בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המפלס הנמוך חשף תלים מסתוריים בכנרת

תעלומה באגם - מי הניח גלי אבנים זהים לאורך קילומטרים?

תגובות

"אם יש נחמה קטנה בתקופה הקשה שעוברת על הכנרת, היא שמתגלים דברים מעניינים", אמר אתמול יצחקי גל, שחקר את הכנרת, אחרי שבדק סלע בעל צורה מיוחדת שנחשף בשל מפלס המים הנסוג, בחוף הדרומי של האגם.

אחד מאותם גילויים מעניינים הוא גם תעלומה שחוקרים טרם פיענחו: עשרות גלי אבנים זהים, מעשי ידי אדם, הניצבים במרחקים שווים זה מזה לאורך כ-3.5 קילומטרים, מחוף האון שבמזרח הכנרת ועד סמוך לצומת צמח שבדרומה.

גלי האבנים נחשפים לעתים רחוקות, כשמפלס המים נמצא בשפל גדול, כמו השנה. אך במפתיע, הם טרם נחקרו ולכן לא ידוע למה שימשו.

גלי האבנים החלו לבצבץ מעל המים לפני כמה חודשים, לראשונה מאז 2001, כשהמפלס נסוג לגובה של 212.4 מטרים מתחת לפני הים. כיום, כשהמפלס עומד על כ-212.7 מטרים מתחת לפני הים, הם חשופים במלואם. המרחק הקבוע בין גלי האבנים הוא כ-30 מטרים. כולם נבנו באותו מפלס, ולכן אבניהם מבצבצות באותו זמן. האבנים נאספו באזור והונחו במקום בצורתן הטבעית, מבלי שסותתו.

גל, תושב קיבוץ אפיקים הסמוך, מגדיר את הממצא כ"תופעה מרתקת" וכ"מפעל בנייה גדול", אבל מצר על כך שמעולם לא חקרו זאת בצורה מעמיקה. לדבריו, בעבר שיער חוקר הכנרת מנדל נון שגלי האבנים שימשו לסימון הגבול בין הערים הרומיות העתיקות גדר וסוסיתא. ערים אלה, ששיגשגו לפני כ-2,000 שנים, היו חלק מהדקפוליס - עשר ערים במזרח האימפריה הרומית.

השערה אחרת, הסביר גל, היא שהאבנים הונחו שם בניסיון להגן על התושבים מהתמוטטות המצוקים שבחוף המזרחי של הכנרת. לדבריו, באזור זה המצוקים עשויים מסלע חוואר רך יחסית, שנסוג מדי שנה בכעשרה סנטימטרים. "אולי האבנים מילאו תפקיד בניסיון לבלום את נסיגת המצוק", אמר. אם השערה זו נכונה, לא היתה זו הפעם האחרונה שבה האדם נאבק בסלעים שם: ב-1973 מיגנו הרשויות במדינת ישראל את המצוק, מחשש שיתמוטט.

בנוסף לשתי השערות אלה, העלו חוקרים הצעות נוספות לפתרון תעלומת גלי האבנים, כגון שהם שרידים של מגדלי שמירה או של מבנים קטנים, או ששימשו לקיבוע עמודים שהוצבו במים ושלאורכם נפרשו רשתות דיג.

"צריך לבצע חפירה ארכיאולוגית שתחשוף את בסיסי גלי האבנים ואז לנסות לתארך אותם", אמר גל, "הדבר יעזור לקבוע אם המבנים היו במים או מחוץ להם ואם מצוק החוואר הגיע לאבנים. יש כאן שאלות שנוגעות לארכיאולוגיה, לגיאולוגיה ולהבנת מפלסי הכנרת".

גל התנסה בעבר בחקירת תעלומות ארכיאולוגיות: הוא היה הראשון שחשף את מיקום שרידי העיר גמלא שבדרום רמת הגולן וחפר ברוג'ום אל-הירי (תל אבנים גדול במרכז הגולן שהחוקרים אינם יודעים למה שימש, אך משערים שהיה מרכז לטקסים קדומים). לכן, הוא הראשון להודות ש"אולי אף פעם לא נדע באמת למה שימשו מעגלי האבן שלחוף הכנרת".



החוקר יצחקי גל במרכז אחד מגלי האבנים, בחוף האון שבמזרח הכנרת, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו