בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אל תשאל אשה כמה ילדים יש לה"

ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון הזכויות בעבודה במשרד התמ"ת, נחושה ליצור חברה ללא אפליה ומעדיפה להגיע ליעד תוך שיתוף פעולה עם המעסיקים, אבל מי שינסה להתחמק - יפגוש אותה בבית המשפט

תגובות

>> ציונה קניג-יאיר, הנציבה הארצית בנציבות שוויון זכויות בעבודה שהוקמה השנה במשרד התמ"ת, היא אדם נעים הליכות. קשה לתפוס אותה אפילו מרימה את קולה. ואולם, כבר בפגישה הראשונה שלה עם אבי ברק, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים, היא הצמידה אקדח לרקתו.

"אני יכולה להעלות כל שבוע מנכ"ל מפורסם של חברה תעשייתית מובילה על דוכן העדים בגלל אפליה בעבודה. אם אתה רוצה שזה לא יקרה, כדאי שתשתף פעולה", הבהירה קניג-יאיר לברק. ברק, ואחריו מנכ"ל התאחדות התעשיינים יהודה שגב ונשיא ההתאחדות שרגא ברוש, מיהרו להתיישר והבטיחו לשתף פעולה. בימים אלה עברה אליהם חוברת הנחיות שמיועדת להפצה בכל המגזר העסקי, עם הבהרות של "אל תעשה" בנושא אפליה בעבודה, כולל דוגמאות מרתיעות מפסיקת בתי המשפט. הדוגמאות מפרטות קנסות בסך עשרות אלפי שקלים בכל מקרה של אפליה, שהוטלו על מעסיקים במשק - בגין משפט פוגע, שכר מפלה בין גברים לנשים או שאלות על משפחה ומילואים כבר בראיון עבודה.

"חשוב לי שיתוף הפעולה עם התעשיינים. ביקשתי שהם יאמצו ויפיצו את חוברת ההנחיות למעסיקים, שהיא בבחינת הסבר מהו הנוהל התקין. בדרך זו הם יקבלו אחריות וימליצו לפעול לפי החוברת", אומרת קניג-יאיר. אף שבתביעה הראשונה שתגיש נגד תעשיין מוכר צפויים להתפוגג החיוכים ושיתוף הפעולה, היא אינה מוותרת על הניסיון לקדם יחד את הנושא, ואף מציעה את משרדה למעסיק ולעובד להתייעצות מוקדמת לפני נקיטת צעדים, שהדרך חזרה מהם עוברת רק בבית המשפט.

"אם עובד מראה לי שיש אפליה במקום העבודה שלו, החוק מאפשר לי כבר למחרת להגיש כתב תביעה נגד המעסיק. אני לא צריכה חקירות מסועפות, זו לא חקירה פלילית, זה נושא אזרחי", היא אומרת. "בנוסף, אם מגיעה אלי תלונה על אפליה בשכר של עובדת מול עובד בתפקיד דומה, יש לי סמכות להגיע למעסיק ולהורות לו בצו להראות לי את הנתונים של השכר של האחר ולהשוות. הסמכות לתפוס בצו את הנתונים זה משהו נדיר. אני לא צריכה ללכת לפני זה לבית דין לקבל אישור. הספקנים יאמרו שניתן לבקש נתונים רק כשנפתח תיק נגד המעסיק, אבל זה לא כתוב בחוק". לדבריה, בימים האחרונים הגיעה אליה תלונה על בעיות רבות של פערי שכר באחת החברות, ובכוונתה להתייצב במשרדי החברה לבדוק מה קורה שם, מבלי לחשוף את שם המתלונן. "יש לי אפשרות לייצג את הנציבות, לא רק עובד או עובדת", היא מסבירה.

"'מה תעשי? תתבעי אותי?' אז תבעתי"

אחד התיקים שבהם טיפלה קניג-יאיר בנחישות בשנים האחרונות היה זה של איינעלם אבביטו, שהיתה עובדת ניקיון בחברת אשמורת איי.אס.אס. בחודש השביעי להריונה היא הפסיקה להישלח לעבודה, אף שהמשיכה להתייצב במשרדי החברה כל בוקר. קניג-יאיר, שכיהנה באותו זמן כיועצת משפטית בשדולת הנשים, התנדבה לייצג אותה ללא תשלום.

"אחרי שקראתי את התיק פניתי לחברה ודיברתי עם סמנכ"ל משאבי אנוש", משחזרת קניג-יאיר. "ביקשתי שישלם לאבביטו את מה שמגיע לה על פי חוק, כ-3,000 שקל. הסמנכ"ל אמר שהוא מוכן לבוא לקראתי ולתת 1,000. אמרתי לו שזה לא מספק והוא השיב: 'מה תעשי, תתבעי אותי?' אז תבענו אותו. במשך ארבע שנים ייצגנו את אבביטו. בבית הדין לעבודה נפסקו לטובתה פיצויים בסך 35 אלף שקל, ובנוסף הוטל על המעסיק קנס של 270 אלף שקל". בסופו של דבר, בבית הדין הארצי לעבודה בוטל הקנס, שהיה עניין פלילי שחרג מסמכות בית הדין האזורי, אך התשלום לאבביטו עלה ל-80 אלף שקל.

הזדמנות היסטורית לשינוי יחסי עובד-מעביד

הקמת הנציבות החלה בהחלטת הכנסת בדצמבר 2005, שאישרה תיקון לחוק שוויון זכויות בעבודה, ונמשכה בינואר 2007, בהחלטת ממשלה להקים את הנציבות והחלה להתבצע בדצמבר 2007, עם מינויה של קניג-יאיר. בשלב זה נמצאת הנציבות בשלבי הקמה ואיוש תפקידים מרכזיים, ובהקמת ועדה חיצונית מייעצת שתמנה 21 חברים.

בד בבד, מנצלת קניג-יאיר את הזמן לשיחות תיאום עם מעסיקים. עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, אמנם לא מצא עדיין זמן להיפגש עמה, אבל אחרים בהסתדרות כבר שמעו את האני מאמין שלה, וכמוהם נציגי מעסיקים נוספים, כמו נשיא לשכת הארגונים העצמאיים, יהודה טלמון. בהמשך ייעשה מיפוי של הארגונים ללא כוונת רווח הפועלים בתחום, וייווצר קשר מסודר גם עמם.

קניג-יאיר הגיעה למשרד התמ"ת לאחר שכיהנה כיועצת משפטית בשדולת הנשים ובעמותה לקידום זכויות נשים. בנציבות שוויון הזכויות היא רואה אתגר והזדמנות היסטורית לשינוי יחסי עובד-מעביד במשק. "החזון שלי הוא שוק עבודה נקי מאפליה, שמוטמע בו השוויון. זה עניין שחורג מעבודה ונוגע בביטחון האישי ובדימוי העצמי של כל עובד", היא אומרת.

"בישראל ישנם חוקים נאורים ומתקדמים, חלקם מהנאורים בעולם, כמו בנושא הטרדה מינית, אך לצערי אין הלימה בין חקיקה לאכיפה בשטח, ויש המון אפליה בעבודה", אמרה. "המשימה והחזון שלנו הם מיגור אפליה והטמעת שוויון. על פי החוק, יש לנו סמכויות תביעה. אם מעסיק מפר החוק ומפלה לרעה עובד, אפשר להגיע לנציבות, שיכולה לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה בשם עצמה, או בשם אדם ספציפי, או בתביעה ייצוגית.

"יש הרבה אפליה בשוק העבודה. הנושאים היותר בעייתיים הם מגדר, לאום ודת, כל אלה אסורים על פי החוק", אומרת קניג-יאיר. "גם נושא הגיל מתעצם בשנים האחרונות, על רקע ההתפתחות הטכנולוגית, ועובדה היא שבישראל יש דינמיקה מאוד מסוימת סביב הכוח הצעיר. אנחנו רואים שמי שבשנות ה-30 לחייו יכול להיכנס בקלות לשוק העבודה ויכול לתפקד בשעות לא שגרתיות, אך אין מספיק ניצול של הון אנושי של מי שיש לו ניסיון 30 שנה. עם זאת, החברה התקדמה ואני חושבת שהיא יותר פתוחה לשמוע ונכונה לעבור לשלב הבא".

שרת ההסברה

קניג-יאיר מתייחסת בהבנה למקורות האפליה בעבודה, אך אין לטעות בנחישותה למגר אותה ובחוסר הסלחנות שתגלה כלפי העובר על החוק.

"אפליה נובעת מדעות קדומות, ולכל אחד מאתנו יש כאלה. היא יכולה להיות על רקע מין, נטייה מינית, גזע, דת, לאום, הורות, הריון, מילואים או השתייכות פוליטית. יש הרבה ערבים שלא מתקבלים לעבודה בגלל שהם ערבים, או נשים שלא מקבלות שכר שווה לגברים בתפקיד זהה בגלל שהן נשים. הרבה פעמים לא קל לאתר את האפליה, אבל אנשים מסתובבים בתחושת קיפוח", היא אומרת.

החוק הסמיך את קניג-יאיר להסביר, והיא רואה בכך מהלך לא פחות חשוב מתביעה. "צריך להגיע למצב שבו שוק העבודה מקבל מידע בצורה כל כך טובה, שלא מגיעים לאפליות. חלק נובע מכך שמעסיקים ועובדים לא יודעים מה מותר ומה אסור. לדוגמה, לא תמיד מעסיק יודע שאסור לשאול אשה שאלה שלא היה שואל גבר".

מלבד הסברה, מעניק החוק לקניג-יאיר ואנשיה סמכויות פחות מוכרות. "יש לנו מנדט להצטרף לדיוני בית משפט בהליכים קיימים ולתת חוות דעת מקצועית בתיקים שעוסקים באפליה, ויש לנו הבנה בעניין גם עם נשיא בית הדין לעבודה סטיב אדלר".

אף שהרשות תחל לפעול רשמית עם איוש תקניה רק בעוד כמה שבועות, קניג-יאיר מקבלת פניות בדואר האלקטרוני בנושאי אבטלה ומשיבה עליהן. "אנשים לא יודעים, שראיון עבודה הוא סוג של התקשרות עובד-מעביד, גם אם אתה עדיין לא עובד בחברה. לגבי ראיונות, שאלו אותי אם אפשר לשאול על המצב המשפחתי, שירות מילואים וכמה ילדים יש לך. נוטים לשאול אשה כמה ילדים יש לך ואיך תסתדרי, וגברים נשאלים כמה מילואים יש להם ואיך יסתדרו עם זה בעבודה. אלה שאלות לא רלוונטיות ואני מציעה שכלל לא יישאלו. שהמראיין יתמקד בשאלות מקצועיות ובדרישות המקצועיות של העבודה. מצב משפחתי לא רלוונטי בראיון עבודה ואני מציעה בכלל לא לרשום אותו בקורות החיים.

"גבר דתי שאל אותי אם אפשר לפסול את מועמדותו בגלל שהוא לא יכול לעבוד בשבת", מוסיפה קניג-יאיר. "יש ענפים שדורשים משמרות ולא ניתן לפסול עובד על רקע דתי. בנוסף, שני עובדים פנו אלי בטענה שהם מרגישים שלוחצים עליהם לפרוש בגיל 52-53, לצאת לפנסיה מוקדמת. הם שמעו ש'רוצים להביא כוח צעיר'. למישהי אחרת אמרו שהיא לא כל כך יעילה ורוצים להביא במקומה מישהי צעירה יותר". זו אפליה על רקע גיל, שאסורה על פי החוק".

לא רק המגזר העסקי על הכוונת של קניג-יאיר. "הכללים חלים על המגזר העסקי ועל הממשלה כאחד. המדינה צריכה להוות דוגמה לשוק ולהיות חוד החנית במיגור האפליה. כבר התחלתי לקבל תלונות מתוך הממשלה. שאלו על שכר שווה, מכרזים, אפליה מתקנת במכרזים וקידום מפלה".

מי שמצליח להוכיח שהפלו אותו בעבודה, יכול לקבל בבית המשפט פיצוי כספי. בעשור האחרון התרבו פסקי הדין התומכים בעובדים שחוו אפליה במקום העבודה. הפיצויים עומדים בדרך כלל על עשרות אלפי שקלים ישירות, ועשרות אלפי שקלים נוספים בגין עוגמת נפש. אם תיק נמשך כמה שנים, ישנו תשלום רטרואקטיווי. עם זאת, בתי דין לא מרבים לכפות החזרת עובד לתפקידו. "קשה לכפות יחסי עובד-מעביד על מעסיק", טוענת קניג-יאיר, "לכן רק במקרים קיצוניים בית הדין יורה על החזרת עובד שפוטר".



ציונה קניג-מאיר. "בישראל אין הלימה בין חקיקה לאכיפה בשטח ויש המון אפליה בעבודה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו