בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקלקולים החשאיים של המכון הביולוגי

פעילותו של המכון הביולוגי בנס ציונה אפופה חשאיות, אף שחלקים משמעותיים ממנה הם אזרחיים ומבוצעים בשיתוף חברות מקומיות וזרות. מאחורי חומת הסודיות מלבלבים חשדות למינהל לא תקין ולבזבוז משווע של כספי ציבור בהוראת מנהל המכון, ד"ר אביגדור שפרמן

תגובות

הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב), יחיאל חורב, ידע שלא יוכל להתעלם מהתלונות שנחתו על שולחנו בשנה האחרונה. מחבריהן אמנם בחרו להישאר אנונימים, אך הנושא שבו הן עסקו היה חשוב מכדי לבטלו בהינף יד: התנהלותו של ד"ר אביגדור שפרמן, העומד בראש אחד המוסדות הרגישים והסודיים בישראל - המכון הביולוגי בנס ציונה (ראו מסגרת).

ואכן, כבר זמן מה שהמוסד החשאי הזה מצוי תחת עיניהם הפקוחות של חוקרי המלמ"ב וחוקרי נציבות שירות המדינה, שמנהלים חקירה סודית על המתרחש בין כתליו. במקביל, גם חטיבת הביטחון במשרד מבקר המדינה, בראשות אלוף (מיל') מנדי אור, מקיימת בדיקה יסודית ומעמיקה של התנהלות בכירי המכון, ושפרמן בראשם. כל שלושת גופי החקירה בודקים חשדות לעבירות של חריגה מסמכות, ניגוד אינטרסים וקבלת הטבות מחברה זרה, שבוצעו לכאורה על ידי שפרמן.

גאון, כוחני ורגזן

ד"ר אביגדור שפרמן נודע בקהילה המדעית הבינלאומית בזכות פרסומים שעוסקים בפיתוח תרופות, חיסונים ונוגדנים - בין השאר לאנתרקס, דבר וגז עצבים. המוניטין שלו כמדען הולכים לפניו, אך תפקודו כמנהל שנוי במחלוקת.

זה 12 שנה הוא מנהל ביד רמה, ללא פיקוח ראוי, את המכון הביולוגי בנס ציונה. על פיו יישק דבר. ברצותו - הוא מקדם עובדים או מעכב את קידומם ומשפילם. הוא זה שמחלק את תקציבי המחקר למכון - עשרות מיליוני שקלים בשנה - וקובע מי יקבל מה ומתי.

לפני כחצי שנה יצא שפרמן לשנת שבתון בארה"ב ואת מקומו ממלא ד"ר עמרם גולומבק. ואולם, בפועל ממשיך שפרמן למשוך בחוטים גם ממקום מושבו במרילנד. גולומבק מתייעץ עמו כמעט בכל נושא, קטן כגדול, ושפרמן אף מרבה לבקר בישראל. עם זאת, הביקורים במולדת לא תמיד נעשים מרצונו.

בחודשים האחרונים זומן שפרמן להתייצב כמה פעמים אצל חוקרים מכמה גופי חקירות. הוא נחקר בידי חוקרים של חטיבת הביטחון במשרד מבקר המדינה, בידי אנשיו של יחיאל חורב, ולפני כחודש בידי חוקרים של אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, בראשות נתי לויט.

החקירות נפתחו, בין השאר, בעקבות הודעות בורסה שמסרו חברות התרופות נוקסיה הקנדית ופארמאתון האמריקאית, שמהן עלה כי שפרמן נמנה עם חברי המועצה המדעית של פארמאתון, ומתוקף כך אף זכאי לקבל אופציות של נוקסיה. פארמאתון מפתחת, בין השאר, תרופות נגד אנתרקס וגז עצבים - שגם במכון בנס ציונה עוסקים בפיתוחן. החוקרים משלושת הגופים מבקשים לבדוק, בין השאר, האם דיווח שפרמן, המוכר כעובד מדינה, על העסקתו כיועץ לחברה זרה? האם קיבל את האישורים הדרושים לכך מהממונים עליו? והאם הודיע על זכאותו לאופציות? עם זאת, ההתקשרות עם פארמאתון היא רק אחת מכמה סוגיות הנחקרות בנוגע להתנהלותו של שפרמן.

שפרמן הגיע למכון הביולוגי ב-1975, עם סיום לימודיו בכימיה פיסיקלית באוניברסיטה העברית. הוא הקים במכון את המחלקה לגנטיקה מולקולרית, ואחר כך קודם לתפקיד ראש תחום הביולוגיה. ב-1995 מונה למנהל הכללי של המכון ולמנהל המחקר שלו.

"ללא ספק הוא חוקר מוכשר", אומר עליו עובד במכון. "אפשר לדבר עליו במונחים של גאון", אומר חוקר אחר. עם זאת, עובדים במכון מספרים כי עוד לפני שמונה למנכ"ל התגלה שפרמן כאדם כוחני, ריכוזי ורגזן, שלא מצטיין ביחסי אנוש. על רקע זה חברו חמישה עובדים במכון וניסו למנוע את מינויו למנהל. הם פנו אל הממונה על המכון במשרד הביטחון וניסו לשכנעו כי שפרמן אינו מתאים לתפקיד.

"זה נבע בעיקר מיחסי האדם הגרועים שלו. הוא תמיד היה ידוע כאדם ריכוזי ומאוד בוטה", מספר חוקר בכיר לשעבר במכון, שנמנה עם החמישייה המתנגדת ופרש לגמלאות לפני כמה שנים - אך עדיין מסרב להתראיין בשמו המלא. "גם כשאני בפנסיה אני חושש מפני נקמתו של ד"ר שפרמן", הוא מסביר. "מי שלא הלך בדרכו, הוא פשוט צרח ונבח עליו, השפיל אותו".

אך ההתנגדות למינוי שפרמן לא נבעה רק מיחסי אנוש בעייתיים - כך לפחות טוען ד"ר יהושע ג', שלדבריו גילה כי שפרמן עושה שימוש לא ראוי בתקציבים. "מ-1990 שפרמן מקבל מענק עצום מהצבא האמריקאי למחקר שנועד לבדוק אנזים שמושפע מגז עצבים", הוא מגלה. "בראש המחקר עמד אביגדור. עד היום הצבא האמריקאי העביר למכון יותר מ-10 מיליון דולר - סכום שהספיק להעסיק שמונה עובדים בשנה בעלות של כ-120 אלף דולר לעובד. אביגדור רצה להרשים כנראה את האמריקאים ולכן העסיק מספר כפול של אנשים".

ומי מימן את זה?

"הוא לקח בלי אישור מסעיפים אחרים של תקציב המכון, כספים של מדינת ישראל שיועדו לפרויקטים ביטחוניים, והעביר אותם למיזם האמריקאי שלו".

יהושע ג' התלונן בפני חורב נגד שפרמן, והחוקר גדי ווטרמן מונה כדי לבדוק את הטענות. בתקופת החקירה הושעה שפרמן מעבודתו לשבועיים, אך בסופו של דבר החקירה נסגרה. שפרמן הוחזר לעבודה וראש הממשלה דאג, יצחק רבין, מינה אותו למנהל המכון. חלק מהעובדים טוענים עד היום, כי החקירה היתה "רשלנית".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "טרם מינויו של ד"ר שפרמן למנהל המכון קוימה חקירה בדבר תקציבי מחקר. בחקירה לא נמצא שמץ של חשד כלפי ד"ר שפרמן והתיק נסגר מחוסר אשמה. בעקבות זאת אושר מינויו על ידי ראש הממשלה".

עבודות פרטיות

אך התלונות נגד שפרמן המשיכו לזרום, חלקן נגע לבזבוז כספים מתקציבי המכון. "אף אחד לא יודע על מה בעצם מוצאים התקציבים", מדגיש עובד בכיר במכון. "יש אמנם ועדות, אך בפועל שפרמן מחליט בעצמו למי להעביר, לאיזה מחקר וכמה. התוצאה היא שיש בזבוז עצום של כספים על מחקרים לא חשובים. מצד שני, הדבר המדהים שבנושאים החשובים באמת היתה רשלנות גדולה".

מה זאת אומרת?

"המכון נחשב גוף מוביל במחקר העולמי, אבל תרופה נגד אנתרקס פותחה בו רק ב-1989. כלומר, עד אותה שנה אזרחי ישראל לא היו מוגנים מפני החיידק. וכל זה כי שפרמן ומנהל המכון הקודם, אלכס הרטמן, לא עשו דבר לקידום הנושא".

בשנים האחרונות ניכרת במכון תנופת בנייה מואצת בעלות של עשרות מיליוני דולרים - וגם בתחום זה לא ברור מי אישר את התקציבים, מדוע ומי מפקח על ההוצאה. בין השאר הוקם בשטח המכון גן יפהפה בעלות של 5 מיליון שקל. "במכון מועסקים 350 עובדים, האם מדינת ישראל צריכה לממן להם גן בסכום כזה?", שואל יהושע ג'. "שנים נדרשתי לדווח באופן פיקטיווי על הוצאות נסיעה ועל עבודות שלא נעשו. זו היתה הנורמה במכון".

במרוצת השנים הופנו כלפי שפרמן גם טענות על שהשתמש בעובדי המכון לצרכיו הפרטיים. אחד העדים בתביעה, שאינה נוגעת לשפרמן ישירות, סיפר לחוקר של נציבות שירות המדינה: "נחקרתי על ידי המלמ"ב בעניין עבודה פרטית, שביצעתי בביתו של מנהל המכון שפרמן". מקור במשרד הביטחון טוען בתגובה, כי הטענות נבדקו על ידי המלמ"ב ולא נמצא דופי בהתנהגותו של שפרמן.

עובדים נוספים טוענים, כי אנשי המכון ועובדיו של קבלן שהועסק על ידי המכון נדרשו לבצע עבודות בביתו של שפרמן. בין השאר נטען כי וטרינר המכון, ד"ר טוביה וינר, נאלץ לטפל בכלבו של שפרמן. וינר מסר בתגובה: "מה שהיה הוא ביני לבין ד"ר שפרמן. אני לא רוצה להגיב על הטענה".

זרים בתוכנו

גם חוקי הסודיות והאבטחה הנוקשים לגבי הנוגע למתרחש במכון מקבלים לכאורה גמישות יתרה על פי שיקול דעתו של שפרמן. "במסווה של חשאיות וסודיות", טוען ג', "עושה אביגדור ככל העולה על רוחו - בלי פיקוח של ממש".

ב-1985, למשל, חתם המכון על חוזה לפיתוח מוצר עם חברה אוסטרלית. החברה השקיעה כ-2 מיליון דולר במיזם, שבסופו של דבר התגלה ככישלון חרוץ. במהלך המו"מ הוצגה בפני נציגי החברה האוסטרלית מצגת מקיפה שתיארה את היכולות הטכניות והמדעיות של המכון - מידע שכל גורם עוין היה שמח לקבלו במחיר כה נמוך.

נציגי החברה האוסטרלית, שהפגינו חוסר מקצועיות, עוררו חשדות בקרב כמה מעובדי המכון כי החברה אינה אלא סיפור כיסוי של ארגון ביון זר, שביקש להשיג מידע על המתרחש במכון. עד היום לא נערכה בדיקה יסודית בעניין.

במקרה אחר, הוכנס בשערי המכון לפרק זמן ממושך נציג של חברה יפאנית, שהשקיעה בתרופה נגד אלצהיימר שפיתח ד"ר אברהם פישר, חוקר במכון. כדי למנוע מהיפאני להסתובב חופשי בשטח המכון, הוקצה לו משרד באחד הבניינים המרוחקים ובינו לבין שער היציאה נסלל שביל מיוחד לשימושו. השביל מכונה עד היום בפי עובדי המכון "השביל היפאני".

ד"ר שפרמן סירב להגיב לדברים שהובאו בכתבה זו.

המכון הביולוגי: הכל לפי הכללים

דוברת משרד הביטחון מסרה בתגובה על הנאמר בכתבה: "למערכת הביטחון הערכה רבה מאוד לפועלו ותרומתו של ד"ר אביגדור שפרמן - הן בתחום המדעי והן בתחום הניהול וקידום המכון הביולוגי. ד"ר שפרמן מנהל את המכון למחקר ביולוגי מזה כ-12 שנה, שבהן הצעיד את המכון להישגים חשובים מאוד למדינת ישראל. בתקופת כהונתו קודמו באופן משמעותי תחומי המחקר והפיתוח במכון, חלה תנופה אדירה בבניית התשתיות וחידושן, וכן בפיתוח משאבי האנוש במכון".

מהמכון הביולוגי נמסר: "ד"ר אביגדור שפרמן יצא לשבתון בחו"ל למשך שנה, ועם שובו יחזור למלא תפקידו כמנהל המכון הביולוגי. אכן מונה לו ממלא מקום לתקופה זו. עם זאת, נדרשת מעורבותו בכמה נושאים גם במהלך תקופת השבתון ולצורך כך הוא מגיע לישראל בתפקיד - בהתאם לנדרש ועל-פי הנהלים המקובלים.

"כניסת אורחים למכון הביולוגי מתבצעת לאחר תיאום עם הנהלת המכון ואישור מוקדם של הביטחון. כל בקשה כזו נבחנת לגופה. כמו כן, המכון קיים יותר מ-50 שנה. בעשור האחרון החל תהליך מוסדר של בניית תשתיות המכון וחידושן על פי תוכנית רב-שנתית של חידוש מעבדות המחקר. במסגרת תוכנית זאת יש התייחסות גם לפיתוח הסביבתי, כפי שמקובל גם במוסדות אקדמיים אחרים. אכן, אנו מייחסים חשיבות רבה לסביבת העבודה, שכן היא תורמת רבות לעובדים ולתדמית המכון. כל בקשה לעבודה פרטית נבחנת על ידי הגורמים המוסמכים, בהתאם לכללים".



אביגדור שפרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו