בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם רייטשיק היה מוכרח למות

מותו של רב, פעיל נערץ למען ילדי צ'רנוביל - לאחר שרבנים סירבו לאפשר לקצור את ריאתה של אשה שמתה מוות מוחי - מעורר שאלות מטרידות בחב"ד

תגובות

כמקובל בחסידות לובביץ', בהלוויה שיצאה ביום ראשון בצהריים מכפר חב"ד כמעט שלא נאמרו הספדים, אבל מפה לאוזן, בין אלפי המשתתפים, נלחשה בכאב שאלה רגישה: האם היה אפשר להציל את חייו של הרב יוסי רייטשיק? הוא מת ביום ראשון בבוקר ממחלה קשה, לאחר שהוחמצה הזדמנות להשתיל בגופו את ריאותיה של חולה שמתה מוות מוחי. הייתכן שהפעיל הנערץ בן ה-54, אב לשישה, היה נותר בחיים לו נמצא פוסק הלכה בעל משקל שיתיר את ההשתלה?

"יש מרירות, אבל כולנו יהודים דתיים", אמר חיים יעקב ליבוביץ', חבר של המנוח ואיש עסקים. "יוסי היה חבר נפש שלי. בהלוויה בכיתי כמו שלא בכיתי שנים. ההרגשה היא נוראה, אבל אני מבין את זה. זו ההלכה. יוסי, כל החיים שלו היו בשביל הזולת. ולדעתי, אם היו שואלים אותו מה לעשות, ובידו דברי הרבנים, אני לא חושב שהוא היה אומר לעשות אחרת. אולי היה מתבלבל, אבל מציית".

רייטשיק נודע בעיקר בזכות מיזם הדגל של אגודת צעירי חב"ד - פרויקט צ'רנוביל. מאז 1986 פועלת החסידות להעלות לישראל ילדים יהודים שנפגעו באסון הדליפה מהכור הגרעיני באוקראינה, וסובלים ממומים ומחלות. עד כה עלו לישראל יותר מ-2,500 ילדים, ובימים האחרונים הגיעה קבוצה נוספת. "הוא מסר את נפשו למען ילדי צ'רנוביל", אמר יו"ר האגודה יוסף אהרונוב. "הוא הכיר ואהב כל אחד מאלפי הילדים הללו".

בשנים האחרונות לקה רייטשיק במחלת ריאות קשה, אך למרות דרישות הרופאים לא שבת ממלאכתו גם בחודשים האחרונים שבהם הידרדר מצבו. רק לפני שבועיים וחצי היה אמור לצאת לארה"ב, בתקווה למצוא תרומת ריאות, אבל ערב הנסיעה התמוטט, והובהל לבית החולים בילינסון במצב קשה.

בני משפחתו תלו את כל יהבם בחולה אחרת, שאושפזה בבית החולים כמה ימים לאחר מכן לאחר אירוע מוחי, והרופאים קבעו כי מתה מוות מוחי. בשעות הערב של יום חמישי שעבר פנו הרופאים לבני משפחת החולה, אשה דתייה שבעצמה עברה השתלת כליה בעבר, וביקשו את הסכמתם לנתיחה. בניה שאלו בעצתו של רב ליטאי המקובל עליהם. הוא אסר בתוקף לקצור את ריאות האם, וקבע כי יהיה זה מעשה רצח. בשעת לילה מאוחרת הפעילו חבריו של רייטשיק סוללה של רבנים ועסקנים כדי להביא לפסיקה אחרת, והגיעו עד ביתו של הרב עובדיה יוסף בירושלים.

בניגוד להשתלת כליה, השתלת איברים חיוניים כמו ריאות ולב, יכולה להתבצע רק מגופו של חולה במצב של מוות מוחי המונשם באופן מלאכותי. לאחר מותו הלבבי של "התורם" אין טעם בתרומה. בסוגיה זו ניטש ויכוח אתי-רפואי בכל העולם, והיא היכתה גלים גם בעולם ההלכה. בעוד שפוסקי ההלכה האשכנזים, בראשות הרב יוסף שלום אלישיב, רואים בנטילת איברים חיוניים "שפיכות דמים" גם אם מדובר בחולה שמוחו גווע, יש פוסקים המתירים זאת בתנאים מסוימים. האחרון היה הרב הראשי שלמה עמאר, שחיבר פסק שהיה הבסיס לחוק מוות מוחי נשימתי, שעבר בכנסת במארס השנה.

"מעיקר הדין המוות נקבע עם מות המוח כולו, כולל גזע המוח, והפסקת הנשימה באופן בלתי הפיך", קבע הפסק, שבכיר הפוסקים הספרדים, הרב עובדיה יוסף, צירף אליו את חתימתו. הרב עמאר הבהיר אז, כי לא התיר באופן גורף נטילת איברים חיוניים מגופו של אדם שמת מוות מוחי.

ביום חמישי בלילה הגיעה הסוגיה לאחד מבניו של הרב עובדיה יוסף, בעצמו רב מוכר, שהבהיר לפונים כי לא ימצאו את מבוקשם אצל האב. "הבן אמר לי, ?אבא כועס על הפסק של הרב עמאר'", סיפר ליבוביץ'. "הוא אמר שנכון שזה לא רצח, אבל שהוא לא יכול להתיר את ההשתלה. אני לא יכול להתווכח עם זה. אי אפשר לצפות מרב רק שייתן הרגשה טובה".

הניסיונות למצוא פוסק הלכה שיתיר את ההשתלה ויהיה מקובל על בני משפחת החולה נמשכו עד סמוך לשעה 2 בלילה, ואז נמסר על מותה. רייטשיק שרד עד יום ראשון בבוקר, ואז מת אף הוא.

ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על אתיקה רפואית במשרד הבריאות, אמר כי אין ללמוד מתגובת הבן שהרב יוסף חזר בו מפסק ההלכה. "היו מקרים, לא אחד ולא שניים, שהביאו לפני הרב עובדיה את כל הנתונים, והוא אמר לתרום. מה שקרה כאן הוא שהאשה נפטרה לפני שהספיקו לבצע את הבירורים הנדרשים", אמר. על הרקע הזה אמר דובר חב"ד, מנחם ברוד, כי "יש צער, לא כעס, על כך שנחרצו כאן דיני נפשות, ואולי אם היו נכנסים יותר לעובי הקורה ומביאים את זה לפוסקים הגדולים - זה היה אחרת. בסופו של דבר זו שאלה הלכתית טהורה, אבל רצינו שיישבו עליה ?הגדולים'. יש הבדל בין דיון הלכתי עקרוני לבין דיון שבו חולה מוטל לפנינו. זה מקרה שהיה מחייב דיון מעמיק. ודאי שאין מה לכעוס על משפחת האשה, שביקשה פסק הלכה. אני לא נמצא במקום שאני יכול להתווכח עם זה".



הרב רייטשיק (משמאל) עם קבוצה מילדי צ'רנוביל. מסירות ללא גבול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו