בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחד מלקחי השריפה בכרמל: יצירת אזורי חיץ מוגדרים ביערות

תגובות

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, יפרסם בקרוב דו"ח חמור במיוחד בנושא השריפה בכרמל. אחד הדברים שיעסוק בהם הוא פעולות למניעת שריפה, ובראשן הקמת אזורי חיץ המגינים על יישובים וכבישים.

הגורמים המקצועיים שמינתה הממשלה לתכנן את שיקום הכרמל ולמנוע שריפות בעתיד, אינם ממתינים לדו"ח המבקר. בתוכנית השיקום שהגישו לפני חודש לאישור הממשלה, בהנחיית המשרד להגנת הסביבה, הם ממליצים להקים ולתחזק אזורי חיץ שבהם ידולל הצומח סביב יישובים ובצדי הדרכים. הם יסייעו להאטת התקדמות האש ולתנועה בטוחה של כוחות הכיבוי וההצלה.

תוכנית השיקום בכרמל עדיין לא אושרה ולא תוקצבה, אך בכמה מהאזורים בארץ, כמו הרי יהודה למשל, החלה הקרן הקיימת לישראל בפעולות ראשוניות להקמת אזורי חיץ. באחרונה הוגש למשרד להגנת הסביבה דו"ח מיוחד בעניין זה, שהכין ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, יועץ אקולוגי של המשרד. הדו"ח מציין שבמדינות הים התיכון, כמו צרפת וספרד, אזורי חיץ הם מרכיב חיוני וקבוע ביערות.

בשריפות ענק שהיו בצרפת ב-2003, שהיו גדולות פי 20 מהשריפה בכרמל, התברר ש-90% מהבתים שסביבם אזורי חיץ מתוחזקים לא נשרפו. לעומת זאת, מציינת הוועדה המקצועית שעסקה בשיקום הכרמל, שמרבית הנזקים שנגרמו לבתים משריפות גדולות, ובהן השריפה בכרמל, נגרמו ממעבר האש מצמרות עצי אורן הצמודים ליישובים אל בתים.

אזורי חיץ מבוססים על רצועות, ברוחב העשוי להגיע לכמה עשרות מטרים, שמדללים בהן את הצומח. הדילול נשמר באורח שוטף, בין השאר באמצעות עדרי צאן ובקר שרועים בהם. מדובר בפעולות כמו כריתת עצים כדי ליצור רווחים בין צמרות, או הפרדה בין עצים וצמחייה נמוכה יותר באמצעות גיזום חלק מהענפים התחתונים.

"אפשר להעריך שאם היו אזורי חיץ בכרמל, הנזקים לרכוש והפגיעה בבני אדם היו פחותים", מציין דופור-דרור. "חשוב להבין שלא מדובר רק בכרמל. יש אזורים באצבע הגליל ובהרי ירושלים, שגם בהם יש צורך חיוני באזורי חיץ. המבחן של שטחים אלו הוא לאורך זמן, כי הניסיון באירופה מלמד שאחרי שריפות גדולות כולם מודעים לחשיבות אזורי החיץ, אבל במרוצת הזמן התחזוקה שלהם מידרדרת".

"צריך לתכנן אזורי חיץ בזהירות רבה, אחרת נמצא עצמנו ללא יער שנותן צל ונוף", אומר פרופ' אבי פרבולוצקי, מהמנהל למחקר חקלאי (מכון וולקני), ומי שעמד בראש הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל, שפעלה מטעם המשרד להגנת הסביבה. "מדובר לא רק בדילול צומח ליד יישובים אלא גם בדרכים שישמשו כוחות כיבוי ומתקני מים. יהיה צורך לשתף את התושבים ולהסביר להם את חשיבות העניין". דופור-דרור מוסיף כי "חשוב להסביר לאנשים שזה לא כיסוח מוחלט של הצמחייה, אלא הפחתה של הצומח העשוי לבעור".

ההתנגדות המקומית לדילול צומח, מטעמי שימור הנוף, נמשכת גם באחרונה. לפני חודש וחצי הודיעה הנהלת מוזיאון "יד ושם" בירושלים לקרן הקיימת, שהיא מסרבת לבקשתה לדלל צומח ועצים באתר. "דילול צמחייה והעצים מסביב לאתר, כפי שהוצע, יפגע בצורה מהותית באופיו וצביונו של המקום", הסבירה הנהלת יד ושם במכתב לקרן הקיימת. במכתב צוין גם כי העניין תואם עם מכבי האש. ימים ספורים לאחר מכן פרצה שריפה ביער ירושלים, ויד ושם פונה מחשש שהאש תתפשט אליו מהיער הסמוך.

פרבולוצקי מתגורר ביישוב שואבה, בלב אזור מיוער בהרי יהודה, שם מתוכננת בין השאר כריתת עץ אורן מרשים כדי ליצור אזור חיץ. "עד השריפה בכרמל הייתי מבקש מהם שישאירו אותו", סיפר. "אחרי מה שקרה שם, אני פשוט מפחד. אני מעדיף שיורידו אותו". *



הכרמל בזמן השריפה. קק''ל החלה בפעולות ראשוניות להקמת אזורי חיץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו