בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסוף ההוליוודי מובטח

תגובות

"יש קבוצות עשירות, יש קבוצות עניות ואז יש 15 מטר של חרא. ואז יש אותנו" (בראד פיט בתפקיד בילי בין, הג'נרל-מנג'ר של אוקלנד אתלטיקס, בסרט "Moneyball", שיוצא בחודש הבא בארצות הברית).

אם ב-1990, אחרי קריירה בינונית ומטה כשחקן ב-MLB, היה מישהו ניגש לבילי בין ואומר לו שיום אחד יעשו סרט על האופן בו שינה את המשחק, הוא כנראה היה אומר לאותו אדם שהוא משוגע יותר ממנו.

ולפחות כשעבר לצד המנהלתי, נחשב בין למשוגע אמיתי במשך תקופה ארוכה. הוא התעקש כי יחד עם צוותו, מצא שיטה סטטיסטית בעזרתה יצליח להעמיד באוקלנד קבוצה מצליחה, גם מבלי לבזבז כספים אדירים על משכורות שחקנים. הוא ספג קיתונות של בוז כמעט מכל כיוון, אבל הסוף לא היה יכול להיות הוליוודי לולא השיטה הוכיחה את עצמה - ועל הדרך גרמה לענף שלם לחשוב מחדש על דרכו.

אחרי שב-2003 יצא ספרו של מייקל לואיס, "Moneyball: The art of winning an unfair game", הפך בין למפורסם. כעת מגיעות קורותיו גם למסך הגדול. "זה היה קצת סוריאליסטי", אמר בחיוך כשנשאל לאחרונה מה חשב על הטריילר, "אני מניח שאת האותנטיות יצטרכו לקחת בערבון קצת מוגבל. צריך לזכור שזה סרט, ומטרתו הראשית היא לבדר".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו