בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שרבין הקשיב לו

אל"מ (בדימוס) אברהם ליף, איש מחקר מודיעיני, 1927-2008

תגובות

אברהם ליף (ליפשיץ) נולד בעיירה סטופניץ שבפולין. בגיל רך עבר עם משפחתו לליל שבצרפת, שם זכה לחינוך כללי בנוסף ללימודיו ב"חדר". ב-1942 גורשו הוריו, אחד מאחיו ואחת מאחיותיו לאושוויץ, ואילו הוא מצא מקלט אצל כומר כפרי ובנו הרופא. בעדותו ביד ושם סיפר כי הוצג כבן משפחה, בשם לואי דובוס, "הגם שכל הופעתי, ילד צנום עם עיניים יהודיות יוקדות, עמדה בסתירה עם חזותם של בני המשפחה". אחר כך מצא מקלט אצל מאדאם רוסל, מנהלת סנטוריום לילדים, ששתי אחיותיו האחרות הועסקו בו במסווה של אחיות רחמניות.

בנובמבר 1946 הגיע אברהם לארץ בספינת המעפילים "לטרון", שעל סיפונה היתה גם אסתר, ניצולת אושוויץ, שתהיה לאשתו ואם בנותיו מאירה ורבקה. הספינה נתפסה על ידי הבריטים, והמעפילים גורשו לקפריסין. אחרי שבעה חודשים הורשו אברהם ואסתר לעלות לארץ. אברהם היה מראשוני המתגייסים לצה"ל, ולחם בתש"ח בחטיבת גולני.

אחרי המלחמה הצטרף למודיעין, ובשנים 52'-55' שירת בנספחות צה"ל בפאריס. במלחמת סיני היה קצין קשר לטייסים הצרפתים שהוצבו בארץ כדי להגן על שמי המדינה, ואחר כך חזר לעסוק במחקר המודיעיני. תא"ל (בדימוס) עמוס גלבוע, פקודו לשעבר, קורא לו "אבי הרוחני" ומעלה על נס את רוחב ידיעותיו, קפדנותו והכבוד שרכש למלה הכתובה. "המחקריסט האולטימטיווי", קורא לו תא"ל (בדימוס) מאיר אלרן, גם הוא מפקודיו.

שלמה מרום, השגריר לשעבר בהונגריה, מציין שערב מלחמת ששת הימים העריך אברהם כי האמריקאים ייתנו "אור ירוק" למהלומה ישראלית ראשונה, ובעקשנותו שיכנע בצדקתו את המערכת כולה. אחרי המלחמה יצא לשרת בשגרירות ישראל בוואשינגטון, בתקופת מלחמת ההתשה, והציר המדיני אז, יוסי בן אהרון, אומר כי "השגריר רבין האזין בקשב רב להערכותיו".

אחרי מלחמת יום הכיפורים התמנה לראש המחקר המדיני באמ"ן, ואחרי שהשתחרר ב-1976 הצטרף ליחידה לביטחון לאומי בראשות אברהם טמיר, שנזכר, "לא הייתי זז בלי אברהם ליף". הוא היה חבר בצוות המו"מ עם הסורים בשנות ה-90, והשגריר איתמר רבינוביץ אומר, כי "אברהם הצטיין בדיונים בחריפותו ובניתוחיו החדים". "אחד היהודים הטובים שהיו לנו במחקר המודיעיני", פוסק ראש אמ"ן לשעבר, שלמה גזית.



אברהם ליף



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו