בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנה הם באים, הבולדוזרים

אזור שפלת יהודה, בין באר שבע לבית שמש, היה אמור להיות "מרחב ביוספרי", שבו לא מוקמים יישובים חדשים, והקיימים מתרחבים בצורה מבוקרת. את הממשלה והעומד בראשה זה לא ממש מעניין, ובקרוב נראה שם כמה מאות בתים חדשים

תגובות

לפני כעשר שנים, בהבלחה נדירה למדי של חזון ארוך טווח והכרה בצורך בשימור הטבע, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה להפוך את אזור שפלת יהודה ל"מרחב ביוספרי", כלומר אזור שבו פיתוח היישובים הקיימים והתשתיות נמשך בצורה מבוקרת, בעוד ששאר השטח נשאר מוגן מפני פיתוח, כדי שהמערכת האקולוגית והנוף האופייניים לו יוסיפו להתקיים.

בשבועות האחרונים, בגילוי כמעט צפוי של קוצר ראות, מקדמים הממשלה וקבוצה גדולה של חברי כנסת מהאופוזיציה יוזמות לזירוז הקמת יישובים חדשים בעבור מפוני רצועת עזה וצפון השומרון באותו מרחב ביוספרי בדיוק.

מרחבים ביוספרים במדינות אחרות בעולם מחולקים ל"אזור גלעין" שהוא שטח שמור שהפיתוח בו אסור; אזורי חיץ, שבהם מותרים פעילות חקלאית או מיזמי תיירות; ואזורי מעבר, שבהם נמצאים יישובים ואף מפעלי תעשייה.

בשפלת יהודה משתרע המרחב הביוספרי מאזור בית שמש בצפון ועד סמוך ליישובים מיתר ולהבים בדרום. יש בו מגוון ביולוגי (צומח וחי) מהגדולים בישראל, נופים טבעיים, שדות, מטעים, גפנים, ויותר מאלף אתרי עתיקות.

הנופים הטבעיים מגוונים במיוחד - מחורש ים תיכוני ועד משטחי עשב שבהם נוצרים לקראת האביב מרבדי פריחה ססגוניים. על הקרקע משוטטים צבאים, צבועים וזאבים. באוויר יש שפע של עופות דורסים, ובעונות הנדידה זה אחד מצירי המעבר של מאות אלפי ציפורים.

התכנון רק מפריע

הממשלה החליטה עוד ב-1998 להקים שני יישובים חדשים, מרשם וחרוב, בשפלת יהודה, והליכי האישור של יישובים אלה נמשך למרות שהם בתחום המרחב הביוספרי. מרשם כבר יועד למפוני רצועת עזה, וכעת מתכננת הממשלה להקים גם יישוב קהילתי של 500 יחידות דיור באתר הנקרא גבעת חזן. יישוב זה מיועד בעיקר למפונים מנוה דקלים.

על יחסו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לתוכנית המרחב הביוספרי היה אפשר ללמוד מדבריו בסיור שערך בשפלת יהודה לפני שבועיים: "אין גבול לפוטנציאל של האזור. הייתי רוצה לבוא לכאן בעוד חצי שנה ולראות את הטרקטורים עובדים ולהתבשם מריח האבק, ולראות את היסודות נוצקים ואת הבניינים מתרוממים. אין סיבה שזה לא יקרה, ואנחנו נעשה זאת מהר".

מהתנהגותם נראה כאילו ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית, רואים במוסדות התכנון אבן נגף בדרך למימוש תוכניות בנייה. גם בסיור הנוכחי שב שטרית ודרש לאשר בין לילה את התוכניות להקמת יישובים חדשים. מה שעשוי לסייע לאולמרט ושטרית לזרז הליכים הוא יוזמה חדשה של ח"כים מהאופוזיציה הנקראת "הצעת חוק אזור התיישבות מזרח לכיש". לפי ההצעה, תוקם מינהלת שתשלים בהליך מזורז העוקף ועדות תכנון את תוכניות הבנייה של היישובים שהממשלה אישרה בעבר, וגם תוכל לאשר יישובים נוספים.

המינהלת תתכנן ותקים יישובים, ותיתן היתרי בנייה. כמו כן, היא תאשר תוכניות לפיתוח חקלאות, תיירות ומרכזים טכנולוגיים. בכל מקרה של סתירה בין הוראות החוק החדש לחוק התכנון והבנייה, יגבר החוק החדש. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מזרח לכיש הוא חבל ארץ שומם המשווע עשרות שנים להתיישבות. הוא ממוקם על קו התפר, אל מול אוכלוסייה פלשתינית. להתיישבות באזור יש חשיבות לאומית וביטחונית, שתבטיח את שמירת הקרקעות, בכפוף להגנה קפדנית על ערכי הטבע באזור".

יוזמי החוק טוענים שתכנון היישובים החדשים לא קודם בגלל חסמים הקשורים בתוכניות שימור הטבע והנוף. הצעת החוק אמורה "לצמצם את החסמים" ולהביא להקמת היישובים בלוח זמנים קצר.

הסבר דומה בדבר הצורך ביישובים חדשים ניתן על ידי משרד ראש הממשלה: "נבחנו חלופות למפונים, ובהן הרחבת יישובים קיימים, אולם מצאנו לנכון להציע להם גם יישובים חדשים לפי החלטות הממשלה, ובעיקר מתוך כוונה לחזק חבל ארץ אסטרטגי מבחינה לאומית שהוא דל אוכלוסייה. היוזמה להקמת היישוב החדש מתואמת עם מינהל התכנון במשרד הפנים, ואינה עומדת בסתירה לתוכנית המרחב הביוספרי".

לגופים הירוקים כל זה נשמע מוכר. שוב חוזרות הסיסמאות על מרחבים ריקים שבהם אמורים המתיישבים להוות חיץ ביטחוני ודמוגרפי מפני ערבים המאיימים מכל עבר. שוב חוזרות ההצהרות על הצורך לאשר תוכניות בנייה במהירות, ולדהור קדימה עם הטרקטורים.

זירוז הליכי הבנייה נהפך לנוהג מקובל בשנים האחרונות. בשנות ה-90 החליטו הכנסת והממשלה לקצר הליכי תכנון כדי לקלוט עולים מברית המועצות לשעבר, והקימו את הוועדות המיוחדות לבנייה למגורים, שכונו בקיצור ול"ל. לפני חמש שנים הוקמה ועדה לתשתיות לאומיות, והיא מאשרת תוכניות תשתית גדולות בהליך מקוצר. רק הודות להתנגדות נמרצת של הלובי הסביבתי בכנסת לא נכללו בסמכויות הוועדה גם תוכניות בנייה למגורים.

כרסום מתמשך

ההחלטה על תכנון המרחב הביוספרי - שיישומה הותנה בעריכת תוכניות מפורטות יותר שהעבודה עליהן רק בראשיתה - היתה אמורה לסמל שינוי כיוון: התרחקות מהליכים מזורזים ותכנון הלוקח בחשבון את שימור השטחים הפתוחים. לכן הסכימו גופים כמו החברה להגנת הטבע להיות שותפים בוועדת ההיגוי שעסקה בתכנון.

אך עם הזמן התברר שבשטח הולך המרחב הביוספרי ומתכרסם כתוצאה מיוזמות פיתוח, ולעומת זאת לא קודמו עד עתה מהלכים שייתנו מעמד מוגן לשטחים הפתוחים. זה התחיל עם הקמת בסיס צבאי גדול ליד היישוב שומריה, ונמשך עם ההחלטה על סלילת כביש חדש המבתר את השטח המיועד לשימור לאורכו. "זהו כביש עתיר עבודות עפר שיקרע את השטח ללא הצדקה תחבורתית או ביטחונית כלשהי", ציין אחד מאנשי רשות הטבע והגנים.

בנוסף הוקמה בשטח גדר ההפרדה, שאמנם לא חוצה את המרחב הביוספרי, אך בהחלט קוטעת את הרצף האקולוגי - כלומר מונעת מעבר בעלי חיים וזרעי צמחי בר ממנו ואליו. כיום גם יש כוונה לשדרג דרך פטרולים קיימת, והיא תהפוך לכביש השלישי החוצה את המרחב המוגן.

בחברה להגנת הטבע רואים ביוזמות החדשות של הכנסת והממשלה צעדים נוספים המרוקנים מתוכן את רעיון המרחב הביוספרי ואת כל תפישת התכנון המקצועי ארוך הטווח. במסמך עמדה שפירסמה החברה היא ציינה שהליך מסודר כזה נערך במקרה של אזור חולות ניצנים, שבו גם הובטחו פתרונות למפונים וגם נשמר הטבע.

"לא ייתכן שהליך של פיתוח ובנייה כה משמעותי ובעל השלכות כלכליות, סביבתיות וחברתיות יעבור מסלול עוקף תכנון ויימסר לאחריותם של גורמים פוליטיים הנתונים ללחצים מכיוונים רבים", אומרת עו"ד חגית לוז-און, היועצת המשפטית של החברה להגנת הטבע. "דרך זו היא פרצה הקוראת לגנב. היום תוקם מינהלת בחבל לכיש ומחר יוקמו מינהלות כאלה שיחרצו את גורלם של שאר השטחים הפתוחים בישראל".

אנשי החברה להגנת הטבע מזכירים שבשנים האחרונות אושרה הקמתם של שני יישובים בשם חירן וכרמית, בשטחים הנמצאים דרומית מזרחית לחבל לכיש (ממזרח ליישובים הקהילתים מיתר ולהבים) ביישובים אלה, שבהם אפשר לבנות יותר מ-3,000 יחידות דיור אפשר לטענתם למצוא פתרונות גם למפונים. כמו כן אפשר להרחיב את היישובים הקיימים באזור לכיש ובסביבתו.

לפני שבועיים הודיע משרד הפנים על מציאת פתרון קבע למפוני היישוב נצר חזני ביישוב יסודות שבשטח במועצה האזורית חבל שורק, מזרחית לגדרה. "יש כיום תוכניות רבות המיועדות למפוני חבל עזה", מציין שי טחנאי, רכז שמירת הטבע באזור הדרום מטעם החברה להגנת הטבע. "היישובים החדשים בחולות ניצנים, והרחבת היישוב הקהילתי ניצן באזור זה. כמו כן יש את הישובים המתוכננים באזור חולות חלוצה. יישובים חדשים כמו מרשם באים לענות על צורך של קהילה קטנה העומד בסתירה למדיניות הארצית הכוללת, ולכן אנחנו מתנגדים להקמתו".



אזור המרחב הביוספרי שפלת יהודה. הממשלה החליטה על הקמת 500 יחידות דיור המיועדות בעיקר למפוני נוה דקלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו