בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוגרים את הים

תושבי ישראל עתידים לגלות בקרוב שתצפית הנוף היפה והמוכרת ביותר בחיפה השתנתה פלאים: על שטח מיובש מצפון לנמל ייבנו מתקנים של חיל הים ובמרכזם הפולינום - מבנה ענקי שנועד לתחזוקת צוללות חדישות ו"ספינות שטח". איך זה שהתוכנית לא נתקלה עד כה בהתנגדות רצינית? האם ניצל צה"ל את מסך החשאיות כדי להוליך שולל את הציבור? הבולדוזרים כבר יצאו לדרך

תגובות

באפריל לפני שנתיים התבשרו צמד האדריכלים, גיל הר-גיל ודפנה גרינשטיין, על זכייתם בפרס עזריאלי לתכנון אורבני, בזכות פרויקט "ציר בן גוריון" במושבה הגרמנית בחיפה. חודשיים לפני כן נחתה על שולחן העבודה שלהם במרומי הכרמל הצעת עבודה מאתגרת נוספת, עם שכר נאה בצדה: תכנון הנמל החדש של חיל הים בבת גלים, שזכה לשם מרשים מתחום המתמטיקה - פולינום.

"כשפרשו לפנינו את התוכניות החוורנו לנוכח המשמעות המרחבית", נזכרת גרינשטיין. "גילינו מבנה גדול מאוד, צר, ארוך וגבוה, ומסביבו מבנים על קטעי ים מיובשים, ואת כל המתחם ביקשו שנתכנן מול ציר בן גוריון. כשלמדנו למה נועד המבנה המרכזי, שהוא סודי קצת, הבנו שהשיקולים התכנוניים שלנו, כאדריכלים של המושבה הגרמנית וכחיפאים שאכפת להם, לא יהיו השיקולים הבלעדיים. ניסינו להשפיע על שינוי מהותי של המיקום, אבל הבנו שאין אפשרות להשפיע ופרשנו. אדריכלות נוף היא מקצוע ערכי ולנו חשוב לשמור על קווים אדומים, אנחנו שוקלים קבלת עבודות גם בהיבט הערכי ולא רק בהיבט הכספי".

מהעירייה התקשרו אל הר-גיל וגרינשטיין, שתערוכה שלהם על 60 שנות אדריכלות נוף בישראל נפתחת השבוע בגלריה "זהזהזה" בתל אביב, והתעניינו מדוע ויתרו על תוכנית הפולינום. כשסיפרו למהנדס העיר, אריאל וטרמן, על התוכניות להרחבת הנמל הצבאי וטרמן לא הופתע, שכן העירייה היתה אז בעיצומו של משא ומתן עם חיל הים ומשרד הפנים על הקמת מעגנה צבאית ממערב לבסיס הקיים. אבל כשנודע לו על הגודל של המבנה המרכזי המתוכנן הוא נרעש, את הנתונים האלה אנשי חיל הים לא מסרו לו.

וטרמן עידכן במידע החדש את ראש העיר, יונה יהב, ופנה אל הצבא לקבלת הבהרות. בחיל הים התגברו במהירות על המבוכה והציגו שרטוטים חדשים; עכשיו כבר הופיעו בהם כמה מבנים שלא היו בתוכנית הקודמת, אבל גם הם סומנו רק במטושטש. וטרמן רתח מזעם ודרש מנציגי הימייה לפרט ולדייק יותר. רק אז התבהרו הממדים העצומים של הפולינום, ועדיין הנסתר רב מן הגלוי.

מי צריך פולינום?

פולינום בעברית הוא רב-איבר, ושאילת השם מעולם האלגברה מעידה על מורכבותו של הפרויקט. אולי בשל כך מפיצים חיל הים ועיריית חיפה שלל גרסאות על חזותו העתידית, אלא שלכולן יש מכנה משותף אחד: צפונית לבסיס חיל הים הנוכחי יוקם שובר גלים חדש ומתחם מיובש בשטח של 520 דונם. אל המתחם יעבור בסיס ההדרכה הקרוב, על בנייניו ומתקניו, ברציפים החדשים יעגנו ספינות מלחמה ובצמוד אליהם ייבנו בניינים לצוותי הספינות, המספנה והמנהלה. במפרץ הפנימי ימוקם הפולינום, מבנה שאורכו 150 מטר, גובהו 25 מטר (כגובה בניין של שמונה קומות) ושטח הגג כ-12 דונם, שיהיה מתקן משוכלל לתחזוקת כלי שיט ובתוכם צוללות חדישות שהוזמנו בחו"ל.

"הפולינום הוא מעגן לכלי שיט עתידיים שאמורים להתקבל בחיל הים", מסביר קצין בכיר בחיל. "המבנה הגדול המרכזי, הוא הפולינום, נועד לתת מחסה לפעילות המבצעית של ספינות שטח וצוללות, אשר דרושה תשתית נוספת לתחזוקתן. לנוכח הביקורת שנמתחה על גודלו הוא הונמך, גובהו כיום 21 מטר בלבד. הוא גם הוזז מערבה מרחק של 85 מטר, כך שלא יעמוד בקו הנוף הנראה מהמושבה הגרמנית".

השיחה הזאת התקיימה בשבוע שעבר במשרד הביטחון בתל אביב, עם שלושה נציגים של חיל הים. לדבריהם, היא נועדה לתת מענה פומבי ראשון לקראת הדיון הציבורי הצפוי. הדוברים גם ביקשו להפריך הדמיות מוגזמות שהופצו באינטרנט, ולהגיב על ההדמיות של העירייה, שהכין האדריכל, פרופ' יגאל צמיר. בחיל הים טוענים, "ההדמיות של צמיר אולי משווקות נכון, מבחינת הצבעים המנומרים והבניינים השחורים, אבל הן אינן מדויקות".

אלא שעיון בשרטוטים ובהדמיות שחשפו נציגי חיל הים לפני "הארץ", שאחת מהן מתפרסמת כאן לראשונה, מראה כי ההבדל אינו גדול. למעשה, בהדמיות הצבאיות רק נמשכת מגמת הטשטוש. מעבר לשאלה אם תהיה פגיעה בתצפית צפונה מהמושבה הגרמנית, בסיס הפולינום עומד לשנות את קו החוף במפגש של הכרמל עם הים. הבניינים החדשים, שיוקמו על משטח מיובש גדול, ייראו היטב מכל שכונות העיר הצופות אל הים. "הסיפור הזה יטיל צל גדול על קו הנוף שטבוע לנו בראש כל ימי חיינו", זועק רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסי בן ארצי מהחוג ללימודי ארץ ישראל.

מאחורי העמימות האדריכלית מסתתרת סודיות מבצעית המיוחסת לכלי השיט החדשים שחיל הים יקבל. במחצית השנייה של שנות ה-90 קלט החיל שלוש צוללות מסוג "דולפין" שנבנו בגרמניה. ביוני 2002 ציטט "הארץ" את "וושינגטון פוסט" שדיווח, כי "לישראל יש יכולת לשגר מצוללות טילים מצוידים בראשי חץ גרעיניים". עוד כתב העיתון האמריקאי, שישראל ציידה את הצוללות בטילי שיוט שיכולים לשאת גם נשק גרעיני. לפי ספר שפירסם אז מכון קארנגי בוושינגטון, שלוש הצוללות מסוגלות להבטיח כי בכל זמן נתון תהיה לישראל במרחבי הים לפחות צוללת אחת בעלת כושר גרעיני.

מאז נמשכו המגעים עם גרמניה לרכישת שתי צוללות נוספות וביולי אשתקד אישר ראש הממשלה אהוד אולמרט את הזמנתן, במחיר כ-400 מיליון דולר כל אחת. באפריל השנה כתב "בוסטון גלוב" כי צי של חמש צוללות כבר יבטיח את היכולת של ישראל להחזיק צוללות גם באזור המפרץ הפרסי, אם כי סירובה של מצרים לאפשר מעבר של צוללות ישראליות דרך תעלת סואץ, יחייב אותן להקיף את אפריקה. התוצאה תהיה צורך תכוף יותר בטיפולי אחזקה, וזאת כנראה הסיבה לגודלו העצום של הפולינום: לאפשר טיפול בכמה כלי שיט בו-בזמן, מבלי שלאויב יהיה מידע על מספר הצוללות וכלי השיט הנמצאים בים או בנמל בכל זמן נתון.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מדינת ישראל גם בעשור השביעי להקמתה מתמודדת עם מציאות ביטחונית מורכבת, ונערכת לתת מענה לאתגרים. חיל הים קיבל אישור להרחבת הנמל הצבאי עבור כלי שיט נוספים שייקלטו בחיל בעשור הקרוב".

הדמיה של חיל הים. איפה הפולינום?

מצג שווא צבאי

המטרות הלאומיות של הפולינום והקשר ההיסטורי בין חיפה לבין חיל הים מבלבלים מאוד את החיפאים, שבחרו לעירייה רשימה משותפת לירוקים ולשינוי (היום קדימה). "בכל מדינה נורמלית הצבא מתאים את עצמו לאזרחים ולא להפך", מוחה ח"כ משה כחלון מהליכוד, שעד לאחרונה היה המועמד של הירוקים לראשות העיר. "זה היבט נוסף ליחס המזלזל בחיפה. אני מנסה לדמיין מה היו התגובות אילו היו מבקשים להקים מתקן כזה בחופי תל אביב או הרצליה. שם מקימים מרינות ופה מקימים מתקנים לצוללות".

ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים, מבכה את החלום שנמל חיפה יהיה פעם נמל אזרחי בלבד: "אנשי מקצוע עבדו פה שנים כדי לפתח נמל פתוח לימים של שלום, אבל כנראה שאף אחד לא מתכנן כאן שלום. אצלנו יודעים רק למתוח ביקורת על ארגונים כמו חיזבאללה וחמאס שפועלים מתוך שטח אזרחי". ואילו פרופ' בן ארצי מאשים: "באמצעות ועדה ביטחונית עלומה גורמים לכך שכל התקוות להחזיר לעיר את מה שלקחו ממנה האנגלים, פתיחת הנמל ויצירת חזית לים, יימוגו".

לוועדה הביטחונית העלומה שעליה מתלונן בן ארצי יש שם: הוועדה למתקנים ביטחוניים במשרד הפנים (ולמ"ב). במארס 2007 הגיש עו"ד יוסי דלל, ממשרד היועץ המשפטי של העירייה, עתירה מנהלית נגד אישור התוכנית בולמ"ב. מלבד שלל טענות נגד היבטיה הסביבתיים של התוכנית, טענה העירייה בעתירה שבמשך שנתיים הטעו אותה אנשי חיל הים הטעו וסחטו את הסכמתה, תוך יצירת מצג שווא של תוכנית למעגנה בלבד, מבלי שעניין הפולינום הוזכר. בדובר צה"ל דוחים את הטענות: "קידום התוכנית ארך שלוש שנים והתאפיין בשקיפות מלאה ומעורבות של כל גורמי התכנון האזרחיים".

הדיונים בעתירה התנהלו מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט בחיפה, ובסופם הסכים צה"ל לאפשר לעירייה לערער על התוכנית בוועדת הערר הארצית של הולמ"ב. התקשורת המקומית והארגונים הירוקים התעוררו למציאות החדשה רק בספטמבר 2007 - אז הותר לפרסם שוועדת הערר דחתה את ערעור העירייה, מנימוקים של דחיפות בלוח הזמנים הצבאי.

גל המחאה הציבורי נבלם עד היום דווקא על ידי העירייה, שם מאמינים ביכולתם לפתור את הבעיה בכוחות עצמם. באוקטובר 2007 עתרה העירייה נגד החלטתה של ועדת הערר, הפעם בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. בו-בזמן היא מנהלת מגעים עם משרד הביטחון על העברת הפרויקט לנמל המזרחי שייבנה בקרוב, או על שינויים בתוכנית.

הגלובוס השחור

הנמל החדש של חיל הים ומתקניו. הנה הפולינום

לפני שבוע זכתה הולמ"ב בתואר "הגלובוס השחור", אות הגנאי הסביבתי של "חיים וסביבה", ארגון הגג של הארגונים הירוקים. האות ניתן לה בטקס הענקת "הגלובוס הירוק" לאנשים וגופים שתרמו להגנה על הסביבה. הולמ"ב זכתה לגינוי על שורה של החלטות חשאיות להקמת מתקנים ביטחוניים, במקרים שאינם מצריכים כלל דיונים חשאיים. על הפולינום נאמר בהחלטת ועדת הפרס: "מבנה ביטחוני אדיר ממדים שעתיד לקום על קו החוף של חיפה, אושר בהליך קצר וסגור, בלי שיתוף הציבור ובניגוד לתוכנית המתאר הארצית" - תמ"א 13 לחופי חיפה.

הוועדות למתקנים ביטחוניים הנן גופים תכנוניים של משרד הפנים, הפועלות ליד הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה. יושבים בהן נציגי משרד הביטחון, משרד הפנים ומנהל מקרקעי ישראל, ובראש כל אחת מהן המתכנן המחוזי של משרד הפנים. פסקי דין אחדים של בג"ץ התייחסו בשנים האחרונות לולמ"ב, למשל בעתירה של תושבי הישוב הגלילי הושעיה נגד משרד הביטחון. התושבים נדהמו לגלות בוקר אחד דחפורים מכשירים קרקע בפאתי הישוב וגילו שצה"ל מעביר למקום את המחסנים של בסיס כורדני מהקריות.

אל העתירה צורפה חוות דעת של ארגון אדם טבע ודין (אט"ד), שבה נטען כי אין צורך להשתמש בולמ"ב לאישור כל מתקן צבאי. "מאחר שהצבא משתמש בכלי הזה להקמת אחרון בסיסי האפסנאות, הצענו לקיים מסננת שתגביל את השימוש לשני קריטריונים", אומר היועץ המשפטי של אט"ד, עו"ד אלי בן ארי. "אחד, כאשר מדובר במתקן סודי, רק במובן שהוא אינו גלוי לעין. השני, כאשר מדובר בצורך ביטחוני דחוף, ברמה שלא ניתן מספיק זמן כדי לעבור הליכי תכנון רגילים". בג"ץ קבע כי מאחר שהעבודות כבר החלו וכספים כבר הוצאו ניתן להמשיך בעבודות, אבל הקפיד לציין את שני העקרונות שאט"ד הציע: דחיפות וסודיות.

מה זה אומר על הפולינום?

בן ארי: "מבחינת עקרונות הסודיות והדחיפות נראה שמדובר בתוכנית שהיה ראוי לה לעבור בהליך תכנוני רגיל. לכן, בסופו של דבר השאלה היא איך יתנהל התהליך מכאן והלאה".

שקט מדברים

בשבועות האחרונים החלו עבודות ראשונות לייבוש שטח המתחם ובניית שובר הגלים. תמונות שפירסמו אנשי החברה להגנת הטבע בשבוע שעבר בשבועון המקומי "כלבו" לא הפרו את שלוותו של הציבור החיפאי ולא גרמו לעירייה לנקוט פעולה יוצאת דופן. איך קרה שדווקא בחיפה "הירוקה" פרויקט הפולינום עובר בשקט כזה?

"כבר לפני כשנתיים, כאשר הכל עוד היה חשאי, הצעתי ליונה יהב לגבש קואליציה של כל הגורמים הרלוונטיים", מספר פרופ' בן ארצי. "הוא ביקש שנמתין עד למיצוי הליך הגישור והעתירה. עכשיו העבודות התחילו והסבלנות פוקעת. העירייה חייבת לנהל את המאבק בגיבוי פעיל של הציבור. אני לא מכיר שום הצעה לעצירת העבודות שעומדת על סדר היום, ואם ישנה - אז זה חמור בעיני, כי הם שוב לא משתפים את הציבור בהליכים".

עד כדי כך אין משתפים את הציבור, ששני סופרים ואנשי רוח תושבי חיפה, א"ב יהושע וסמי מיכאל, לא שמעו עד כה על תוכנית הפולינום. "בפברואר 2007 הסתובב בעירייה שו-שו גדול על מבנה שהולך להיות אסון טבע נורא בנקודת הנוף הכי צרובה בתודעה העולמית לגבי חיפה", אומר שלמה גלבוע, חבר מועצת העיר בסיעת יחיד. "כולם קיבלו חררה, כולל ראש העיר יהב וסגנו שמואל גלבהרט, שבדיעבד התברר כי שניהם ידעו על כך הרבה לפני כן. כל מי שהכיר אנשים במשרדי הממשלה רץ אז לירושלים, אני זוכר לפחות נסיעה אחת עם יהב ומנכ"ל העירייה לפגישות עם שרים".

גלבוע אומר, כי לאחר החלטת ועדת הערר התפצלו ראשי העירייה, כשדווקא גלבהרט מהירוקים השלים עם ההחלטה לאשר את התוכנית, בתמורה לפתיחת הנמל לציבור. "אחרי הכישלון בוועדת הערר ראש העיר החליט שלא נוגעים לו יותר בפולינום, ומאז מודרתי מהתוכנית לחלוטין", אומר גלבהרט. "מה שנותר לי לעשות זה להוציא מכתב למבקר המדינה. כנראה שרק בעוד שלוש שנים נלמד בדו"ח מבקר המדינה מה המשמעות של הסיפור הזה".

באוקטובר 2007 פתח גלבוע בקמפיין פרטי נגד הפולינום תחת הסיסמה: "הזיזו את המפלצת מהנוף". בימי פסטיבל הסרטים בחיפה החתימו הוא ואנשיו 6,280 אורחים על עצומה נגד התוכנית, ולדבריו 12 אלף נוספים חתמו בעצומה אלקטרונית. "אף אחד לא רצה לסייע לי במימון", אומר גלבוע. "יהב רק הודיע שהוא תומך, סייע לי בניסוח הכרזות ואישר לי להציב דוכני החתמה ברחובות. ביום שבו הסתיים הפסטיבל קיבלתי ממנו טלפון בשבע בבוקר. הוא סיפר בהתרגשות שמנכ"ל משרד הביטחון התקשר אליו בשתיים בלילה ואמר לו, 'תעצור את המשוגע הזה, אנחנו נסייע לכם'. יהב ביקש שאפסיק מיד עם פעולות המחאה, כי 'אנחנו הולכים להקים ועדה משותפת עם הצבא ונשנה את התוכנית. ניצחת, עשית את שלך, מכאן והלאה זה רק אני'".

גלבוע היסס רגע, אבל הסכים, "שהרי ראש העיר מבקש, והסיפור הזה גם עולה לי הרבה מאוד כסף". שי כהן, מנהל קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע, ספג מיהב מנה דווקא משום שהביע עמדה פשרנית. "יהב צילצל אלי יום אחד למכונית", מספר כהן, "וצעק בטלפון. הוא כעס על זה שהעזתי להגיד בעיתונות שהחלטת ועדת הערר מצערת, אבל יש בה מרכיבים חיוביים. אמרתי לעצמי שאם זו העמדה אז גם אני עובר להתנגדות גורפת. מאז הייתי מתואם איתם אבל המסר שקיבלתי היה, 'שקט, מדברים'. במסגרת ההכנות לערב 'הגלובוס הירוק' ירדתי לצלם את האזור וראיתי שייבשו שטח של 70 מטר. נכון שוועדת הערר התירה את העבודות, אבל איפה יהב?"

בשנתיים שחלפו מאז שנודע לה על התוכנית, לא נקטה העירייה צעדים שמתבקשים במאבקים אסטרטגיים מסוג זה: מלבד הוויתור על מערכה ציבורית גלויה, לא הופעלו לוביסטים במערכות הביטחון, האוצר והפנים ולא נשכרו שירותים של אנשי יחסי ציבור שמסוגלים להניע את התקשורת הארצית. "שילוב כוחות ורוח גבית מהציבור זה בסדר גמור, אבל לא בשלב הזה", אומר בתגובה מנכ"ל העירייה שמואל גנץ. "עם כל הכבוד לעוסקים בדבר מהאקדמיה ומהפוליטיקה, הם לא מצויים מספיק בפרטים הביטחוניים ועם כותרות פופוליסטיות של ערב בחירות לא נצליח לשנות את ההחלטה".

זה בדיוק מה שטוענים נגד יהב, שקמפיין המחאה של העירייה נגד הפולינום ממתין למסע הבחירות שלו, ובינתיים איבדתם זמן יקר ולא תוכלו להשיב את המצב לקדמותו.

"אנחנו מוכנים לכל אפשרות לצמצם את הנזק, אבל אני מעריך שנגיע להסדר. אנחנו מבינים היטב שמערכת הביטחון צריכה לקלוט כלי שיט חדשים במגבלות של לוחות זמנים ואילוצים נוספים, ואילו מערכת הביטחון מבינה היטב את החשש של העירייה מהפגיעה בפיתוח האורבני".

ויתרתם על החלופה בנמל המזרחי?

"אני מציע גם למוסף 'הארץ' לפרסם את הכתבה במועד מאוחר יותר, כי בקרוב יהיו סיכומים חדשים. ולא, החלופה המזרחית לא ירדה מעל הפרק".

האופציה המזרחית

לא רק פעילי ציבור נכוו מן הסגנון של יהב, גם בצוותי המשא ומתן של צה"ל ומשרד הביטחון נפגעו ממנו מאוד ברמה האישית (יהב בחר לא להגיב). "התאכזבנו לשמוע את יהב מודיע לנו כי הוא לא יתחשב בפשרות שלא יתאימו לו", אמר השבוע הקצין הבכיר מחיל הים, שבעיניו יהב הוא האיש הרע שמוביל את ההתנגדות לתוכנית. "הצענו לעירייה להיות שותפה לעיצוב החיצוני של המבנה, בצורה וצבע, אפילו הצענו לקיים תחרות אדריכלים. הרי כשנמל הפולינום יהיה מוכן הוא ייפתח בימי העצמאות לציבור וישתלב בחיי העיר. יהב רוצה רק דבר אחד, להעיף את חיל הים לנמל המזרחי".

הוא איבד אמון. במשך שנתיים מכרתם לו סיפור על מעגנה תמימה והסתרתם את סדרת המבנים והפולינום. אחר כך העברתם שרטוטים מטושטשים.

"אנחנו דוחים את הטענות האלו, כבר בספטמבר 2004 הזמנו את יהב לפגישה על גג הבסיס בחיפה והראינו לו את תוכניות השטח המיובש ושובר הגלים. הוא התלהב ומבחינתו היה ברור שזה מקדם את התוכנית לפתיחת החזית לים. היו עוד המון פגישות ואפילו גלבהרט מהירוקים הבין שהתוכנית תאפשר פתיחה של הנמל לים ושמירה על רצף טריטוריאלי עד חוף הכרמל".

מאז החלטת הולמ"ב חלו שינויים תכנוניים רבים באזור: תמ"א 30 לנמל המזרחי אושרה עקרונית על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. העירייה קיבלה את הצעת משרד התחבורה לוותר על שדה התעופה בתמורה להעתקת כל הנמל מזרחה, לאזור נמל הקישון. אבל בחיל הים דוחים על הסף את ההצעה להקים את המתחם החדש בצפון הנמל המזרחי, ולקבל שטחים עצומים שמתפנים עם הפירוק של חוות המכלים ושדה התעופה. "נראה כאילו המהנדסים והמתכננים של חיל הים פשוט התאהבו בתוכנית שלהם, וננעלו", אומר האדריכל הר-גיל.

"אלה שינויים ותוכניות על הקרח", אומרים בחיל הים. "עשר שנים לקח לתכנן ולהקים את נמל כרמל א', אז את הנמל המזרחי הם יסיימו ב-16 חודש כמו שהעירייה הצהירה? אפילו חומר מילוי לייבוש כל השטח המתואר לא יצליחו להביא עד אז. אנחנו חייבים לסיים את העבודות עד סוף 2011, אבל מלבד לוחות הזמנים, הנמל המזרחי אינו מתאים לצרכים הצבאיים הדרושים לכלים החדשים שבדרך. קושי נוסף הוא לשנע ביבשה ציוד צבאי באזור שהוא רווי בחומרים מסוכנים בסמוך למפעלים הפטרוכימיים ובתי הזיקוק".

פרופ' צמיר מהטכניון, המתכנן של תמ"א 13 ותמ"א 30, מגחך למשמע הטענות: "הכי קל להציג זאת כך, אבל יש לנו תוכניות קונקרטיות בדוקות וכבר ביזבזנו שנה על ויכוחים. אילו היתה הסכמה באפריל 2007 על האופציה המזרחית גם אנחנו היינו שופכים עכשיו אבנים למים. הטענה על הקרבה לבתי הזיקוק מצחיקה, הרי מדובר במרחק עצום. ואם כבר מדברים על בטיחות, איפה הבסיס יהיה יותר פוגעני, בריכוזי האוכלוסייה בבת גלים או באזור התעשייה במפרץ?"

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שי אביטל, התנגד לתוכנית הפולינום בוועדת הערר ואף ציטט קטעים ממסמך סביבתי שהכינה החברה להגנת הטבע, לבקשת הולמ"ב. במסמך, שחיברה המתכננת המחוזית של החברה, נורית שטורך, הובעה התנגדות לקביעות של עורכי תוכנית הפולינום, כאילו ה"בינוי משתלב במראה הכללי של קו החוף באזור המאופיין בפעילות נמלית תעשייתית נרחבת". שטורך קבעה כי הפעילות בנמל, היום או בעתיד, אינה מצריכה "מבנים המתקרבים בגודלם למבנה המרכזי המוצע". בתגובה על הטענה כי מבנה ממגורות דגון, שגובהו 65 מטר ומשתרע על חמישה דונם, כבר פוגע ממילא בנוף, היא גורסת כי "מחובתנו ללמוד משגיאות העבר ולא לחזור עליהן".

אפילו יו"ר ולמ"ב, מתכנן מחוז חיפה, אדם קולמן, הביע לאורך כל הדרך עמדה שונה מזאת של מערכת הביטחון, ובה התייחס לפגיעה הסביבתית הצפויה. בוועדת הערר הוא אף המליץ להעתיק את הפרויקט אל הנמל המזרחי. "אז מה אם הוא המתכנן המחוזי ויושב ראש הוועדה", אומר בתגובה מנכ"ל משרד הפנים, אריה בר. "אני יו"ר המועצה הארצית וגיאוגרף במקצועי, עם 50 שנות ניסיון בתכנון במשרדי השיכון, התחבורה, ונתיבי איילון. הפולינום לחלוטין אינו צורם בעיניים, ושיקולי הביטחון של מדינת ישראל קודמים לכל שיקול אחר. עם כל הכבוד גם למסמך של הגנת הסביבה, יש לנו כאן מדינה לנהל. מה, מדינה לא יכולה לבנות לעצמה מתקנים צבאיים? איפה נבנה אותם, בטורקיה?" *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו