בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין לו אלוהים

פרופ' ריצ'רד דוקינס, האתאיסט המפורסם ביותר בעולם, מאמין בעולם פוסט-אלוהי, שאין בו מחבלים מתאבדים, נוצרים קנאים וקדושים מעונים. אנשים דתיים עושים דברים רעים פשוט בגלל שהם דתיים, אומר הפרובוקטור הגדול של מדעי החיים, אלוהים הוא מגלומן מרושע, צמא דם ושונא נשים. הנה, אפילו בן גוריון לא האמין בו, וזה לא עשה אותו פחות יהודי

תגובות

מה שמרגיז כל כך את פרופ' ריצ'רד דוקינס זה העובדה שהוא יודע שהוא צודק ושהרוב המכריע של האנושות טועה. בזמן שהוא למד ונבר ובירר וחקר ובמשך שנים התחמש עד לשיניו בנתונים שהתקבלו מאינספור ניסויים ומחקרים, הם בדו והגזימו ושיקרו והפחידו וטענו בעקשנות שהגישה המדעית שלו אינה רלוונטית לעניין. בעוד שהפתרון שהוא מציע הגיוני, אלגנטי, פשוט ומשחרר, ההזיה שלהם מופרכת, מסורבלת, מוזרה ומדכאת. לכאורה, היה עליהם להשתכנע בצדקתו ולצאת מעבדות לחירות, אבל הם מסרבים. אף שאין באמתחתם ולו שמץ של ראיה שתאשש את ההנחה הביזארית בדבר קיומה של יישות על-טבעית שבוראת עולמות, בעלי חיים ואנשים, קובעת גורלות וקוראת מחשבות, הם ממאנים להיפרד ממנה. טוב להם עם השקר העתיק, התמים והפרימיטיווי שהם מאמינים בו, ואת דוקינס זה מטריף. אין לו אלוהים והוא רוצה שגם לכם לא יהיה.

ריצ'רד דוקינס נהנה לחולל פרובוקציות אבל הוא רחוק מלהיות סתם פרובוקטור. הוא לא רק האתאיסט המוצהר המפורסם ביותר בעולם, אלא גם סופר, איש תקשורת ואינטלקטואל מבריק שאינו חושש להביע את דעתו בתחומים שלכאורה אינם קשורים לחקר הביולוגיה - המקצוע שבו קנה את פרסומו.

מאז כתב לפני 32 שנים את ספרו "הגן האנוכי", שבו הגן על תורת האבולוציה של צ'רלס דארווין, הוריד אותה לרמת המיקרו והתאים אותה למאה ה-20, הפך דוקינס לנער הפוסטר של מדעי החיים. הופעתו הנאה, הכריזמה השופעת ממנו, חוש ההומור הבריטי שבו בורך וכישרון הכתיבה הבלתי מעורער שלו לא איפשרו לאף אחד שהקשיב לו להישאר אדיש אליו. בספר, שהיה לרב מכר עולמי והפך אותו לאדם עשיר, נערץ וגם שנוא למדי, הציג דוקינס את התזה הפרובוקטיווית, לפיה הגן הוא הסוכן האבולוציוני הראשוני שממנו התפתחו החיים כולם.

דוקינס הסביר והדגים כיצד מנגנון הברירה הטבעית שבבסיס המחשבה הדרוויניסטית כלל אינו מתרחש ברמת המינים או הפרטים שמרכיבים אותם, אלא רק ברמת הגנים היחידים. אם לא די בכך שאנשים המאמינים בתכנון תבוני ראו את מסקנותיו של דוקינס כמטרידות ופוגעניות, המדען הבריטי לא הקל עליהם גם בסגנונו. את נזר הבריאה - בני האדם שנבראו לכאורה בצלמו של האל - הוא כינה בלי למצמץ "מכונות הישרדות לגנים", כלים שכל מטרתם היא להפיץ מטען גנטי אל העתיד.

בשלושת העשורים שחלפו מאז לא שקט דוקינס על שמריו. הוא פירסם שורה של ספרי מדע פופולרי רבי מכר (בהם "השען העיוור", "לטפס על הר בלתי סביר" ו"לפרום את הקשת"), כתב בעיתונות מאמרים רבים על דת, מוסר ופוליטיקה, יצר שתי סדרות טלוויזיה דוקומנטריות ("שורש כל רע?" שהפנתה אצבע מאשימה אל הדת ו"אויבי ההיגיון" שבה לא חסך את שבטו מכוהני העידן החדש וההומיאופתיה) והתעמת עם אנשי דת, ידעונים ושרלטנים מכל סוג. בו-בזמן, יחד עם הסופר והפילוסוף סם האריס, הפילוסוף דניאל דנט והסופר והמבקר כריסטופר היצ'ינס, הוא נחשב למוביל זרם מחשבתי אגרסיווי ובלתי מנומס במיוחד, שמכונה אתאיזם חדש.

במשך השנים זכתה עבודתו של דוקינס להכרה ולכבוד רב. הוא מכהן כראש הקתדרה היוקרתית להבנה ציבורית של המדע באוניברסיטת אוקספורד (שבה גם העביר את רוב שנות הקריירה שלו), זכה במספר רב של פרסים ותוארי דוקטור של כבוד, קיבל פרסים יוקרתיים על ספרים ותוכניות טלוויזיה שכתב ויצר, ובשנה שעברה נכנס לרשימת "100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם" של השבועון "טיים". עם זאת, אף שבמשך שנים דיבר מעל כל במה נגד "ההיפותזה של האל" (כפי שהוא מכנה בדיוק מזלזל את האמונה בכוח מטאפיזי עליון), רק לפני שנתיים שיגר סוף כל סוף חץ שלוח אל לב החידה שכה מטרידה אותו: מדוע כל כך הרבה אנשים רציונליים לכאורה, בוחרים להאמין בדבר כה לא הגיוני וכה לא סביר כמו אלוהים, מבלי שיהיו להם הוכחות מוצקות לקיומו.

לחץ שחידד דוקינס הוא קרא The God Delusion ובשנתיים שחלפו מאז יצא לאור לראשונה הוא תורגם ל-31 שפות ונמכר ב-1.3 מיליון עותקים לפחות. הוא חולל מהומת אלוהים בקרב תאיסטים מכל הסוגים, הביא לכתיבתם המהירה של שבעה ספרי תגובה ויצא בארצות הברית לסיבוב הרצאות מצליח, שהזכיר מסע התעוררות דתית של מטיפים דוגמת בילי גרהם או פט רוברטסון. בישראל, שבה הספר יצא לאור לאחרונה תחת השם "יש אלוהים? - האשליה הגדולה של הדת" (הוצאת עליית גג/ידיעות אחרונות), הוא התברג לצמרת המכירות של ספרי העיון בתוך כמה שבועות.

בראיון בלעדי ממשרדו באוקספורד, מספר דוקינס שגודל כנוצרי אנגליקני ולמד בבתי ספר דתיים, עד שהחליט לנטוש את הדת בגיל 15 או 16 בהשפעת תורת האבולוציה של דארווין. "קודם לכן חשבתי שהמורכבות והיופי של החיים לא יכלו להתקיים ללא מעצב, אבל כשנחשפתי להסבר הדרוויניסטי של עולם החי הבנתי שפשוט אין צורך במעצב כזה - שהוא מיותר ושהאבולוציה מספקת הסבר הרבה יותר אלגנטי ליצירת החיים והתפתחותם", הוא אומר.

התעללות בילדים

מדוע המתין כל כך הרבה זמן עד לפרסום "יש אלוהים?" דוקינס מצחקק לשמע השאלה. "למעשה", הוא אומר, "הצעתי את הספר לסוכן שלי בניו יורק כבר ב-98' והוא יעץ לי לא לעשות את זה. הוא אמר לי שיהיה בלתי אפשרי למכור ספר כזה בארצות הברית, כך שוויתרתי וכתבתי ספר אחר במקומו. ב-2005 הצעתי את הספר שוב להוצאה וקיבלתי מייל מתלהב שבו הסוכן אמר לי שכעת הוא סבור שהציבור מוכן לספר כזה. יכול להיות שזה בגלל שהם (האמריקאים) עברו שש שנים עם ג'ורג' בוש. אני חושב שלאנשים ממש נמאס להעמיד פנים שהם מאמינים באלוהים בעוד שהם לא. אני חושב שלאנשים קל יותר כשהם מגלים שמישהו אומר משהו שהם רצו לומר במשך זמן רב".

בספר, דוקינס בהחלט מבטא בקול רם, צלול ובעיקר בלתי מתנצל כל השגה ביחס לדת וכל סתירה שהוא מזהה בה ובהנחת היסוד שעליה היא מבוססת. על פני 570 עמודים תוקף המדען בנחישות של מטיף אוונגליסטי כל היבט אפשרי של האמונה באלוהים. הוא קורא ליהוה (האל היהודי-נוצרי-מוסלמי שזוכה לפופולריות רבה ב-1,500 השנים האחרונות) מגלומן דורש רע, קנאי, הומופוב, מטהר אתני צמא דם ושונא נשים; הוא מצהיר שקיומם של חדי קרן ופיות סביר בדיוק כמו קיומו של אלוהים; את הטענה שהמוסר האנושי נובע מהדת הוא מגחיך באמצעות ציטוט של סיפורי אימה תנ"כיים וטוען בלהט שהורים שמגדלים את ילדיהם להיות "ילדים נוצרים" או "ילדים מוסלמים" למעשה מתעללים בהם וכופים עליהם מערכת שקרית ומזיקה. בין לבין, הוא לועג לתיאולוגיה ("זה כלל אינו נושא"), מתכסח עם "ההוכחות" המפורסמות של תומאס אקווינס מהמאה ה-13 ("זה טיעון זה?") ומלגלג על האפיפיור יוחנן פאולוס השני שהודה ל"התגלות" של מריה מ-1917, הידועה כ"גברתנו מפאטימה", על הצלתו מניסיון התנקשות שבו רק נפצע: מאיפה נובע הביטחון של הכס הקדוש שדווקא גברתנו מפאטימה היתה זו שסייעה בידו, תוהה דוקינס בזלזול, ובכלל - האם הגברת הנכבדת או אלוהים עצמו לא יכלו להסיט את קליע המתנקש, כדי שיפספס את ממלא המקום לחלוטין?

לצד הביקורת, משרטט דוקינס גם עולם פוסט-אלוהי, שיהיה לטענתו אלים פחות וסובלני יותר. הוא מנסה לשכנע שוויתור על האמונה באלוהים אינו בהכרח ויתור על מסורות שנעזרות במנהגים דתיים, ולא נרתע מלנסות להסביר את השאלה המתבקשת: האם ייתכן שעצם קיומה של אמונה דתית הוא בעצם מנגנון אבולוציוני. לצורך זה דוקינס מציע הסבר פסיכולוגי, שלפיו לילדים אנושיים יש נטייה מולדת - ומועילה מבחינה הישרדותית - לקבל את מרותם של מבוגרים בלי יכולת להבדיל בין עיקר לטפל, ושהדת היא רק תוצר לוואי מקרי של נטייה זו.

"מטעמים מצוינים של הישרדות דרווינית, מוח הילד צריך להאמין להורים, ובמבוגרים שההורים אומרים לו להאמין להם", כותב דוקינס. "הילד לא יכול לדעת ש'אל תשתכשך בלימפופו השורץ תנינים' היא עצה טובה, ואילו 'אתה חייב להקריב עז בליל ירח מלא, אחרת לא יירדו גשמים' היא במקרה הטוב ביותר בזבוז של זמן ושל עזים".

אין סיבה להאמין

"קודם כל דתות מבוססות על משהו שאינו אמיתי וזה הדבר הכי חשוב", אומר דוקינס כשהוא נשאל מה כל כך רע בדת. "גם אם הדת היתה טובה מאוד ומשפיעה לחיוב על האנושות, העניין שלי כמדען הוא לברר אם משהו הוא נכון או לא, ואני חושב שיש עדויות חזקות מאוד לכך שכל צורה של אמונה תאיסטית היא פשוט לא נכונה. אני לא צריך לטעון שיש משהו רע בדת, אלא שהיא פשוט באותה קטגוריה כמו אמונה בפיות או בחדי קרן. אין כל סיבה להאמין בפיות ואף אחד לא מצפה ממני שכשהוא יאמר לי שהוא מאמין בפיות אני אתווכח איתו ברצינות".

באמצע המאה ה-20 צפו פילוסופים שהמדע וההיגיון יחליפו את הדת, אבל זה לא ממש קרה. מדוע?

"אני דווקא חושב שזה קורה במקרים מסוימים, למשל בבריטניה ובסקנדינוויה. זה גם קורה בחצי מאמריקה ובחצי אחר שלה זה לא קורה, אבל אמריקה היא מקרה מוזר. זה לא קורה בכלל בעולם הערבי ואני לא יודע מה המצב בישראל. אני מקווה מאוד שלפחות בקרב אינטלקטואלים יש מעבר לאתאיזם. הסיבה העיקרית לכך שזה עוד לא קורה היא חינוך. הדת לא תידחק על ידי המדע מבלי שאנשים ילמדו מדע. המדע חייב להגיע אל מספרים גדולים של אנשים בכל רחבי העולם כדי שיחול שינוי כזה".

גם אם אתה צודק, רוב בני האדם מאמינים באלוהים. אולי האמונה נותנת לאנשים תקווה ונחמה. האם יש משהו רע בכך, גם אם זו אשליה?

"לאו דווקא, אבל נחזור לרגע אל הפיות. אילו מיליוני אנשים בכל רחבי העולם היו מאמינים שישנן פיות בגינה, היית יכול לשאול אותי אם יש משהו רע בכך. התשובה שלי היא שאולי אין בכך שום דבר רע, אבל שכמדען אני מתנגד לאמונה כזאת פשוט כי היא לא נכונה".

אבל אתה חושב שהדת היא גם מרושעת.

"אני בהחלט חושב כך לפעמים. בשם הדת נעשו דברים טובים ודברים רעים, אבל בשבילי זה פחות רלוונטי. אני שואל אם אפשר לצפות לכך שרוע נוצר גם כתוצאה מאמונה דתית, ואני חושב שיש בסיס לצפות לכך אם אתה מאמין שאמונה מצדיקה כל דבר. אם חונכת לחשוב שהאמונה שלך לא זקוקה לשום הצדקה אתה יכול להשתכנע להיות מחבל מתאבד, להטיס מטוסים לתוך גורדי שחקים ולחשוב בצורה כנה ואותנטית שיש לך זכות לעשות את הדברים הללו ושאתה אדם טוב ותמים שיעלה הישר לגן עדן. יש מסלול לוגי שמוביל מאמונה דתית לעשיית דברים איומים. אני חושב שלא קיים מסלול לוגי שמוביל מאתאיזם לרוע. אתאיסטים עושים דברים רעים, אבל לא בגלל שהם אתאיסטים. אנשים דתיים עושים דברים רעים פשוט בגלל שהם דתיים".

האם אתה מאמין בזאוס?

דוקינס מתעצבן במיוחד כשהוא מדבר על הנוצרים האוונגליסטים בארצות הברית ועל ארצות האיסלאם. "44 אחוז מהציבור האמריקאי סבורים שהאבולוציה פשוט לא קרתה ושהמין האנושי נוצר לפני כמה אלפי שנים על ידי אלוהים משום דבר. זה לא מיעוט קטן! 36 אחוז נוספים חושבים שהאבולוציה מנותבת על ידי אלוהים. אתה מבין? כמעט 50 אחוז מאמינים שגילו של כדור הארץ הוא פחות מ-6,000 שנים, בעוד שבמציאות הוא בן 4.6 מיליארד שנים. זה כמו להאמין שהרוחב של יבשת צפון אמריקה, מניו יורק לסן פרנסיסקו, הוא 7 מטרים ו-13 סנטימטר".

דוקינס חושב שאין סתירה בין אי-אמונה באלוהים לבין שימור מסורות בעלות שורשים דתיים. "כשאני הפרופסור הבכיר ביותר בארוחות ערב רשמיות של הקולג' שלי באוקספורד, אין לי בעיה לעמוד ולברך לפני הארוחה, משום שזה מנומס ומשום שלקולג' יש מסורת נוצרית מאז הקמתו - אז אני שמח לשמר מסורת מבלי להאמין בממבו-ג'מבו שמלווה אותה".

אמירות כאלו לאו דווקא משרתות את מטרתו המוצהרת של דוקינס - המרה לאתאיזם - אבל נראה שהוא אינו מסוגל להתאפק. הוא טוען בלהט שהדת אינה צריכה להיות חסינה מביקורת ואינה ראויה ליותר כבוד מכל היפותזה אחרת. "אני מביא בספר ציטוט שאומר שלא צריך לכבד אמונה דתית יותר או פחות מכפי שמכבדים הצהרה של השכן שלך, שטוען שיש לו אשה יפה וילדים חכמים", הוא אומר בטון מחויך. "הדת לא ראויה לכבוד מיוחד. זה טוב להתייחס בכבוד ובנימוס לאנשים אחרים, אבל אין שום סיבה להתייחס לאמונה דתית ביותר כבוד או נימוס מאשר לסוגיות כמו טעם במוסיקה או באמנות".

את הנקודה האחרונה דוקינס מדגים בספר באמצעות ציטוטים מרושעים שאסף מתוך ביקורות מסעדות שהתפרסמו בעיתונות הבריטית. לטענתו, המלים שבהן הוא משתמש כשהוא מבקר את הדת עדינות בהרבה. ועדיין, נשאלת השאלה אם הגישה שלו מועילה למאבק בדת. "זו נקודה טובה ואני חושב שהשאלה היא עד כמה אני צריך לעדן את הטיעונים שלי בגלל סיבות מתחום הטקט", משיב דוקינס. "כמה מהקולגות שלי אומרים לי שכדי להיות יותר משכנע כדאי לי להשתמש במלים עדינות יותר ולהיות פחות בוטה, כי אם לא אעשה את זה אני לא אשכנע אף אחד בשום דבר".

אבל הוא בשלו: "כשנלחמים בקרב פוליטי, כמו זה שמתנהל בארצות הברית נגד הוראת תורת האבולוציה בבתי ספר, כדאי להתפשר, אבל אני לא יכול להביא את עצמי לעשות את זה. זה טוב שיש אנשים שמוכנים להתפשר על האופן שבו הם מציגים את הדברים למען המאבק הפוליטי, אבל זה גם טוב שיש אנשים שעושים את מה שאני עושה".

כשדוקינס נתקל במאמין שמתוודע לראשונה לדעותיו ושואל בתדהמה אם הוא אכן אתאיסט, יש לו שטיק קבוע. "גם אתה אתאיסט", הוא מטיח בבן שיחו וממתין כמה שניות כדי שהמשמעות תיקלט בתודעתו. "האם אתה מאמין בזאוס? בבעל? בת'ור?" הוא שואל רטורית. "אז זהו, גם אני לא - רק שאני לוקח את זה אל אחד הלאה". ואז הוא מחייך.

יקום בלי אלוהים

זו לא הבעיה היחידה של דוקינס. אף שזרמים דתיים שונים, ובמיוחד האוונגליסטים בארצות הברית, משקיעים זמן וממון רב בניסיון להפריך את תורת האבולוציה, או לחלופין למצוא הוכחות להתערבויות אלוהיות כאלו ואחרות באבולוציה, גישתם למדע דואלית. מצד אחד מנסה הדת לאשש את הנחות היסוד שלה תוך שימוש בכלים מדעיים, אך מצד שני היא פוסלת את הגישה המדעית שעל פיה "הכל חקיר", אפילו שאלת קיומו של אלוהים.

"אני חושב שקיומו של אלוהים הוא בהחלט שאלה מדעית, משום שיקום שיש בו נוכחות אלוהית היה יקום שונה מאוד מיקום ללא אלוהים", אומר דוקינס. "קיומה של אינטליגנציה אדירה שנמצאת בשורשי היקום משמעה יקום שונה מאוד מיקום ששום דבר לא נמצא בשורשיו. זה הבדל מדעי, גם אם בלתי אפשרי או קשה מאוד לבדוק אותו.

"למדע אין תשובות על הכל וייתכן שלעולם לא יהיו, אבל זה לחלוטין לא הגיוני לקפוץ משם ולטעון שלדת יש תשובות על הכל. אני חושב שישנן שאלות שהן כל כך מסובכות שגם המדע אף פעם לא יצליח לפתור אותן, אבל מדוע שאנשים יחשבו שהדת יכולה לענות על השאלות הללו? אנשים דתיים משתמשים באלוהים כמו ששחקני קלפים משתמשים בג'וקר - כל מה שאנחנו לא מבינים אנחנו מייחסים לאלוהים, וזה כמובן לחלוטין לא הגיוני".

ולמרות זאת, אחת הטענות העיקריות נגד דוקינס היא שבעוד שהמדע יכול לספק תשובות לשאלות ה"איך", רק הדת מסוגלת לספק תשובות לשאלות ה"למה" כצפוי, דוקינס, שרואה את שאלת קיומו של אלוהים כשאלה מדעית גרידא, שהתשובה עליה חייבת להיות "כן" או "לא", מתחמם רק לשמע הטיעון הזה.

"אני חושב שזה טיעון מטופש", הוא יורה. "אין כל סיבה להניח ששאלות 'למה' הן כאלו שבכלל ראויות שיענו עליהן. בהחלט ישנן שאלות שמתחילות במלה 'למה' שיש לענות עליהן, למשל שאלות שעוסקות במוטיווציות אנושיות כמו 'למה מישהו ביצע מעשה רצח?' או שאלות שמובילות לשאלות גדולות יותר, כמו למשל 'למה מתרחשות רעידות אדמה?' אבל אם אתה שואל 'למה כדור הארץ קיים?' ואתה מתעלם מהתשובה הברורה: דיסק של גז סביב השמש נדחס לתוך עצמו ויצר כוכבי לכת, ובמקום זאת שואל 'מה התכלית של קיומו של כדור הארץ?' אני אומר לך שאין לו תכלית ושעצם העובדה שאתה יכול לבנות משפט שמתחיל במלה 'למה' ונכון מבחינה תחבירית, לא הופך את השאלה שלך לכזאת שיש טעם להשיב עליה".

ועדיין, אנשים רבים אומרים שהאמונה נותנת להם תחושת תכלית.

"הם יכולים לטעון מה שהם רוצים, אבל זה עדיין לא אומר שיש הוכחות כלשהן לאמונות שהם מחזיקים בהן. אין ספק בכך שאמונה יכולה לתת לאנשים תחושת תכלית, אבל אנשים מקבלים תחושת תכלית מהרבה מאוד דברים אחרים - למשל מאמונה מטורפת שהם נפוליאון. זה לא הופך את האמונה הזאת לנכונה".

מקהלה של משוכנעים

הסירוב של דוקינס להתקפל מול אנשי הדת בכל תחום, מעלה את השאלה אם דוקינס רק מטיף למקהלה של אתאיסטים משוכנעים בצדקתם וכלל אינו מגיע אל קהל המטרה האמיתי שלו. "אני חושב שאנשים בעלי אמונה דתית חזקה לא ישתכנעו מהספר, אבל אני חושד שיש אנשים לא מעטים שחושבים את עצמם למאמינים, אבל המחשבה שבכלל קיימת אפשרות לא להיות מאמינים לא עלתה בדעתם", הוא אומר בתגובה. "את האנשים הללו ככל הנראה אפשר לשכנע, משום שיתכן שקצתם בכלל לא יודעים שיש דבר כזה שנקרא אתאיזם. הם פשוט מניחים אוטומטית שכולם מאמינים באלוהים משום שכל האנשים שמקיפים אותם מאמינים בו".

יהודים רבים, אומר דוקינס, נמצאים בדיוק בקבוצה הזאת. "אני חושב שיש הרבה מאוד יהודים שנמצאים במצב שבו יש להם נאמנות תרבותית מובנת לחלוטין למסורת היסטורית ארוכה שיש בה אלמנט של אמונה באל, אבל הם אולי לא מבינים שאפשר להיצמד למסורות התרבותיות וההיסטוריות ולהישאר יהודי נאמן בלי להאמין באלוהים. אני חושב שהאבות המייסדים של מדינת ישראל, כמו דוד בן גוריון, החזיקו בדעה כזאת. הוא לא האמין באלוהים, אבל היה יהודי נאמן. זה נכון גם ביחס לאלברט איינשטיין. אבל יש עוד נקודה: גם אם אני מטיף למקהלה, המקהלה הרבה יותר גדולה ממה שנהוג לחשוב. אני חושב שלעודד את המקהלה לשיר בקול רם יותר ולעמוד על רגליה, זה עדיין דבר שטוב לעשות".

אתה יכול להוכיח שאלוהים לא קיים?

"לא, אבל אני חושב שהקיום שלו הוא מאוד מאוד לא סביר, כך שאני חי את החיים שלי מתוך הנחה שאין אלוהים. ושוב אנחנו חוזרים אל הפיות: אתה לא יכול להוכיח שפיות לא קיימות, אבל אנשים לא אומרים שהם אגנוסטיים לגבי האמונה שלהם בפיות, אלא שהם פשוט לא מאמינים בפיות, וזאת גם העמדה שלי ביחס לאלוהים".

איך יהיו חיינו בלי דת טובים יותר?

"אתחיל בכמה דוגמאות קיצוניות. בעולם בלי דת לא יהיו מחבלים מתאבדים שהמוטיווציה שמפעילה אותם היא בעיקר דתית. האשימו אותי שאני תוקף את המיעוט האלים, אבל מספיק מיעוט כזה כדי ליצור הרס אדיר. נכון שרק מיעוט מקרב האנשים הדתיים מוכן להגיע לקיצוניות של לפוצץ דברים, אבל נכון גם שהרוב המכובד הוא זה שמלמד אותנו ואת הילדים שלנו שלקבל דברים על בסיס אמונה בלבד ובלי הוכחות זה דבר שמתקבל על הדעת. במצב כזה נחוץ רק מיעוט קטן שייקח את התפיסה הזאת ברצינות כדי על שיהיו אנשים כמו מחבלים מתאבדים.

"כמו כן, אני חושב שהעולם יהיה טוב יותר בלי דת כי כשהתודעה האנושית תהיה חופשייה משלשלאות האמונה, המסורת והסמכות של הדת, אנשים יוכלו לפקוח את עיניהם ללמוד על העולם האמיתי. זו חוויה משחררת מאוד".

אז כל זה עתיד לקרות?

"אני לא יודע. בימים שבהם אני אופטימי אני מקווה מאוד שכן, אבל בימים שבהם אני פסימי יותר ובוחן את מה שקורה בעולם המוסלמי, שבו ההוראה של האבולוציה פשוט לא קיימת, אני נהיה פסימי מאוד. לעומת זאת, אם אתה מסתכל על מה שקורה במדינות סקנדינוויה ובמידה מסוימת אפילו על מה שקורה בבריטניה, אתה תראה שיש טרנד גדול מאוד של התרחקות מהדת. אני חושב שיש ראיות חזקות לכך שהשכלה, ובמיוחד השכלה מדעית, מביאה לירידה באמונה הדתית, כך שזה נותן לי תקווה. ושוב, כשאני מסתכל על סעודיה או כוויית, או בעצם על כל מקום בעולם המוסלמי שבו אף אחד אינו אתאיסט, האופטימיות הזאת נעלמת".*



פרופ' ריצ'רד דוקינס. אנשים דתיים משתמשים באלוהים כמו בג'וקר: כל מה שאנחנו לא מבינים אנחנו מייחסים לו


מריה מפאטימה. הצילה את האפיפיור ממוות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו