בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נראה ש"לוסי" אינה אמנו הקדומה, רק בת דודה

משפחת האדם מסתבכת: חוקרים ישראלים משרטטים מחדש את התפתחות המין האנושי

תגובות

היא הוגדרה כאחת התגליות המדעיות המשמעותיות ביותר במאה ה-20: אשה קטנה, מעט יותר ממטר גובהה, שחיה במזרח אפריקה ומתה בגיל 30 לפני יותר מ-3 מיליון שנה. "לוסי" - כך כונה השלד המאובן של היצור הטרום-אנושי אוסטרלופיתקוס אפארנסיס, שהתגלה במחוז אפאר שבאתיופיה ב-1974. לוסי ניחנה בהליכה זקופה כמעט כמו של אדם מודרני, אך נפח מוחה היה קטן כמו זה של שימפנזה. גם פניה לא היו אנושיות לחלוטין - עם לסת בולטת כשל קוף.

במשך יותר משלושה עשורים נחשבו לוסי ובני מינה לאבות הפרימיטיווים של המין האנושי, מהקדומים ביותר שהלכו הליכה זקופה. אולם מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מגלה שהאוסטרלופיתקוס אפארנסיס לא היה אלא בן-דוד של אבות המין האנושי, השייך לענף אחר במשפחת האדם שנכחד כבר לפני מיליוני שנים. משמעות הממצא היא שכעת נוצר פער אבולוציוני של מעל מיליון שנה, שבמהלכו לא נמצאו יצורים שניתן להחשיבם לאבות הקדומים של האנושות.

ממצאי צוות החוקרים, בראשות הפרופ' יואל רק מהפקולטה לרפואה, יחייבו לשרטט מחדש את עץ ההתפתחות של משפחת האדם. "לוסי היתה אייקון, היא היתה מפורסמת בתור האם הקדומה של המין האנושי. אבל מתברר שאין זה כך", אומר רק. המחקר פורסם אתמול בשער כתב העת המדעי האמריקאי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים" (PNAS).

מקירות חדרו של הפרופ' רק מביטים עשרות העתקי גולגולות - גלריית יצורים הממוקמים על נקודות שונות בשיח המסועף של משפחת המינים האנושיים: חלקם מזכירים מאוד גולגולת אנושית, חלקם דומים יותר לקוף.

כל ה"הומינידים" האלה, כפי שהם מכונים על ידי החוקרים, נכחדו לפני מיליוני עד עשרות אלפי שנים. המין שלנו, הומו סאפיינס, הנו השריד אחרון למשפחה המגוונת של היצורים האנושיים שאיכלסו את העולם בעבר. אוסף הממצאים המצומצם הזה, מספר לא גדול של שלדים וגולגולות מאובנות שנמצאו במקומות שונים בעולם, הם הבסיס שבאמצעותו מרכיבים המדענים את סיפור התפתחותו ונדודיו של המין האנושי במשך מיליוני השנים שלפני המצאת הכתב.

רק, פרופסור לאנטומיה ולאבולוציה, הוא מחשובי החוקרים בעולם בתחום ההתפתחות האבולוציונית של האדם. את מסקנותיו החדשות הוא ביסס על גולגולת נוספת מהסוג של "לוסי", שאותה מצא צוותו באפאר לפני ארבע שנים. כבר יותר מעשור רק נוסע לשם מדי שנה, יחד עם הפליאונתולוג דונלד ג'והנסון, בכיר חוקרי האבולוציה האנושית בעולם. באזור החיפושים שלהם שכן בתקופות קדומות אגם גדול של מים מתוקים, שבקרקעיתו סיימו את חייהם בעלי חיים והומינידים קדומים. מסיבה זאת, זהו אחד האזורים העשירים ביותר בעולם במאובנים אנושיים. חיפוש עצמות ההומינידים נעשה על ידי סריקה רגלית מדוקדקת של הוואדיות המדבריים, בסיועם של אנשי שבטי הנוודים המקומיים.

"את הגולגולת החדשה מצא אחד מהעוזרים שלנו", מספר רק. "הוא זיהה שן מתגלגלת על המדרון. בהתאם לשיטה שבה אנחנו עובדים, הוא ירה באוויר, וכולנו רצנו לראות. ובאמת, גילינו שם מרכיבים רבים של הגולגולת. סיננו כמעט את כל ההר, והבאנו הכל למוזיאון באדיס אבבה. הממצאים האלה נחשבים היום לאוצרות מדינה, והאתיופים בצדק לא מאשרים להוציא אותם. ישבנו במוזיאון ובילינו חודשים בניקוי, בהדבקה ובשחזור. כך קיבלנו גולגולת כמעט מושלמת של אוסטרלופיתקוס אפארנסיס, המין שאליו השתייכה לוסי". מחקרו הנוכחי של רק בדק חלק בלסת ששמו - Mandibular Ramus הענף העולה של הלסת התחתונה. לדברי רק, "כשהגולגולת היתה שלמה, שמתי לב שיש בה משהו באמת שונה מהאנטומיה של האדם וגם של השימפנזה, שהוא היצור החי הקרוב לנו ביותר. היה ברור שמשהו כאן מסורבל". יחד עם החוקרים ד"ר אלי גפן ואבישג גינזבורג מאוניברסיטת תל אביב, רק ערך לממצאים אנליזה אנטומית, והשווה אותם לעוד 146 גולגולות אחרות של הומינידים וקופים. הוא גילה שבניגוד לדעה שבה החזיקו החוקרים עד כה, האפארנסיס שייך למשפחה נפרדת של יצורים שאין לה קשר ישיר לאדם.

"התקשרתי לדונלד ג'והנסון, שמצא את לוסי והוא חבר שלי, ואמרתי לו: 'יש כאן משהו מוזר, שמפריע לאפארנסיס להיות האב הקדום שלנו'", מספר רק, "אני חושב שג'והנסון התאכזב. זה קשה לו, ובעצם לכולנו. אתה עומד בפני עדות שמראה שהפריט הזה הוא לא אב קדמון שלנו".

לדברי רק, "האבולוציה זה סיפור של התפצלויות. בנוסף לענף של אבותינו, יש ענף נוסף שנקרא 'אוסתרלופיתקינים מגושמים', שהידוע בהם הוא אוסטרלופיתקוס רובוסטוס. אלה הומינידים שהפכו במהלך האבולוציה ל'מכונות לעיסה' עם לסת גדולה מאוד. אבל הם לא אבות קדמונים של האדם. פעם חשבנו שהאוסטרלופיתקוס אפארנסיס הוא אב משותף שלנו ושל המגושמים. אבל התכונה שזיהינו מראה שהוא לא שייך לענף שלנו, אלא נמצא בתחילת הענף שלהם".

כמו כן מבהיר המחקר, כי תמונת האבולוציה האנושית רחוקה עדיין מלהיות ברורה ושלמה. "זה נכון שעץ ההתפתחות האנושית מסתבך", אומר רק. "יש מינים שהם על קו ההתפתחות של האדם, אבל הרוב הם ענפים צדדיים. ההתפתחות האנושית היא לא סולם או שרשרת רציפה, אלא משהו שיותר דומה לעץ עם ענפים. חלק מהיצורים נמצאים על ענפים צדדיים, ולא על הענף שלנו. אבל גם לענפים צדדיים יש חשיבות - גם כי הם אקזוטיים בצורה פנטסטית, וגם כי אפשר ללמוד מהם על האבות המשותפים לנו".



פרופ' רק עם העתק גולגולת האוסטרלופיתקוס אפארנסיס, שלשום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו