בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ הורה למדינה להרוס את המאחז הגדול בגדה מגרון

בהחלטה דרמטית קבע בית המשפט כי היישוב יפונה במלואו, ולא הותיר למדינה אפשרות לערער. השופטת ביניש ביקרה את התנהלות המדינה: "התעלמה מצווי הריסה קודמים"

תגובות

בג"ץ הורה אתמול בצעד תקיף למדינה להרוס את המאחז הגדול בגדה המערבית, מגרון, עד סוף מארס 2012. זהו צעד יוצא דופן של בית המשפט, שהוציא צו מוחלט המורה למדינה להרוס בתים בהתנחלויות. בפסק הדין מתחה נשיאת העליון דורית ביניש ביקורת על המדינה וכתבה, בין היתר, כי "הפעולות להקמת המאחז ולהרחבתו נעשו תוך התעלמות מצווי הריסה ומצווי תיחום שהוצאו על ידי הרשויות". היא הוסיפה כי "הדין מחייב את המדינה שלא לנהוג בגרירת רגליים מתמשכת בנסיבות בהן עליה לפעול לאכיפת החוק, במיוחד כך כשהיא עצמה אינה חולקת על חובתה זו".

העתירה בעניין מגרון הוגשה בשנת 2006, על ידי בעלי הקרקע ושלום עכשיו, באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה. העתירה ביקשה לממש את צווי ההריסה שהוצאו במשך שנים למאחז. כיום מתגוררים במקום 280 בני אדם, המרכיבים 45 משפחות.

בחמש השנים האחרונות, העתירה עברה גלגולים רבים. בתחילה טענה המדינה כי "המאחז נבנה לפני כמה שנים בודדות על קרקע פרטית של תושבים פלסטינים, ואין כל אפשרות חוקית להשלים עם קיומו לאורך זמן. לא היתה סמכות לאיש, בכיר ככל שיהיה, לאשר את בנייתו של המאחז במקום בו נבנה, בעת ובנסיבות שנבנה, ואף לא להשלים עם קיומו של המאחז לאורך זמן או להבטיח שלא יפונה". המדינה קבעה כי המאחז יפונה עד אוגוסט 2008. בעקבות הודעה זו, ניהלה מועצת יש"ע משא ומתן עם המדינה, שבסיומה הגיעו לפשרת מגרון: ההריסה תעוכב עד אשר המדינה תבנה שכונה חדשה לתושבים בהתנחלות אדם הסמוכה. ביולי 2009, הצהירה המדינה בבג"ץ שהתהליך יארך שנתיים. התושבים התנגדו לפשרה, התהליך התעכב ובמגרון נבנו בתי קבע חדשים.

בדיון שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט העליון, התברר כי השנתיים עליהן הצהירה המדינה התארכו עד למועד לא ידוע. בדיון ביקשה המדינה ארכה של חצי שנה להשלים את התוכנית לשכונה, ועוד חודש לאומדן שמאי, כמה ישלם כל תושב עבור הקרקע. השופטים לא הסתפקו בתשובה זו, וביקשו לדעת מה תאריך היעד לסיום הבנייה של השכונה החדשה. עו"ד אסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, סירבה להתחייב. השופטים שאלו את נציגי המדינה אם תושבי מגרון מסכימים לפינוי, אך נציגי המדינה גמגמו.

אתמול פרסמה נשיאת העליון דורית ביניש את פסק הדין בו כתבה: "העניין שהונח לפתחנו בעתירה לפינוי מגרון הינו מהמקרים הקשים והחריגים ביותר בכל הנוגע להקמת מאחז בלתי חוקי שבאו בפני בית משפט זה".

"מדובר בהקמה שלא כדין של מאחז על קרקע פרטית, אשר גם לשיטת המדינה יש לפנותו", כתבה הנשיאה, "אין כל מחלוקת בין המדינה לעותרים כי המאחז יושב על קרקע פלסטינית פרטית ומוסדרת, וכי המאחז הוקם ללא היתר להקמת יישוב הנדרש לפי החלטת ממשלה מס' 150 משנת 1996, וללא יתר האישורים התכנוניים והאחרים הנדרשים לפי הדין". לדברי הנשיאה, "איננו מתעלמים מהקשיים שמעורר פינויו של מאחז באזור, לא כל שכן מאחז גדול הנמצא במקום תקופה ממושכת. קשיים אלה מתעצמים ככל שעובר הזמן, וניתן להבין את רצונם של המשיבים לממש את הפינוי בהסכמת המתגוררים במאחז, ללא צורך בהפעלת כוח. שאיפה זו מבוססת על מגמה ראויה של קביעת יחסי אמון ושיתוף פעולה בין הרשויות לבין המתיישבים, הגם שמדובר בפורעי חוק. למותר להזכיר כי קשיים אלה היו נחסכים או מתמעטים במידה רבה לו היתה המדינה מבצעת מלכתחילה פעולות אכיפה אפקטיביות במקום ומונעת את עליית המאחז על הקרקע ואת התרחבותו".

ביניש מתחה ביקורת על התמשכות ההליכים והוסיפה כי "המגעים שניהלה המדינה להשגת ההסכמה בדבר הפינוי לא נוהלו עם תושבי מגרון אלא עם מועצת יש"ע, שעל פני הדברים נראה שאינה מייצגת את תושבי המאחז. יתר על כן, עד כה נמנעו תושבי מגרון מלהשיב או להתייצב לדיון בפנינו ואף נמנעו מהצהרה לפיה העתקתם לשכונה החדשה המתוכננת ביישוב אדם מקובלת עליהם - והמדינה נמנעה מלבקש מהם להצהיר זאת".

בסיום פסק הדין כתבה ביניש: "לא נותר לנו אלא להביע משאלה שיושבי המאחז יתעשתו ויקבלו על עצמם בהסכמה את חובתם שלא להצטייר כפורעי חוק ולהתיישב בכל אתר אחר שהמדינה תאפשר להם".

זוהי הכרעה ראשונה בסדרת הכרעות שבית המשפט העליון נותן בשלל העתירות המבקשות להרוס מאחזים בשטחים. כיום, מדיניות בית המשפט היא לתת למדינה להוביל את הפתרון לבעיה. בכל שאר עשרות העתירות, השופטים נעתרים לבקשות המדינה לקבל ארכה להריסה או לגיבוש מדיניות. על שולחנו של בית המשפט ישנן עוד עתירות הנוגעות לבנייה על קרקע פרטית. בין היתר, נידונה עתירה להרוס את כל עמונה, בה ביקשה המדינה ארכה נוספת לגיבוש מדיניות. עתירה נוספת עוסקת בהריסת שישה מאחזים, בה הודיעה המדינה כי תהרוס עד סוף השנה את אלו מהם שיושבים על קרקע פרטית. עתירה אחרת קוראת להרוס את ג'בל ארטיס שבבית אל, בה הודיעה המדינה כי תהרוס את המבנים עד מאי 2012.

ביישוב מגרון הופתעו אתמול מפסיקת בג"ץ. בחודש האחרון הקימו התושבים מטה מאבק, הפועל בשלוש זרועות: משפטית, פוליטית ותקשורתית. איתי חמו, תושב היישוב ודוברו אמר: "לראשונה מאז הקמת המדינה בג"ץ מאלץ את המדינה לפנות יישוב. אין לזה תקדים. עבור מגרון זהו קרב מאסף. פסק הדין חושף את מערומי בית המשפט ובג"ץ. זהו בג"ץ שאיפשר לדיראני לטעון את טענותיו, אבל שולל מאתנו את זכותנו לטעון שלא מדובר בקרקע פרטית". איתי הראל, מייסד המאחז ובנו של ישראל הראל מראשי יש"ע, אמר כי "זה חרטה פרטית. לא קרקע פרטית. הקרקע לא של העותרים. זה המאבק של כל עם ישראל ואנחנו ננצח בו".

בימים הקרובים מתכוונים במגרון להתכנס ולהחליט אילו צעדים לנקוט. מבחינה משפטית, פסק הדין אינו מאפשר הרבה מרחב תמרון, למעט במקרה של התפתחויות דרמטיות שיאפשרו לפרקליטות להגיש בקשה לעיון מחדש בפסק הדין.



הנשיאה דורית ביניש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו