלה, ואולי הפעם תחליף מחנה - אך לא בטוח. מקיין, לפי הסקרים עדיין מוביל בה באחוז וחצי בערך. וכמובן - באוהיו. מה שהיה שדה הקרב העיקרי של הבחירות ב-2004 יהיה גם הפעם מוקד משיכה ועניין: אובמה מוביל באוהיו באחוז ומשהו. זה מעט מאוד: הילרי קלינטון היתה מנצחת את מקיין במדינה הזאת בשמונה אחוזים ויותר.

קלינטון, על פי אותו תחשיב, היתה מנצחת גם בפלורידה - מדינה שבקרב בין מקיין לבין אובמה נראית כמעט מובטחת למועמד הרפובליקאי. שתי אוכלוסיות בפלורידה מסרבות להיכבש בקסם של אובמה - ההיספאנים והיהודים. אפילו במסדרונות ועידת איפא"ק, ארגון שאפשר להניח כי בין פעיליו אחוז גבוה מן המקובל של יהודים מצביעי מקיין, אפשר להיתקל פה ושם באוהד אובמה. אך הסיפור שהם מספרים חוזר על עצמו עד כדי שיעמום: אני בעד אובמה, אבל את סבתא שלי בפלורידה לא הצלחתי לשכנע.

אובמה ניסה אתמול לאתחל את יחסיו עם הקהילה היהודית בפעם המי יודע כמה. הוא משקיע מאמץ ניכר בקהל הזה, משיקולים פוליטיים אך גם מהותיים. ספקנותם של יהודים שמרנים יותר משקפת את הספקנות שחשים כלפי אובמה רבים מן הבוחרים השמרנים של המפלגה הדמוקרטית. ואובמה רוצה לשכנע אותם. על כן חזר שוב, במלים ברורות, על תמיכתו הבלתי מסויגת בישראל ובביטחונה ועל רצינות כוונותיו כשמדובר במניעת נשק גרעיני מאיראן. נכון שהוא תומך במפגשים עם ההנהגה האיראנית, ובכך הוא נבדל ממקיין, אך זו מחלוקת על טקטיקה, לא על המטרה המשותפת שבעבורה יעשה "כל מה שהוא יכול" - למנוע את התגרענותה של איראן.

בעוד אובמה מסביר שבוש לא הצליח לבלום את איראן - וגם מקיין בעל המדיניות הדומה לא יצליח - ימשיך הסנאטור ג'ו ליברמן, נציגו היהודי הבכיר של מקיין, להשמיע את הטענה ההפוכה. ליברמן הוא הממונה מטעם מקיין על הקול היהודי בפלורידה. במדינתו, קונטיקט, לא יוכל להביא למקיין תועלת - שם יצביעו לאובמה, כפי שעשו גם בפריימריז. אך תחום האחריות של ליברמן רחב ידיים דיו: קהילות הפנסיונרים בפלורידה הן היעד החשוב, הקהילות היהודיות בניו ג'רסי, מדינה שיש מומחים המאמינים כי למקיין יש בה סיכוי, היא היעד המשני. ליברמן נשר באחרונה מרשימת סגני הנשיא הפוטנציאליים של מקיין. ממילא, כמו בפריימריז על המועמדות, גם בהליך בחירת הסגן המפלגה הדמוקרטית מעניינת הרבה יותר. קלינטון מנסה לכפות על אובמה הצעה, שכלל לא בטוח שתסכים לקבל. אובמה רוצה להתחמק מלפיתת החנק, אך ייתכן שבסופו של דבר ייאלץ להסכין עם נוכחותה הבלתי רצויה, אם ישתכנע שזה הצעד היחיד שיסייע לו לאחד את המפלגה ובעיקר לנצח בכמה ממדינות המפתח. למשל אוהיו. בעידן אובמה, קלינטון היא התשובה הדמוקרטית למקיין. לבנה, נצית, קשוחה. קלינטון מקווה שאובמה ישתכנע, שרק אתה הוא יוכל לשמור על הבוחרים המעוניינים במועמד מן הסוג הזה במחנה הדמוקרטי.

יהיה מי שיהיה הסגן, תשומת הלב נודדת כעת מן הקרב הדמוקרטי המרתק אל הקרב הלאומי המעניין יותר. משום שלא רק בקרב פוליטי מדובר, אלא גם בקרב רעיוני חשוב. גם בין אובמה וקלינטון היו פה ושם הבדלים - אך בעיקר של סגנון, ופחות של מהות. בין אובמה לבין מקיין מפרידה תהום. במדיניות החוץ, הביטחון והכלכלה מייצגים שני אלה תפישות עולם שונות. לא בטוח שיהיה ביניהם הבדל כשייבחרו - אבל לפחות כעת, בקרב הרעיוני, הם מציגים אלטרנטיבה אמיתית זה לזה.

מקיין זכה למחיאות כפיים סוערות ביום שני, כאשר הציג לצירי איפא"ק את התנגדותו הנחרצת לפגישה בין נשיא ארה"ב לנשיא איראן. יום למחרת קיבל תמיכה משרת החוץ, קונדוליזה רייס, שהסבירה כי פגישה כזאת יכולה להיות, אם ירצו בה האיראנים. זה הם שלא רוצים - הם לא מוכנים לשלם שום מחיר כדי לקיים פגישה - הסבירה. מצד אחד, סיוע מלומד לטיעוניו של מקיין, מצד שני, סיוע לאובמה, ששוב יוכל לטעון כי מקיין וממשל בוש אחד הם. עד נובמבר מקיין ייאלץ להוכיח לבוחרים שאובמה טועה.



אובמה מקבל אהבה מתומכיו, שלשום במינסוטה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו