בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עזר ויצמן, המעטפות והמדרון החלקלק

כיסוי הוצאות

תגובות

<<אברהם הירשזון מודה שקיבל כסף מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), אך הסיפור רק מתחיל.

קו ההגנה שלו, כפי שנוסח על ידי פרקליטו יעקב וינרוט, הוא כי הכספים שקיבל במזומן, במעטפות, הם כספי הפיצויים שהגיעו לו כדת וכדין מהע"ל על כהונתו כיו"ר פעיל, שהסתיימה לפני בחירתו לכנסת. הירשזון מודה כי היה צריך לדווח על הכסף מכוח ההנחיות החלות על חברי כנסת, אבל טוען כי האי דיווח הוא לכל היותר עבירה אתית, לא פלילית.

האומנם? וינרוט זוכר בוודאי איך חילץ לקוח אחר שלו, נשיא המדינה המנוח עזר ויצמן, מבית הנשיא למעונו בקיסריה ללא כתב אישום. לחילוץ ההוא משמעות בעייתית מבחינת הירשזון. ויצמן נחשד בכך שקיבל במשך שנים, גם בתפקידים ממלכתיים, כספים מאנשי העסקים אדוארד סרוסי ורמי אונגר. הוא טען כי הכספים ניתנו לו כמתנות מתוך חברות עמוקה שגבלה בהערצה. לפחות במקרה של סרוסי, הפרקליטות התקשתה להפריך את הטענה הזאת.

היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל התלבטו אז אם העובדה שויצמן לא דיווח על הכסף שקיבל - כנדרש בכללי ועדת אשר למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגניהם - היא עבירה פלילית של הפרת אמונים. באותם ימים הערימו בתי המשפט על הפרקליטות דרישות שהקשו מאוד על הרשעה בעבירה של הפרת אמונים.

רובינשטיין החליט לסגור את התיק נגד ויצמן, אבל לשגר מסר לשרים. וינרוט ודאי זוכר את המסר: "במבט צופה פני עתיד, כלפי עובדי ציבור בכלל... נראה לי... כי ייתכנו מקרים שבהם הפרת הכללים הללו, שתכלול קבלת כספים ואי דיווח, יהא מקום לראותה... בנסיבות כל מקרה לגופו - כנכללת בעבירת הפרת האמונים".

רובינשטיין הוסיף: "יש צורך בקביעה נורמטיווית, המאותתת לאנשי הציבור כי כגון דא, אם יישנה, עלול להביא את הדברים לכלל העבירה של מרמה והפרת אמונים". אם לא כן, הזהיר, צפוי מדרון חלקלק שבו "האחד נוטל לעצמו היתר מועט, השני מגדיל לעשות, והשלישי כופל ומשלש".

וינרוט, שמכיר את אזהרתו של רובינשטיין, מנסה לנצל פרצה: חובות הדיווח על פי כללי ועדת אשר אינן חלות על פנסיה או הסדרי פיצוי דומים. הירשזון טוען כי הכספים שקיבל מהע"ל היו פיצויי פרישה, וכי הופתע לגלות כי הנושא לא הוסדר בכתובים. זו טענה המזכירה את קו ההגנה של שמחה דיניץ המנוח. דיניץ הואשם שהשתמש בכרטיסי אשראי של הסוכנות היהודית למטרות פרטיות. הוא זוכה לאחר שהתקבלה טענה בנוסח "מה? הנהלת החשבונות לא עשתה הפרדה בין ההוצאות? לא ידעתי". גם הירשזון, בתשובתו לאישומים, טוען כי "נדהם לגלות" שנושא הפיצויים שלו לא תועד. כך מקבלים פיצויי פרישה? במעטפות? בית המשפט יצטרך להכריע.

מטרידה העובדה שהירשזון מעלה את ההסבר רק כעת. לטענתו, חשש שיטפלו עליו האשמות שווא בחקירה שהתבססה על עדות של מנכ"ל הע"ל, יצחק רוסו, שהיה מסוכסך עמו. מדוע לא העלה את הגרסה בשימוע? בית המשפט יידרש לקבוע איזה משקל אפשר להעניק לגרסה מאוחרת זו, וגם אם יש בה אמת - כי תיעוד כנראה אין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו