בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקיבוץ, גרסת הארכיון

לאחר שפרש ממחלקת התכנון של הקיבוצים, מסיבות אידיאולוגיות, משלים פרדי כהנא מפעל יחיד במינו שמתעד 70 שנה של תכנון וארכיטקטורה בתנועה הקיבוצית

תגובות

הקיבוצניקים מעולם לא היו מיליונרים, כפי שבגין השתלח בהם בזמנו. אבל בריכות שחייה דווקא היו להם. כבר בראשית שנות ה-40, כותב האדריכל פרדי כהנא בספרו על תכנון וארכיטקטורה בתנועה הקיבוצית, הוקמו בכמה קיבוצים בריכות שחייה. מספרן גדל אחרי הסכם השילומים מגרמניה, והתפתחו סביבן מתקני ספורט שונים ואפילו טניס. עד מהרה התגלה הפוטנציאל הרווחי של אזורי הספורט והפנאי. בקיבוצים רבים נבנו בתי הארחה שנהפכו, כבר בשנות ה-60, לענף מכניס ולכמה מהנחיות התכנון לקיבוצים.

70 שנות ארכיטקטורה בקיבוצים:

פרק התכנון והארכיטקטורה בהיסטוריה של התנועה הקיבוצית הוא מאלף ומרתק, כפי שאפשר ללמוד מספרו של כהנא (שעדיין לא ראה אור). דמותו הפיסית של הקיבוץ - צורת יישוב ייחודית בתולדות התכנון בקנה מידה עולמי - היא תמונה נאמנה של האידיאולוגיה הקיבוצית על גלגוליה השונים והתמורות שחלו בה, עד סופה; מעידן הצניעות והצנע עם האדריכלים הנזיריים בראשית שנות ה-20, דרך התקופה האדריכלית ההירואית בשנות ה-30 וה-40, משם לתקופת השרירים של האדריכלים ה"ברוטליסטים" שהתפתחו בשנות ה-50 וה-60 ועד חגורת השומן האדריכלית שהקיבוץ צימח בשנות ה-70 וה-80, "אולי אנדרטה לאובדן עקרונות", מעיר כהנא.

תנופת הבנייה בקיבוצים, שבה הוקמו חדרי אוכל מפוארים, אולמות מופעים גדולים או מבני הנצחה מונומנטליים, הגיעה לשיאה דווקא ערב הנפילה. הכתובת היתה על הקירות - בסגנונות האדריכליים, בשינויים במבנה הקיבוץ, בממדים המנופחים, בחומרי הבנייה העשירים. אחרי הנפילה, מבני ציבור רבים הוזנחו ועומדים כפילים לבנים, או במקרה הטוב, אומר כהנא, מופעלים על ידי זכיינים פרטיים.

קץ ההיסטוריה

הספר הוא אחד משלושה ספרים שכתב כהנא על תכנון ואדריכלות בשירות הרעיון הקיבוצי וייצאו לאור בקרוב בהוצאת יד טבנקין. הספרים מבוססים על עבודה ארכיונית שעליה שוקד כהנא בשנים האחרונות, לקראת הקמת ארכיון מקיף, ראשון מסוגו בתחום. קשה להפריז בחשיבותו של הארכיון. זהו אולי אחרון המפעלים החלוציים הקיבוציים, שמבטיח את קיומו של הקיבוץ לדורות. אם לא על האדמה המשוגעת, אז לפחות במקום מפלט בטוח ובממד קיומי אחר.

בשיתוף קק"ל, שמסייעת במלגת מימון, אסף כהנא אלפי מסמכים היסטוריים הקשורים לתכנון ולאדריכלות בתנועות הקיבוציות, והוא מחזיק באוסף סרוק של כ-6,000 תצלומים נדירים, תוכניות ואיורים מכ-70 שנה של תכנון שיתופי - מאם הקבוצות דגניה, "שבה בפעם הראשונה בעולם מישהו שירטט קיבוץ על הנייר", ועד 1990, השנה שבה, כדבריו, הגיעה ההיסטוריה של התכנון הקיבוצי לקצה.

התאריך שבו בחר כהנא לחתום את הארכיון אינו שרירותי. ב-1990 הופרטה המחלקה לתכנון של הקיבוצים - המקום שבו למעשה עוצבה דמותם החזותית של רוב הקיבוצים בישראל, והתכנון עבר לידיים פרטיות. "בכך תם עידן", הוא אומר. המעבר התרחש בד בבד עם תהליך הפרטת הקיבוץ עצמו, ובאופן מקרי, או לא, במקביל לקריסת הגוש הקומוניסטי, אם להתייחס להקשרים אידיאולוגיים גלובליים.

המחלקה הוקמה ב-1943 כדי שחברי הקיבוצים יוכלו לתכנן את יישוביהם, ועבדו בה אנשי מקצוע, אדריכלים, מהנדסים, אדריכלי נוף, ברובם חברי קיבוצים. מחלקות טכניות היו לשלוש התנועות הקיבוציות. האיחוד והמאוחד איחדו מחלקות, והקיבוץ הארצי פעל בנפרד. בשיאה, רגע לפני קריסת החזון הקיבוצי, עבדו במחלקה של התנועה הקיבוצית המאוחדת כ-200 איש. כהנא, חבר קיבוץ בעצמו עד היום, עבד במחלקה מאז 1955 בתפקידים בכירים, במחקר ובפיתוח. הוא תיכנן 30 קיבוצים ועשרות מבנים בהם ובאחרים.

את מחלקת התכנון, שהפכה למשרד תכנון פרטי, עזב כהנא מסיבות אידיאולוגיות. אירוניה של הגורל היא שגם משכנה של המחלקה ברחוב סוטין 27 בתל אביב הופרט ונמכר ליזם. את המבנה, שריד לאדריכלות תקופתית טובה, תיכננו בשנות ה-50 זיוה ארמוני וחנן הברון, מבכירי האדריכלים שעבדו במחלקה. כיום הוא עומד לפני הריסה ובמקומו ייבנה מגדל מגורי יוקרה.

מבצע הצלה

כהנא נולד ב-1927 בצ'כיה וכילד עבר לאנגליה ב-1939. הוא הקדיש את עבודת התזה שלו בפקולטה לארכיטקטורה בבית הספר הטכני בלונדון לתכנון קומונה ולמחקר על תכנון שיתופי בקומונות חילוניות ודתיות ברחבי העולם. לישראל הגיע ב-1954, "לא מציונות גדולה או מדתיות גדולה, אלא מרצון לממש חיי שיתוף ושוויון", הוא אומר. בנוסף לעבודתו כאדריכל לימד גם בטכניון.

אחרי שעזב את מחלקת התכנון, עבד כהנא כאדריכל בקיבוצו, בית העמק, ועם פרישתו לגמלאות לפני כשש שנים החל בהקמת הארכיון. כיום, הארכיון מוקם במשרדו של כהנא בקיבוץ בית העמק - קיבוץ יפה להפליא שנראה בימים אלה בדיוק כמו לפני שנות אלף בקיבוץ, רק שהכל הופרט. אבל הכוונה היא להעביר את הארכיון למקום מסודר, שבו יישמר כראוי ויהיה נגיש למחקר.

הארכיון הוא מפעל חיים ולא פחות מכך מבצע הצלה. במחלקת התכנון ובקיבוצים עצמם כמעט לא נשמרו חומרים מקוריים, אומר כהנא, ותוכניות אדריכליות של קיבוצים רבים נזרקות ואובדות. זהו גם מבצע בעל חשיבות בינלאומית, העונה על העניין הרב שמגלים בנושא חוקרים ברחבי העולם.

תחושת הדחיפות בהקמתו התעוררה אצל כהנא לנוכח העדרו של הקיבוץ מתוכנית האב "ישראל 2020" שהתוותה את דמותה של המדינה למאה ה-21; וכן מתערוכת האדריכלות הקאנונית "הפרויקט הישראלי" שהוצגה במוזיאון תל אביב בשנת 2000. אף שאינו נמנע מביקורת על הקיבוץ, כהנא מסרב להשלים עם המחיקה, וגם משוכנע שהקיבוץ עדיין יכול להיות רלוונטי לדמותה של הארץ.

"איך ייתכן שבפרויקט התכנון הלאומי, ובתערוכה הקוראת לעצמה 'הפרויקט הישראלי', אין זכר ליצירה האדריכלית הישראלית הייחודית ביותר שקמה פה? בחשיבה מחדש, המרחב הקיבוצי יכול להיות אלטרנטיווה לעיר הבורגנית-הקפיטליסטית", הוא מסביר, "ואופציה מרחבית משמעותית - לא עיר ולא כפר, כדברי יצחק טבנקין - כמשקל נגד לפירוור האחיד המכסה את כל הארץ".



פרדי כהנא: "בחשיבה מחדש, המרחב הקיבוצי יכול להיות אלטרנטיווה לעיר הבורגנית-הקפיטליסטית, ואופציה מרחבית משמעותית"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו