טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציד, שינויי סביבה ובריחת זנים מיובאים משנים את מפת הציפורים

תגובות

נכחדים ופולשים בישראל
בעבר, חובבי ציפורים בישראל נהגו לפגוש לאורך החופים את החופמי האלכסנדרי, ציפור קטנה שדוגרת על הקרקע וניזונה מסרטנים. אבל כיום, כמעט ולא ניתן לאתר את הציפור הזאת, שמוגדרת כמין הנמצא בסכנת הכחדה חמורה. אחד ממקומות המפלט האחרונים שנותרו לחופמים הוא אזור בריכות המלח, שליד אילת.

חופמי אלכסנדרי הוא אחד מעשרות מיני ציפורים שהולכים ונעלמים מישראל בגלל פעילות האדם. במקביל, בעקבות יבוא מינים לא מקומיים של ציפורים אקזוטיות לגני חיות ולפינות חי, הם החלו להתרבות בטבע, לאחר שחלק מהם ברח מהכלובים. כעת, "מינים פולשים" אלה דוחקים את הציפורים המקומיות.

התנאים השתנו

הכחדת העופות הדורסים הגדולים בישראל, כמו נשרים ועיטים, זכתה לפרסום רב. אבל פחות ידועה היא הסכנה הנשקפת לעופות הדוגרים על פני הקרקע, שעליהם נמנה החופמי. שני האיומים הגדולים על מינים אלה הם הרס ישיר של בית הגידול בגלל פעילות האדם ושינוי התנאים הסביבתיים על ידו. אחת מתוצאות הלוואי של שינויים אלה היא התפשטות מיני עופות, שמוצאים מקורות מזון ותנאי מחיה נוחים באזורים שבהם לא חיו בעבר. כך לדוגמה, עורבים אפורים, שמחסלים ביצים וגוזלים של מינים אחרים, מרחיבים את אזורי מחייתם: היות שהם ניזונים משאריות מזון, בניית יישובים חדשים מעניקה להם אפשרויות חדשות.

לדברי אוהד הצופה, אקולוג מרשות הטבע והגנים, "החופמי הלך ונעלם בגלל מה שעשינו לחוף: זיהומים, נסיעות של רכבי שטח והתפשטות של ציפורים, כמו עורבים, שתוקפים אותו".

באזורים נרחבים של הנגב הולכים ונעלמים מינים של עופות דוגרים, שחיו בעבר במישורי אדמת הלס הגדולים של אזור. "ציד בידי עובדים מתאילנד, הרעלות והפיכת שטחים לחקלאיים הורסים את מישורי הלס", אומר הצופה. הוא מפנה אצבע מאשימה גם לגוף כמו הקרן הקיימת לישראל, שאמור להיות רגיש לענייני סביבה: "הם נטעו עצים בשטחים נרחבים בנגב ובכך החריבו את בית הגידול של דוגרי הקרקע".

אחד המינים שנמצא בנסיגה מתמדת הוא החוברה, מדוגרי הקרקע המרשימים ביותר. למרבה האירוניה, אחד ממקומות המקלט האחרונים של עוף זה הוא בסיס חיל האוויר בחצרים, שבגלל היותו מגודר, נשמרה בתוכו סביבת גידול טבעית המתאימה לחוברות. בדרום הערבה, נותרו עופות בודדים בלבד מהמין אלמון. "זאת ציפור המקננת בדיונות חול, אבל כמעט ולא נשארו דיונות כאלו", אומר הצופה.

המאמץ העיקרי של רשות הטבע והגנים להצלת דוגרי הקרקע מתמקד בניסיון להעניק מעמד מוגן לשטחים נוספים בנגב. בין היתר, הרשות מנסה לקדם תוכנית להפיכת אזור נרחב ליד חצרים ל"פארק הלס", שבו אפשר יהיה להגן גם על ציפורי המקום. לדברי הצופה, "מבחינה אקולוגית, לא מדובר רק במניעת אובדן הציפורים. כשהן נכחדות, נפגעים גם הטורפים הטבעיים שלהן ונפגעים צמחים, כיוון שהציפורים לא מפיצות את זרעיהם יותר".

פארק תחת איום

בעוד נופי ישראל מתרוקנים מציפורים מקומיות, מתרחבים תחומי מחייתם של "מינים פולשים", שלא חיו כאן בעבר. בין הבולטים במינים אלה נמנים המאינה המצויה, הזרזיר הבורמזי והתוכי מהמין דררה. חדירתם, בעיקר לאחר שברחו מפינות חי ומגני חיות, היא בעיה אקולוגית חמורה, ולעתים משמעותה היא דחיקת המינים המקומיים.

אחד המקומות שבהם משגשגים המינים הפולשים הוא פארק הירקון שבגוש דן, שבתוכו שוכן פארק "הצפארי". לפי עבודת מוסמך שהכינו יותם אורחן ואסף שוורץ באוניברסיטה העברית (בהנחיית הד"ר סלעית קרק), ושעוסקת במינים הפולשים בפארק הירקון, יש נוכחות בולטת של ציפורים ממינים זרים במקום. המחקר התמקד במאינות ובדרדות.

לדברי שוורץ, "מספר הציפורים הפולשות בפארק גדל בארבע השנים האחרונות מ-16% ל-25% מתוך כלל הציפורים. יש בפארק כבר יותר מאלפיים מאינות ואלף דררות. ברור ששיעורי ההצלחה של גידול אפרוחים בכל קן הם גבוהים, ומדובר בקצב שעשוי להביא להכפלת אוכלוסיית הציפורים הפולשות בכל שנה".

שוורץ סיפר, שבמסגרת המחקר, טיפס בעזרת ציוד סנפלינג אל הקנים שהקימו העופות במקומות שונים, אפילו בתוך רמזורים. הוא אף מצא עדויות לכך שהמאינות מנסות לקנן בתוך מטוסים החונים בשדה התעופה דב הסמוך.

המחקר של שוורץ ואורחן מעיד שהמינים הפולשים הצליחו לשגשג בסביבתם החדשה בעזרת תושייה ולא מעט אגרסיוויות, שמופנית בעיקר כלפי מינים מקומיים, שמתקשים לעמוד בתחרות.

המעקב אחר המאינות מסביר את סוד הצלחתן. חלק גדול מזמנן הן מבלות על משטחי דשא שבהם הן צדות חרקים ומגרשות ביחד כל מי שמנסה להתחרות בהן על מקורות מזון. הן משתלטות על קנים של דרורים וירגזים. מאינות ודרדות משתלטות גם על קנים שהכינו נקרים בתוך גזעי עצים.

אורחן תיעד מקרה שבו מאינות השתלטו על קן דרורים וסילקו את הגוזלים שהיו שם. שוורץ אומר, ש"במקרה אחר, התקיפו כמה מאינות שלדג שתפש דג. הן אילצו אותו לשמוט את הדג ולאחר מכן אכלו אותו. במקרה אחר, הן תקפו בז מצוי שתפס זיקית וגם הוא נאלץ לוותר על הטרף".

בינתיים - אין פתרון

ברשות הטבע והגנים אומרים, שהם מודעים לחומרת בעיית המינים הפולשים, אבל עד עתה לא מצאו פתרון יעיל לבלימתה.

המאינות כבר התפשטו לחלקים נרחבים של מישור החוף. לפי שוורץ, לדררות יש כיום יותר מעשרה אתרי לינה באזורים שונים בישראל ובכל אחד מהם יש יותר מאלף ציפורים.

הצופה אומר, ש"כעת אנחנו עוסקים בעיקר במניעת פלישות נוספות. בשבוע הבא נפרסם רשימת מינים שהיבוא שלהם ייאסר, כי הם עלולים להפוך לפולשים. במינים שכבר פלשו והתפשטו אנחנו לא מטפלים. אין לנו את המשאבים הדרושים וגם לא את כל הסמכויות החוקיות. אנחנו צריכים גם דעת קהל שתתמוך באמצעים כמו לכידה, ובחלק מהמקרים גם ירי. באחרונה, פקח שלנו ניסה לירות בברווזים מהמין יאורית שהובאו מהולנד וברחו מפינות חי בצפון. הוא נתקל בהתנגדות התושבים ונאלץ להפסיק".

מי שיש בידיו מידע על מיני ציפורים המוכרים כפולשים ונראו בטבע מתבקש להעבירו בדואר אלקטרוני לאסף שוורץ, לכתובת: polshim@gmail.com

הפקחים האכלה ומעקב - כך שומרים על הנשרים במדבר יהודה

הצלת עופות דורסים, כגון נשרים, תלויה במידה רבה בנחישותם של קומץ פקחי רשות הטבע והגנים. אחד מאלה הוא אבים אתר, שאחראי על אזור צפון מדבר יהודה. בתוך שטח גדול שבו אין כמעט דרכי גישה, וקיימות סכנות ביטחוניות לא מעטות, אתר עוקב בקביעות אחר קינון העופות הדורסים. בנוסף, הוא מפעיל באופן שוטף את אחת מתחנות ההאכלה הגדולות לנשרים במצוק המשקיף לכיוון ים המלח.

אתר אוסף פגרי בקר וצאן מיישובים באזור. התושבים בהם כבר התרגלו לשמור בעבורו את בעלי החיים שמתו. מדי כמה ימים הוא מעמיס את המזון על מכוניתו ויוצא אל תחנת ההאכלה. הנשרים, שמספרם מגיע לעתים לכמה עשרות, מכירים היטב את רכבו של הפקח, ועם התקרבו הם חגים בחוסר סבלנות ניכר ומצפים לארוחה. בעבר ניזונו הנשרים מפגרי חיות בר גדולות, אך אלה הלכו והתמעטו ולכן נוצר הצורך להקים תחנות האכלה קבועות.

בשנים האחרונות מפעילים אתר ואנשי רשות הטבע והגנים גם מתקן ללכידת הנשרים, לצורך סימונם, דבר המסייע בהמשך המעקב אחריהם. באחרונה סומנו כמה עשרות נשרים לאחר שנלכדו במתקן המיוחד ושוחררו חזרה לטבע. לפני שבועיים הוכיח המבצע את עצמו לאחר שאתר הצליח להבחין בבירור בחמישה נשרים המסתובבים במדבר ועליהם טבעות הסימון שהוצמדו לרגליהם. _________________________________________________________

כן לציפור / כתבה רביעית בסדרה בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בתחום הצפרות בארץ: רבים, חובבנים ומקצוענים, עוקבים אחרי תנועת הציפורים - בטבע ובעיר. "הארץ" יתאר בסדרת כתבות את הקשר המתפתח בין האדם לציפור



הפקח אבים אתר עם נשר במדבר יהודה, בדצמבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות