בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחיר האינטימיות

פסיכולוגים ומאמנים אישיים מאמינים שכדי שטיפול יביא לשינוי הוא צריך גם להסב למטופל אי נוחות. במקרה שתהיתם למה טיפול פסיכולוגי תמיד יקר לכם מדי

תגובות

במשך שנים רצתה עדנה (שם בדוי) לפנות לטיפול פסיכולוגי, אבל היססה. פרט לסטריאוטיפ הקשור לטיפול, היתה עוד סיבה: כסף. "ראיתי את זה כמותרות, ואמרתי לעצמי - אני אדבר שוב עם אחותי או עם חברים", היא מספרת. "בסוף הבנתי שאני זקוקה לניעור מבחוץ, והחלטתי לנסות".

לצורך הטיפול שברה עדנה תוכנית חיסכון, אבל ההוצאה עדיין נראתה לה גבוהה מדי. "ביקשתי מהפסיכולוג הנחה, והוא לא הסכים", היא מספרת. "הוא אמר: 'אני איש מקצוע, זה מה שאני גובה'. הוא ממש הוציא את זה מכלל דיון. הוא לא הכיר אותי עדיין, וזה היה מאוד לא נעים. העלות המשיכה להטריד אותי, ולבסוף הורדתי את מינון הפגישות לפעם בחודש - למורת רוחו הגלויה של הפסיכולוג. נושא הכסף לא עלה יותר. הרגשתי שזה לא עניין שאפשר לדבר עליו".

"אנשים תרבותיים מתייחסים לכסף כמו שהם מתיחסים למין: באותה מידה של חוסר עקביות, התחסדות וצביעות", אמר ב-1913 אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד. בחדר הטיפולים, האמין פרויד, יש לדון בשני הנושאים בפתיחות; לשם כך נהג לומר לפציינטים שלו כבר בתחילת התהליך כמה הוא גובה על טיפול, וככלל ניסה להתנהג כמו כל בעל מקצוע הגובה כסף על זמנו וכישוריו.

כמעט 100 שנה אחר כך, מין וכסף נדונים בפתיחות רבה מעל דפי העיתונים ומסכי הטלוויזיה - אבל במקצועות מסוימים, כמו זה שייסד פרויד, מתקיים עדיין מתח בין האינטימיות שנוצרת בין מטפל ומטופל לבין הסכום שמחליף ידיים בסוף הפגישה. כסף הוא המשתתף השלישי במערכת היחסים, ולפעמים הוא נושא טעון במיוחד.

"הערבוב בין הכסף לבין האפקט של הטיפול ייחודי לפסיכולוגיה, החל מהפרדוקס הראשוני: שמטרת הפסיכולוג היא שתפסיק לבוא ותפסיק לשלם לו", אומרת דפנה (שם בדוי), מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. "אפקטיוויות הטיפול מאוד חמקמקה וקשה למדידה. איך מודדים הצלחה? המטופל יכול להגיד שהטיפול מאוד עזר והפסיכולוג יחשוב שלא, ולהפך".

"לגבי ביטולי פגישות למשל, יש כל מיני אסכולות", היא מוסיפה. "בתואר השני בפסיכולוגיה קלינית עלתה השאלה מה עושים אם מטופל מחמיץ פגישה. המרצה אמרה שחד משמעית, אם מפסידים פגישה חייבים לשלם עליה. רוב התלמידים התעצבנו, אבל היא אמרה - זה המקצוע שלך, מזה אתה מתפרנס, התחייבת לתת את הזמן הזה למטופל זה ולא אחר. יש מטופלים שברגע שהם מרגישים יותר טוב מתחילים לבטל פגישות".

תעריפו של פסיכולוג פרטי עשוי להגיע ל-450 שקל לשעת טיפול, ואף יותר. בהנחה שמקיימים כ-50 פגישות בשנה, מדובר בעשרות אלפי שקלים. "זה יקר בהשוואה לשיעור פילאטיס, אבל לא בהשוואה לרופא פרטי", אומרת דפנה. "כשאתה בא לבעל מקצוע, ברור שאתה צריך לשלם לו. אבל לאנשים נראה מוזר שאתה יושב ומשוחח עם אדם שנראה כי באמת איכפת לו מהצרות שלך, ובסוף הוא לוקח כסף. מה, הוא לא פה כדי לעזור לאנשים? זו תפישה מוטעית: פסיכולוג שנותן את הרושם שהוא מרגיש צער על בעיות המטופל כחבר עושה טעות. זו לא המטרה שלשמה הוא יושב שם".

מבחינת המטפלים, מציינת דפנה, "זה לא ג'וב להתעשר בו, כי מספר המטופלים שאפשר לפגוש מוגבל. זה לא סרט נע, וההשקעה בכל שעת טיפול גדולה. בניגוד לעבודות אחרות - הכסף לא עובד בשבילך: אתה מקבל כסף לפי שעות העבודה".

תלות פיננסית במטופל

פסיכולוגים שהתבקשו להתראיין לכתבה היססו לעשות זאת, ובוודאי בשמם המלא: שיחה כנה על הדינמיקה הכספית של מקצועם, אמרו, עשויה ליצור מצבים מביכים מול מטופלים. לפי מאמר של מיוריאל דיימן (Dimen), פרופ' לפסיכולוגיה מארה"ב, "מטפלים תלויים פיננסית במטופליהם, לא פחות משאלה תלויים בהם רגשית". עובדה זו הופכת את הנושא לטעון במיוחד. על תפקיד הכסף אצל מטופלים קל יותר לדבר. כאן, מתברר, התעריף הגבוה יכול דווקא לתרום ליעילות הטיפול.

"כשמטופלים באים לטיפול הם רוצים שינוי, אבל פעמים רבות באים עם ציפייה שהמומחה יעשה את העבודה במקומם, ויתחולל נס רפואי או פסיכולוגי", מסבירה בינה ברגמן, פסיכולוגית קלינית ומנהלת שירות פסיכולוגי במרפאת בריאות כללית. "במובן הסימבולי התשלום הוא ביטוי למחיר שיש לשלם, מעין 'ליטרת הבשר', שבלעדיה לא יתרחש כל שינוי".

"צריך לוותר על משהו כדי שתהיה לך מוטיווציה לעשות שינויים בחיים, ולא ייווצר מצב שתרגישי כי את יכולה לשבת בטיפול ולדבר שנה אחר שנה", אומרת דפנה. "במרפאה ציבורית, שבה לא משלמים, אפשר למצוא משהו אחר כדי שירגישו בצורך לסיים את הטיפול - למשל, משהו בקביעת השעה, שייצור אי נוחות מסוימת".

לפעמים המחיר עלול להיות גבוה מדי. לפני ארבע שנים הלך הקופירייטר רוני אפלבוים לפסיכיאטר. הפגישה הראשונה אצל המטפל עלתה לו 900 שקל וכל שעת טיפול אחריה - 450 שקל. "אחרי חודשיים אמרתי לו - תשמע, אני בא אליך כל שבוע, מוציא חצי משכורת על הטיפול, וזה רק מגביר את החרדה הקיומית והכספית שבגללה באתי לטיפול מלכתחילה", הוא מספר. "הוא צחק, הלכתי משם, ובזאת נגמר הטיפול".

אפלבוים - שהתנסה בטיפולים אצל פסיכולוגים שונים, במגזר הפרטי וגם בציבורי - לא בטוח לגבי נחיצות הכאב בכיס. "זו טענה שיווקית יפה, אבל המחויבות שלי לטיפולים לא היתה מושפעת ולו לרגע מהמחיר ששילמתי עליהם", הוא טוען. "היתה לי בזמנו מטפלת פרטית מאוד יוקרתית, שלא התאימה לי והטיפול לא הצליח. להפך - בניגוד למטפלים פרטיים, קופת חולים מגבילה את מספר הטיפולים המסובסדים שאפשר לקבל. זה מדרבן לפתור את הבעיות. זה כאילו אומרים לך - אם אתה נודניק סדרתי, תתחיל לשלם".

כשאפלבוים החליט ללכת לטיפול בקופת חולים הוא התקשר לשלושה פסיכולוגים שונים וקבע אתם פגישות, כדי להחליט מי מהם יתאים לו. כל פגישה עלתה לו 40-70 שקל. "האם הייתי עושה את זה אם כל פגישה היתה עולה 400 שקל? קרוב לוודאי שלא", הוא אומר. "הכל יותר פשוט בסכומים האלה".

קופת חולים כללית, למשל, מפעילה 12 מרפאות לבריאות הנפש, שבהן ניתן טיפול ללא תשלום בכפוף להמלצה מקצועית. מבוטחים בביטוח "כללית מושלם" ישלמו 160 שקל לשעה לטיפול מסובסד, שיכלול עד 60 פגישות בתקופת הביטוח.

"ב-1918 פרויד נשא הרצאה בפני האגודה הפסיכואנליטית, ודיבר על כך שחובת החברה לדאוג לבריאותם הנפשית של סקטורים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית", מסבירה ברגמן. "הם האמינו שהנוירוזות מאיימות על הבריאות יותר מאשר השחפת".

הרגישות הזאת, אומרת ברגמן, עשויה לבוא לידי ביטוי גם במגזר הפרטי: "לכל פסיכולוג יש 'מרפאה קטנה ציבורית' משלו, שבה הוא בא לקראת אנשים שידם לא משגת", היא מספרת. "לא מדובר רק במשא ומתן עסקי. ישנה הסתכלות אינטגרטיווית על חיי המטופל".

ערכו הסימבולי של הכסף, מציינת ברגמן, משתנה מאדם לאדם. יונתן (שם בדוי), בעל מקצוע חופשי, הסכים לשלם אלפי שקלים לאבחון פסיכולוגי כי האמין שהוא חשוב לעתידו המקצועי. "החלטתי ללכת לטיפול לאחר ששמתי לב שיש לי קושי להחזיק מעמד במקום עבודה", הוא מספר. "הגעתי ליחידה לטיפול ושיקום במשרד הביטחון. אני לא נפגע של משרד הביטחון, אז לא קיבלתי שום סבסוד. הפגישה הראשונה עלתה 330 שקל, ולאחר מכן הציעו לי לעבור אבחון שעלה 3,300 שקל. התחבטתי שלושה שבועות בשאלה אם לעבור את האבחון, בעיקר בגלל העניין הכספי. זה לא כסף זמין, וקשה לי להוציא אותו. מצבי הכלכלי מעולם לא איפשר לי לפזר כסף, אבל ראיתי בזה השקעה שתחזיר את עצמה. יציבות תעסוקתית תגרום לי להיות יותר מבוסס בעתיד. בסוף החלטתי ללכת על זה. אני מאוד שמח שעברתי את האבחון, כי הוא איפשר לי ולמטפלת להגיע לשורש הבעיה, ולכוון את הטיפול למקומות רלוונטיים".

איפה ממוקם אבחון באלפי שקלים בסדר העדיפויות הכלכלי?

"אני לא יודע אם זה מותרות. אני יכול להגיע לעבודה באוטובוס, אבל קניתי קטנוע. אפשר להסתדר בלי האבחון, אבל הוא מעצים יכולות וכישורים בצורה משמעותית".

"זה נמצא בין מותרות להעשרה", אומרת עדנה, "זה בא על חשבון דברים אחרים, חדר כושר למשל. אני לא הולכת ליוגה, אני הולכת לפסיכולוג".

האח הקטן והמפורסם

למרות הפתיחות הגוברת, טיפול פסיכולוגי סובל עדיין מדימוי קצת מרתיע על אף שהוא בשימוש שנים רבות. אחיה הקטן של הפסיכולוגיה - האימון האישי - נהנה אמנם מזוהר טלוויזיוני, אך לא ממסורת ארוכת שנים או מהילה של מכובדות מדעית. "האימון הוא דרך שלא נושאת סטיגמה, הוא מהיר יחסית והאינטראקציה עם המטפל היא יותר בגובה העיניים", אומרת המאמנת האישית דגנית רוזנר. "זה נהפך לאופנתי, אפילו שהאימון בטלוויזיה לא ממש משקף את התהליך האמיתי. הרבה אנשים שהפרוטה לא מצויה בכיסם רוצים לעבור שינוי, כמו בטלוויזיה".

גם הדינמיקה בין טיפול לכסף שונה במקצת. קודם כל, האימון הוא מוצר שניתן לבדיקה. "ייחודו של האימון הוא שמגדירים מראש מטרה ותוצאה, ואיך משיגים אותן. אתה מתחייב, ואפשר לבדוק אותך", אומר ראובן כ"ץ, יו"ר איק"א - האיגוד הישראלי לקואוצ'ינג - ומנהל התוכנית להכשרת מאמנים בטכניון. "הקוד האתי של איגוד המאמנים העולמי מצהיר שאם תוך חודש המאומן לא השיג תוצאות, צריך לחבק אותו, להחזיר את הכסף ולהיפרד בידידות - אף שלפי ניסיוני, בישראל רק מחבקים ונפרדים בידידות".

"מכיוון שהמקצוע עדיין לא ותיק כמו הפסיכולוגיה, הישראלי מתמקח גם כשהוא מבטל פגישה", מוסיף כ"ץ. "אלא אם זה ברגע האחרון, בעיקרון לא גובים על ביטול. אבל אם מדובר בדפוס של ביטולים, סימן שהמאמן לא הצליח לחבר את המתאמן לתהליך". לאימון יש שתי הנחיות ברורות בנוגע לכסף: הראשונה - המאמן אינו יכול לחלוק ברווחים שמקבל המתאמן כתוצאה מהאימון; והשנייה - האימון יכול להתבצע בתמורה לשירותים אחרים.

תעריפי מאמנים מוסמכים נקבעו על-ידי איק"א בכפוף למצב השוק, ולמחירים קיימים בנושאי ייעוץ, טיפול והדרכה: מ-150 שקל למאמן בשנתו הראשונה, עד 250 מהשנה השנייה והלאה. בפועל, גובים המאמנים הבכירים והמפורסמים גם 1,500 שקל לפגישת ייעוץ (שבאימון עשויה להימשך בין שעה לשעה וחצי). כשמגיע אליה לקוח שאינו מסוגל לשלם, מספרת רוזנר, היא מורידה את תדירות הטיפולים, ובמקרים מיוחדים - כשנוצרת כימיה טובה בינה לבין המתאמן, למשל - גם תתפשר על התעריף.

"עם 60%-70% מהפונים לאיגוד אין בעיה", אומר כ"ץ. "במי שפונה לאיגוד ומבקש להפחית במחיר, אני אטפל באופן אישי: אמצא לו תלמיד שצריך לעשות סטאז' ויאמן בחינם, או אתקשר אישית לאחד המאמנים ואבקש לעשות את זה יותר בזול".

לפחות בנקודה אחת, המאמנים והפסיכולוגים תמימי דעים: "צריך שלמטופל יכאב בכיס כדי ליצור אצלו מחויבות. מי שמשקיע כסף רוצה תמורה, ויתאמץ בעבורה", אומר כ"ץ. לדברי רוזנר, "יש פה ערך שיווקי לא מודע: אם מישהו שילם הרבה כסף, הוא ישכנע את עצמו שזה עובד. אם יהיו שיעורי בית תעשה אותם - כי אתה לא רוצה לשלם לנצח".

כמובן שבעידן הדוקו-ריאליטי אפשר לקבל טיפול בחינם - ולשלם בחשיפה. זה מה שעושה רוני אפלבוים: הוא נמצא בימים אלה בעיצומם של צילומים לתוכנית דוקומנטרית של "רשת" בשם "המטרה: אושר", שבמסגרתה מתועדים חמישה אנשים שמטופלים על-ידי חמישה מטפלים שונים. אפלבוים מטופל על-ידי מומחה בקבלה. הטיפול עולה לו רק בפרטיותו, שהיא מבחינתו מטבע זול הרבה יותר מכסף. "אני אוהב שמטפלים בי, ועוד בחינם. אם אני צריך להצטלם בשביל זה, אז שיצלמו", הוא אומר. "לי זה ממש לא משנה".



תצלום: גטי אימג'ס


המאמנת דגנית רוזנר. לאימון אין סטיגמה / תצלום: יח"צ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו