בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה וחצי להקמת החברה לנכסי הנספים, רק 10 קיבלו כסף

החברה להשבת נכסי הנספים, שהוקמה ב-2006, מואשמת בסחבת. מנהל החברה הטיל את האחריות לעיכוב דווקא על הבנקים והאפוטרופוס הכללי

תגובות

מיכאל אייזנבוד היה תלמיד בן 13 בגימנסיה העברית בעיר פוניבז' שבליטא, כשאביו נסע לכנס הרופאים הציוניים בארץ ישראל ב-1936. הד"ר חיים בן-ציון אייזנבוד, שתיכנן להגר עם משפחתו לישראל, פתח חשבון ובו מעל אלף לירות בבנק "אנגלו-פלשתין" - אחת הדרכים לקבל אישור עלייה משלטונות המנדט הבריטי. הוא המשיך להפקיד כספים בחשבון עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. ב-1941 נלקח הד"ר מיכאל אייזנבוד עם עוד 7,000 יהודי פוניבז' לבורות הירי שליד העיר ונורה למוות. בניו, מיכאל ואליעזר, נמלטו קודם אל האזור הסובייטי והעבירו את המלחמה כחיילים בצבא האדום.

ב-1973 עלה אליעזר לישראל וביקש מהבנק, שזכה כבר לשם "בנק לאומי", להעביר לו את החשבון. ב-1979 עלה גם מיכאל. שלושה עשורים הם רדפו אחרי הכסף ללא הועיל. "בבנק לאומי היו מאוד אדיבים, אבל אמרו שהכסף עבר לאפוטרופוס הכללי", אמר.

ב-2005 פנו האחים לוועדת החקירה לטיפול בנושא נכסי נספי השואה המוחזקים בישראל, בראשות ח"כ קולט אביטל (עבודה). במארס 2007, עם הקמת החברה להשבת רכוש נספי שואה, הועבר עניינם לטיפול החברה ובפברואר השנה קיבלו השניים 300 אלף שקל - 70% מערך החשבון לפי החברה. מצבם של מיכאל ואליעזר טוב לעומת אלפי יורשים אחרים, שעניינם נדון אתמול בוועדה לביקורת המדינה בכנסת - רק עשרה יורשים קיבלו עד היום כספים מחברת ההשבה שהחלה לפעול לפני כמעט שנה וחצי.

בדיון שנערך אתמול בכנסת, מסרו מנהלי חברת ההשבה נתונים מעודכנים לגבי פעילותם. החברה הוקמה בסוף 2006, על פי חוק מיוחד שחוקקה הכנסת במטרה לאתר את כל הנכסים שנרכשו או הופקדו בארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה על ידי יהודים שנרצחו בשואה, ולהעביר את הנכסים לידי יורשיהם. מאז תחילת פעולת החברה, במארס 2007, חצי ביקורת מופנים אליה מכל הצדדים.

עד סוף החודש שעבר, איתרה החברה והעבירה לרשותה נכסים בשווי כולל של כ-750 מיליון שקלים. הנכסים - קרקעות, דירות, ניירות ערך, חשבונות בנק ומניות של חברת י.ק.ט (אוצר התיישבות היהודים) - הוחזקו על ידי האפוטרופוס הכללי, הקרן הקיימת, בנקים, וכן על ידי מוזיאון ישראל, המחזיק ביותר מאלף פריטי אמנות שהיו שייכים לנספים.

החברה פירסמה רשימת שמות של 66 אלף בעלי נכסים שנספו בשואה, המופיעה באתר האינטרנט של החברה. עד סוף החודש שעבר, הוגשו 6,604 בקשות של יורשים פוטנציאליים. רק 105 בקשות של 115 יורשים אושרו ורק כ-10 מתוכם קיבלו כבר את כספי ירושתם. החברה מנמקת את המספר הנמוך של בקשות שאושרו בכך שהחוק מחייב אותם להמתין שנה מיום פרסום הנכס (רשימת הנכסים הראשונה התפרסמה ביוני 2007) לפני שהיא מעבירה כסף ליורשים, כדי לאפשר לכל היורשים הפוטנציאליים הזדמנות להגיש בקשות.

בעקבות הביקורת הציבורית הקשה, הודיעה לפני ארבעה חודשים החברה שהיא מקציבה סכום של מאה מיליון שקלים לרווחת הניצולים. מתוך סכום זה, 10,500 ניצולים נזקקים כבר קיבלו מענקים של 6,000 שקלים כל אחד.

יו"ר החברה, אברהם רות, האשים בישיבה את הגופים השונים המחזיקים בנכסים שהם אשמים בסחבת שנוצרה. "המוסדות אינם מקיימים את החוק," אמר רות, "אנחנו צריכים להילחם על כל אינפורמציה". בין השאר הוא האשים את הקק"ל, האפוטרופוס הכללי ואת הבנקים בכך שאינם מזדרזים להחזיר את הנכסים.

נציגת משרד המשפטים שנכחה בדיון הסבירה שהאפוטרופוס הכללי התעכב מכיוון שערך מכרז לקביעת ארבעה משרדי רואי חשבון שיקבעו את השווי המדויק של נכסי הנספים. דוברת קק"ל מסרה כי "כל השטחים של נספי שואה שנוהלו בידי קק"ל הועברו לחברת ההשבה". דובר בנק לאומי אמר ש"חברת ההשבה העבירה לנו רשימה של 1,200 חשבונות לפני כמה חודשים בסכום מצטבר של 130 מיליון שקל. בדקנו שם שם, בארכיונים.. חלק מהם אינם נספי שואה, חלק בכלל מתגוררים בארצות אויב והעברנו להם תשובה מאוד מפורטת לגבי כל שם לפני כשלושה שבועות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו