בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מושיק ליפץ מ"הישרדות", ראש מועצה, סביון

מושיק מ"הישרדות" נגד הלקוחה של היועץ לשעבר של אריק שרון - זה היה המאבק הפוליטי שהסעיר בשבועות האחרונים את סביון. במועצה ללא מערכת ביוב, אבל עם הרבה טייסים ואנשי עסקים, לא זוכרים מערכת בחירות לוהטת כל כך

תגובות

המכונית חולפת בין ערים קטנות והמבט מסתחרר בין שלטי חוצות: "רוצים חזות עיר מטופחת - עמי כחלון"; "מנהיגות לא עסקנות - הירוקים"; איפה אנחנו, גבעתיים? "צבי בר - הלב שעושה את רמת גן"; הנה קרית אונו; שלטים, ערים ומועמדים נדחסים בתודעה לבליל נטול פשר. ועדיין שאלה אחת מזדקרת: איך זה שבכל עיר נציגי מרצ נראים אותו דבר?

פתאום הנוף נמלא מדשאות מוריקות, גגות רעפים אדומים, שבילים קטנים ויפים. גם המרחקים בין הבתים גדלים. אנחנו נוסעים ברחוב מפותל, מוקף משמר עצים ירוק, ופתאום אני נזכר שבעבר הייתי ברחוב הזה: בשנת 2002 בערך, שעת לילה, אני מצלצל בשער העץ הגבוה בטירת חבר שהכרתי בלונדון. נשמע זמזום, הדלת מוסטת בעדינות, מולי עומדים ארבעה כלבי-דרקון שראשם נוגע ברקיע - כל אחד מהם נראה כמו קרברוס, שומר ממלכת השאול של האדס. אינני זע, גם הם לא. האם גם עם כלבים צריך להישאר קפוא כמו עם דבורים? לבסוף, בצעדי-באלט, אני נע לכיוון מכוניתי, קופץ פנימה, ובעודי עוצם את עיני באושר, הרהרתי שאם ניצלתי כרגע מארבע קרברוסים כנראה שהברכה של הרנטגן באמת עובדת.

אהרונה אובמה

במועצה האזורית סביון-גני יהודה, שאוחדה לה יחדיו בשנת 2004, יש כ-3,300 בעלי זכות בחירה. להרף עין נדמה היה שכולם הצטופפו סביב הקלפי בבית הספר היסודי. שלטי ענק, דוכנים, בלונים ירוקים, המוני צעירים בחולצות המועמדים. אין אחד שמעשן סיגריה. אני עוצר ליד דוכן שעליו תמונה של אשה ששמה אהרונה היימן-ולטר. מאחורי הדוכן כמה נערות צחקניות ועל חולצתן מדבקה "yes we כן". יופי, אני מהרהר, בכל יבשות העולם מתעוררים אנשים ומאמינים שהם ברק אובמה.

"מהם קווי הדמיון בין אהרונה וברק אובמה?" אני שואל את הנערות. בעוד אחת מהן מקריאה את המצע, האחרת תוחבת דגל לידי וצועקת: "השבט אמר את דברו, אתה מודח". ההקשר ברור: מושיק ליפץ, כוכב התוכנית "הישרדות", הוא ראש המועצה המכהן והמועמד המוביל. מושיק עומד ליד שער הקלפי, ארשת פניו מעידה על מבוכה קלה. הוא לוחץ ידיים ומעניק לכולם חיבוקי-צבא, אבל דומה שהוא לא ניחן באותם גינונים נטולי מודעות עצמית המאפיינים פוליטיקאי מלידה: אותה יכולת מופלאה להיות מעושה באופן טבעי.

ציניקנים יאמרו שהבעיה הגדולה ביותר של סביון היא נשירת עלי העצים בסתיו, אבל בהדרגה מתברר שלסביון דווקא בעיה אחת די מפתיעה: המקום אינו מחובר למערכת הביוב הארצית. למעשה, בבתים רבים יש בורות ספיגה. לרוב, יישובים ערבים מתלוננים שאינם מחוברים לביוב ובהחלט התעודדתי מהעובדה שההזנחה בתשתיות אינה אך ורק עניין של העדפה אתנית. אז איך בעצם מטפלים בעניין, אני שואל את יפתח ויזל, מפעיליו המרכזיים של מושיק ומבעלי חברת ההלבשה "פוקס". ובכן, הוא מסביר, "באדמה מפרידים את הנוזלים והזבלה, ואז..." לא התכוונתי לזה, אני ממהר לציין, "אילו גישות מרתקות מציגים המועמדים לשאלת הביוב?". ובכן, כאן הוא מספר על ועדת מומחים שמושיק הקים ושהציעה תוכנית שבה נדרשת השתתפות זעומה של התושבים ב-15 השנים הקרובות, בנוסף לכספים שיגויסו מהמדינה והכנסות נוספות מהיטל השבחה הצפוי על אדמות באזור - "אפריקה ישראל" בונה שכונה חדשה בסביון. נשמע מצוין, אני מחמיא לו. "אתה לא יודע איך יריבינו תקפו אותנו בעניין הזה", הוא משיב בזעף.

אהרונה טענה שתוכנית ליפץ תגרום לגרעון אדיר בקופת סביון, וכאן יש איזו עלילה על מלחמת גרסאות ופליירים (בהדרגה עוד יתברר שעניין הביוב הוא בעצם לבו של הקמפיין). זה לא מפריע לך העניין שראש המועצה שלך היה כוכב ריאליטי? ממש לא, משיב ויזל, "אני הנחיתי 12 תוכניות בערוץ אגו (כמו "בנות", רק לבנים) והשתתפתי ב"שירת החטאים" בערוץ 8. באיזה חטא? "תאוות בצע. כלומר ההיפך, שאני לא בעניין של כסף". ויזל מפוקס, שמדבר בסגנון ה-"straight talk", האהוב על ג'ון מקיין, מתאר את מושיק כהתגלמות ארץ ישראל היפה: יחידה מובחרת, ישראל שורשי שאוהב לטייל בארץ, מכיר כל נחל ודיונה, ילדים בצופים. בקיצור, כל אותם מרכיבים שעושים אותו לבנה האהוב של הציונות. הוא גם אוהב שירה בציבור, נכון? ודאי, צוחק ויזל החביב, היום בהמתנה לתוצאות אנחנו שרים.

אמביציה חבויה

אנחנו יושבים במטה של מושיק. הוא נראה כבחור חביב, רהוט והגון. הוא מכיר את המקום (חבר מועצה כבר חמש שנים) ואת הבעיות שלו ומציג רשימת הישגים בנושאי חינוך וספורט. בין השאר הוא פישר במחלוקת מרה בין המניין האשכנזי והספרדי בסביון. 18 שנה הם לא דיברו. מהי תפישת העולם הרחבה שלך? אני שואל. הוא ליברל, קפיטליסט, מאמין בחיזוק מעמד הביניים, זהו המעמד המנצח, ובעל מחויבות לעזור לחלשים. קשה לומר שפרש משנה סדורה. כראיה למעורבתו החברתית הוא מספר על מעורבותו בפרויקט שעוסק במתן לימודי העשרה לילדים ממחוזות חלשים יותר. 2,000 ילדים זוכים בהעשרה - עניין מרשים מאוד.

"שנה לאחור, בכלל לא חלמתי להיות ראש מועצה", הוא מצהיר. גם ב"הישרדות" הוא לא רצה להיות, הבת רשמה אותו, וגם אל סדרת הדרמה שאליה הצטלם לאחרונה נקלע די במקרה. נזכרתי פתאום באיזה בחור שפגשתי בניו יורק, חובב אסטרולוגיה, שאמר שהקו המאפיין את בני מזל אריה הוא אמביציה חבויה. ומושיק אמנם נראה כמעין פורסט גאמפ, נקלע לכאורה לכל מיני צמתים, מבליח בעולם הבידור, בפוליטיקה. אבל כל המקריות הזאת מעוררת כמה תהיות קטנות. מושיק דווקא נלהב מהרעיון, "בכנות, אני לא יודע איך זה קורה לי", הוא אומר, "איך אנשים כה רבים צועדים בעקבותי, אולי יש בי הרבה אמביציה".

ב"הישרדות" הוא הפסיד משום שלא רקם מזימות ולא הונה אחרים. את אותו הגיון הוא מעביר לזירה הציבורית ומתגאה בטוהר הקמפיין שלו. מושיק מקפיד להדגיש את תמימותו, בכל מחיר ישמור עליה, בעיניו - בעיקר בבחירות האלה - הוא מעין דמות של "שרים רדפוני חינם". כל הסיפור הזה של מושיק והבחור מפוקס משונה: הנה ישראלים של טבע, צופים, חינוך, צבא - כל הזמן מסבירים לי כמה טייסים-מתנדבים יש במטה שלהם - המתפתים למופעי הראווה הנחותים ביותר בטלוויזיה. והרי ויזל מפוקס אמר שאין לו בכלל טלוויזיה, ומושיק בסופי שבוע בכלל מטייל עם הילדים במדבר, אז מדוע הם ממהרים להיסחף במופעים נחותים של הרהיט הזה שבו כהצהרה תרבותית הם לא משתמשים?

מושיק יחלק את ירושלים

תושבים בסביון מציינים את מערכת הבחירות הנוכחית כיצרית והקשה ביותר שידע היישוב. בין מחנה מושיק למחנה אהרונה תסס מתח רב שקרע את סביון. "פעם הבחירות כאן היו על צבע הדשא בגנים, היום יש באמת נושאים כבדי משקל", אומרת לי תושבת. שוב ושוב התלוננו אנשים על האוויר הרעיל שחדר ליישוב בגלל הבחירות והחשש שהרקמה העדינה שלו נפגעה. אשה אחרת, תומכת אהרונה, טענה שבסוף "הכל זה עניין של כסף". יש בעלי נחלות בגני יהודה שלא מוכנים לשלם על הביוב על פי הדונמים שברשותם, אלא על פי חוק המשקים. כלומר, לשלם רק על 500 מטר. מנגד, לבעלי הנחלות הוותיקים של גני יהודה יש תשובות שאינן נשמעות נטולות היגיון.

כשדנים ביצריות של מערכת הבחירות, אנשי מושיק מסננים שוב ושוב את השם: אורן מגנזי. מיהו מגנזי זה? מדובר במקצוען קר לב, אדיש לערכי המקום שאחראי לקמפיין של אהרונה. מגנזי עורר בסביון את אותה רוח רעה של פוליטיקה תוקפנית. אם המטה של מושיק נראה כמו בית שבט של הצופים, המטה של אהרונה מזכיר את חדר המלחמה בסדרה "24". מגנזי מציג את תוכנת הבחירות שהוא יישם בקמפיין. מדובר בתוכנה שמזהה בדייקנות מתלבטים-תומכים-מתנגדים באמצעות שילוב בין מדדים שונים. מגנזי, שעבד בסביבתו של שרון משנת 1999 ועד הסוף, הוא בחור צעיר, עדין דיבור, מניפולטיווי באופן משעשע, ובקיא בנפתולי המושגים הפוליטיים והסוציולוגים הקשורים לתחומו. הוא לחלוטין אינו מתנצל: האופוזיציה תמיד חייבת לחשוף את כשלי השלטון ולתקוף. מושיק הוא סלבריטי וחייבים לחשוף את מגרעותיו, זה פוליטיקה, לא?

פתאום הבנתי את האסטרטגיה. היא קשורה לעניין הביוב. מאחורי הטענה של אהרונה שרעיונותיו של מושיק יגרמו לגרעון כספי בסביון מסתתר פחד אחר, עמוק יותר, שעליו הקמפיין מבקש לפרוט. ברגע שיהיה גירעון, סביון תיחלש ואז המדינה תוכל לאחדה עם רשויות חלשות ועניות יותר, בדיוק כמו שקרה לנוה מונוסון. "זה דווקא די מחוכם", אני אומר, "כמו פרס יחלק את ירושלים, רק הפוך". מגנזי מאוד מרוצה מההשוואה: יש אנשים שרוצים לשמור על סביון כמעין בוורלי הילס ישראלית, זו זכותם. היום בישראל עשירים ובעלי מעמד כבר אינם מלכים, ובהחלט ייתכן שיבוא שר פנים חדש שיקבע כי אין הצדקה לסביון ושיש לאחדה עם רשות אחרת. אבל כשרציתי להקיש שמכאן נובע שאהרונה מייצגת את סביון העשירה ומושיק את גני יהודה העשירה פחות (ולהצדיק את נטייתי לצדד במושיק) מיד צלף בי היועץ עם רשימת תומכיו של מושיק ובה עשירי הארץ. טוב, כנראה שאף אחד כאן הוא לא ממש דון קיחוטה.

מגניזי הגיע לסביון ויישם את העקרונות שלמד בבית שרון: מגע אישי אחד-על-אחד ("כמו שאריק היה מדבר עם עשרות חברי מרכז כל יום"), ריכוך תדמית הדרגתי למועמד קשוח: כמו ששרון בין 1999 ל-2001 נהפך לסבא הטוב, גם אהרונה בעלת התדמית הקשוחה מדי אמורה להפוך לחברה של התושבים. מגנזי הוא מקצוען שהגיע לכאן לנהל קמפיין, רקמת החיים אינה באחריותו.

"לעצור את הבחירות!"

בשעות הערב המוקדמות רוב הצעירים שהרשימו מאוד במעורבותם, מסירותם, וברוח שהפגינו, נעלמו כבר מאזור הקלפיות. פנסי הרחוב הכתומים האירו במשורה את רחבת הקלפי. יותר ממאה גברים ונשים משני המחנות, עמדו בחבורות קטנות ודיברו בענייני הבחירות. הפעם אפשר היה לאתר כמה מעשנים. שוב, דובר בבחירות כמפרות-אידיליה רבת שנים. אדם אחד צועק פתאום "לעצור את הבחירות!" ורץ לאזור הקלפי. שוטר מגרש אנשים שעמדו קרוב מדי לשער המוביל לבית הספר. עכשיו ניתן לחוש במתח שאופף את כולם, דומה שהיישוב כולו מבקש לארוז את הבחירות האלה בעליית הגג ולחזור לחיים. עדיף רק לנצח קודם. האם הפתעה אפשרית? די התרשמתי מהמטה של אהרונה, "אני בעד מצוינות ולא הישרדות", אומרת אחת מתומכותיה, "ובכלל, גברים צריכים לנהל את הכוכבים ואת מאדים, נשים את האדמה". כנראה שהיא לא ראתה את ציפי לבני מתאמצת להקים ממשלה.

בלילה התברר שמושיק זכה בניצחון מוחץ. הוא נהנה מאהדה רבה בסביון. בגלל "הישרדות", בגלל היותו איש רעים להתרועע, בגלל חזון הביוב והחינוך שלו, או בגלל כישרונו כראש מועצה. או שאולי זהו צירוף בין כל אלה. אין זה משנה. אין מדובר בבחירה הזויה כמו ג'סי ונטורה כמושל מינסוטה, ישראל עדיין רחוקה מארצות הברית בעניין הזה. זהו איש יציב ובעל כישרונות, אוהב טבע, שנטל חופשה מהמועצה שבה הוא מכהן ונסע לאיזה אי כדי לנצח כל מיני דוגמניות במשחקי הישרדות לעיני ההמון הנבער. כמו שאמר האיש מפוקס: שום דבר מיוחד.

סביון

מיקום: בקעת אונו

תאריך ייסוד: 1951 (ב-2004 אוחד היישוב עם גני תקווה למועצה מקומית אחת)

מספר תושבים: 3,400

תחום שיפוט: 3,740 דונם

דירוג חברתי-כלכלי: 10 מתוך 10 (על פי נתוני הלמ"ס)

נקודה למחשבה: היישוב מדורג במקום הראשון בישראל בייצור פסולת לאדם (4.47 קילו ביום, בממוצע)

אטרקציה תיירותית: בית הראשונים, ביתו של אביו של השומר אברהם שפירא (זקן השומרים). בחצר יש אוסף מרשים של רעפים מתקופת היישוב



ליפץ. היישוב אמר את דברו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו