בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ולנו יש פלאפל

ראובן ריבלין, רובי, האיש הבא שכנראה ינצח את שמעון פרס בקרב על הנשיאות, מנמיך ציפיות לקראת כניסתו לנעליו הגדולות של משה קצב

תגובות

כ-40 מבין 80 חברי הכנסת שהשתתפו במשאל שנערך לפני כחודשיים אמרו שהם תומכים במועמדותו של ראובן ריבלין לנשיאות. תמיכתם של ה-40 האחרים התפצלה בין שמעון פרס, הרב ישראל מאיר לאו, קולט אביטל ובנימין בן אליעזר. אבל גם אלה שלא תמכו בריבלין ראו בו על פי רוב את הבחירה השנייה שלהם. זה גם הרחש במסדרונות: רובי מוביל. ריבלין הוא ההעדפה של מרבית חברי הבית. אם לא יצלח המאמץ לבלום אותו בישורת האחרונה, טובים סיכוייו של הפרלמנטר הירושלמי הוותיק להיות לנשיא התשיעי של מדינת ישראל.

כך שכאשר נחמה ריבלין פותחת את הפלדלת בקומה השנייה של בית הדירות השגרתי למדי במערב ירושלים, מיד עולה התהייה אם האשה המאוד-ישירה הזאת בג'ינס רחבים תחליף בעוד חודשים אחדים את גילה קצב. וכאשר רובי ריבלין מתיישב עם השלט אל מול המסך המנתר בין בית"ר ירושלים-הפועל כפר סבא לבין אהוד אולמרט-יעקב אילון, מיד עולה התהייה אם הליכודניק האסלי הזה הוא כבוד הנשיא. ואם הריבליניות הידועה, השופעת רגשנות וחום ואהבת-אדם כמעט ילדותית, היא היא שתרפא את טראומת הנשיאות שאותה משה קצב משאיר אחריו. האם ריבלין הוא שיחזיר לבית הנשיא את הדר המלוכה שסר ממנו.

בכותל המזרח, מעל פינת העבודה, תלוי תצלום שחור לבן של פרופ' יוסף ריבלין לוחץ את ידו של ריצ'רד ניקסון בשנת 1964 בניו יורק. על פי גרסת הבית, המועמד מרחביה אמר למדינאי האמריקאי הידוע ששניהם הפסידו בבחירות לנשיאות (ריבלין היה מועמד חירות לנשיאות ישראל ב-1957; ניקסון היה המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארצות הברית ב-1960). כן, ענה ניקסון, אבל רק אחד מאתנו תירגם את הקוראן.

בנו של הפרופסור נולד ב-1939, בירושלים, לשבט עתיק שעלה ארצה ב-1809. בסוף שנות השבעים הנהיג עו"ד ריבלין את הליכוד בבירה. בסוף שנות השמונים היה לחבר כנסת. תחילה היה עם שמיר, אחר כך עם דוד לוי, אחר כך עם אריאל שרון. ב-2001 היה לשר התקשורת. ב-2003 נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת. וכעת, כעת הוא כל כולו במירוץ לנשיאות. נחוש לערוך בבית הנשיא את החגיגה הגדולה שתיערך בעוד שנתיים, במלאת מאתיים לעלייתו של שבט ריבלין ארצה.

זכות אבות

למה רובי? למה ראובן ריבלין ראוי להיות נשיא מדינת ישראל?

"אני אומר לך חד-משמעית: אבא שלי היה ראוי להיות נשיא, לי יש סיכויים להיות נשיא. החיים היום במדינה נותנים לי סיכויים להיות נשיא. הרעיון לא היה שלי. שנה אחרי שהייתי יושב ראש הכנסת ועשיתי טוב ופעלתי רבות בא אברום בורג ואמר אתה תהיה נשיא המדינה. ובא אחריו אלי ישי. ואורה נמיר שראתה את הפייריות שלי לציבור הערבי. ובייגה שוחט. האנשים האלה ראו את פועלי וחשבו שאני צריך להיות נשיא המדינה הבא משום שנשיא צריך להיות מעורה בעם וחלק מהעם, עממי ואמיתי".

אתה לא איש רוח, רובי. אתה לא נישא מעם. אין לך משקל סגולי.

"היום איש רוח לא מסוגל למלא את התפקיד הזה. כי היום זה הרבה בולשיט. הרבה בולשיט. צרמוניה. הרבה דברים שאין בהם ממש. אדם שיש בו סגולות של איש רוח יוצר לא יוכל לבצע אותן".

אתה לא חושב שכאשר ישראל שרויה במשבר מנהיגות כל כך עמוק היא זקוקה לנשיא שלא יהיה פוליטיקאי אלא דמות מופת?

"באו אנשים ובחנו אותי באמות המידה שהיום נשיא נבחן בהן. היום לא מבקשים את אלברט איינשטיין. רוצים גאווה כלפי העולם? שראש הממשלה יביא גאווה אל העולם. רוצים גאווה כלפי העולם? ששר החוץ יביא. אל תפקיד נשיא המדינה באים כולם מהרמה הפוליטית".

כלומר אתה עצמך מודה שלא תביא לנו גאווה בעולם.

"אני רוצה להביא גאווה לעמי. האזרח הראשון לא צריך להיות יותר שווה מכולם. הוא צריך להיות טוב לכולם, מאמין לכולם, אוהב את כולם. ואת זה יש בי. את זה הוכחתי. תומכים בי כי יודעים שאני הגון, עממי ועם שתי רגליים על הקרקע. אם היה מופיע אדם שהוא משכמו ומעלה וביכולתו להושיע את עם ישראל הייתי מסכים שהוא המתאים ביותר. הרי כשנבחרתי ליו"ר הכנסת והיו קוראים לעברי אדוני היו"ר הייתי מסתכל אחורה לראות למי קוראים".

כלומר גם בעיניך המועמדות שלך לנשיאות מעט מוזרה. היא מפתיעה אותך.

"כן, בהחלט. כשאני חושב על אבא שלי שהיה מועמד לנשיא המדינה וכשאני חושב על האבות המייסדים אני מסתכל עליהם בדחילו וריחמו. הם אייקונים. ואני, גם אם אני מאוד רוצה, אני לא אייקון. יש לי כוח שכנוע טוב. במיוחד לגבי עצמי. אבל אפילו אני לא יכול לשכנע את עצמי שאני אייקון. אני לא. ממש לא".

תמיד חלמת להיות נשיא?

"לא. אבל כולם תמיד ידעו שאבא שלי היה מועמד לנשיאות. ב-1957 בגין הריץ אותו נגד בן צבי. בן צבי היה איש מצוין, איש העם. אבל ליד אבא שלי הוא לא היה. אבא שלי היה גדול. אבא שלי תירגם את הקוראן. והוא לא זכה להיות נשיא. אז כל הזמן חייתי בצל של זה".

אז יש אצלך מוטיווציה כזאת. לעשות צדק מאוחר לאבא.

"אם אזכה, אראה את זה כאיזו השלמה. כי באמת לאבא שלי היה מגיע להיות נשיא. הוא היה גם מחיה השפה העברית וגם העריך והוקיר את השפה הערבית. הוא היה גם שומר מצוות וגם איש ציוני ממדרגה ראשונה. גם ספרא וגם סייפא. גם איש העולם וגם איש המקום".

בסדר, בסדר. השתכנעתי שפרופ' יוסף ריבלין היה ראוי להיות נשיא. אבל עדיין לא השתכנעתי שאתה ראוי.

"אני גם יהודי גאה וגם דמוקרט ללא פשרות. יהודי-ציוני אדוק ודמוקרט אדוק".

מה יש בך שאין בשמעון פרס?

"אני ממש אוהב את העם שלי. אוהב את העם שלי אם הוא טועה או לא טועה".

שמעון פרס הוא בכל זאת אייקון. הוא מדינאי חובק עולם.

"אם כך, אולי הוא צריך להיות ראש ממשלה. נשיא צריך לייצג את הפנים של מדינת ישראל. לבקר בבתי ספר ולהבדיל, לבקר בבתי סוהר. לדבר עם אנשים. להקשיב לאנשים. להיות כותל מערבי שאפשר לבכות אצלו. נשיא לא צריך להביא את דבר העולם מדאבוס עובר לפאריס עובר ללונדון".

אני חוזר ושואל, רובי. אתה אדם לבבי. אתה חם ורגשי וטוב מזג ובעל חוש הומור. אבל נשיא?

"תראה, אני להיות ראש ממשלה לא מסוגל. למה? כי אני לא מסוגל לשלוח בן אדם למות בקרב. זאת אחריות נוראה מדי בשבילי. אין בי את האכזריות הנדרשת לעשות זאת. אבל להיות נשיא זה משהו אחר. זה לרפא. לחבוש. לאחד. ולאחד לא מתוך התייפייפות שאומרת אחדות, אחדות, אחדות. כי אין אחדות בנו. אין אחדות בין היהודים. אין אחדות בין הישראלים - הערבים והיהודים. לכן אני יכול לאחד דווקא מתוך השוני. למה ח"כים ערבים שוקלים לתמוך בי ולא בשותפו של ערפאת לפרס נובל לשלום? כי הם באים ואומרים האיש הזה לא מסתיר ולא מטאטא בעיות אמיתיות. כי מה שאני אומר הוא שלא נגזר עלינו לחיות יחד אלא נועדנו לחיות יחד. אין לנו ברירה. עם כל העימותים האלה אנחנו חייבים לחיות ביחד".

הז'בוטינסקאי האחרון

אבל אתה אפילו לא איש קונצנזוס. אתה אדם קיצוני, ח"כ ריבלין. אתה מאחרוני המאמינים בארץ ישראל שלמה.

"בלי כל ספק, אני אידיאולוג".

אתה עדיין תומך במתנחלים ובהתנחלויות?

"אני מאמין בהם כל עוד הם מאמינים בדמוקרטיה. אני מאמין שכל אדם המיישב את ארץ ישראל גורם למצב שבו נוכל למצוא פתרון שיאפשר לכולנו לחיות יחד. ניסיון לגבש הסכמה בנייר זה או אחר ולחזור ולוותר ולהגדיר את עצמנו ככובשים בארצנו לא יביא שלום".

אתה מאמין בדבר-מה כמעט מיסטי: גם ארץ ישראל השלמה וגם שלום.

"יהיה שלום רק אם תהיה ארץ ישראל השלמה".

בעיני הרוב המכריע של הישראלים התפיסה הזאת היא תפיסה הזויה. הרוב המכריע של הישראלים לא מאמין בשלום ולא מאמין בארץ ישראל השלמה ובוודאי לא בצירוף של שניהם.

"אם יהיה שלום, מה הבעיה שהיהודים יחיו בכל מקום? ואם לא יהיה שלום, בוודאי שיהודים צריכים לחיות בכל מקום כדי לשמור על חייהם".

ההשקפה שלך תהפוך אותנו למיעוט של ארבעים ואולי שישים ואולי עשרים אחוזים. אם כך יהיה, לא תהיה מדינה יהודית ולא תהיה מדינה דמוקרטית.

"מדינת ישראל היא לא דבר ברור. לא דבר ברור. אנחנו עדיין נמצאים במצב של צריך עיון. לי ברור שלא תהיה מדינת ישראל אם היא לא תהיה מדינה יהודית ושלא תהיה מדינת ישראל, אם היא לא תהיה דמוקרטית. אני חרד מפני אלה בישראל שחושבים שאנחנו כבר עם ככל העמים ואני חרד מפני אלה בימין שחושבים שאנחנו יכולים לזלזל בהלכות דמוקרטיה. אבל כאשר הייתי בן שש, אם היית אומר לי שבשנות האלפיים יהיו כאן שישה מיליון יהודים, לא הייתי מאמין. לכן אני מאמין שאנחנו בתוך מערבולת נמשכת שתימשך ותימשך עד שהערבים יתעייפו. בדיוק כפי שז'בוטינסקי כתב ב-1923 בקיר הברזל".

אתה עדיין מאמין בקיר הברזל?

"בוודאי".

אתה ז'בוטינסקאי גם היום?

"בלי שום סייג".

אתה ער לכך שאתה מאחרוני האחרונים של המסדר האבוד הזה?

"אני גם ריאליסט. ידוע לי שהסכם אוסלו נחתם. שערפאת חזר. שהרשות הפלסטינית קמה. אבל אני מאמין בדברי ז'בוטינסקי בדיוק כפי שהאמנתי בהם כשהייתי נער בשנות החמישים וכשהייתי בחור צעיר בשנות השישים".

אתה עדיין מתנגד לפינוי התנחלויות?

"אני מתנגד לפינוי התנחלויות ביהודה ושומרון".

אתה תומך בפינוי מאחזים בלתי חוקיים?

"בוודאי. התיישבות אסור שתהיה בהתרסה".

אם אתה נשיא והממשלה מחליטה על פינוי 50 התנחלויות מה אתה עושה?

"אני הולך להתנחלויות. יושב אתם. בוכה אתם. אבל אומר לחברים: זו החלטה של ממשלת ישראל. זו הכרעה של דמוקרטיה. אין לנו ברירה".

כלומר אם יש לכך רוב בכנסת, פינוי מאסיווי של התנחלויות הוא חוקי?

"אין בכלל ספק".

אבל כאשר הכתומים מרדו נגד ההתנתקות התרת להם להטיל מצור על הכנסת. הנחת להשקפה שלך להשפיע על ההחלטות הממלכתיות שלך.

"היה סמוך ובטוח שאם הערבים היו רוצים לבקש הפגנה רבת משתתפים סביב הכנסת הייתי מאפשר זאת. מה שעשיתי היה לסייע למנוע מלחמת אחים. המצור על הכנסת איפשר למוחים לפרוק את כל התוקפנות שהצטברה בהם ולהוציא קיטור. מיד לאחר שהתקבלה החלטת הכנסת ירדתי לגוש קטיף ואמרתי למתיישבים שהתקבלה החלטת כנסת ושעליהם להתכונן לרע ביותר. אמרתי להם את הדברים בבכי. ממש בבכי. ואני לא עושה הצגות בדברים האלה. אני, גם אם אני לא רוצה לבכות, אני בוכה. אין לי בעיה לבכות".

חזרתי וקראתי את קפקא

פוליטיקאי, אמרנו. ימני, אמרנו. אבל אתה גם נגד שלטון החוק. אתה יריב של בית המשפט העליון.

"יצאת מדעתך? אני הוא זה שאמר לא יקום בית משפט לחוקה אלא בית המשפט העליון. אני הוא זה שאמר שאנו מחויבים לכבד את בית המשפט העליון".

אבל אתה הוא גם זה שאמר שלא היתה מהפכה חוקתית אלא הפיכה חוקתית. בכך בעצם תיארת את מהלך אהרן ברק כמהלך אנטי-דמוקרטי.

"הפיכה היא סכנה לדמוקרטיה. לא ייתכן שהמחוקק - המייצג את העם הריבון בין בחירות לבחירות - יבוא ויעמוד בפני גוף שלא נבחר, שיקבע כי היתה מהפכה חוקתית שבעצם לא היתה ולא נבראה. אבל לא רק אני אומר זאת. אמר זאת גם המשנה לנשיא לנדוי. אומר זאת הנשיא שמגר. גם עליהם לא מקובל שאין צורך בחוקה לישראל כי בית המשפט העליון הוא החוקה".

אם כך, אתה מצדד במהלך של שר המשפטים דניאל פרידמן נגד נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש.

"יש מהלכים שהם התרסה".

מינוי פרידמן הוא התרסה?

"לא אני בחרתי בפרידמן. אבל עקבתי אחרי מאמריו בעיתון. הם היו מאוד בוטים. האמירות שלי היו לא פחות נוקבות, אבל יותר מנומסות".

נשיאת בית המשפט ביניש לא צריכה לחשוש מפני נשיא המדינה ריבלין?

"בוודאי שלא. למרות התנגדותם של חברי החרדים, שחלקם תומכים בי, אני סבור שצריך חוקה למדינת ישראל. צריך גם חוק יסוד: חקיקה שיקבע את הגבול שבין הרשויות כדי שלא יימשך האבסורד הזה שבו כל רשות קובעת את גבולה היא".

רובי ריבלין, בשנת 2001 נחשדת לעבריין. במשך שלוש שנים היית מנוע מלהיות שר המשפטים. האם מי שנאסר עליו להיות שר המשפטים יכול להיות נשיא?

"נתחיל בסוף. על הפרשה העגומה המדברת בי אמר היועץ המשפטי לממשלה שעל תיק ריבלין לא תהיה תפארתה של הפרקליטות. זה אומר הכל. זה אומר שלא היה מקום בכלל לחקור אותי. אבל היועץ המשפטי אמר זאת בשקט ובאיפוק על דבר שלא נגע לו ולמשפחתו. ואילו אני ומשפחתי - מה אנחנו עברנו. כל ימי אני ללא רבב. לא היתה ידי בשום מעל. וכאיש ציבור בירושלים יצא שמי מקצה הארץ ועד קצה. הלוא אני, אפילו סטייק אי אפשר לתת לי, כי אני צמחוני. אני רק אוכל פלאפל.

"ופתאום, כאשר אריק שרון מגיע למלכות - וכאשר ברור שאני עומד להיות שר המשפטים - פתאום קוראים לי לחקירה. ובדרך לפתח תקוה אני אומר לעוזר שלי 'תאמין לי, לא יודע מה רוצים ממני'. ובאמת, אחרי שלוש שעות של חקירה הם כבר מבינים שאין כלום. הכל הבל. וכשאני שואל ואומרים לי שאני יכול להיות שר. זה בסדר. אבל מה, שר המשפטים אני לא יכול להיות. שר תקשורת? בסדר, אבל שר המשפטים? לא. ושלוש שנים לא סוגרים את התיק הזה. יום אחד חוקרים ושלוש שנים לא סוגרים. שופכים את דמי".

לאט לאט. נתחיל מההתחלה: היית או לא היית בן חסותו של דוד אפל?

"לא דובים ולא יער. לא דובים ולא יער".

לא היית חייל בצבא הפוליטי-עסקי של אפל?

"זה פשוט מגוחך. מגוחך. דודי אפל נולד לידי. אני מכיר אותו מיום שנולד. וכשעזבתי את הכנסת ביקש אותי שאנהל איזה פרויקט עם אלוף דורון רובין. אבל מעולם לא הייתי חלק מהמערכת העסקית שלו. והרבה פעמים הוא עזר לי ברמה הפוליטית. נכשלנו יחד ברמה הפוליטית. הוא הביא אותי למחנה דוד לוי. אבל לומר שהוא היה הפטרון שלי זה שטויות. זה הבל הבלים. הבל הבלים".

הטענה כלפיך היתה שאפל ניהל אתך שיחות על הנעשה בוועדה למינוי שופטים, שבה ישבת.

"ודאי דיברתי עם אפל. הוא שאל שאלה ואני פשוט ניפנפתי אותו. לא מסרתי לו שום פרט. ממש טיפשות. אמרתי לו שלא יבלבל את המוח. הבהרתי לחוקרים את זה ביום החקירה. אחרי שלוש שעות הם הבינו שהכל שטויות. שאלה דברים הגובלים באבסורד ובגיחוך. אמרו שסידרתי לבן של אפל ויזה לארצות הברית. אמרתי ודאי עזרתי כי הבן של אפל הוא כמו הבן שלי. אבל מה זה לסדר? אני הקונסול? יצאתם מדעתכם?"

אתה עדיין נרגש כשאתה חוזר אל הטראומה ההיא. אתה כמעט דומע.

"תשאל את בני משפחתי מה היה כאן באותה שבת. ילדיי ישבו פה ואני פשוט לא יכולתי לשבת אתם. אמרתי להם מחר יתפרסם בעיתון דבר שלא היה ולא נברא. ויצאתי מהבית והלכתי לשדות וישבתי בשדות. הייתי המום. קראתי קפקא וחזרתי וקראתי את קפקא. אבל אמרתי - זה ספרות, זה בדיוני. ופה אנשים ממש מתירים לעצמם לשפוך דם של אדם".

מבחינתך זה היה פוטש? זה היה ניסיון של הדרג המקצועי בפרקליטות למנוע מנבחר ציבור למלא את התפקיד שאותו נבחר למלא באופן דמוקרטי?

"אין כל ספק. כי אם היה כצעקתה מדוע הניחו לי להיות שר תקשורת. לא פסלו אותי מלהיות חבר בקבינט הביטחוני. לא פסלו אותי מלהיות איש ציבור. פסלו אותי אך ורק מלהיות שר המשפטים. לא רצו אותי במשרד המשפטים. אולי דווקא בגלל שאני יותר מדי ישר. בגלל שאני לא יס מן. וכשאני מספר לך על זה, עדיין עוברת בי צמרמורת. אני שואל איך היו יכולות אותן פרקליטות לשבת בפרקליטות ובבית המשפט ולשמוע על כך שמעלילים עלי כך. הלוא הן ידעו שאני הקפדתי ועזרתי למערכת המשפט. בוועדה למינוי שופטים לא היה דבר שאני והשופט מישאל חשין לא ראינו עין בעין. אבל פתאום, כשראו שאדם שאינו יס מן יהיה שר המשפטים, אמרו הוא לא יהיה. הוא פשוט לא יהיה. וכל האמצעים כשרים".

זו היתה עלילה?

"אני הרגשתי כך. והכעס הגדול שלי היה על אחי ורעי נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ועל אחי ורעי דן מרידור. איך הם לא באו וזעקו זעקה? איך הם שתקו? הלוא אין התיישנות על הדבר הזה. הפרשה הזאת היא תועבה. פשוט תועבה".

פרשת נאמן, פרשת ריבלין, פרשת רמון. יש כאן דפוס?

"רק על עצמי לספר ידעתי. אבל נכון שהיה לפני נאמן. נכון שהיה אחרי רמון. אני לא אומר שלא צריך לחקור. מי שיש נגדו חשד, צריך לחקור אותו. אבל לפחות במקרה שלי החקירה לא היתה לשם החקירה, אלא כדי להשיג תכלית שונה בתכלית מהחקירה".

יש מקום להקים ועדת חקירה שתבדוק את שלוש הפרשות הללו?

"היתה פה חבורה שמשלה כאן. שעשתה בשלטון החוק כבתוך שלה. אלה העובדות. אי אפשר להתווכח על כך. האם יד רוחצת שם יד? מאיפה זה מגיע ולאן זה הולך? לא יודע. לי כאב על שני אנשים שהכירו אותי וידעו: דן מרידור ואהרן ברק. כל הזמן הייתי שואל את אשתי נחמה: איך הם יכולים לשתוק? איך הם יכולים לישון בלילה?"

חרג ממידת השובבות

מה חשבת על פרשת רמון?

"חשבתי שהוא טיפש".

למה?

"היו לנו חברים בצבא שהיו מח"טים. ואני הייתי מתפעל כל פעם שהייתי רואה אותם. כי החיים לא השתנו אצלם: כל יום הם היו באים בבוקר לעבודה והמזכירה שלהם היתה בת 19. אז הם חשבו שהם נשארו בני 19. גם חיים רמון חשב שהוא בן 19. הוא עשה מעשה שלא ייעשה".

מה חמור במעשה שעשה?

"ברור שגבר לא צריך לכפות עצמו על בחורה. אבל החומרה בעיני היתה בעיתוי. באותו רגע רמון היה צריך לעשות דבר הרבה יותר חשוב. הוא צריך היה לדאוג לחיילים שלנו. חיים הוא איש נפלא. ובחור פיקח. הלוואי והיה יותר חכם. אבל מה שחרה לי במעשה שלו הוא העיתוי. הוא באמת מאמין שהוא בן 19 כל הזמן. ומה שהוא עשה חרג ממידת השובבות".

ההעמדה שלו לדין היתה מוצדקת?

"משפטית אפשר היה לפטור את זה בנו-נו-נו. הרגשתי היא שאם רמון לא היה שר המשפטים לא היו מעמידים אותו לדין. עכשיו נקבעה הלכה חדשה: שר בישראל מותר לו לחדור עם הלשון בעל כורחה של אשה ובלבד שהוא שר רגיל ולא שר המשפטים. אל תצחק. זה לא אני המצאתי. את זה קבע בית המשפט".

והנשיא קצב? האם פתרון הנבצרות הזמנית הוא פתרון סביר בעיניך?

"הנשיא קצב נקלע למצב קשה ביותר. כשאתה עומד מול מים אדירים כאלה מה שאתה צריך לעשות כדי להוכיח את חפותך הוא לעשות את מה שעשה חיים רמון: להתפטר ולדרוש להעמיד אותך לדין מהר ככל האפשר. אם אני הייתי, חלילה, במקום הנשיא, כך הייתי נוהג. מתפטר ודורש משפט מיידי".

קצב בחר בדרך אחרת. אתם, חברי הכנסת, לא הייתם צריכים לקצר את הביזיון ולהדיח אותו?

"בגלל שאני מועמד לנשיאות בחרתי לא לעסוק בכך. חשבתי שהנשיא צריך להתפטר בעצמו. היום כבר מאוחר מדי. אבל כאשר הרוב בחברה סבור שיש דברים בגו נגרם נזק כבד מאוד גם לאיש משה קצב וגם למוסד הנשיאות".

אולי התשובה המוחצת ביותר לפרשת קצב היא לבחור בקולט אביטל לנשיאה.

"מי שחושב שקולט אביטל ראויה, שיבחר בה. לא אדבר עליה, אלא אך ורק עלי".

אז בוא נדבר עליך. אתה מינית את מבקר המדינה לינדנשטראוס.

"לא אני מיניתי אותו. הכנסת בחרה בו. אני תמכתי במינוי".

אתה תומך במינוי הזה גם היום?

"כל אדם וסגנונו. הוא חרת על דגלו מאבק ומלחמה. מאבק ומלחמה בנושאים ציבוריים לא יכולים להיעשות בלי חשיפה ציבורית. התוצאות הן שיוכיחו".

אתה שותף לדעתו של ראש הממשלה אולמרט שהשופט לינדנשטראוס זקוק לטיפול פסיכיאטרי?

"איני רוצה לעלוב בראש הממשלה אבל אספר לך סיפור על שופט הכדורגל הנדלר. הוא היה אומר שכשהוא בא לפסיכיאטר, הפסיכיאטר היה אומר לו שלח אלי את אלה ששלחו אותך".

אני מקבל את הרושם שבין אולמרט ללינדנ-שטראוס אתה בוחר בלינדנשטראוס.

"במשרד ראש הממשלה מפיצים שמועות שאני מוציא ומביא את מבקר המדינה. זה סיפור הלום והזוי. אבל אני יכול לומר שאת חלק מהנפשות הפועלות אני מכיר זה שנות דור. ואני אומר שחלק מאתנו מרשים לעצמנו יותר מאשר הורינו. חלק מאתנו מקבלים על עצמם יותר מדי. גם בזמן האבות המייסדים היו תופעות של לא תחסום שור בדישו. אבל האבות המייסדים ידעו שקודם כל אנחנו עובדים למען המדינה. היום זה קצת נשכח".

עומד להתפרסם דו"ח מבקר מאוד ביקורתי על כהונתך בכנסת.

"אברום בורג ואני פתחנו את הכנסת לביקורת. הביקורת עלי נובעת מההחלטה שלי להיטיב עם ההנהלה שמשכורתה פחתה. אין אדם שעושה ולא טועה. אבל חלילה אין כאן עניין של ניקיון כפיים. אין קמצוץ של קמצוץ של אבק".

אנחנו רגישים מאוד כעת לשחיתות. אתה מועמד נקי מרבב לנשיאות?

"מבחינת ניקיון כפיים - אין ספק. האם אני מתאים בכלל? בגלריה המוצגת היום - כן. אני זכיתי לכך שיתמכו בי גם צבי הנדל וגם מוחמד ברכה. גם שלי יחימוביץ וגם ביבי נתניהו. נער הייתי וגם זקנתי. אני יודע שאין אפשרות לסמוך על אף הבטחה של חבר כנסת. אבל אם היו מניחים לחברי הכנסת להצביע היום כרצונם, אני הייתי נבחר".

אתה בחירת המועדון?

"כן".

הפוליטיקאים אוהבים את הפוליטיקאי שאתה?

"כן. כי אני פוליטיקאי מסוג אחר".

ואם אכן תיבחר, מה יהיה המעשה הראשון שלך כנשיא מדינת ישראל?

"אלך לקבר של אבא ואומר 'פרופסור, ריבלין בבית הנשיא'".*



ראובן ריבלין. היום איש רוח לא מסוגל למלא את התפקיד הזה. כי היום זה הרבה בולשיט


ריבלין. אפילו אני לא יכול לשכנע את עצמי שאני אייקון. אני לא. ממש לא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו