בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שרלוק הולמס של חיפה

קרל זינגר, בלש עברי, קצין משטרה במהומות ואדי סליב, 1914-2008

תגובות

קרל זינגר נולד בוושקוביץ (אוקראינה, אחר כך רומניה), ובנעוריו הקים את סניף בית"ר בעיירה. בסתיו 1933 קיבל סרטיפיקט הודות לנישואים פיקטיוויים, והגיע לחיפה. ב-1935 הוא התגייס למשטרת המנדט, שירת כשוטר-רוכב בתל ברוך, שם הכיר את קטיה חובש לבית הררי, שתהיה לאשתו ואם ילדיו אביבה, יוסי וזוהר (לימים יתגרש ויתחתן עם ז'ני).

הוא התגורר בנהלל בתקופת המאורעות, שירת בהר-טוב, בראשון לציון ובעתלית, וערב קום המדינה - במשטרת לג'ון.

עם עזיבת הבריטים והקמת משטרת ישראל התמנה למפקד משטרת מעונה-תרשיחא, חי במחיצת העולים מאסיה ומצפון אפריקה בגבול הצפון והיה רגיש למצוקותיהם. ב-1950 עבר למשטרת חיפה, וכראש מחלק בילוש לכד את הפורץ שנודע בכינוי "אבו ג'ילדה של הכרמל". חברו חיים טופול נזכר כיצד עיכב קרל עובר אורח תמים למראה שהתגלה כפורץ ששללו בתיקו. אך גולת הכותרת של הקריירה שלו היו אירועי ואדי סליב.

ב-9 ביולי 1959 נפצע עקיבא יעקב אלקריף מיריות שוטרים, בשעה שהתפרע, בעודו בגילופין, בבית קפה בוואדי סליב. במהרה נפוצה שמועת שווא כי מת מפצעיו, ולמחרת צעדה הפגנת המונים נזעמת אל בניין משטרת חיפה, ובראשה המארגן, דוד בן הרוש, כשהיא נושאת דגלים מוכתמים בדם. נשמעו קריאות "דמנו לא יהיה הפקר... נעלה לשכנינו העושקים בהדר הכרמל". המהומות התפשטו גם לעכו, למגדל העמק ולתל חנן.

לבו של זינגר, שמשפחתו נרצחה בשואה, נחמץ כשראה על קיר בחיפה את הכתובת "מוות לאשכנזים!" בספרו האוטוביוגרפי "מזיכרונותיו של בלש ישראלי" (1991), כתב על מחשבותיו כאשר ניצב, ביולי 1959, מול הדירה בוואדי סליב שבה התבצרו בן הרוש וחבריו, שיריות נשמעו ממנה: "או שאפרוץ תוך כדי יריות פנימה ואקים מרבצה את החיה שבאדם, את הקולקטיב המתגושש, הנוהם, ואגרום לעימות עם כוחות המשטר המייצג עדה אחת מול השנייה, או שיקרה דבר אחר, אולי טוב יותר".

הדבר האחר, הטוב יותר, קרה. בספרו "מחסום לתוהו" כתב יוסף בן פורת, כי המתבצרים הסכימו לדבר רק עם זינגר, שאותו העריכו בשל יושרו. הוא נכנס, נטל את האקדח היחיד שהיה שם, והביא לסיום הפרשה. ב-1963 פרש זינגר מהמשטרה בדרגת פקד והקים חברה פרטית לחקירות ואבטחה, שדוד זוהר כינה אותה - ולאו דווקא לגנאי - "המשטרה הפרטית של קרל זינגר" ("מעריב" 17.1.67). הוא היה פעיל בארגון הבלשים הבינלאומי, והיה ממייסדי עמותת הנוטר והשוטר העברי בתקופת המנדט. "איש אוהב חיים", מסכמת נכדתו ליזה, "שחקן בסרט של עצמו".



קרל זינגר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו